הצגת המקור של הדף "תערוכה עולמית"

'''תערוכה עולמית''', או '''יריד עולמי''', או '''אקספו''' (Expo), הוא שמן של מספר [[תערוכה|תערוכות]] ציבוריות גדולות המתקיימות בעולם מאז מחצית [[המאה ה-19]]. הגוף הרשמי המפקח על התערוכות העולמיות הוא [[הלשכה לתערוכות בינלאומיות]] ([[צרפתית]] BIE - Bureau International des Expositions) אשר נוסדה בשנת 1928. תערוכות המאושרות על ידי הלשכה לתערוכות בינלאומיות מתחלקות למספר סוגים: עולמיות, בינלאומיות, ומיוחדות. התערוכות נמשכות בדרך כלל בין שלושה לשישה חודשים. בנוסף, מדינות מקיימות תערוכות לאומיות או בינלאומיות משל עצמן, ללא הפיקוח של הלשכה לתערוכות.

בימינו, תערוכות עולמיות הן האירוע הבינלאומי השלישי בגודלו בעולם מבחינת משקלו הכלכלי והתרבותי, זאת לאחר [[גביע העולם בכדורגל]] וה[[המשחקים האולימפיים|משחקים האולימפיים]]. תערוכות עולמיות מתקיימות זה למעלה ממאה וחמישים שנה והן מקיימות מסורת ותיקה יותר מן המשחקים האולימפיים של העת החדשה והגביע העולמי בכדורגל. התערוכה העולמית הראשונה התקיימה ב[[ארמון הבדולח]] ב[[הייד פארק]] שב[[לונדון]] בשנת 1851 תחת השם "תערוכה גדולה של יצירות התעשייה של כל האומות". קיום ה"תערוכה הגדולה", כפי שכונתה לימים, היה רעיון של [[אלברט סאקסה-קובורג-גותה|הנסיך אלברט]], בעלה של [[המלכה ויקטוריה]], והתערוכה הייתה התערוכה הבינלאומית הראשונה של מוצרי [[תעשייה]], [[סחר בינלאומי]] ו[[יחסים בינלאומיים]] ואפילו [[תיירות]]. היא הייתה הראשונה בשרשרת של תערוכות בינלאומיות שכונו "תערוכות עולמיות", המתקיימות עד לימינו אלה.

מקור המשיכה העיקרי של התערוכות הבינלאומיות הוא ה[[ביתן|ביתנים]] הבינלאומיים, שאותם מקימות המדינות המשתתפות. ב"אקספו 2000", שנערכה בעיר [[הנובר]], עיצבה כל מדינה, כנהוג, את ביתן התערוכה שלה. עלותו של כל ביתן לאומי הסתכמה בממוצע ביותר מ-26 מיליון דולר. לנוכח הוצאות כבדות אלה היו מדינות ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]] שהביעו ספקות באשר לתועלת הכלכלית הצומחת מהשקעה זו, תועלת שקשה להעריכה. מחקר עצמאי אחד על התועלת הכלכלית המופקת מהשתתפות בתערוכה עולמית, נעשה על הביתן ה[[הולנד]]י בתערוכת "אקספו 2000". מחקר זה העריך כי הביתן, אשר עלה לממשלת הולנד כ-70 מיליון דולר, הביא להכנסות פוטנציאליות של כ-700 מיליון דולר לכלכלה ההולנדית. המחקר אף זיהה מספר מאפייני מפתח המנבאים הצלחת ביתנים בינלאומיים בתערוכות עולמיות.{{הערה|1=Tjaco Walvis (2003), "Building Brand Locations", Corporate Reputation Review, Vol.5, No.4, pp.358-366}}

==היסטוריה==
מקורן של התערוכות העולמיות נמצא במסורת הצרפתית של תערוכות לאומיות ששיאן היה בתערוכה הצרפתית התעשייתית בשנת 1844 ב[[פריז]]. לאחר תערוכה זו באו מספר תערוכות לאומיות ביבשת אירופה ואחריהן התקיימה התערוכה הבינלאומית הראשונה בלונדון.

מאז שהחלו להתקיים, בשנת 1851, התפתח והשתנה אופיין של התערוכות העולמיות. בהתפתחות זו ניתן להבחין באופן גס בשלוש תקופות שונות: תקופת ה[[תיעוש]], תקופת מפגש התרבויות ותקופת ה[[מותג|מיתוג]] הלאומי.

===תקופת "התיעוש": [[1938]]-[[1851]]===
בתקופה זו רוב התערוכות העולמיות התמקדו בסחר עולמי ובהצגת חידושים והישגים טכנולוגיים. התערוכות העולמיות היו המקום שבו הוצגו ההמצאות והחידושים האחרונים מרחבי העולם במקום אחד. התערוכה העולמית ב[[לונדון]] בשנת 1851, 
{{הערה|1=
{{הארץ|אסתר זנדברג|סמל החדשנות הוויקטוריאנית|1.1173096|5 במאי 2011}}
}}
[[התערוכה העולמית של פריז (1889)]], [[התערוכה העולמית של שיקגו (1893)]], ב[[התערוכה העולמית של פריז (1900)|שנת 1900 בפריז]], [[התערוכה הבינלאומית להיגיינה|התערוכה הבינלאומית להיגיינה בשנת 1911 בדרזדן]], [[התערוכה העולמית של סן פרנסיסקו (1915)|בשנת 1915 בסן פרנסיסקו]], היו כולן תערוכות פורצות דרך בחידושים שהוצגו בהן. [[המצאה|המצאות]] כגון ה[[טלפון]], הוצגו לראשונה בתקופה זו. חלק ניכר מתדמיתן של התערוכות העולמיות עד היום נשען על אותם הימים.

