חסידות סטרופקוב: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לשכתב}}
+{{חסידות
-[[קובץ:אברהם שלום מסטרופקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם שלום מסטרופקוב]]
+| תמונה = [[קובץ:אברהם שלום מסטרופקוב.jpg|מרכז|200px|]]
-'''[[חסידות]] סטרופקוב'''  היא [[חצר חסידית]] משושלת [[חסידות צאנז|צאנז]], שמקורה בעיירה [[סטרופקוב]] {{אנ|Stropkov}} שב[[סלובקיה]].
+| כיתוב = רבי אברהם שלום הלברשטאם, מייסד חסידות סטרופקוב
+| מקום ייסוד = [[סטרופקוב]] {{דגל|סלובקיה||+}}
-== שושלת החסידות ==
+| מייסד = [[רבי אברהם שלום הלברשטאם]]
+| אדמו"ר = [[הרב אברהם שלום ישכר דוב ליפשיץ הלברשטאם]]
-האדמו"ר הראשון בסטרופקוב היה [[רבי אברהם שלום הלברשטאם|רבי '''אברהם שלום הלברשטאם''']], בנו השלישי של [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינובה]], בנו בכורו של [[רבי חיים הלברשטאם|רבי חיים מצאנז]]. נולד בשנת [[תרט"ז]]. כיהן כ[[אדמו"ר]] בסטרופקוב בחיי אביו. בשנת [[תרע"ט]] עבר ל[[אונגוואר]] ולאחר מכן חזר לסטרופקוב. בסוף ימיו התגורר בעיר ([[קושיצה|קאשוי]]). נפטר בקאשוי ב[[חג השבועות]] [[ת"ש]] ושם נטמן. חיבר את הספר "דברי שלום"{{הערה|הספר נדפס ע"י נכדו האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם, והוהדר מחדש בשנת תשע"ה ע"י מכון דברי יחזקאל שרגא.}}.
+| תאריך ייסוד = [[תרנ"ח]]
+| מרכזי פעילות = [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]]
-בנו [[רבי מנחם מנדל הלברשטאם|רבי '''מנחם מנדל הלברשטאם''']] מילא את מקומו באדמו"רות. בשנות [[השואה]] שהה ב[[בונקר]] ב[[פרשבורג]] ולאחר מכן נמלט ל[[שווייץ]]. כל ילדיו נספו בשואה. בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]], בה התגורר עד פטירתו ב[[ו' באייר]] [[תשי"ד]]. ארונו הועלה לישראל. דברי תורתו נדפסו בספר "דברי מנחם"<ref>הספר יצא לאור ע"י אחיינו רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם ממשיך דרכו בשנת תשי"ז, והוהדר מחדש ע"י מכון דבריי חזקאל שרגא בשנת תשע"ט.</ref>. במקביל לכהונתו - כיהן בקאשוי אחיו רבי יום טוב יוזפא, שכבר בילדותו קיבל [[קוויטל|קוויטלאך]]. נרצח בשנת [[תש"ב]].
+}}
+'''חסידות סטרופקוב''' היא [[חצר חסידית]] מ[[שושלת]] [[חסידות צאנז|צאנז]], שמקורה ב[[סטרופקוב]] שב[[סלובקיה]].
-רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, חוץ מנכדה אחת בת בתו ששהתה אתו לאורך כל המלחמה. לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר אחיינו{{הערה|בן גיסו רבי [[ישכר דוב ליפשיץ]] מ[[אונגוואר]] מגזע [[חסידות וישניצא|וישניצא]].}} [[רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם|רבי '''יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם''']], שביסס את החסידות בארץ ישראל וקבע את בית מדרשו ב[[מאה שערים]] שב[[ירושלים]]. בשנת [[תשל"ז]] ייסד בית מדרש נוסף ב[[בני ברק]] ברחוב נחום. נפטר ב[[ו' בכסלו]] [[תשנ"ה]]. חיבר את הספר "דברי יחזקאל שרגא".
+==שושלת החסידות==
+[[קובץ:אברהם_שלום_ישכר_דוב_ליפשיץ_הלברשטרם.jpg||ימין|ממוזער|200px|האדמו"ר הנוכחי מסטרופקוב ב[[סידור קידושין]]]]
-לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר בנו יחידו [[הרב אברהם שלום ישכר דוב ליפשיץ הלברשטאם|הרב '''אברהם שלום ישכר דוב ליפשיץ הלברשטאם''']] המתגורר בירושלים. חתנו של רבי [[מנחם מנדל שנייבאלג]] מ[[מנצ'סטר]].
