קרן גרשון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־02:50, 8 ביולי 2022 מאת בוט אלף אלף (שיחה | תרומות) (תיקון פרמטרים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נדרשת מכלולזציה, ראו הערות בדף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נדרשת מכלולזציה, ראו הערות בדף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
קרן גרשון
לידה בילפלד, רפובליקת ויימאר

קרן גרשון (1923, בילפלד, גרמנייה - 1993) הייתה סופרת ומשוררת יהודיה בריטית.

ביוגרפיה

קרן גרשון נולדה בשם "קטה לובנטל" להורים יהודים. אביה פול היה אדריכל, אשר שירת בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה וראה עצמו אזרח גרמני לכל דבר ועניין. אמה סלמה באה ממשפחה יהודית מסורתית. סבה מצד האם היה אדולף שונפלד, ראש הקהילה היהודית של בילפלד. לאחר עליית הנאצים לשלטון, דאגו הוריה של קרן שתלמד עברית ותתכונן לעלות לארץ ישראל באמצעות תנועת עליית הנוער. כילדה, כתבה שירים בגרמנית. באחד הספרים ציינה שאמה הייתה אומרת לה "איך את יכולה לכתוב שירים בשפה שבה מקללים אותנו?".

לאחר פוגרום ליל הבדולח ב-9 ו-10 בנובמבר 1938, בו נשרפו בתי כנסת וגל של התקפות על יהודים, קרן גרשון ואחיותיה נשלחו לבריטניה בקינדר-טרנספורט. בהגיעם לאנגליה טדי קולק, אז עובד עליית הנוער, ביקש מהאחיות למסור את כרטיסי המעבר שלהן לארץ ישראל על מנת להוציא עוד ילדים מגרמניה. אחותה ליזה עלתה לארץ ישראל ב-1939, אנה אחותה מתה מלוקמיה בגיל 21 בבריסטול ב 1943. תחושת ניכור ובדידות והקושי להשתלב בחברה הבריטית השפיעה מאוד על קרן וחיזקו את אופייה. עם תום המלחמה נודע לקרן שהוריה וכל משפחתה המורחבת לא שרדו את השואה.

קרן נאלצה לעבוד לפרנסתה ולכן לא הייתה מסוגלת להשלים את לימודיה. כדי לשמור על קורת גג, היא עבדה בכל מיני עבודות מזדמנות עד שנת 1948, כשנישאה לוול טריפ, מורה לאומנות (לא יהודי). בשנת 1963 חזרה קרן לראשונה לעיר הולדתה, ביקור שהוליד שירים רבים אודות גורל הוריה, ובהם השיר הידוע "לא הייתי שם" המבטא את תחושת האשם של כל ניצול.

שיריה, שנכתבו באנגלית זכו לתשומת לבם של המבקרים ופורסמו בכתבי עת ספרותיים יוקרתיים. ספרה "באנו כילדים" שפורסם ב-1966 מתאר את חוויותיהם וגורלם של ילדים רבים שהגיעו לאנגליה במשלחות הילדים (קינדר-טרנפורט). בספר זה כתבה: "למשך זמן ארוך לא התעסקתי עם היותי פליטה, חשבתי שאתגבר על זה בבגרותי. כשלראשונה הבנתי שאני יכולה לחזור לעיר הולדתי, חשבתי שהחוויה תשחרר אותי מעברי, במובן שאחרי זה העבר לא יהיה חשוב לי. במקום זה שוחררתי רק מהפחד שלי על העבר. פתאום לא היה שום דבר שהפריד ביני לבין העבר כאילו שהכל קרה אתמול".

הזמנה לבוא לישראל הגיעה ב 1966, זלמן שזר שצירף את קרן למשלחת של סופרים מבריטניה לאחר שקרא את שיריה בעיתון. כעבור שנתיים כל המשפחה עלתה לישראל. היא ניסתה להיות חלק מהחיים הישראליים, דיברה עברית שזכרה מימי נעוריה ולמדה באולפן, אך מעולם לא ניסתה לכתוב בשפה זו. במהלך שהותה בארץ תורגמו כמה משיריה לעברית ופורסמו בספרות. בשנת 1970, כרך דק של שירי ירושלים שכתבה בישראל, תחת הכותרת "הדופק באבן" הופיע באנגלית ולאחר מכן בתרגום של המשוררת רחל חלפי (הוצאת עקד, תל אביב). גרשון ניסתה לקלוט את נופי ירושלים וכל ישראל ולתאר אותם בשיריה. כותרת האוסף מעידה על חיפושי חבל ההצלה הכרוך באבני הכותל ובבתי האבן של ירושלים. המשוררת מודעת לדתות המונותיאיסטיות: "כדי שתהיה אמונה אחת להיאבק עם אלה של דתות אחרות", כתבה בשיר "מקומות קדושים". היא מעריכה מלחמות בעין ביקורתית ותופסת את הטרגדיה של אימהות ובניהן אשר נופלים בקרב. האבל מזכיר לה ש"מגפת אושוויץ "מאיימת על ישראל. רדיפת היהודים, הגטאות ואושוויץ מוזכרים מספר פעמים באוסף, כמו למשל בשיר אושוויץ בישראל, אשר נסגר עם המילים: "המוות שקע בארות בנו, אבל החיים עושים מזרקות".

