אוורו וולקן

אוורו וולקן
Avro Vulcan

מאפיינים כלליים
סוג	מפציץ
ארץ ייצור	בריטניה
יצרן	Avro ואחר כך Hawker Siddeley
טיסת בכורה	1952
תקופת שירות	1956–1984 (כ־28 שנים)
צוות	5
יחידות שיוצרו	136 כולל אבות טיפוס
משתמש ראשי	חיל האוויר הבריטי RAF
דגמים	B1, B2
מחיר	750,000 ליש"ט (1956)
ממדים  אורך 29.59 מ' גובה 8.08 מ' מוטת כנפיים 30.30 מ' שטח כנפיים 330.2 מ"ר משקל ריק 37,908 ק"ג (83,573 ליברות) משקל המראה מרבי 77,111 ק"ג (170,000 ליברות)
ביצועים  מהירות שיוט 913 קמ"ש (567 מי"ש, 493 קשר) 0.86 מאך בגובה 45,000 רגל מהירות מרבית 1,039 קמ"ש (646 מי"ש, 561 קשר) 0.96 מאך טווח טיסה מרבי 4,195 ק"מ (2,607 מיל) סייג רום 55,000 רגל דחף דחף/משקל 0.31
חימוש  פצצות 21 של 1,000 ליברה (450 ק"ג) או פצצת גרעין אחת
הנעה  4 מנועי טובו-סילון בריסטול אולימפוס דחף 11,000 ליברה-כוח כל אחד

אוורו וולקן הוא מטוס סילון עם ארבעה מנועים בעל כנף בתצורת דלתא וללא כנפוני זנב. המטוס נועד למשימות הפצצה אסטרטגיות בגובה רב והיה בשירות חיל האוויר הבריטי (RAF) משנת 1956 ועד 1984. המטוס היה אחד מבין 3 מפציצי ה-V שיוצרו (ויקטור, וולקן, וליאנט) ונחשב למתקדם שבהם.

ברוב שנות המלחמה הקרה, מטוסי הוולקן, שנשאו חימוש גרעיני, שימשו להרתעה. בשנת 1982, במהלך מלחמת פוקלנד, המטוסים שהשתתפו במבצעי אייל שחור נשאו פצצות ש"כ או טילי שרייק.

כוח מפציצי V

בראשית שנות ה-50, הבריטים החליטו להקים את כוח התקיפה הגרעיני האסטרטגי בחיל האוויר (RAF ) שנודע בשם הרשמי "כוח V" או מפקדת כוח ההפצצה הראשי (אנ').

לצורך כך, נבנו 3 דגמים של מפציצי דגם-V:

ויקרס ואליאנט (אנ') - טס לראשונה ב-1951 ונכנס לשירות ב-1955

אוורו וולקן (כולם היו מדגם 698) - טס לראשונה ב-1952 ונכנס לשירות ב-1956

הנדלי פייג' ויקטור (אנ') - טס לראשונה ב-1952 ונכנס לשירות ב-1957

בשיאו, יוני שנת 1964, מנה הכוח 50 מטוסי ואליאנט, 70 מטוסי וולקן ו-39 מטוסי ויקטור.

שגיאות פרמטריות בתבנית:תמונות מרובות
פרמטרים ריקים [ ללא גבול ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מטוסי ה-V

ויקרס ואליאנט

אוורו וולקן

הנדלי פייג' ויקטור

ייצור ודגמים

המתכנן והיצרן היה חברת א.ו.רו (A.V.Roe) (אנ') שנרכש על ידי חברת הוקר סידלי ב-1963.

ארבעה מטוסי אוורו 707 ושני וולקנים בתערוכת פרנבורו 1953

טרם תחילת הייצור הסדרתי, החברה ייצרה מספר דגמים מוקטנים לכדי 1/3 בשם Avro 707 (אנ') לצורך ניסויים ובחינת עקרונות כנף הדלתא.

סה"כ סופקו 134 מטוסים - 45 מדגם B1 ו-89 מדגם B2. דגם B1 יצא משירות בשנת 1967 ודגם B2 בשנת 1984.

דגם B1 סופק לחיל האוויר בשנת 1956 ומחירו אז עמד על 750,000 ליש"ט. משנת 1960 החלה אספקת דגם B2 עם מנועים משופרים, כנף גדולה יותר, מערכות ל"א (ECM) וחשמל משופרות. חלק מהדגמים הותאמו לנשיאת טילי Blue Steel גרעיניים מתוצרת אוורו.

טיל גרעיני בלו סטיל (אנ')

במטוס לא הותקנו תותחים ולא היו בו מערכות נשק להגנה. בתחילה ההגנה התבססה על מהירות גבוהה וטיסה בגובה רב כדי להימנע מיירוט. אמצעי ל"א הותקנו רק ב-1960 וממחצית שנה זו שונתה הטקטיקה לטיסות נמוכות.

באמצע שנות ה-70, 9 וולקנים הותאמו למשימות סיור מכ"ם ימיות והדגם נקרא MRR. בשנים האחרונות לשירותו, 6 וולקנים הוסבו למשימות תדלוק אווירי (K2).

כיום

סה"כ נותרו כיום 19 וולקנים המוצגים באתרים שונים בארצות הברית ובבריטניה.

מטוס וולקן מס' זנב XH558 שופץ וטס עד לאוקטובר שנת 2015 בתצוגות אוויר שונות ומאז מוצב בשדה דונקאסטר שפילד. למטוס ניתן השם "רוחה של בריטניה". שניים אחרים, מספרי זנב XL426 (אנ') ו-XM655 (אנ') בעלי כשירות להסעות בלבד, הוצבו בשדה התעופה סאות'אנד בלונדון ובוולסבורן מאונטפורד.

נשיאת חימוש

פצצת גרעין אחת (מדגמים שונים) או 21 פצצות 1,000 ליברה (450 ק"ג) בתא הפצצות.

במהלך מבצעי אייל שחור הותאמו המטוסים לנשיאת טילים נגד מכ"ם מדגם שרייק.

תא הפצצות פתוח בטיסת ראווה של וולקן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוורו וולקן בוויקישיתוף

• אתר יצרנית הנשק הבריטית BAE סיסטמס - כאן
• אתר הנאמנות לתחזוקת, שיחזור והצגת הוולקן בבריטניה - כאן

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29742179אוורו וולקן