אבו אל-פתח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אַבּוּ אלְ-פַתְח בְּן אַבִּי אלְ-חַסַן הַשּׁוֹמְרוֹנִיערבית: أبو الفتح بن أبي الحسن، السامري) היה היסטוריון שומרוני בן המאה ה-14.

אבו אל-פתח היה יליד דמשק וכתב בשפה הערבית, שפתם המקובלת של השומרונים בדורו.

חיבורו העיקרי הוא כִּתַאבּ א-תַַּאְרִיח' (בשמו המלא: כִּתַאבּ א-תַַּאְרִיח' מִמַּא תַקַדַּםַ עַןִ אלְ-אַאבַּא – ספר ההיסטוריה ממה שהובא מפי האבות) שזכה לתרגום לטיני במאה ה-19 בידי אדוארד וילמאר (גותה 1865)[1]. היצירה הוזמנה בשנת 1352 על ידי פנחס, הכהן הגדול השומרוני דאז, ואל-פתח החל לכותבה ב-1356. זהו אוסף של הכרונולוגיה השומרונית ממקורות קדומים, מאדם הראשון ועד מוחמד.

לקריאה נוספת

  • P. Stenhouse, The Kitab al-Tarikh of Abu 'l-Fath (Sydney, 1985)
  • Milka Levy-Rubin (translator), Continuatio of the Samaritan Chronicle of Abu L'Fath Al Samiri Al Danafi (2002)

הערות שוליים


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.