===תקופת מפגש התרבויות: [[1991]]-[[1939]]===
[[התערוכה העולמית של ניו יורק (1939)]] והתערוכה ב[[סטוקהולם]] בשנת 1949 סמלו את השינוי שחל במוקד התערוכות העולמיות. מאותה עת החלו התערוכות העולמיות להיות מבוססות יותר על החשיבות והייחודיות התרבותית של המדינות המשתתפות, והתייחסו יותר להיבטים שונים של ה[[תרבות]] האנושית. התערוכות הפכו [[עתידנות|עתידניות]] יותר באופיין ו[[אוטופיה|אוטופיסטיות]] בהיקפן. פיתוחים טכנולוגיים והמצאות עדיין נותרו נושא חשוב בתערוכות, אולם לא היוו עוד את הנושאים המרכזיים שלהן. כך, למשל, הנושא המרכזי של [[התערוכה העולמית של ניו יורק (1939)|תערוכת ניו יורק בשנת 1939]] היה "עולם המחר", ובסטוקהולם - "ספורט". מפגשי תרבויות וחילופי תרבויות החלו להיות הנושאים הבולטים בתערוכות. התערוכות הבולטות ביותר בנושא מפגש התרבויות, לדעת רבים, נערכו ב[[מונטריאול]] בשנת 1967 ([[אקספו 67']]) וב[[אוסקה]], [[יפן]] ([[אקספו 70']]).

===תקופת המיתוג הלאומי: [[1992]] – ימינו===
החל מן התערוכה העולמית בעיר [[סביליה]] בשנת 1992, "אקספו 92", המדינות המשתתפות בתערוכה החלו להשתמש בביתניהן באופן בולט יותר כבמה לשיפור [[תדמית]]ן העולמית. [[פינלנד]], [[יפן]], [[קנדה]], [[צרפת]] ו[[ספרד]] הן דוגמאות בולטות למגמה זו. מחקר שנערך בתערוכה העולמית ב[[הנובר]] בשנת 2000 הראה כי שיפור התדמית הלאומית הייתה המטרה המרכזית של 73% מן המדינות שהשתתפו בתערוכה.{{הערה|1=
Walvis, T.H. (2001) "Expo 2000 Hannover in Numbers: How were countries doing?" Stardust New Ventures, Amsterdam}}
בעולם שבו תדמית לאומית טובה היא נכס לאומי, ביתני התערוכה הפכו לכלי במסע פרסום והתערוכה העולמית כולה הפכה לכלי ל[[מותג|מיתוג]] לאומי. בנפרד מן הסיבות התרבותיות והסמליות, המדינות המארחות (והערים והאזורים בהם מתקיימת התערוכה) עושים שימוש בתערוכה העולמית כדי למתג את עצמם. כך למשל, ספרד עשתה שימוש בתערוכה העולמית בשנת 1992, ובמשחקים האולימפיים בקיץ 1992 בברצלונה, כדי להדגיש את מעמדה החדש כמדינה מודרנית, דמוקרטית וחברה בולטת באיחוד האירופי ובקהילה העולמית.

בימינו ניתן למצוא בתערוכות העולמיות מרכיבים מכל שלוש התקופות ההיסטוריות. התערוכות מציגות חידושים טכנולוגיים, משמשות קרקע למפגש תרבויות וכן מסייעות למיתוג לאומי של המדינות המשתתפות בהן וכן למדינה ולעיר המארחת.

==סוגי תערוכות עולמיות==
בימינו קיימים שני סוגים של תערוכות עולמיות, תערוכות רשומות ותערוכות מוכרות. התערוכות הרשומות הן התערוכות הגדולות יותר. בעבר כונו התערוכות הרשומות "תערוכות אוניברסליות". מונח זה אינו נמצא עוד בשימוש רשמי. בתערוכות רשומות, המדינות המשתתפות בונות בדרך כלל ביתנים נפרדים לעצמן. לכן, אלה התערוכות המפוארות ביותר והיקרות ביותר. התערוכות הרשומות מתקיימות בדרך כלל לאורך שישה שבועות עד שישה חודשים. מאז שנת 1995, פרק הזמן בין תערוכה רשומה אחת לבאה אחריה הוא לפחות חמש שנים. התערוכה הרשומה האחרונה נערכה בשנת 2015 ב[[מילאנו]].

תערוכות מוכרות קטנות יותר בהיקפן ובהשקעות המבוצעות בהן ומתקיימות לאורך תקופה קצרה יותר, בין שלושה שבועות לשלושה חודשים. בעבר כונו תערוכות אלה בשם "תערוכות בינלאומיות" או "תערוכות מיוחדות", אולם מונחים אלה אינם נמצאים עוד בשימוש רשמי. שטח תערוכות אלה אסור שיעלה על 250 [[דונם]] והגוף המארגן חייב לבנות ביתנים עבור המדינות המשתתפות, חינם וללא דמי שכירות, מסים, או חיובים אחרים. הביתנים של המדינות המשתתפות מוגבלים בשטחם ל-1,000 מטר רבוע בלבד. רק תערוכה מוכרת אחת מתקיימת בין שתי תערוכות רשומות.{{הערה|1=[http://www.bie-paris.org/main/index.php?p=5&m2=24 אמנת הלשכה לתערוכות הבינלאומיות]}}

== תערוכות בינלאומיות מקצועיות==
בעשורים האחרונים מתפתחת בעולם תעשיית התערוכות הבינלאומיות המקצועיות. מדובר בתערוכות המפגישות את אנשי המקצוע מענף מסוים מכל העולם.

