הצגת המקור של הדף "תקרית אל-חמה"

{{סכסוך צבאי
| שם = תקרית אל-חמה
| מערכה = [[הסכסוך הישראלי-ערבי]]
| תמונה = 
| כיתוב = 
| תאריך = [[4 באפריל]] [[1951]]
| קרב/מלחמה = 
| קרב לפני = 
| קרב אחרי = 
| מקום = 
| תוצאה = 
| עילה = 
| קואורדינטות = 
| צד ראשון = {{דגל|ישראל||+}}
| צד שני = {{דגל|סוריה||+}}
| מפקד ראשון = {{סמל|צה"ל}}
| מפקד שני = 
| כוח ראשון = {{סמל|צבא ההגנה לישראל||+}}
* {{סמל|חיל האוויר הישראלי||+}}
* {{סמל|פיקוד הצפון||+}}

{{סמל|משטרת ישראל||+}}
| כוח שני = 
| הערות = 
| מפה = 
| צד ראשון-אבדות = * 7 חיילי צה"ל הרוגים
* חייל שבוי
* 3 חיילים פצועים
| צד שני-אבדות = 
| מנהיג ראשון = {{סמל|משרד ראש הממשלה}} [[דוד בן-גוריון]]
| מנהיג שני = {{דגל|סוריה}} [[האשם אל-אתאסי]]
}}
'''תקרית אל-חמה''', בין [[ישראל]] ל[[סוריה]], התרחשה ב-[[4 באפריל]] [[1951]] כאשר ישראל ניסתה לממש את [[ריבונות]]ה ב[[אזור מפורז|אזור המפורז]] של [[מובלעת]] אל-חמה ([[חמת גדר]]) ושלחה לשם מחלקה של חיילים במדי שוטרים{{הערה|שיטה דומה הייתה נהוגה ב[[מובלעת הר הצופים]]}}. לקראת המחלקה יצאו חיילים סורים, שקראו להם לחזור, אך חיילי המחלקה המשיכו בדרכם. הסורים פתחו עליהם באש חזקה מאחור. מכוניות המחלקה פנו כדי לסגת, מכונית אחת הצליחה בכך ואילו האחרת נתקעה באמצע הכביש. במטח היריות נהרגו 7 חיילי צה"ל, שלושה נפצעו ואחד מהפצועים וחייל נוסף נפלו ב[[שבי]].

למחרת בוצעה [[פעולות התגמול|פעולת התגמול]] הראשונה לאחר חתימת [[הסכמי שביתת הנשק]], על ידי [[חיל האוויר הישראלי]]. סוריה המשיכה לשלוט באל-חמה מאז ועד [[מלחמת ששת הימים]].

==האזור המפורז==
ב[[מלחמת העצמאות]] פלש [[צבא סוריה]] לשטח [[ישראל|מדינת ישראל]] וכבש חלקים ממנה. שטחים שנותרו בידי הסורים בסיום המלחמה ממערב ל[[גבול הצפון#סימון הגבול המנדטורי|קו הגבול הבינלאומי]], ושעל פי [[החלטה 181]] נועדו להיות בתחום המדינה היהודית, הוכרזו ב[[הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה]] כ[[שטח מפורז|שטחים מפורזים]] - הסורים נסוגו מהאזורים הישראלים שכבשו, ובתמורה שטחים אלה הוכרזו כ'מפורזים', או בגרסה האנגלית של ההסכם (שהוגדרה כגרסה הקובעת): demilitarized. הסורים טענו שפירוש הדבר שאסור לאף ישראלי להיכנס לאזורים המפורזים ואילו ישראל טענה שהאיסור חל רק על אנשי צבא ולא על אזרחים.

תקרית אל-חמה, שהיא אחת מתקריות הלחימה השכיחות על הזכות להשתמש בשטחים המפורזים שבגבול ישראל-סוריה, התרחשה באזור המפורז הדרומי – מ[[נוקייב]] (צפונית מ[[עין גב]]) עד [[מעגן (קיבוץ)|מעגן]], כולל בקעת חמת גדר ("אל חמה"){{הערה|הסכמי שביתת הנשק יצרו אזורים מפורזים:
*אזור מפורז צפוני:ה[[נחל חרמון|בניאס]] – רמת הבניאס – [[תל דן]]. (אזור מעיינות הבניאס ומקורות נחל דן).
*אזור מפורז מרכזי: מ[[כפר סאלד]] עד שפך ה[[ירדן]] ל[[הכנרת|כנרת]]. (ימת החולה והירדן תוחמים את האזור המפורז).
*אזור מפורז דרומי: מנוקייב עד מעגן. גבול ישראל-סוריה עבר בצפון הכנרת ולאורך החוף הצפון-מזרחי של הכנרת, 10 מ' מקו המים. האזור המפורז השתרע על פני כל החלק הדרום-מזרחי של הכנרת}}.

==התקרית==
ב־[[4 באפריל]] 1951, בשעה 16:45, יצאו ממשטרת צמח 21 איש בשני כלי רכב - 19 חיילי צה"ל לבושים במדי שוטרים, ואתם קצין וסמל מ[[משטרת ישראל]] - בדרכם למובלעת אל-חמה. הכוח יצא לשטח בעקבות ידיעות שהגיעו למודיעין [[פיקוד הצפון]] בדבר כניסתה של יחידה סורית לבושה אזרחית למובלעת.

