Ŋ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הצורה הקטנה ושתי הצורות הגדולות של האות אנג

אֶנְג (אות גדולה: Ŋ; אות קטנה: ŋ), או אֶנְגְמַה, היא אות באלפבית הלטיני המייצגת עיצור וילוני אפי (כמו ה"נג" בבייג'ינג או שאנגחאי) במספר שפות הנכתבות בעזרת אלפבית זה.

צורת האות

טקסט מודפס משנת 1856 עם G הפוכה במקום ŋ

צורת האות הקטנה היא כמו n קטנה, בתוספת קרס מעוקל המתחבר לרגל הימנית, כמו באות g. לאות הגדולה יש שתי צורות: N גדולה בתוספת הוו המקובלת בשפות סאמי, והצורה הקטנה מוגדלת המקובלת בשפות אפריקאיות. בתקופות מוקדמות יותר, מאחר שלא היו במדפסות חותמות עבור האות, השתמשו ב-G הפוכה, או באטא (η) יוונית. מנקודת מבט אחרת האות הגדולה נראית כמו האות העברית מם (מ).

שימוש

לבד מהשימוש הבסיסי באות בשפות שונות ברחבי העולם, נעשה בה שימוש גם במספר שיטות תעתיק פונטיות, כמו האלפבית הפונטי הבינלאומי, האלפבית הפונטי האוראלי, ועוד.

קידוד

האות מקודדת בתקן ISO 8859-4 כ־BD עבור האות הגדולה ו־BF עבור האות הקטנה. ביוניקוד האות הגדולה מקודדת כ־U+014A והקטנה כ־U+014B.

ראו גם

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22051854Ŋ