אברהם בן שלמה הירחי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית פילוסוף ריקה. אברהם בן שלמה הירחי היה פילוסוף ומתמטיקאי יהודי שחי במאה ה-14.
תולדותיו וייחודו
הידיעות הביוגרפיות אודות אברהם בן שלמה דלות ביותר. מכינויו "הירחי" ניתן ללמוד כי מקורו בעיר לוניל שבדרום צרפת, מחוז פרובאנס. לפי הערכות החוקרים חי ופעל במחצית השנייה של המאה ה-14.[1] במאה ה-17 מוכר תיעוד שמו כ"אברהם בן רש"י" (קרי - ר' שלמה ירחי). תיעד זה יצר בלבול בקרב הוגים שונים אשר טעו לחשוב כי מדובר בבן של רש"י, פרשן המקרא המפורסם, בן המאה ה-11, אשר לו בנות בלבד.[2]
חיבורו היחיד המוכר כיום הוא "ביאור פתיחת איקלידס" העוסק במעלות לימוד המתמטיקה ("החכמות הלימודיות"), ובדגש על גאומטריה ("חכמת ההנדסה"). חיבור עברי זה מצטט ועושה שימוש בתרגומים עבריים רבים בני תקופתו להגות המתמטית של אוקלידס ומבאריה. להערכת החוקר גד פרוידנטל, חיבור קצר זה הוא יוצא דופן בספרות המחשבה היהודית של ימי הביניים וזאת משום עמדת המחבר כי ללימוד המתמטיקה ערך דתי בפני עצמו. גישה זו נוגדת את התפישה הלימודית המקובלת בקרב ההוגים השכלתנים בני התקופה (כגון הרמב"ם וממשיכיו) כי לימוד המתמטיקה הוא רק מדרגה פונקציונלית בדרך להשגת מדעים מתקדמים יותר כגון פיזיקה ("מעשה בראשית") ומטאפיזיקה ("מעשה מרכבה").
בחיבורו, אברהם בן שלמה הירחי, אינו מפתח תפישה עקרונית זו, אך קובע כי למוד המתמטיקה נושאת בחובה סוד עמוק הקשור למהות ההשגחה האלוקית:
והתועלת הרביעי חזק הקדימה לפני שקדמו, והוא שלמוד זאת החכמה הלמודית בסוגה ובמינה הוא סבת ההשגחה האלקית במין האנושי, ובעבורה הוא מושגח מה שאפשר שיושגח המין האנושי וישאר באיש. וזה סוד גדול מסודות הדת, והמבין יבין
לקריאה נוספת
- גד פרוידנטל, לימוד המתמטיקה כ'סוד גדול מסודות הדת' במאה הארבע עשרה: 'ביאור פתיחת איקלידס' לאברהם בן שלמה הירחי (מהדורה ביקורתית מוערת). מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, יד, 129-158.
- רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים, ה: ראשונים, תל אביב תשמ"א, עמ' 209, מס' 1593
הערות שוליים
| תקופת חייו של אברהם בן שלמה הירחי על ציר הזמן |
|---|
 |
29636814אברהם בן שלמה הירחי