רבי אברהם בן ראובן אזולאי
ערך זה עוסק בחכם ממרקש שבמרוקו בן המאה ה-16 וה-17, הגיה והו"ל את המשנה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  | |
| שער משניות ונציה ה'שס"ו שהו"ל | |
| לידה | מרקש |
|---|---|
| פטירה |
ה'שס"ו ונציה |
| תחומי עיסוק | הגהת טקסטים והוצאתם לאור |
רבי אברהם אזולאי (בנחמן, אבוזאגלו) היה מחכמי מרקש. בראשית המאה ה-17 נסע לוונציה על מנת לרכוש עבור מלך מרוקו תכשיטים, ובשהותו שם הגיה והדפיס את המשניות עם פירוש המשנה לרמב"ם ורבי עובדיה מברטנורה.
קורות חייו ופועלו
רבי אברהם נולד לרבי ראובן למשפחת אזולאי במרקש, סמוך לאמצע המאה ה-16. למשפחה היו כינויים נוספים: "בנחמן" ו"אבוזאגלו".[1] בשנת ה'שס"ד (1603/1604) נשלח על ידי קרוב משפחתו, הנגיד הרב אברהם בן וואעיש, על מנת לרכוש תכשיטים עבור מלך מרוקו החדש זידאן אבו מעלי (אנ'). הוא המתין בוונציה לכסף המלכותי שנועד לאותה המטרה במשך כשנה וחצי אך הכסף בושש מלבוא, וזאת בעקבות מלחמות ירושה שניהל המלך עם אחיו, ובעקבות האנרכיה, הרעב והמגפה שבאו בעקבותיהן. בשהותו הארוכה בוונציה נקלע לסכסוך עם סוחר מקומי והפסיד כסף רב.
בשנת ה'שס"ו, בעודו בוונציה, החל בהגהת משניות עם פירוש המשנה לרמב"ם ורבי עובדיה מברטנורה לצורך הדפסתן. את מלאכת ההגהה ביצע בשיתוף עם החכם יצחק גרשון. בהקדמה הוא ציין את המעלות המיוחדות של המשניות בהוצאתו: ”לעשות המשניות עם הפירושים כלם בכתיבה אשורית, מה שלא נעשה כן מימי קדם. ועוד הגהתי אותה הגהה מדויקת כראוי. ועוד עשיתי נייר טוב ודיו טוב... וגם הוספתי על זה סידור השישה סדרים וגם סידור המסכתות, כמו שסדרם רבינו הקדוש... ובעלי הדפוס הראשון לא כן עשו...”. אזולאי לא הספיק לסיים את המלאה ובסיום סדר קדשים נפטר, הוא ציווה על כל העוסקים במלאכה להמשיך אותה. המגיה אברהם בן שלמה חיים שהמשיך את המלאכה כתב את צוואתו זו בסיום סדר קדשים, זאת על פי הוראה מפורשת של אזולאי.
ראו גם
לקריאה נוספת
- חיים בראדי ומשה נחום צובל, ערך על רבי אברהם בן ראובן אזולאי ב: אשכול: אנציקלופדיה ישראלית כרך ב, עמ' 40, ברלין, 1932.
קישורים חיצוניים
- יעקב משה טולידאנו, נר המערב עמ' 111 - 112, באתר היברובוקס
- גישה מקוונת למשניות ונציה שס"ו באתר: הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ רבי אברהם כותב את שמו בהקדמה כך ”אברהם בלא"א ה"ר ראובן בנחמן, המכונה אבי זאגלו ממשפחת בית אזולאי, מעיר מרויקוש, עיר ואם בברבריאה”. הרב יעקב משה טולדאנו בספרו נר המערב, עמ' 112 הע' פא, ירושלים, תרע"א, מעיר כי בניגוד לנוהג הרווח במרוקו לכנות את שם המשפחה בשם אחד נוסף, לרבי אברהם שני שמות הנוספים לשם משפחתו אזולאי - "אבוזאגלו" ו"בנחמן".
