אישית, לא מצאתי היכן רואים שזו דעתו, והדבר צריך עיון רב, כי נראה לי שדוקא המשמעות היא להיפך, כשאומר שם "ואולם באחרית הספר דברים הם לעתיד כאשר אפשר". דהיינו, הדבר אפשרי בהחלט שנביא ידבר על תקופה מאוחרת ממנו, אם על הגאולה מגלות בבל, או על הגאולה השלמה. עוד זאת, עצם הדיון בספר שמואל ודברי הימים צריכה בדיקה מיטבית, וירידה אמיתית לכוונתו ומה שברצונו להביע/ליישב. המשמעות [הן באבן עזרא, והן בויקי] הוא שחז"ל מייחסים את כתיבת שמואל לשמואל הנביא עצמו, ואבן עזרא הוא זה שמיידע אותנו שהכוונה רק עד חצי הספר. ולא כן הדבר, ראה בבא בתרא טו., שדנים בשאלה זו, והמסקנא היא שהספר הושלם ע"י גד החוזה ונתן הנביא [-הסדר הכרונולגי בשני אלו הוא הפוך, ומעניין הדבר]. לגבי דברי הימים, תהיה זו תמיהה גדולה לקבוע שכוונת אבן עזרא בדעת חז"ל שהספר נכתב ע"י מישהו קדום מעולי בבל, בעוד שמפורש הדבר בבבא בתרא שם שעזרא ונחמיה כתבוהו. אבל כך מבינים החוקרים בדברי אבן עזרא...
לעמידה איתנה יותר על דעתו של אבן עזרא, אצטט את דבריו בתחילת הספר: "כי רובי נבואותיו על ערי יהודה שיתפשם מלך אשור, ועל ירושלם שנמלטה מידו, וכן מחצי הספר על גלות יהודה, כי לא הזכיר שאר השבטים: ונבואתו היתה בימי עוזיהו, והקרוב אלי כי בשנת מותו התחיל להתנבאות כאשר אפרש עוד. ועל דרך הפשט כי בימי חזקיהו מת, כי אילו נמשכו ימיו עד ימי מנשה היה זה כתוב. ויש בדברי יחיד שהרגו מנשה, בעבור שאמר ראו עיני [ו' ה'], ואם הדבר קבלה הוא האמת". אין כאן כל אזכור על ישעיה "השני".
כערך איציקלופדי, אפשר לציין את דעת החוקרים, אבל בשמם של החוקרים, ובהדגשה שזו פרשנותם.
מכאן ועד היישוב [הדחוק] "במבט מעמיק אלו ואלו דברי אלוקים חיים, בעולם הפשט היה שני נביאים, ובעולם הדרש הם בעצם נבאי אחד" - הדרך ארוכה ויגעה.