בין התערוכות המוכרות והגדולות ניתן למנות את:
* [[דרופה]], ב[[דיסלדורף]] גרמניה - בענף הדפוס
* sima בפריז - תערוכת חקלאות
* ifat ב[[מינכן]] - לאיכות הסביבה

גרמניה היא המדינה הבולטת ביותר בעולם בתחום זה. המדינה מסייעת לתערוכות ורואה בהם ענף כלכלי חשוב. בגרמניה מספר רב של מרכזים לתערוכות בערים [[אסן]], [[קלן]], [[ברלין]], [[דיסלדורף]], [[פרנקפורט]], [[נירנברג]] ו[[מינכן]]. רוב התערוכות המקצועיות החשובות בעולם מתקיימות במערב אירופה (בעיקר ב[[איטליה]], [[צרפת]] וב[[גרמניה]]). בעשור האחרון מתפתחות תערוכות מקצועיות חשובות גם ברוסיה ובמזרח. 

===תערוכות רשומות ("תערוכות עולמיות")===
תערוכות עולמיות מתמקדות בנושאים עולמיים המתייחסים למלוא היקף ההתנסות האנושית. בתערוכות עולמיות אלה הביתנים הלאומיים השונים משקפים את מבטה של כל מדינה על הנושא המרכזי. הנושא המרכזי לתערוכה העולמית ב[[יפן]] בשנת 2005, "אקספו 2005", היה "חוכמת הטבע". תערוכות עולמיות נערכות בדרך כלל בפרקי זמן מרוחקים יותר מאלה של תערוכות מיוחדות או בינלאומיות, זאת משיקולי עלות. כדי להבחין בין התערוכות העולמיות לבין התערוכות הקטנות יותר, התערוכה העולמית חייבת להקים ביתנים מיוחדים ונפרדים במיוחד לצורך התערוכה. כתוצאה מכך, המדינות מתחרות ביניהן בהקמת ביתני תערוכה בעלי עיצובים יוצאי דופן הנטבעים בזיכרון. דוגמאות בולטות מן העת האחרונה כוללות את ביתני המדינות יפן, [[צרפת]], [[מרוקו]] ו[[ספרד]] ב"אקספו 92" ב[[סביליה]]. לעיתים בוחרות מדינות לשלוח לתערוכה ביתן ב[[בנייה טרומית]] לצורך הקמה במתחם התערוכה, יש ומדינות מתפתחות בוחרות להקים ביתן משותף כדי לחסוך בעלויות ההקמה היקרות (כך למשל הקימו מדינות מרכז אמריקה ביתן משותף בתערוכה העולמית בשנת 1992).

התערוכה העולמית היחידה שהתקיימה ללא אישור הלשכה לתערוכות בינלאומיות נערכה בניו יורק בשנים 1964–1965. התערוכה לא קיבלה את אישור הלשכה כיוון שלא עמדה בדרישות הלשכה לגודל השטח. מארגני התערוכה, שכונתה "היריד העולמי של ניו יורק", פנו לארגוני תיירות ומסחר כדי שיתנו חסותם לביתנים הלאומים, זאת תחת חסות רשמית של ממשלות המדינות.

===תערוכות מוכרות ("תערוכות בינלאומיות או מיוחדות")===
'''תערוכות בינלאומיות''' הן תערוכות הנערכות בדרך כלל על נושא צר יחסית: תחבורה למשל ("אקספו 86" ב[[ונקובר|וונקובר]], קנדה), או "שעות הפנאי ועידן הטכנולוגיה" ("אקספו 88" ב[[בריסביין]], [[אוסטרליה]]). נושאים אלה צרים וממוקדים יותר מן הנושאים מקיפי-עולם הנבחרים בדרך כלל לתערוכות העולמיות.

'''תערוכות מיוחדות''' הן בעלות נושא צר עוד יותר, כגון "תערוכות הגננות הבינלאומיות" המתקיימות 3–4 פעמים בעשור בערים שונות בעולם, או התערוכה שהוקדשה ל[[אוקיינוס]]ים שנערכה ב[[ליסבון]] בשנת 1998.

תערוכות מיוחדות ותערוכות בינלאומיות קטנות יותר, בדרך כלל, מתערוכות עולמיות וזולות יותר לתפעול. תערוכות אלה נערכות בדרך כלל במבני תערוכות קבועים, ויש הטוענים כי היעדר הצורך להשקיע בבניית ביתנים מפוארים מפנה יותר משאבים לאיכות התצוגות.

בשנת 2008 התקיימה ב[[סרגוסה]] תערוכה בינלאומית בנושא "מים ופיתוח בר-קיימא", ובשנת [[2012]] התקיימה התערוכה ב[[קוריאה הדרומית]], בעיר יסו, בנושא "האוקיינוס החי וחופו".{{הערה|1=[http://www.expo2012.or.kr האתר המוקדש לאקספו 2012]}}