ב-1973 המשפחה חזרה לאנגליה מסיבות רבות. שניים מילדיהם גרים בישראל (ביניהם הסופרת נעמי שמואל) ושניים באנגליה (אחת מהן היא האומנית סטלה טריפ).

קרן המשיכה לכתוב כל חייה, שירה וגם פרוזה, ולהתמקד מצד אחד בשואה והחוויות ההיסטוריות של העם היהודי, ומצד שני באדם וחוויותיו במסגרת המשפחתית. כולל שירים על ילדיה וחוויותיה כאמא.

פרסומיה

"השנה האכזרית", אוסף ראשון של שיריה, יצא לאור ב-1960.

גרשון פרסמה שבעה אוספים של שירה, שני ספריי עיון, שתי ביוגרפיות, ושלושה ספרי פרוזה. חלק מספרייה תורגמו לגרמנית. חלק משיריה מופיעים בספרי לימוד באנגליה ובגרמניה.

ספרה "באנו כילדים" מתעד את החוויות הקולקטיביות של ילדי הפליטים שהגיעו לאנגליה בקינדטרספורט. הספר עורר תגובה נרחבת והקים את שמה הספרותי באנגליה. ספר זה זכה בפרס מטעם ה JEWISH CHRONICLE בלונדון 1976.

עבודתה התיעודית השנייה "פוסטסקריפט" מתאר את גורלם של ניצולי גרמניה.

גרשון זכתה בשני פרסים עבור שיריה: האחד מטעם המועצה לאומנות בבריטניה (1976) והשני פרס לזכר חיים גרינברג בארצות הברית (1968).

שיריה

  • THE RELENTLESS YEAR, New Poets 1959, Eyre & Spottiswoode 1960 SELECTED POEMS, Gollancz 1966 LEGACIES AND ENCOUNTERS, Gollancz 1972 MY DAUGHTERS, MY SISTERS, Gollancz 1975 COMING BACK FROM BABYLON, Gollancz 1979 COLLECTED POEMS, Macmillan, Papermac 1990 GRACE NOTES (with drawings by Stella Tripp), Happy Dragons Press, 2002

עיוני

  • WE CAME AS CHILDREN, Gollancz - 1966
  • republished Macmillan, Papermac - 1989
  • POSTSCRIPT, Gollancz - 1969
  • A LESSER CHILD, Peter Owen - 1993

סיפורת

  • BURN HELEN, Harvester Press - 1980
  • THE BREAD OF EXILE, Gollancz - 1985
  • THE FIFTH GENERATION, Gollancz - 1987

התפרסמו בארצות הברית

  • WE CAME AS CHILDREN, Harcourt Brace & World- 1967
  • SELECTED POEMS, Harcourt Brace & World- 1967
  • A TEMPERED WIND, Northwestern University Press- 2009

התפרסם בגרמניה:

  • WIR KAMEN ALS KINDER, Alibaba Verlag - 1988
  • DIE FÜNFTE GENERATION, Alibaba Verlag - 1988
  • DAS UNTERKIND, Rowohlt - 1992
  • “MICH NUR ZU TRÖSTEN BESTIMMT”, Karin Fischer, Edition Roter Stein 2000

מאמרים אודות קרן גרשון

  • פיטר לוסון (2006): אנגלו-יהודי שירה. מ יצחק רוזנברג לאיליין פיינשטיין. הפאב. Vallentine מיטשל.
  • ג 'יי. מ. ריצ' י, דוברי גרמנית גולים בבריטניה, רונדוניה ncamerica. kgm, אמסטרדם, 2001, מסת"ב 90-420-1537-3.
  • הספרות הנדל " ן של קרן גרשון (ראו קישורים חיצוניים).
    • Stranger in A Strange Land - filmed by British Television in Israel, England and Germany, on the life of Karen Gershon קינדר-טרנספורט

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29671112קרן גרשון