רבי אברהם יהושע השיל טברסקי (צ'ודנוב)
 | |||||
| לידה |
י' בטבת ה'תר"ך ליטא | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
י"ח בתמוז ה'תרע"ד (בגיל 54) אוטבוצק, פולין | ||||
| מקום קבורה | קורטשוב, פולין | ||||
| מקום מגורים | לויעב, צ'ודנוב, מאזיר | ||||
| תחומי עיסוק | קבלה חסידות והלכה | ||||
| רבותיו | סבו רבי מנחם נחום טברסקי, אביו רבי מרדכי טברסקי | ||||
| |||||
רבי אברהם יהושע השיל טברסקי מלויעב-טשרנוביל (י' בטבת ה'תר"ך - י"ח בתמוז ה'תרע"ד) נינו של רבי אהרן מטשרנוביל, כיהן כאדמו"ר השישי בשולשלת טשרנוביל. היה אדמו"ר בלויעב ובצ'ודנוב ובמוזיר.
תולדותיו
נולד בליטא בי' בטבת ה'תר"ך לרבי מרדכי מלויעב וללאה בתו של רבי שמואל אשכנזי. נקרא אברהם יהושע העשיל על שם זקינו רבי אברהם יהושע השיל מאפטא.
אודות שמו זה מסופר כשנולד לא רצה לאכול ופלט את כל האוכל במשך יום ויומיים, והיה בסכנה גדולה. ובני המשפחה שנבהלו פנו לזקינו רבי אהרן מטשערנאביל וסיפרו לו זאת, אמר להם לחשו לתינוק באוזנו כי מתעתדים לקרוא לו "אברהם יהושע העשיל" ע"ש אבי-זקינו הרה"ק מאפטא זי"ע ואז יינק, וכך היה.
גדל והתחנך אצל זקינו רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל ובנו רבי מנחם נחום (השני) עד גיל הבר מצוה, רבי אהרן אף מזכירו באחד ממכתביו לחתנו רבי דוד משה מצ'ורטקוב אודות שידוך עבורו:
- "ואשר נאמר במכתב בתי יראת ה' מנכבדות לפני הבן יקיר של נכדי הרב וכו' רבי מרדכי שי', לא קבלתי מזה שום תמונת אות, לכן כתוב נא היום מזה, ותבאר עם מי הנכבדות, וכן מהפרזות הנדן, הכל יתבאר בהקדם דייקא, כי נכדי הרב הירא ושלם עומד בנכבדות טוב אשר דוחקים משם לגמור, על כן נחוץ הידיעה ממך בהקדם כאמור...[1]
נישא ליוכבד בתו של רבי יעקב שפירא מדלוטין (נכד רבי פנחס מקוריץ).
נודע לתלמיד חכם מופלג, נכדו רבי משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל סיפר, שבכל חג היה לומד את כל הענינים הקשורים לחג זה, החל מגפ"ת וראשונים והפוסקים בהלכה ובאגדה, ועד ספרי חסידות וקבלה. ואפי' בפרוס הפסח שעניניו והלכותיו הם עד אין קץ, והטרדות מרובות.
מונה על ידי אביו עוד בחייו לאדמו"ר, בתחילה בצ'ודנוב שבפלך זיטומיר שם שימש כמגיד ואדמו"ר. בשנת תרס"ח כשנה לאחר פטירת אביו, עבר למוזיר שבבלארוס ופתח שם את חצרו ואלפים מחסידי צ'רנוביל הסתופפו בצילו.
פטירתו וקברו
בשנת תרע"ד חלה ונסע לעיירת המרפא אוטבוצק שם נפטר בי"ח בתמוז תרע"ד, ונטמן בעיירה הסמוכה קורטשוב הסמוכה כשאוהל הוקם על קברו[2].
במשך שנים רבות לא נודע מקום קברו עד שבשנת תשע"ז אותר ושוקם הקבר על ידי חסידי טשרנוביל בסיועו של הרב נפתלי צבי הלפרין רב הקהילה בירושלים, ואף נערך בחודש תמוז תשע"ז מסע של נכדו האדמו"ר מטשערנאביל עם חסידים רבים לרגל חנוכת הציון.[3]
צאצאיו
- רבי חיים יצחק, ממלא מקום אביו באדמו"רות, חתן רבי יצחק ישעיה הלברשטאם.
- צפורה, אשת רבי יצחק טברסקי, בן רבי משה דן מסקווירא.
- אשת רבי מרדכי ישראל טברסקי מחאטין (נרצחו בשואה)
- חנה חיה, אשת רבי יעקב חיים פרלוב מסטולין-ניו יורק
מקורות
ברכת בני אהרן - תורתו ותולדותיו חייו (52 עמודים) י"ל לרגל הנסיעה להקמת האהל - י"ח תמוז תשע"ז.
הערות שוליים
- ^ אגרות הרה"ק מרוזין ובניו
- ^ מעדות נכדו האדמו"ר רבי משולם זוסיא טברסקי מטשרנוביל שפקד את ציונו בשנת תרצ"ח
- ^ http://www.zadikim.net/?p=16730