===רשימת התערוכות הרשומות והמוכרות שנערכו===
{| align=center width=85%
| valign=top |
{| class="wikitable" border="1"
|-bgcolor="#cccccc"
!שנה
!עיר
!מדינה
|-
|[[1851]]
|[[לונדון]] - '''[[התערוכה הגדולה|ערך מורחב]]'''
|{{דגל|בריטניה}} '''[[בריטניה]]'''
|-
|[[1855]] 
|[[פריז]] - '''[[התערוכה העולמית של פריז (1855)|ערך מורחב]]'''
|{{דגל|צרפת}} '''[[צרפת]]'''
|-
|[[1862]]
|[[לונדון]]
|{{דגל|בריטניה}} '''[[בריטניה]]'''
|-
|[[1867]]
|[[פריז]] - '''[[התערוכה העולמית של פריז (1867)|ערך מורחב]]'''
|{{דגל|צרפת}} '''[[צרפת]]'''
|-
|[[1873]]
|[[וינה]] - '''[[התערוכה העולמית של וינה (1873)|ערך מורחב]]'''
|{{דגל|אוסטריה}} '''[[אוסטריה]]'''
|-
|[[1876]]
|[[פילדלפיה]]
|{{דגל|ארצות הברית}} '''[[ארצות הברית]]'''
|-
|[[1878]]
|[[פריז]]
|{{דגל|צרפת}} '''[[צרפת]]'''
|-
|[[1880]]
|[[מלבורן]]
|{{דגל|אוסטרליה}} '''[[אוסטרליה]]'''
|-
|[[1884]]
|[[ניו אורלינס]]
|{{דגל|ארצות הברית}} '''[[ארצות הברית]]'''
|-
|[[1888]]
|[[ברצלונה]] - '''[[התערוכה העולמית של ברצלונה (1888)|ערך מורחב]]'''
|{{דגל|ספרד}} '''[[ספרד]]'''
|-
|[[1889]]
|[[פריז]] - '''[[התערוכה העולמית של פריז (1889)| ערך מורחב]]'''
|{{דגל|צרפת}} '''[[צרפת]]'''
|-
|[[1893]]
||[[שיקגו]] - '''[[התערוכה העולמית של שיקגו (1893)|ערך מורחב]]'''
|{{דגל|ארצות הברית}} '''[[ארצות הברית]]'''
|-
|[[1896]]
|[[בודפשט]]
|{{דגל|הונגריה}} '''[[הונגריה]]'''
|-
|[[1897]]
|[[בריסל]] ו[[סטוקהולם]]
|{{דגל|בלגיה}} '''[[בלגיה]]''' {{דגל|שוודיה}} ו'''[[שוודיה]]'''
|-
|[[1900]]
|[[פריז]] - '''[[התערוכה העולמית של פריז (1900)|ערך מורחב]]'''
|{{דגל|צרפת}} '''[[צרפת]]'''
|-
|[[1901]]
|[[צ'ארלסטון (דרום קרוליינה)|צ'ארלסטון]]
|{{דגל|ארצות הברית}} '''[[ארצות הברית]]'''
|-
|[[1904]]
|[[סנט לואיס]]
|{{דגל|ארצות הברית}} '''[[ארצות הברית]]'''
|-
|[[1905]]
|[[ליאז']]
|{{דגל|בלגיה}} '''[[בלגיה]]'''
|-
|[[1906]]
|[[מילאנו]]
|{{דגל|איטליה}} '''[[איטליה]]'''
|-
|[[1910]]
|[[בריסל]]
|{{דגל|בלגיה}} '''[[בלגיה]]'''
|-
|[[1911]]
|[[טורינו]]
|{{דגל|איטליה}} '''[[איטליה]]'''
|-
|[[1913]]
|[[גנט]]
|{{דגל|בלגיה}} '''[[בלגיה]]'''
|-
|[[1914]]
|[[ליון]]
|{{דגל|צרפת}} '''[[צרפת]]'''
|-
|[[1915]]
|[[סן פרנסיסקו]]
|{{דגל|ארצות הברית}} '''[[ארצות הברית]]'''
|-
|[[1915]]
|[[סן דייגו]]
|{{דגל|ארצות הברית}} '''[[ארצות הברית]]'''
|-
|[[1929]]
|[[ברצלונה]] - '''[[התערוכה העולמית של ברצלונה (1929)|ערך מורחב]]'''
|{{דגל|ספרד}} '''[[ספרד]]'''
|-
|[[1933]]
|[[שיקגו]] - '''[[התערוכה העולמית של שיקגו (1933)|ערך מורחב]]'''
|{{דגל|ארצות הברית}} '''[[ארצות הברית]]'''
|}

