הצגת המקור של הדף "תשבץ"

[[קובץ:A simple crossword.png|ממוזער|250px|שמאל|תשבץ רגיל]]
'''תשבץ''' הוא [[חידה|חידת]] [[מילה (בלשנות)|מילים]] או [[מספר]]ים המשתלבים בהצלבה, במאוזן ובמאונך, בתוך תבנית משורטטת של משבצות ריקות, לפי רמזים הניתנים לצד התבנית או בתוכה. בין המילים מפרידים באמצעות משבצות המכילות צבע או צורות שונות. יש גם תשבצים בהם המילים מופרדות באמצעות [[קו (ציור)|קו]]וים מעובים. ב[[מסורת]] ה[[הממלכה המאוחדת|בריטית]] מציבים את המשבצות המפרידות בתבנית [[סימטריה|סימטרית]], אך במסורות אחרות (ה[[ארצות הברית|אמריקנית]], ה[[יפן|יפנית]]) נהוגות שיטות אחרות. פתרון תשבצים הוא אתגר ליכולות [[חשיבה]] שונות או לאוצר ה[[ידע]] הכללי והלשוני של הפותר. יש המשתמשים בתשבצים ככלי ל[[הוראה|הוראת]] ה[[שפה]] ומשלבים אותם ב[[ספר לימוד|ספרי לימוד]] ויש הרואים בהם רפואה מונעת ל[[דמנציה]] ול[[מחלת אלצהיימר]]{{הערה|[http://www.express.co.uk/news/health/395097/Crosswords-and-sudoku-help-stop-mental-decline תשבצים וסודוקו עוזרים בעצירת ירידה בכושר השכלי] {{אנגלית}}}}.

== היסטוריה ==
[http://www.crosswordtournament.com/more/wynne.html התשבץ הראשון] מיוחס לארתור ויין, ופורסם ב-[[21 בדצמבר]] [[1913]] בכתב העת New York World (עדיין ללא משבצות שחורות), אך כבר במאה ה-19 הופיעו משחקי מילים דמויי תשבץ בחוברות ילדים בבריטניה, ב[[צרפת]] וב[[איטליה]]. בשנת 1924 פרסמה הוצאת הספרים "Simon and Schuster" את קובץ התשבצים הראשון.

לפנים קראו לתשבץ בעברית "חידת שתי וערב"; את השם "תשבץ"{{הערה|שם=מקור המילה|המילה תשבץ מופיעה ב[[תנ"ך]] בהקשר לכתונת ה[[כהן|כהנים]] ({{תנ"ך|שמות|כח|ד|קצר=כן}}): {{ציטוטון|וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ: חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת '''תַּשְׁבֵּץ''' מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט}}. [[רש"י]] מפרש, שהיו אלה כעין גומות שבתוכן משבצים אבנים יקרות. מכאן הדמיון לתשבץ - משבצות לשיבוץ אותיות ומלים.}}, המקובל בימינו, נתן לו [[קדיש סילמן]], [[בלשנות|לשונאי]] ו[[משורר]].

ה[[תשבצאי]] הפורה ביותר היה רוג'ר סקוויירס (Roger Squires) מבריטניה, שב-[[14 במאי]] [[2007]] פרסם את תשבצו ה-66,666 (הוא פרסם אותם בחמשת העיתונים החשובים ביותר בבריטניה).

==מבנה התשבץ==

בתשבץ המקובל הגדרתה של כל מילה מנוסחת בצורה מדויקת וחד-משמעית, ולפיה ניתן למצוא את המילה המבוקשת, אלא אם הפותר אינו מכיר את המילה או המושג ואז הוא יכול להיעזר בכלים שונים כגון [[מילון|מילונים]] ו[[אנציקלופדיה|אנציקלופדיות]]. 

לפעמים (בעיקר בתשבצים המופיעים בבטאונים מקצועיים) מפרסמים תשבץ בנושא ספציפי (למשל תשבץ בנושא "רפואה ובריאות" ב"מכביתון", כתב העת של [[מכבי שירותי בריאות|קופת החולים מכבי]]). במקרה כזה מקובל ש'''רוב''' ההגדרות עוסקות באותו נושא (שכן כמעט אי אפשר שכולן יהיו באותו נושא).

