אגדת צאר סאלטן

אגדת הצאר סאלטן או בשמה המלא אגדת צאר סאלטן, של בנו גיבור חיל הנסיך גווידון סאלטנוביץ' ונסיכת הברבור היפהפייה (ברוסית: Сказка о Царе Салтане, о сыне его славном и могучем богатыре Князе Гвидоне Салтановиче и о прекрасной царевне лебеди) היא פואמה שנכתבה על ידי אלכסנדר סרגייביץ' פושקין בשנת 1831.

טקסט האגדה היה לליברטו לאופרה בעלת שם זהה של רימסקי קורסקוב (ממנה לקוח הקטע זמזום הדבורה).

עלילה

הסיפור מגולל את עלילותיהן של שלוש אחיות, אשר הצעירה בהן נבחרת על ידי הצאר סאלטן להיות לו לאשה. שתי האחרות מקבלות את תפקיד הטבחית המלכותית ותפקיד הטווה המלכותית. הן מקנאות באחותן וכשהצארינה יולדת את בנה, הנסיך גווידון, הן משליכות אותה יחד עם התינוק לים בתוך חבית.

התינוק גדל ומתבגר בתוך החבית ומתחנן לגלים שישמרו עליהם ולא יפגעו בהם לרעה. הים נענה לבקשתו ומביא את החבית לחוף. כשהם מגיעים לחוף, הנסיך הצעיר בונה לעצמו חץ וקשת ויוצא לצוד. בדרכו הוא רואה נשר התוקף ברבור לבן יפהפה. הנסיך יורה בנשר ללא היסוס. הברבור מגלה לנסיך שהוא בעצם בחורה יפה והוא הצילה מידי מכשף אכזר. כמו כן, מבטיחה הבחורה שלא תשכח את מעשה החסד שלו.

בעזרת הקסמים של מלכת הברבור הנסיך מקים באי ממלכה מפוארת. כעבור זמן מלחים של הצאר סאלטן מגיעים לאי, חוזרים ומספרים למלך על הממלכה המופלאה. מוקסם מהסיפורים, הצאר סאלטן מבקש להפליג אל האי אך הטבחית והטווה מנסות למנוע זאת ממנו בעזרת ספורי נפלאות על מקומות אחרים בהם עוד לא ביקר. לבסוף מפליג הצאר סאלטן אל האי ושמח לגלות שם את אשתו, אותה חשב למתה.