| valign=top |

{| class="wikitable" border="1"
|-bgcolor="#cccccc"
!שנה
!עיר
!מדינה
|-
|[[1935]]
|[[בריסל]] - '''[[התערוכה העולמית של בריסל (1935)|ערך מורחב]]'''
|{{דגל|בלגיה}} '''[[בלגיה]]'''
|-
|[[1937]]
|[[פריז]] - '''[[התערוכה העולמית של פריז (1937)|ערך מורחב]]'''
|{{דגל|צרפת}} '''[[צרפת]]'''
|-
|[[1939]]
|[[ניו יורק]] - '''[[התערוכה העולמית של ניו יורק (1939)|ערך מורחב]]'''
|{{דגל|ארצות הברית}} '''[[ארצות הברית]]'''
|-
|[[1939]]-[[1940]]
|[[סן פרנסיסקו]]
|{{דגל|ארצות הברית}} '''[[ארצות הברית]]'''
|-
|[[1958]]
|[[בריסל]] - '''[[התערוכה העולמית של בריסל (1958)|ערך מורחב]]'''
|{{דגל|בלגיה}} '''[[בלגיה]]'''
|-
|[[1962]]
|[[סיאטל]]
|{{דגל|ארצות הברית}} '''[[ארצות הברית]]'''
|-
|[[1967]]
|[[מונטריאול]] - '''[[אקספו 67'|ערך מורחב]]'''
|{{דגל|קנדה}} '''[[קנדה]]'''
|-
|[[1968]]
|[[סן אנטוניו]]
|{{דגל|ארצות הברית}} '''[[ארצות הברית]]'''
|-
|[[1970]]
|[[אוסקה]] - '''[[אקספו 70'|ערך מורחב]]'''
|{{דגל|יפן}} '''[[יפן]]'''
|-
|[[1974]]
|[[ספוקיין]] - '''[[אקספו 74'|ערך מורחב]]'''
|{{דגל|ארצות הברית}} '''[[ארצות הברית]]'''
|-
|[[1982]]
|[[נוקסוויל]]
|{{דגל|ארצות הברית}} '''[[ארצות הברית]]'''
|-
|[[1984]]
|[[ניו אורלינס]]
|{{דגל|ארצות הברית}} '''[[ארצות הברית]]'''
|-
|[[1986]]
|[[ונקובר]]
|{{דגל|קנדה}} '''[[קנדה]]'''
|-
|[[1988]]
|[[בריסביין]]
|{{דגל|אוסטרליה}} '''[[אוסטרליה]]'''
|-
|[[1990]]
|[[אוסקה]]
|{{דגל|יפן}} '''[[יפן]]'''
|-
|[[1992]]
|[[סביליה]]
|{{דגל|ספרד}} '''[[ספרד]]'''
|-
|[[1993]]
|[[דייג'ן]]
|{{דגל|קוריאה הדרומית}} '''[[קוריאה הדרומית]]'''
|-
|[[1998]]
|[[ליסבון]]
|{{דגל|פורטוגל}} '''[[פורטוגל]]'''
|-
|[[2000]]
|[[הנובר]]
|{{דגל|גרמניה}} '''[[גרמניה]]'''
|-
|[[2005]]
|[[אאיצ'י (מחוז)|אאיצ'י]]
|{{דגל|יפן}} '''[[יפן]]'''
|-
|[[2008]] 
|[[סרגוסה]]
|{{דגל|ספרד}} '''[[ספרד]]'''
|-
|[[2010]]
|[[שנגחאי]] - '''[[אקספו 2010|ערך מורחב]]'''
|{{דגל|הרפובליקה העממית של סין}} '''[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]'''
|-
|[[2012]]
|[[יאוסו]]
|{{דגל|קוריאה הדרומית}} '''[[קוריאה הדרומית]]'''
|-
|[[2015]]
|[[מילאנו]]
|{{דגל|איטליה}} '''[[איטליה]]'''
|-
|[[2017]]
|[[אסטנה]]
|{{דגל|קזחסטן}} '''[[קזחסטן]]'''
|-
|[[2020]]
|[[דובאי]]
|{{דגל|איחוד האמירויות הערביות}} '''[[איחוד האמירויות הערביות]]'''
|}
|}
הטבלה אינה כוללת תערוכות מיוחדות.

התערוכה העולמית בשנת 2015 התקיימה ב[[איטליה]], בעיר [[מילנו]], בנושא "להאכיל את העולם, אנרגיה לחיים" (הצעת [[טורקיה]], לתערוכה בעיר [[איזמיר]], בנושא "דרכים חדשות לשיפור בריאות העולם לכל", לא התקבלה). ב-[[27 בנובמבר]] [[2013]] הודיעה הוועדה המארגנת של התערוכה היושבת ב[[פריז]], כי באירוח התערוכה העולמית בשנת 2020 זכתה [[איחוד האמירויות]], לאחר שנדחו הצעות אחרות מאת [[רוסיה]], [[ברזיל]] וטורקיה. תערוכה זו תהיה הראשונה שמתקיימת ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]].

==המורשת האדריכלית של התערוכות==
[[קובץ:Mtl. Biosphere in Sept. 2004.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כיפה גאודזית|הכיפה הגאודזית]] - הביוספירה של [[בקמינסטר פולר]] מאקספו 67']]
רוב המבנים הנבנים לצורך התערוכות העולמיות הם מבנים זמניים אשר מפורקים עם תום התערוכה. עם זאת קיימים מספר מבנים יוצאי דופן אשר נותרו על תילם לאחר תום התערוכות וחלקם הפכו לחלק מן הנוף האדריכלי של ערי התערוכה. התערוכות נחשבות ל"מגרש משחקים" אדריכלי ובכולן היו מעורבים אדריכלים מן השורה הראשונה בעולם, אשר יצרו מבנים [[אוונגרד]]יים רבים ובעלי חשיבות רבה.

המפורסם מבין מבנים אלה הוא [[מגדל אייפל]] ב[[פריז]] שנבנה על ידי [[גוסטב אייפל]] ואף נקרא על שמו. המגדל נבנה לכבוד התערוכה העולמית בשנת 1889, והפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מקו האופק של העיר. 

