רבי אברהם צבי פינחס
| לידה |
15 בפברואר 1864 ח' באדר א' תרכ"ד נובי דבור (אנ') |
|---|---|
| פטירה |
18 בדצמבר 1943 (בגיל 79) כ"א בכסלו תש"ד |
| תחומי עיסוק | רבנות |
רבי אברהם צבי פינחס (ח' באדר א' תרכ"ד, 15 בפברואר 1864 - כ"א בכסלו תש"ד, 18 בדצמבר 1943) היה רב ליטאי, כיהן ברבנות מספר עיירות, והתפרסם כרבה של טיקטין, בה כיהן במשך עשרים שנה. בסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב.
ביוגרפיה
נולד בנובי דבור (אנ'), פולין, הסמוכה להורדנה (לימים בבלארוס), לרב יצחק אייזיק. למד בילדותו אצל רבי מנדלי מדוברובה, ואחר כך בישיבות ליטא, בישיבת שער התורה בגרודנה אצל רבי משה טרופ, ובישיבת רוזינוי אצל רבי מרדכי גימפל יפה.
נישא לחיה גיטל קְרֶשֶׁס, בת רבי יצחק משה, בנו הלמדן של הגביר שרגא פייבל קרשס מביאליסטוק והמשיך בלימודיו לאחר נישואיו באיישישוק, בה למד עם הרב יואל הרצוג, ומאוחר יותר בישיבת וולוז'ין, בה היה תלמידם של הנצי"ב מוולוז'ין ורבי חיים סולובייצ'יק. חבריו בישיבה זו היו רבי איסר זלמן מלצר, רבי משה מרדכי אפשטיין רבי צבי שטינמן (לימים רבה של רחובות) ורבי אברהם יצחק הכהן קוק (לפי עדות בניו, השניים למדו בחברותא). לפי עדותם הוא למד בארבע שנותיו בישיבה במשך שמונה עשרה שעות ביממה ולא דיבר דברים בטלים. ב-1886 נסמך לרבנות בידי הנצי"ב מוולוז'ין. הוא שב לבית חמיו בביאליסטוק והיה פעיל בארגון שיעורי תורה.
ב-1888 התמנה לרבנות העיירה קופצ'ווה, ב-1901 עבר לכהן ברבנות סרהייא (סייריאי (אנ')) הסמוכה לסובאלק, והחל מסוף שנת 1908 (ג' בטבת תרס"ט) כיהן כרבה של טיקטין.
בשנת תרע"ד, נפטרה אשתו חיה גיטל. לאחר מותה נישא בשנית לצינה זלמן מביאליסטוק.
בשנת 1929 עזב את טיקטין ועלה לארץ ישראל. בארץ ישראל לא כיהן במשרה רבנית והתמקד בלימוד וכתיבת חידושי תורה. הוא התגורר בתל אביב, בביתו ברחוב הגלבוע התקיימו מנייני תפילה, ו"בית הכנסת" הזה כונה "אוהל אברהם".
נפטר בתל אביב בכ"א בכסלו תש"ד, 18 בדצמבר 1943, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.[1]
משפחתו
- בניו
- הרב יצחק לייב, חניך ישיבות ראדין, וולוז'ין, סלובודקה וסלוצק, הוסמך לרבנות וכטוען רבני, היה עסקן וחיבר ספר בשם "רגשי יצחק". נישא לצילה פולקביץ.[2]
- הרב שרגא פייבל פינקוס, כיהן כרב בארצות הברית
- משה מרדכי
- בנותיו
- דבורה פינס, אשת יוסף פינס בן מרדכי פינס מטיקטין, עלה לארץ ישראל והיה עסקן בתל אביב.
- מאשה איטה שור, אשת הרב אברהם לייב שור מרבני שיקגו.[3]
לקריאה נוספת
- זכרונותיו של הרב אברהם צבי פינחס על הנצי"ב מוולוז'ין, בתוך: זאב אריה רבינר, אור מופלא, תל אביב תשל"ב, עמ' רכז.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "רבי אברהם צבי פינחס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 88
- שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק, תרע"ב. עמ' 350, באתר היברובוקס
- ספר יזכור לקהילת טיקטין, בספריית העיר ניו יורק
- הרב אברהם צבי פינחס (תרס"ט-תרפ"ט), בתוך: ספר טיקטין, תל אביב, תשי"ט. עמ' 99–103. (באתר 103–107)
- הרב אברהם צבי פינחס, בתוך: ספר טיקטין, תל אביב, תשי"ט. עמ' 388–390. (באתר 392–394)
- מדבריו
- דעת הרבנים ע"ד הציוניות - יד, מאמר פרי עטו, בכתב העת הצפירה, 1 ביוני 1900, באתר עיתונות יהודית היסטורית
הערות שוליים
- ^ לויית הרב א. צ. פנחס, ז"ל, "הצופה", 20 בדצמבר 1943.
- ^ עוד עליו: דוד תדהר (עורך), "יצחק לייב פינחס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 690.
- ^ מודעת ברכה לרב אברהם צבי פינחס לרגל נישואיהם, "המודיע", 14 במרץ 1913.