== קביעת איכותו של תשבץ ==
איכותו הטכנית של תשבץ או תשחץ רגיל נמדדת ממבט ראשון לפי שלושה מבחנים:
# משבצות שחורות רצופות שמחלקות את התשבץ למספר תשבצים קטנים יותר מעידות על איכות נמוכה.
# רצפים גדולים של משבצות שחורות מעידים על איכות נמוכה.
# מספר גדול יחסית של משבצות שחורות מעיד על איכות נמוכה. היחס מחושב על ידי חלוקת סך כל משבצות התשבץ במספר המשבצות השחורות שיש בו. למשל, תשחץ ברוחב של 13 משבצות ובאורך של 18 משבצות מכיל בסך הכול 234 משבצות. אם יש בו 50 משבצות שחורות (או משבצות שבהן מצויות ההגדרות בתשחץ) זה יחס של 4.68=234:50, יחס טוב למדי, אך אם היחס יהיה מספר נמוך בהרבה כמו 3.25=221:68, זה תשבץ באיכות טכנית נמוכה.

==סוגי תשבצים==
[[קובץ:New italian crossword.png|ממוזער|250px|שמאל|תשבץ קו איטלקי]]
[[קובץ:Anagrama.png|ממוזער|250px|שמאל|אנגרמה]]
[[קובץ:Tash3d.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשבץ תלת-ממדי]]
בנוסף לתשבץ המלבני המקובל, קיימים תשבצים מסוגים נוספים, שחלקם נוסחים השאובים ממנו, וחלקם מוסיפים לחידה גורמים חדשים. סוגים עיקריים של תשבצים מעין אלו הם:

* '''תשבץ פירמידה''' - תשבץ בעל מבנה של פירמידה ובו המילה הארוכה שבבסיס הפירמידה מורכבת מאותיות המילה שמעליה, בתוספת אות אחת וכך הלאה מקומה לקומה.
* [[תשבץ קו]] - תשבץ שבו ההפרדה בין המילים אינה באמצעות משבצת שחורה, אלא באמצעות קו מעובה.
* '''[[תשבץ לבן]]''' - תשבץ שמודפס ללא המשבצות השחורות או הקווים המעובים שמפרידים בין המילים. בתשבץ כזה על הפותרים לגלות ולמקם, בנוסף לתשובות של ההגדרות, גם את המשבצות השחורות או הקווים המעובים.
* '''[[תשחץ]]''' - תשבץ שבו ההגדרות מוצבות בתוך המשבצות המפרידות וחצים היוצאים מתוך המשבצת מבארים לפותרים היכן צריך להציב את המילה המוגדרת. בגלל המקום המצומצם הניתן להגדרות בתשחצים, הן שטחיות וכוללניות יותר, אך הנוחות לפותר, שאינו צריך להעביר את מבטו מההגדרות לתשבץ ומהתשבץ להגדרות, מושכת רבים לסוג זה של תשבץ. 
* '''[[תשבץ מוצפן]]''' - תשבץ פתור שבו הוחלפו האותיות במספרים לפי קוד מסוים. הפותרים מקבלים חלק מהקוד והם אמורים להשלים את גילוי הקוד. 
* '''[[תשבץ היגיון]]''' - תשבץ שמבחינה טכנית דומה לתשבץ הרגיל, אך שונה ממנו באופי ההגדרות. ההגדרות בתשבצי היגיון מבוססות על "תרתי-משמע" - כלומר הגדרה המורכבת משני חלקים, כך שהפתרון מתאים למשמעות של כל אחד מחלקי ההגדרה. דוגמה: "הקרקס יסתדר בלי החיה, די להם בקוסם" התשובה: הארי פוטר (הסבר: [[הארי פוטר|הארי פוּטר]], כלומר הקרקס יסתדר בלי החיה, ו[[הארי פוטר (דמות)|הארי פוטר]] הוא הקוסם). ההגדרה יכולה גם לתת רמזים למובנים שונים של המילה כמו בדוגמה: "אנרגיה פוליטית", התשובה היא "מרץ" - גם אנרגיה וגם פוליטיקה.
* '''[[תשבץ הקשרים]]''' - תשבץ רגיל, אך במקום ההגדרות למילים, שצריכים לשבץ בו, ניתנים הקשרים או [[צירוף (בלשנות)|צירוף מילים]] או [[ניב (ביטוי)|מטבע לשון]] או פתגם, שחסרה בהם מילה, המילה המבוקשת. למשל בהגדרה "צה"ל הפעיל יד ... ברצועה" מבוקשת המילה "חזקה" או בהגדרה "הפוליטיקאית שזכורה במטבחה, בנעליה ובמחדל" מבוקשת ראש הממשלה לשעבר "מאיר".
* '''[[תשבץ מספרים]]''' - תשבץ שהפתרונות להגדרותיו הם מספרים. דוגמה להגדרה: 12 מאונך כפול 1 מאוזן.
* '''[[תשבץ פסיפס]]''' - תשבץ בו ה[[מספר]]ים, המפנים להגדרות, משובצים בתוך התשבץ לסירוגין. המראה של התשבץ, מזכיר [[פסיפס]].
* '''[[תשבץ שלד]]''' - תשבץ חסר הגדרות בו נתונות כל המילים והפותר צריך לשבץ אותן במקומות הנכונים כשהוא מתאים את המילים למקומן על פי אורכן ועל פי הצטלבותן.
* [[תשבץ תלת-מישורי]] - תשבץ המשתרע על שלושה משטחים, שפוגשים זה את זה ויוצרים אשליה של שלושה מישורים{{הערה|1=[http://www.tashbetsim.com/?p=868 תשבץ תלת-מישורי] באתר של [[הוצאת ענבר]]}}. בשנת 1985 פורסמו 3 תשבצים בשם "תשבצים מהסוג השלישי" או "תשבצים תלת-ממדיים" שחיבר דב (דובה) פרימרמן. לסוג זה של תשבצים לא היה המשך.