מבנים בולטים נוספים שנבנו לכבוד תערוכות עולמיות הם:
* [[ארמון הבדולח]], שנבנה לכבוד התערוכה העולמית בלונדון בשנת 1851.
* בניין תערוכת המאה, שנערכה לכבוד יובל ה-100 לארצות הברית, בעיר [[פילדלפיה]].
* בניין התערוכה המלכותי ב[[מלבורן]], שנבנה לכבוד התערוכה הבינלאומית בשנת 1880 והוכרז [[אתר מורשת עולמית]].
* הבניין המרכזי של "אקספו 98" בליסבון.
*[[ביתן ברצלונה]] בתערוכה בעיר ב-1929, שתוכנן על ידי [[מיס ון דר רוהה]]. נהרס לאחר התערוכה אך נבנה מחדש כמה עשורים מאוחר יותר בשל חשיבותו המיוחדת.
* [[ביתן פיליפס]] ב[[בריסל]], אשר נבנה לכבוד התערוכה העולמית בשנת 1958.
* מבנה ה[[אטומיום]] בבריסל, אשר נבנה לכבוד אותה תערוכה.
* ביתן האומנויות, בתערוכה העולמית בשיקגו בשנת 1893, משמש היום כמשכנו של המוזיאון למדע ולתעשייה.
* [[מחט החלל]] (Space Needle) ב[[סיאטל]], נבנה לכבוד התערוכה העולמית בשנת 1962.
* [[הביוספריה של מונטריאול|הביוספירה]] ב"אקספו 67" ב[[מונטריאול]], כביתן האמריקאי, שהיא תצוגת תכלית של [[כיפה גאודזית]] שנבנתה על ידי ממציאה [[בקמינסטר פולר]].
* [[הביטאט 67'|פרויקט הביטאט]] באותה התערוכה שתוכנן על ידי [[משה ספדיה]].
* ה[[אקווריום]] של [[מילאנו]] נבנה לכבוד התערוכה העולמית בשנת 1906 ופתוח לקהל עד היום.
* "כדור השמש" שנבנה לכבוד התערוכה העולמית ב[[נוקסוויל]] מעטר את העיר עד היום.
* [[הפועל ואשת הקולחוז]].

===שטחי תערוכות שהפכו לגנים ציבוריים===
* אודובן פארק בניו אורלינס הוא שטח התערוכה הבינלאומית שהוקדשה לכותנה, משנת 1884.
* ג'קסון פארק בשיקגו הוא אתר התערוכה בשנת 1893.
* [[פארק פלאשינג מדוז]] בניו יורק הוא אתר התערוכות שנערכו בשנים 1939/1940 וכן 1964/1965.
* אתר התערוכה ב"אקספו 67" במונטריאול
* אתר התערוכה בסן אנטוניו משנת 1968
* אתר תערוכת "[[אקספו 70']]" ב[[אוסקה]]
* אתר תערוכת "אקספו 74" ב[[ספוקיין]]
* אתר תערוכת "אקספו 86" בוונקובר
* אתר תערוכת "אקספו 88" בבריסביין
* אתר תערוכת "אקספו 92" בסביליה
* אתר תערוכת "אקספו 93" בדייג'ן
* אתר תערוכת "אקספו 98" בליסבון, אשר חולק למספר אזורים נפרדים.

===ביתנים לאומיים שפורקו ונבנו באתר אחר===
* הביתן ה[[ארגנטינה|ארגנטינאי]] בתערוכת פריז 1889 עומד היום ב[[בואנוס איירס]]
* הביתן ה[[צ'ילה|צ'יליאני]] בתערוכת פריז 1889 עומד היום ב[[סנטיאגו דה צ'ילה|סנטיאגו]] ומשמש כמוזיאון
* המגדל היפני מתערוכת פריז 1900 עומד היום ב[[בריסל]] לבקשת המלך [[לאופולד השני, מלך הבלגים|לאופולד השני]]
* הביתן ה[[בלגיה|בלגי]] מתערוכת ניו יורק בשנת 1939 הועבר ל[[ריצ'מונד]], [[וירג'יניה]].
* ביתן [[סאניו]] מתערוכת "אקספו 70" ב[[אוסקה]] משמש כמרכז אסיה באוניברסיטת קולומביה הבריטית ב[[ונקובר|וונקובר]]
* הביתן ה[[פורטוגל|פורטוגזי]] מתערוכת "אקספו 2000" ב[[הנובר]] עומד היום בעיר [[קוימברה]] ב[[פורטוגל]].
* הביתן ה[[ברית המועצות|סובייטי]] ([[ביתן מוסקבה]]) מתערוכת "אקספו 67" עומד היום ב [[מרכז התערוכה של כל רוסיה]] ב[[מוסקבה]].

==השתתפות ישראל בתערוכות==
בפעם הראשונה שנערכה תערוכה בינלאומית בארץ הייתה בתקופת [[המנדט הבריטי|המנדט הבריטי בארץ ישראל]] בה הוקצה שטח על "'''חצי האי הירקוני'''" להקמתו של מתחם "[[יריד המזרח]]" (שהפך להיות לאחר קום המדינה [[מרכז הירידים תל אביב]]).

ישראל הצטרפה כמדינה חברה ל[[הלשכה לתערוכות בינלאומיות|לשכה לתערוכות בינלאומיות]] (BIE) ב-[[31 במאי]] [[1952]], והפסיקה חברותה ב-[[18 בפברואר]] [[1988]]. ישראל שבה והצטרפה לארגון ב-[[10 ביוני]] [[1997]]. 
'''[[כיבוש השממה]]''' (או בשמה הרשמי: '''תערוכת אקספו "ירושלים 1953"''') הייתה תערוכה עולמית אשר נערכה ב[[ירושלים]], [[ישראל]] במרכז הקונגרסים הבינלאומי [[בנייני האומה]] בין התאריכים ה-[[22 בספטמבר]] [[1953]] ל-[[14 באוקטובר]] [[1953]]. התערוכה הייתה התערוכה הבינלאומית הראשונה שנערכה בישראל, התערוכה הוכרה על ידי ה-BIE. בתערוכה השתתפו 13 מדינות וביקרו בה כמיליון וחצי מבקרים.{{הערה|1=[http://www.bie-paris.org/main/index.php?p=-70&m2=129 על תערוכת "כיבוש המדבר" באתר BIE]{{קישור שבור|27.03.2018}} }} בחודש מאי 1956 נערכה ב[[בית דגן]] תערוכה מיוחדת, שהוכרה על ידי ה-BIE, בנושא: "גידול הדרים" תחת השם: '''[[התערוכה הבינלאומית לחקלאות]]''' במסגרת פרויקט "'''הקונגרס הבינלאומי הרביעי של מגדלי פרי הדר התיכון'''" התקיימה בין התאריכים [[21 במאי]] ל -[[20 ביוני]] [[1956]]. התערוכה הייתה מוכרת על ידי [[הלשכה לתערוכות בינלאומיות]].
{{הערה|1=[http://www.bie-paris.org/main/index.php?p=-80&m2=134 על תערוכת "גידול הדרים" בבית דגן, באתר BIE]{{קישור שבור|27.03.2018}} }}

