יש שתי תשובות לרב הרצוג משנת תרצ"ה, שו"ת צפנת פענח החדשות ח"א סימן פב וח"ב סי' פד.
הרב הרצוג באותה תקופה היה הרב של אירלנד, ולפני כן כבר עסק בפעילות לטובת תנועת המזרחי. שנתיים אח"כ מונה לרב ראשי בא"י.
גם הרב זוין היה ציוני, והיה בקשר עם הרוגוצ'ובר. אך איני יודע האם באותה תקופה כבר היה ציוני, והאם היה ידוע ככזה.
כמדומני שגם באתר של נח זבולוני יש עדות על קשר עם רבנים ציונים, אבל כרגע אין לי אפשרות לפתוח אותו.
ואפילו הכי הרב הרצוג וקשריו עם הציונות???... היכן הקישור לכך, תביא לכך אסמכתא
ואם כן אז נגיד כך
את הציונות והרב קוק תיעב
ומצינו רק אחד מהציונות שהסכים לסבול??? הרי את אישיותו של קוק לא קיבל בגלל כתביו, הרצוג, לא כ"כ היה ידוע בדעות כמו של קוק ולכן לא הי' לו התנגדות כלשהי להשיב לו...
לא על 2 תשובות (פרט) נבטל את הכלל (התנגדות לציונות ולקוק)
אמנם יתכן, אבל שוב כל קשר עמהם היה בשו"תים
אבל אין זה מעיד על הכלל, והכלל הוא שהוא יצא נגד הציונות, ובוודאי נגד ר' קוק על הכתבים שלו ושהם כתבים מלאים כפירה ומינות.... לאפוקי ממה שמנסים להציג מקסם שווא כאלו אותה אגרת שכתב היא הזיוף מדובב שפתי ישנים... שזה כבר זיוף על זיוף
ושלא לדבר על כך שבויקיפדיה כאשר מנסים לשנות את הניסוח ... אזי יוצאים שם נגדך בחירופים וגידופים 'איך העזת להגיד את האמת' :)
נשתמע
לגבי מקור לקשר של הרב הרצוג לציונות כבר באותה תקופה-
בספר זכרונותי על בני ברק (נמצא באוצר החכמה), מספר ר' יצחק גרשטנקורן שהוא נסע עם הרב הרצוג לקונגרס הציוני הט"ו בבזל. זה לא המקור היחיד, אבל נראה לי שאין צורך בעוד מקורות.
אגב, הרב זווין גם הוסמך על ידי הרוג'צובר לרבנות, וגם הרב משה אביגדור עמיאל שהיה אח"כ מראשי המזרחי, נתינת הסמכה לרבנות זה כמובן הרבה מעבר ללענות לשאלות בכתב, אבל על שניהם איני יודע האם באותו תקופה כבר היה להם קשר לציונות.
והדברים באתר של נח זבולוני כאן. ייתכן שגם מהם ניתן ללמוד כמה דברים.
לטענותיך-
נראה שבאמת יש מקורות אמינים ליחסו של הרוג'וצבר לציונות. אבל לגבי יחסו לרבנים ציונים, אתה לוקח התייחסות אחת, הופך אותה לכלל, ואז מתייחס למקורות הנגדיים כיוצאים מן הכלל..
חלק גדול מהרבנים שהתנגדו לציונות, לא שללו באופן גורף רבנים ציוניים, וסביר שכך גם הרוג'וצבר. ייתכן מאוד שיחסו לרב קוק נובע מדברים ספציפיים ששמע עליו או על דעותיו. [ואגב, הרבה טענות הופצו על הרב קוק, כולל ציטוטים חלקיים, ושקרים וכו', וכפי שכתב האמרי אמת מגור "והנה בחו"ל הי' מושג וציור אחר ממה שהוא באמת. כי עפ"י הידיעות הי' נחשב הרה"ג הרא"ק שי' כאלו הי' רב נאור ורודף שלמונים, ויצאו נגדו בחרמות וגדופים...", וכן יעויין במכתבי הרב יוסף משאש בנושא באוצר המכתבים]. עכ"פ, אין בסיס לקחת את המכתב הזה, ולהוציא ממנו הכללה גורפת, כל שכן כשיש לנו מקורות אחרים שתומכים דווקא באפשרות המנוגדת.
לגבי מה צריך להופיע בערך-
א. עצם התנגדותו לציונות, צריכה כמובן להופיע.
ב. למשפט על התנגדותו לרבנים ציונים [שהופיע באחת העריכות הקודמות] אין ביסוס, ובוודאי שאין להחזירו.
ג. אני מסופק האם צריך להופיע שהוא ענה תשובות בהלכה לרב הרצוג וכו'. אין ביסוס לטענה שזה היה משהו חריג, אבל לא ברור שיש משהו מיוחד בקשר ברמה כזו עם רבנים ציוניים, גם אצל מתנגדים חריפים של הציונות. אם היה בערך פירוט של רבנים בולטים שהתכתבו איתו, היה ראוי להזכיר שם את הרב הרצוג, ואם היה פירוט של רבנים בולטים שנסמכו על ידו, היה ראוי להזכיר את הרב זוין והרב עמיאל.
ד. מהדברים של נח זבולוני דווקא יש קצת יותר חידוש (ביאליק ביקר אצלו, ראש הקהילה הציוני התחשב בדבריו, הרב מימון הפנה אליו שאלה ודווקא בנושא שקשור לענייני ארץ ישראל, להמלצתו של הרב יהודה גרשוני שהיה תלמיד ישיבת מרכז הרב הייתה כנראה חשיבות בעיניו), אבל לא ברור לי האם אפשר להוציא מהם משהו אנציקלופדי.
בס"ד
אז שוב פעם... על הציונות התנגד לר' קוק התנגד בגלל הספרים שלו
רבני המזרחי ור' קוק הם לא אותם השקפות, היתה מחלוקת בינו לבין הרב ריינס....
אם אתה רוצה לציין שהי' בקשר עם רבני המזרחי, אבל התנגד להשקפתם בסדר
אבל לגבי קוק והציונות, אין מה לנסות לתקן כי זו באמת דעתו