==תשבצים בישראל==
[[קובץ:Arrow word.png|ממוזער|350px|שמאל|[[תשחץ]]]]
{{ערך מורחב|תולדות התשבץ העברי}}
ב[[ישראל]] מתקיימת פעילות ערה בתחום התשבצים: 
* בעיתונים בסוף השבוע מתפרסמים תשבצים (תשבץ רגיל ותשבץ היגיון). 
* מתפרסמים ירחוני תשבצים.
* מתפרסמים חוברות וקובצי תשבצים. 
* ב[[אינטרנט]] מתקיימים פורומים אחדים העוסקים בנושא זה.

בתשבצים בשפה העברית לא תמיד ברור מהו הכיתוב הנכון לצורך שיבוץ המילים בתשבץ. יש תשבצאים המשתמשים בכתיב חסר, יש המשתמשים בכתיב מלא, ויש המשתמשים בדרך ביניים. בעבר היה מקובל בקרב התשבצאים מתן הגדרות בכתיב חסר, תוך ציון כל הגדרה החורגת מכלל זה, אך כיום יש שינוי במגמה, ורוב התשבצים מבוססים על כתיב ביניים, הדומה לכתיב המקובל בבתי ספר ובעיתונות. יש בין התשבצאים מי שמפרסם את דרך הכתיבה הנהוגה בתשבצים שלו, יש שאינם מפרסמים, וגרוע מכך – יש תשבצאים שאינם עקביים, המשתמשים לעיתים בכתיב חסר ולעיתים בכתיב מלא.

מוסכמה נוספת בכתיבת המילים בתשבצים היא שהגרסה המבוקשת היא הגרסה המילונאית, ללא הטיות. במקרים חורגים מקובל לציין זאת בהבלטה.

==ראו גם==
* [[תפזורת]]

==קישורים חיצוניים==
* {{הארץ|דפנה ארד|ההיפך מפחות, ארבע אותיות|1.1896120|30 בדצמבר 2012}}
* [http://www.tashbetsim.com/?p=679 תולדות התשבץ] באתר של [[הוצאת ענבר]]
* [http://www.kizur.co.il/search_group.php?group=23 קיצורים נפוצים בתשבצים] במילון ראשי תיבות
* תשבץ אינטראקטיבי ו{{דודל|100th-anniversary-of-the-crossword-puzzle|{{כ}}100 שנה לתשבץ}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Crosswords|שם ויקישיתוף=תשבץ}} 

[[קטגוריה:תשבצים|*]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=תשבץ|גרסה=23783711}}