ישראל השתתפה ב"אקספו 58" בבריסל והקימה בתערוכה ביתן ישראלי. נשיא המדינה, [[יצחק בן צבי]] נסע לבלגיה וביקר בביתן הישראלי בתערוכה ב-[[17 ביולי]] [[1958]].

השתתפותה של ישראל ב"אקספו 67" במונטריאול הייתה כנראה ההשתתפות הבולטת ביותר של ישראל בתערוכות העולמיות. נושא התערוכה היה "אדם ואדמתו בעולם" והיא נערכה החל מ-[[28 באפריל]] [[1967]] ועד [[27 באוקטובר]] 1967. במהלך התערוכה התרחשה [[מלחמת ששת הימים]], אשר מיקדה תשומת לב עולמית בישראל, והפכה את הביתן הישראלי למוקד משיכה ל-50 מיליון המבקרים שביקרו בתערוכה. הביתן הישראלי סיפר את סיפור תקומתו של עם ישראל לאחר 2,000 שנות גלות, כעם עצמאי בארצו. בביתן הישראלי היה אולם, בן 250 מושבים, ובו הוקרנו סרטים על ישראל וכן נערכו הופעות זמר וריקודים ישראליים. סמוך לאולם פעלה מסעדה כשרה שהגישה אוכל ישראלי. באולם הכניסה הייתה תערוכת עתיקות ובה הוצגו גם [[מגילות ים המלח]]. עוד הוצגו בביתן הישגיה של מדינת ישראל מאז תקומתה, [[תחיית השפה העברית|תחייתה של השפה העברית]], הישגיה הטכנולוגיים של המדינה וכן פעולותיה של ישראל בעזרה למדינות מתפתחות בעולם.{{הערה|1=[http://expo67.ncf.ca/expo_israel_p1.html על הביתן הישראלי באקספו67]}} בתערוכה היה ביתן נוסף שהוקדש ל[[יהדות]] ולעם היהודי, אשר הקמתו מומנה מתרומות הקהילה היהודית בקנדה.{{הערה|1=[http://www.reevebrenner.com/responsa.php?id=1 סקירה ביקורתית של הביתן הישראלי והיהודי באקספו 67']}}

ב"אקספו 98" הביתן הישראלי כלל תערוכה בנושא ים, בהתאם לנושא הכללי של התערוכה העולמית, ובה בין היתר העתק [[הסירה מגינוסר]]. בנוסף, כלל הביתן תערוכת תמונות מישראל בסימן חגיגות היובל למדינה וחנות למוצרים מהארץ.

ישראל השתתפה גם בתערוכת "אקספו 2000" בהנובר שבגרמניה. ממשלת ישראל החליטה על השתתפותה בתערוכה זו רק כחודש ימים לפני פתיחתה. הביתן הישראלי בתערוכה היה בשטח של כ-500 מ"ר ועל תקרתו הוקרנו סרטים קצרים על מגוון נושאים הקשורים בישראל. בביתן הוקמו 21 עמדות מחשב מהן יכלו המבקרים לגלוש בפורטל תוכן מיוחד שעסק בישראל.{{הערה|1=[http://www.promo.co.il/pages/show/80 על הביתן הישראלי באקספו 2000]{{קישור שבור|27.03.2018}} }}

ישראל לא השתתפה בתערוכה הבינלאומית ב[[סרגוסה]] בשנת 2008,{{הערה|1=[http://www.bie-paris.org/main/index.php?p=377&m2=314 מדינות שהודיעו על השתתפותן בתערוכה הבינלאומית בסרגוסה]{{קישור שבור|27.03.2018}} }} אך כבר ב-2007 קיבלה הממשלה החלטה להשתתף ב[[אקספו 2010|תערוכה העולמית בשנת 2010]] ב[[שנגחאי]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]].{{הערה|[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2007/Pages/des2496.aspx החלטת ממשלה 2496 מיום 28.10.2007] באתר [[משרד ראש הממשלה]]}} לצורך הפרויקט מונתה ועדת היגוי בין-משרדית ונציב ישראלי לאקספו 2010. התכנון והביצוע של הפרויקט הובל על ידי [[משרד החוץ]].{{הערה|1=[http://www.mfa.gov.il/MFAHeb/Spokesman/2007/Israel-Expo%202010%20281007 ישראל תשתתף בתערוכת "אקספו" 2010] אתר משרד החוץ של מדינת ישראל, 28.10.2007}}

