במקום הכתוב: "מאז התמסדות בית המקדש בתקופת שלמה ועד גלות בבל, היה בית המקדש המקום היחיד בו נערכה עבודת הא-ל והמקום היחיד בו הותר להקריב קורבנות", שיניתי ל-". . היה בית המקדש המקום היחיד בו נתקבצו לעבודת ה' . .". היות וכמובן אף אז עבדו את ה' בתורתו ומצותיו.
האם נכון להגדיר זאת כך?
הרשה לי לחלוק עליך. מהו נתקבצו? יהודי שחילל שבת בשוגג ורצה להתכפר עלה עם כבשתו לירושלים. ויהודי שרצה להודות על נס הצלתו עלה עם קורבן תודה, השלישי עם ביכוריו והרביעי רצה לעלות ולראות.
האם זה מוגדר כקיבוץ לעבודת ה'? לא!
אמנם בחגים התקבצו כולם לעבודות מסויימות כולם יחד, אך בעלמא זה היה מקום שבו נערכה עבודת הקל.
לא כתבתי שבביהמ"ק הי' התקבצות בלבד, אלא שהתקבצות התקיימה בביהמ"ק בלבד. ("רוב גנבי - ישראל" לא אומר ש"רוב ישראל - גנבי"...).
ולכן ההגדרה לא נכונה, כיון שבביהמ"ק לא רק התקבצו אלא גם ערכו עבודות הקל שאינן בקיבוץ.
שוב, אין חולק שעבודת היחיד היתה גם היתה בביהמ"ק, אך עם-זאת התייחד הוא משאר המקומות בכך שבו בלבד התקבצו לעבודת ה'. בשונה ממקומות אחרים, שגם בהם עבד היחיד את בוראו - אך שלא בקיבוץ.
מקווה שהובנתי.