אברהם קרוון
אברהם קרוון (1902–1968) היה גנן העיר תל אביב במשך כארבעה עשורים אשר במהלכן השפיע רבות על תפיסת הגנים הציבוריים והמרחב הפתוח בעיר תל אביב, עבודותיו וחותמו ממשיכים לקבל ביטוי עד לימינו ברחבי העיר תל אביב וגניה. קרוון נחשב בעיני רבים כאחד מאבי אדריכלות הנוף הישראלית על אף שמעולם לא קיבל תואר של אדריכל נוף, בנו דני קרוון נחשב לאחד מהפסלים הישראלים הבולטים בארץ ובעולם.
ביוגרפיה
קרוון נולד בלבוב, אז בגליציה. בשנת 1903 היגרה משפחתו למנצ'סטר באנגליה. מסופר שאהבתו לטבע ולגנים החלה בילדותו במנצ'סטר שם הוא נהג לטייל עם אמו בגני העיר. באותה עת הושפע רבות מהגן האנגלי על צורותיו השונות. בשנת 1914 כאשר היה בן 12 חזרה משפחתו ללבוב עקב בעיות בריאותיות של אביו. לאחר 6 שנים, בשנת 1920 כאשר קרוון היה בן 18 הוא עזב את משפחתו יחד עם חמישה צעירים נוספים, ביניהם גם אשתו לעתיד, ועלה לארץ ישראל. החבורה חצתה את הגבול הצ'כי בשעת לילה והמשיכו לווינה, למשרדי התנועה הציונית שם הם קיבלו דרכונים מזויפים. משם הם עלו לספינה שעשתה את דרכה מטריאסט (כיום בצפון איטליה) לחופי יפו, משם הועברו ישירות לביתניה (כיום קיבוץ אלומות) בגליל התחתון. את משפחתו לא ראה עוד לעולם.
גנן העיר של תל אביב
קרוון הגיע לתל אביב בתחילת שנות השלושים של המאה ה-20 והחל לעבוד במחלקת הנטיעות של עיריית תל אביב, אשר עיקר פעילותה בימים אלו הייתה נטיעת עצים בצידי צירי התנועה הראשיים בעיר (דוגמה שקיימת עד היום הם שדרות רוטשילד בעיר). לאחר מספר שנים במחלקה, בעיצומן של העבודות על גן מאיר נפטר אביגדור משל שהיה ראש המחלקה. ראש העיר דאז ישראל רוקח הציע לקרוון את התפקיד, וכך בשלהי שנות השלושים התמנה לראש מחלקת הנטיעות ולגנן הראשי של העיר תל אביב - תפקיד שהחזיק כמעט עד לסוף חייו.
קרוון האמין שיש חשיבות לשימור ערכי הטבע ו"החזרת" הטבע לעיר שכן ועבודתו התאפיינה בגנים נטולי כבישים ובניינים ומתן דגש על צמחייה בת-קיימא, השפעתו על העיר תל אביב וגניה ניכרת עד היום והוא היה מעורב בתכנון ובביצוע של גנים רבים בעיר.
בתחילת שנות החמישים יצא קרוון למסע חובק עולם אשר התחיל בקיוטו ביפן שם הוזמן לכנס של IFLA (ארגון אדריכלי הגן והנוף הבינלאומי), משם המשיך וטייל בהודו, קליפורניה, ניו יורק, לונדון ואף חזר למנצ'סטר.
קרוון נפטר בשנת 1968, בן 66 היה במותו. קרוון מוכר כאחד מאבי אדריכלות הנוף הישראלית, כפורץ הדרך ומניח אבני היסוד שלה יחד עם אישים נוספים כליפא יהלום, הלל עומר ועוד. כיום מוענק פרס על שמו "פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף" על ידי קרן למתן פרסים על שמו אשר הוקמה לעידוד אדריכלות הנוף בישראל.
להלן חלק מהגנים שקרוון היה מעורב בתכנון ובביצוע שלהם ברחבי העיר ת"א: גן מאיר, גן יעקב, גן לונדון, גן העצמאות, גן הפיסגה, גן התקווה.
עיריית תל אביב הנציחה את שמו ב"גינת אברהם קרוון" ברחוב הרמן שפירא[1].
לקריאה נוספת
- דני קרוון, ברשות הרבים, מחווה לגנן העיר תל אביב, אברהם קרוון. בעריכת יעל מוריה וסיגל ברניר. 2003.
קישורים חיצוניים
- מיכל נהרי, גנים ותיקים בתל אביב, גן ונוף - פורטל גנים.
- פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף, באתר עיריית תל אביב
הערות שוליים
- ^ גינה ציבורית ע"ש האדריכל אברהם קרוון, מעריב, 8 ביוני 1970
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] אברהם קרוון22011782