'''[[הביתן הישראלי באקספו 2010]]''' הורכב משני [[מבנה אדריכלי|גופים ארכיטקטוניים]] מעוגלים הבנויים [[אבן לבנייה|אבן]] ו[[זכוכית]] ומשולבים באופן המזכיר צורת [[יין-יאנג]]. הוא כלל תצוגות ו[[מיצג]]ים שביטאו את הקשר בין ה[[היסטוריה יהודית|היסטוריה היהודית]] לבין ה[[חדשנות]] הישראלית תוך התמקדות בדיאלוג בין [[מסורת]] ו[[קידמה]], וביצירת נקודות השקה בין [[התרבות היהודית]] לבין זו הסינית. בביתן הוצגו חידושים ופיתוחים טכנולוגיים ישראליים במגוון תחומי החיים: [[בריאות]], [[חקלאות]], [[מים]], [[אנרגיה סולארית]], [[היי-טק]] ו[[תקשורת]]. מבואת הביתן הוקדשה לנופי ואתרי ישראל, וכללה קיר מצויר באורך 30 מ"ר ובו ארבע נישות: [[ירושלים]], [[תל אביב]], [[ים המלח]] ו[[הנגב]]. המיצגים בגן הביתן התמקדו בנושאי [[איכות הסביבה]]. במשך ששת חודשי התערוכה, בין [[1 במאי]] ל-[[31 באוקטובר]] [[2010]], ביקרו בביתן הישראלי 3,037,500 מבקרים - ממצע של כ-16,500 מבקרים ביום, מספר שיא של מבקרים בביתן ישראלי בתולדות היריד.{{הערה|משרד החוץ, '''ביתן ישראל - אקפסו 2010 שנגחאי סין''', הפקה:אלבטרוס צילומי אוויר בע"מ, 2014}} 

ישראל השתתפה גם ב"אקספו 2012" ביאוסו, [[קוריאה הדרומית]]{{הערה|{{החלטת ממשלה|2012|4635|השתתפות מדינת ישראל בתערוכת "אקספו 2012" ביאוסו, קוריאה הדרומית|32}}, תיקון החלטת הממשלה 3392 מ-30 ביוני 2011}} ובאקספו 2015 ב[[מילאנו]].{{הערה|[http://expo2015israel.com/#expo2015 אתר הביתן הישראלי באקספו מילאנו 2015]}}{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|הביתן הישראלי באקספו 2015 קוצר שבחים|1.2648413|31 במאי 2015}}}}

'''[[הביתן הישראלי באקספו 2015]]''', שנקרא גם "שדות המחר" (Fields of Tomorrow), הוקם במטרה להציג את הישגיה ה[[טכנולוגיה|טכנולוגיים]] של ישראל, בדגש על תחום ה[[חקלאות]] המתקדמת, ואת האופן שבו מופץ הידע הישראלי בעולם המתפתח "למען עולם שוויוני המתמודד עם אתגר הרעב והעוני הגלובלי".{{הערה|שם=פרסום ראשון|[http://xnet.ynet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3104909,00.html פרסום ראשון: הביתן הישראלי בתערוכת Expo 2015 במילאנו], באתר [[xnet]]}}. גולת הכותרת של הביתן הייתה "השדה הניצב" - [[שדה (חקלאות)|שדה]] חי שהוצב בשיפוע של 70 מעלות, באורך של 68 [[מטר]]ים ובגובה 12 מטרים. בשדה, שהתבסס על דגימה מתוך השדות של [[עמק יזרעאל]] ונפרס לאורך כל הקיר החיצוני של הביתן, הוצגו הוצגו מגוון גדול של [[דגנים]], [[ירקות]] ו[[צמחים]] שגודלו ב[[טכנולוגיה]] מתקדמת והושקו באמצעות מערכת טפטפות ממוחשבת - שיטת השקיה שפותחה לראשונה בישראל. 

<gallery mode="packed">
קובץ:Rout tzarfati expo 1967.jpg|פסלון דקורטיבי בעיצוב [[רות שלוס]] שהיה חלק מן התצוגה בביתן הישראלי בשנת 1967
קובץ:Israel pavilion.JPG|[[הביתן הישראלי באקספו 2010]] בשנגחאי
קובץ:Expo 2015 - Pavilions - Israel (16754245334).jpg|[[הביתן הישראלי באקספו 2015]] במילאנו
{{תמונה חילופית|קובץ:Israel Pavilion of Expo 2015 3739.JPG|[[הביתן הישראלי באקספו 2015]] במילאנו}}
קובץ:Israel Pavilion of Expo 2015 162617.jpg|[[הביתן הישראלי באקספו 2015]] במילאנו
</gallery>

==ראו גם==
* [[יריד המזרח]]
* [[כיבוש השממה]]
* [[התערוכה הבינלאומית לחקלאות]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:World's Fairs|שם ויקישיתוף=ירידים עולמיים}}
* [http://www.expomuseum.com/ מוזיאון אקספו] - אתר המוקדש לתיאור התערוכות העולמיות ולמורשתן
* [http://www.bie-paris.org/main/index.php?lang=1 אתר הלשכה לתערוכות בינלאומיות]{{קישור שבור|27.03.2018}} 
* [http://www.fairsandexpos.com/ ההתאחדות הבינלאומית לירידים ותערוכות אקספו]
* אייל להמן, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4707439,00.html "אקספו" במילאנו: מסביב לעולם ביום], באתר [[ynet]]
* {{ynet|עמית קוטלר|אקספו 2015: הצצה לתערוכה הגדולה בעולם|4651858|30 באפריל 2015}}
* [http://timeout.co.il/%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA/%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%A4%D7%95-2015 אקספוזיציה: רשמים מתערוכת אקספו 2015 במילאנו], באתר טיים אאוט

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תערוכות עולמיות|*]]
[[קטגוריה:תערוכות]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=תערוכה עולמית|גרסה=23818765|דרגה=עבר סינון}}