אבו מעשר אל-בלח'י
-850AD.png) | |
| דף מהעתק כתב יד של הספר "כתאב אל-מואליד" מאת אבו מעשר | |
| לידה |
10 באוגוסט 787 בלח', ח'וראסאן |
|---|---|
| פטירה |
9 במרץ 886 (בגיל 98) אל-ואסט |
| ענף מדעי | אסטרונומיה ואסטרולוגיה |
אַבּוּ מַעְשַׁר גַ'עְפַר בְּן מֻחַמַּד בְּן עֻמַר אַלְ-בַּלְחִ'י (בערבית: أبو معشر جعفر بن محمد بن عمر البلخي; 10 באוגוסט 787–9 במרץ 886), נקרא גם בספרות העברית אַלְבּוּמַאסַר או אַלְבּוּמַאצַר כתעתיק לשמו בלטינית Albumasar, היה אסטרולוג מוסלמי פרסי, מהבולטים שבאסטרולוגים בחצר בית עבאס בבגדאד. אף שלא חידש רבות בתחומו, ספרי ההדרכה המעשיים שכתב ללימוד אסטרולוגים השפיעו עמוקות על ההיסטוריה האינטלקטואלית האסלאמית, ודרך תרגום כתביו, גם על מערב אירופה וביזנטיון.
ביוגרפיה
אבו מעשר נולד בבלח' שבח'וראסאן, אחד מבסיסי התמיכה של המרד העבאסי בראשית המאה ה-8 לספירה. אוכלוסייתה של בלח', בדומה לאזורי ספר אחרים בכיבוש המוסלמי של פרס, נשארה נאמנה למורשתה הסאסאנית וההלניסטית. ככל הנראה הגיע לבגדאד בשנות שלטונו הראשונות של הח'ליף אל-מאמון במחצית הראשונה של המאה ה-9. בספר אל-פהרסת מן המאה ה-10 מתואר כי גר במערבה של בגדאד, סמוך לשער ח'וראסאן, השער הצפון-מזרחי של העיר המקורית, על גדתו המערבית של החידקל.
אבו מעשר השתייך לדור השלישי (לאחר הכיבוש הערבי) של האליטה האינטלקטואלית הח'וראסאנית. המוניטין שלו הציל אותו מרדיפה דתית, אם כי יש דיווח על תקרית אחת שבה הולקה בשוט בשל עיסוקו באסטרולוגיה תחת הח'ליפות של אל-מסתעין הראשון. הוא עסק בלימוד החדית', ולפי המסורת, פנה לאסטרולוגיה רק בגיל 47. בינו לבין אל-כנדי, הפילוסוף הערבי הנודע, שהיה בקיא בתורת אריסטו ובניאופלטוניזם, נתגלעה מחלוקת עזה. העימות שלו עם אל-כנדי הוא ששכנע את אבו מעשר בצורך בלימוד מתמטיקה להבנת טיעונים פילוסופיים.
אמיר ח'וסראו מציין כי אבו מעשר הגיע לבנארס ולמד אסטרונומיה שם במשך עשר שנים.
מקובל לומר כי אבו מעשר מת בגיל 98 באל-ואסט במהלך שני הלילות האחרונים של חודש רמדאן שנת 272 להג'רה (9 במרץ 866). אבו מעשר היה לאומן פרסי, שחקר אסטרולוגיה מהתקופה הסאסאנית, ובספרו "כיתאב אל-קראנאת" (ספר ההתקבצויות) חזה את הקריסה הקרובה של השלטון הערבי ואת השבת השלטון האיראני.
כתביו
כתביו על אסטרונומיה לא שרדו, אך עדיין ניתן ללקט מידע מתקצירים שנמצאו בעבודותיהם של אסטרונומים מאוחרים יותר או מכתבי האסטרולוגיה שלו.
"כיתאב אל-מדח'ל אל-כביר" (ספר המבוא הגדול) הוא ספר מבוא לאסטרולוגיה שתורגם רבות ללטינית וליוונית למן המאה ה-11. הייתה לו השפעה רבה על פילוסופים מערביים דוגמת אלברטוס מגנוס. תקצירו, הספר "כיתאב מוח'תסר אל-מדח'ל", תורגם ללטינית על ידי אדלארד מבאת'.
"כיתאב אל-מילל וא-דוול" (ספר הדתות והמדינות) היה לאחת מעבודותיו החשובות, והוא מצוטט בכתביהם הבולטים של רוג'ר בייקון, פייר ד'יי וג'ובאני פיקו דלה מירנדולה. "כיתאב תחאויל סני אל-עאלם" (ספר תמורות שנות העולם), אשר תורגם במאה ה-12 ללטינית על ידי יוחנן מסביליה תחת השם "פלורס" (פרחים), היה מדריך לאסטרולוגים שהשתמש בהורוסקופ לחיזוי ימות השנה והחודשים.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של אבו מעשר ג'עפר בן מחמד, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אבו מעשר אל-בלח'י, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
37791907אבו מעשר אל-בלח'י