יום קודם לכן הורה [[אגף המבצעים]] לפיקוד הצפון לערוך סיור באזור ולהקפיד לחזור במקרה של היתקלות במחסום או בהתנגדות סורית כלשהי. הוראה זו לא נמסרה בתדריך לכוח הישראלי. קצין המודיעין של פיקוד הצפון היה במטוס [[פייפר סופר-קב|פייפר]] שטס מעל הכוח, ועמד עמו ב[[קשר רדיו]].

בשעה 17:00 הגיע הכוח הישראלי לצומת פיק ונתקל בשלושה חיילים סורים. התפתח ויכוח בין מפקדי הכוחות, וקצין המודיעין הפיקודי, שלא הכיר את ההוראות, שידר ממטוסו הוראה לסיור להמשיך בדרכו, ועזב את המקום. 24 דקות לאחר מכן, כשניסה הכוח להתקדם לכיוון [[משטרת אל חמה|בניין המשטרה באל-חמה]], נפתחה לעברו אש. המכוניות פנו כדי לסגת, מכונית אחת הצליחה בכך ואילו האחרת נתקעה באמצע הכביש. מהירי נהרגו 7 מחיילי צה"ל ושלושה נפצעו, ואחד מהפצועים וחייל נוסף נפלו ב[[שבי]]. כעבור שעות אחדות הוחזרו לישראל שבעת ההרוגים ושני השבויים{{הערה|{{מעריב||הממשלה והרמטכ"ל דנים במצב בגבול הסורי|19510405|1}}}}.

==תגובת ישראל==
בישראל נדרשה תגובה מהירה, ולראשונה מאז [[מלחמת העצמאות]] הופעל חיל האוויר לשם כך. מפקד [[בסיס רמת דוד]], סא"ל [[רודי אוגרטן]], ומפקד [[טייסת]] ה[[P-51 מוסטנג|מוסטנג]], רס"ן מאיר רוף, נקראו למחרת בבוקר לפיקוד הצפון, לתדריך בהשתתפות הרמטכ"ל, [[יגאל ידין]], ואלוף הפיקוד, [[יוסף אבידר]]. התוכנית שגובשה כללה תקיפה של רביעיית מטוסי מוסטנג, בהובלת מפקד הטייסת רוף, ורביעייה של מטוסי [[ספיטפייר]], בהובלת מפקד ה[[כנף (חיל האוויר)|כנף]] אוגרטין.

בשעה 14:30 החלה התקיפה. ראשונים נכנסו הספיטפיירים, לשלושה יעפי הפצצה בזווית תלולה על [[משטרת אל חמה|תחנת המשטרה]], אך הפגיעות התפזרו במרחק 20–60 מטרים מהתחנה. מיד אחריהם נכנסו המוסטנגים מדרום-מערב וביצעו יעפי צליפה וריקוט על [[בונקר]] תת-קרקעי ומאהל בעיקול הדרך. לפי עדותו של [[בני פלד]], שהשקיף על הפעולה ממטוס "[[הרווארד (מטוס)|הרווארד]]" שחג בגובה 5,000 רגל, הפצצות נפלו "בכל מקום פרט למטרה".

ב־[[6 באפריל]] 1951 הגישה סוריה תלונה ל[[מועצת הביטחון]] וביקשה את כינוסה. גם ישראל הגישה תלונה על הריגת שבעה מאנשי הסיור המשטרתי בדרכו לאל-חמה. מועצת הביטחון דנה גם בתלונות על התפתחות קרב בין כוחות צה"ל לכוחות סוריים ב[[קרב תל מוטילה|תל מוטילה]] שבשטח ישראל.

==אנדרטה==
לזכר שבעת חללי צה"ל בתקרית הוקמה אנדרטת "[[יד לשבעה]]" לצד כביש 7599, כ-200 מטר מזרחית ל[[כביש 98|צומת חמת גדר]].

==לקריאה נוספת==
* [[אריה יצחקי]], '''שלדים בארון''', (שער 4, עמ' 134–138) פרשת [[קרב תל מוטילה]], הוצאת ספרים א"י 2009

== קישורים חיצוניים ==
* {{אתר חיל האוויר||תקרית אל-חמה|3238-4447}}
* [http://nakba-online.tripod.com/golan-3.htm אל נכבה] - הרקע לכיבוש הגולן: השטחים המפורזים ותקריות הגבול (1949–1967)
* [http://www.malon.co.il/article.aspx?id=35568 טבריה ספור תקרית אל-חמה 5 באפריל 1951], באתר "מלון בכל מקום"
* {{דבר|ד. זסלבסקי|התקפה סורית נפשעת על שוטרים ישראליים בשטח המפורז|19510405|2}}
* {{דבר||הודעת דובר צה"ל|19510405|6}}
* {{דבר||הפצצת תגמול של מטוסי צה"ל על הצבא הסורי באיזור המפורז|19510406|1}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:צה"ל: מבצעים]]
[[קטגוריה:חיל האוויר הישראלי: קרבות ומבצעים]]
[[קטגוריה:סוריה: קרבות|אל חמה]]
[[קטגוריה:1951 בישראל]]
[[קטגוריה:יחסים צבאיים ישראל–סוריה]]
[[קטגוריה:1951 בסוריה]]
[[קטגוריה:אל חמה]]
[[קטגוריה:משטרת ישראל: היסטוריה]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=תקרית אל-חמה|גרסה=39202053|פריט=Q65250361}}