+===הדור הראשון===
+האדמו"ר הראשון בסטרופקוב היה [[רבי אברהם שלום הלברשטאם]], בנו ;השלישי של [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינובה]], בנו בכורו של [[רבי חיים הלברשטאם|רבי חיים מצאנז]]. נולד בשנת [[תרט"ז]]. כיהן כ[[אדמו"ר]] בחיי אביו. בשנת [[ה'תרנ"ח|תרנ"ח]] (1898) עבר לסטרופקוב החל להנהיג את קהילתו, בשנת [[תרע"ט]] עבר ל[[אונגוואר]] ולאחר מכן חזר לסטרופקוב. בסוף ימיו התגורר בעיר קאשוי ([[קושיצה]]). דברי תורתו של רבי אברהם שלום, נאספו בספר "דברי שלום"{{הערה|הספר נדפס על ידי נכדו האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם, והוהדר מחדש בשנת תשע"ה על ידי מכון דברי יחזקאל שרגא.}}.
-בשנות הנהגתו התפתחה החסידות ונפתחו עוד בתי מדרש, חבורות לאברכים ובחורים, קופת הצדקה "צדקת מנחם", ומכון להוצאת ספרים  "דברי יחזקאל שרגא".
+===הדור השני ===
+לאחר פטירתו של [[רבי אברהם שלום הלברשטאם|רבי אברהם שלום]] ב[[ו' בסיוון]] [[ת"ש]], התמנה לאדמו"ר בנו [[רבי מנחם מנדל הלברשטאם]], מחבר ספר "דברי מנחם". רבי מנחם בשנות [[השואה]] שהה ב[[בונקר]] ב[[פרשבורג]] ולאחר מכן נמלט ל[[שווייץ]]. כל ילדיו נספו בשואה. בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]], בה התגורר עד פטירתו ב[[ו' באייר]] [[תשי"ד]]. ארונו הועלה לישראל. בן נוסף שכיהן באדמו"רות בקאשוי בעודו בחור היה רבי יוסף יום טוב, שכבר בילדותו קיבל [[קוויטל]]אך. נרצח בשנת [[תש"ב]].
-בתי המדרש של החסידות קיימים בירושלים בשכונת מאה שערים ובשכונת קרית משה בגבעת שאול, בבני ברק, ברמלה, ובוויליאמסבורג.
+===הדור השלישי===
+רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, חוץ מנכדה אחת בת בתו ששהתה איתו לאורך כל המלחמה. לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר אחיינו (בן גיסו [[רבי ישכר דוב ליפשיץ]] מ[[אונגוואר]] מגזע [[חסידות וישניצא|וישניצא]]) [[רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]], מחבר ספר "דברי יחזקאל שרגא", שביסס את החסידות בארץ ישראל וקבע את בית מדרשו ב[[מאה שערים]] וב[[שערי ירושלים (שכונה)|שערי ירושלים]] שב[[ירושלים]] וב[[בני ברק]]. הוסיף לשם משפחתו את השם 'הלברשטאם' לזכר דודו, נפטר ב[[ו' בכסלו]] [[תשנ"ה]].
+===הדור הרביעי===
+[[קובץ:Israel - Jerusalem - 08 (4260752279).jpg|ממוזער|260px|צובאים על חלונות בית המדרש של חסידות סטרופקוב ב[[רחוב מאה שערים]], סתיו 2009]]
+לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר בנו יחידו [[הרב אברהם שלום ישכר דוב ליפשיץ הלברשטאם]] המתגורר בירושלים. חתנו של [[רבי מנחם מנדל שנייבלג]] מ[[מנצ'סטר]].
+בשנות הנהגתו התפתחה החסידות ונפתחו עוד בתי מדרש, ב[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|וויליאמסבורג]], ושני בתי מדרש ב[[ירושלים]]. חבורות לאברכים ובחורים, קופת הצדקה "צדקת מנחם", ומכון להוצאת ספרים "דברי יחזקאל שרגא".
+החסידים בארץ מתגוררים בעיקר בירושלים ובבני ברק.
 ==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים}}
 {{חסידויות}}
+{{בקרת זהויות}}
 [[קטגוריה:חצרות חסידיות|סטרופקוב]]
 [[קטגוריה:חסידות צאנז]]
 [[קטגוריה:יהדות סלובקיה]]
-[[קטגוריה:ביקורת עמיתים לאחר המבצע]]
+{{וח}}
-{{קרד}}
+{{מיון ויקיפדיה|דף=חסידות סטרופקוב|גרסה=35549963|פריט=Q6666817}}
+{{נבמ}}