פול סבטייה
פול סבטייה (צרפתית: Paul Sabatier) (5 בנובמבר 1854 בקרקסון - 14 באוגוסט 1941) היה כימאי צרפתי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1912, "על שיטת ההידרוגנציה של תרכובות אורגניות שפיתח".
.jpg) | |
| לידה | 5 בנובמבר 1854 |
|---|---|
| פטירה | 14 באוגוסט 1941 (בגיל 86) |
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים | צרפת |
| פרסים והוקרה | חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1912 |
| תרומות עיקריות | |
| שיטת ההידרוגנציה של תרכובות אורגניות | |
חייו
סבטייה התקבל בגיל 18 הן לאקול פוליטכניק והן לאקול נורמל סופרייר, ובחר באחרון. הוא סיים את לימודיו ב-1877. במשך רוב חייו לימד קורסים באוניברסיטת טולוז, והתמנה לדיקן הפקולטה למדעים בשנת 1905. מחקריו המוקדמים, בקולז' דה פראנס, עסקו בתרמוכימיה של גפרית וסולפטים מתכתיים, ועל מחקר זה התבססה תזת הדוקטורט שלו. בטולוז המשיך במחקרים כימיים ופיזיקליים של תרכובות גפרית, כלוריד, כרומט ונחושת. כמו כן, חקר את תחמוצות החנקן וחומצה ניטרוסודיסולפונית ומלחיה. הוא ביצע גם מחקר בסיסי בתחום מקדמי החלוקה (מדד למסיסות תרכובות בממסים שונים) וספקטרום בליעה.
סבטייה תרם רבות לשימוש התעשייתי בהידרוגנציה. ב-1897 גילה כי כמות קטנה של ניקל יכולה לשמש כזרז לסיפוח מימן לתרכובות פחמן (לא רוויות).
עיקר תהילתו על "תגובת סבטייה", ועבודותיו, ביניהן La Catalyse en Chimie Orgarnique (קטליזה בכימיה אורגנית), שפורסמה בשנת 1913.
סבטייה זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1912, יחד עם עמיתו הצרפתי, ויקטור גריניאר. הפרס ניתן לו על עבודתו בתחום ההידרוגנציה.
קישורים חיצוניים
- פול סבטייה, באתר פרס נובל (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] פול סבטייה24017993