הצגת המקור של הדף "תסמונת מלורי-וייס"

{{מחלה
|תמונה=[[קובץ:Mallory Weiss Tear.tif|מרכז|250px|קרע מלורי-וייס באיזור הצומת קיבה-וושט]]
|כיתוב=קרע מלורי-וייס באיזור הצומת קיבה-וושט
}}
'''תסמונת מלורי-וייס''' (ב[[אנגלית]]: '''Mallory–Weiss syndrome''') היא מצב בו ישנו [[דימום]] כתוצאה מקרע ברירית בצומת ה[[קיבה]] והו[[ושט]]<ref>{{cite web |url= https://www.lecturio.com/concepts/mallory-weiss-syndrome-mallory-weiss-tear/| title= Mallory-Weiss Syndrome (Mallory-Weiss Tear)
|website=The Lecturio Medical Concept Library |access-date= 10 August 2021}}</ref>. תסמונת מלורי-וייס נגרמת בדרך כלל כתוצאה מ[[הקאה|הקאות]] חוזרות וקשות כתוצאה מ[[אלכוהוליזם]] או [[בולימיה]]<ref>{{Cite book|title=Fundamentals of Pathology|last=Sattar|first=Husain A.|publisher=Pathoma, LLC|year=2011|isbn=9780983224600}}</ref>, אם כי יכול להיגרם מכל מצב הכולל הקאות אלימות. התסמונת תוארה לראשונה ב-[[1929]] על ידי ג'יי קנת' מאלורי וסומה וייס בחולים אלכוהוליסטים<ref>{{cite journal |authors=Weiss S, Mallory GK |title=Lesions of the cardiac orifice of the stomach produced by vomiting |journal=[[Journal of the American Medical Association]] |volume=98 |pages=1353–5 |year=1932 |issue=16 |doi=10.1001/jama.1932.02730420011005}}</ref>.

תסמונת מלורי-וייס מופיעה לעיתים קרובות כאפיזודה של [[גניחת דם|הקאות דמיות]] (המופטיזיס) לאחר הקאות אלימות, אך עשויה להיות מאובחנת גם באמצעות [[דם בצואה]] (מלנה). ברוב המקרים, הדימום מפסיק באופן ספונטני לאחר 24–48 שעות, אך לעיתים נדרש טיפול אנדוסקופי או כירורגי לתיקון הקרעים. לעיתים נדירות התסמונת עלולה להיות קטלנית. תסמונת מלורי-וייס קשורה לעיתים קרובות לאלכוהוליזם<ref>{{cite journal |authors=Caroli A, Follador R, Gobbi V, Breda P, Ricci G |title=[Mallory–Weiss syndrome. Personal experience and review of the literature] |language=it |journal=Minerva Dietologica e Gastroenterologica |volume=35 |issue=1 |pages=7–12 |year=1989 |pmid=2657497 }}</ref>, [[הפרעת אכילה|הפרעות אכילה]], [[הקאות יתר בהיריון]] וישנן עדויות לכך שנוכחות של [[בקע סרעפתי]] ותופעת לוואי נדירה של [[NSAIDS]] הם גורמי סיכון<ref>{{Cite journal|title=[Mallory–Weiss Syndrome. Surgical Treatment After Sclerotherapy. Presentation of a Case and Review of the Literature]|last1=R|first1=Eslava García|last2=Jl|first2=Negrete Pardo|date=April 1990|language=en|pmid=2287873|last3=P|first3=Muñoz Kim|last4=S|first4=García|journal = Revista de Gastroenterologia de Mexico|volume = 55|issue = 2|pages = 75–7}}</ref><ref>{{cite journal |authors=Parva M, Finnegan M, Keiter C, Mercogliano G, Perez CM |title=Mallory–Weiss tear diagnosed in the immediate postpartum period: a case report |journal=J Obstet Gynaecol Can |volume=31 |issue=8 |pages=740–3 |date=August 2009 |doi=10.1016/S1701-2163(16)34280-3 |pmid=19772708 }}</ref>. במקרים נדירים, הפרעות כרוניות כמו [[מחלת מנייר]] העלולה לגרום לבחילות והקאות לזמן רב יכולה להיות גם כן גורם סיכון. הקרע בתסמונת מערב את שכבת הרירית והתת-רירית, אך לא את השכבה השרירית (בניגוד לקרע של הושט הכולל את כל השכבות). רוב החולים הם בין הגילאים 30 ל-50, על אף שהתסמונת תוארה גם בתינוקות בני 3 שבועות, כמו גם אצל קשישים<ref>{{Cite journal|last1=Ba¸k-Romaniszyn|first1=L.|last2=Małecka-Panas|first2=E.|last3=Czkwianianc|first3=E.|last4=Płaneta-Małecka|first4=I.|date=1999-03-01|title=Mallory–Weiss syndrome in children|url=https://academic.oup.com/dote/article/12/1/65/2419852|journal=Diseases of the Esophagus|language=en|volume=12|issue=1|pages=65–67|doi=10.1046/j.1442-2050.1999.00006.x|pmid=10941865|issn=1120-8694}}</ref><ref>{{Cite journal|last1=Kitagawa|first1=Takashi|last2=Takano|first2=Hideya|last3=Sohma|first3=Mitsuhiro|last4=Mutoh|first4=Eiji|last5=Takeda|first5=Shouzo|date=1994|title=Clinical Study of Mallory–Weiss Syndrome in the Aged Patients Over 75 Year. Mainly Five Cases Induced by the Endoscopic Examination.|journal=Nippon Ronen Igakkai Zasshi. Japanese Journal of Geriatrics|volume=31|issue=5|pages=374–379|doi=10.3143/geriatrics.31.374|pmid=8072208|issn=0300-9173}}</ref>.

אבחנה ודאית של התסמונת מתבצעת באמצעות [[אנדוסקופיה]]<ref>{{Cite journal|last1=Hastings|first1=Paul R.|last2=Peters|first2=Kenneth W.|last3=Cohn|first3=Isidore|date=November 1981|title=Mallory–Weiss syndrome|journal=The American Journal of Surgery|language=en|volume=142|issue=5|pages=560–562|doi=10.1016/0002-9610(81)90425-6|pmid=7304810}}</ref>. הטיפול בדרך כלל כולל תמיכה ומעקב בלבד, שכן דימום מתמשך אינו שכיח לרוב. עם זאת, ניתן לבצע צריבה או הזרקה של [[אדרנלין]] לקרע כדי לעצור את הדימום באנדוסקופיה<ref name="pmid15913474">{{cite journal |authors=Gawrieh S, Shaker R |title=Treatment of actively bleeding Mallory–Weiss syndrome: epinephrine injection or band ligation? |journal=Current Gastroenterology Reports |volume=7 |issue=3 |pages=175 |year=2005 |doi=10.1007/s11894-005-0030-0 |pmid=15913474 }}</ref>. לעיתים נדירות במיוחד, ייתכן ותידרש [[אמבוליזציה]] של העורקים המספקים את האזור כדי לעצור את הדימום. אם כל הטיפולים נכשלו, ניתן לבצע [[גסטרוטומיה]] גבוהה כדי לקשור את כלי הדם המדמם.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Mallory–Weiss syndrome}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{הבהרה רפואית}}
[[קטגוריה:מחלות ושט, קיבה ותריסריון]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=תסמונת מלורי-וייס|גרסה=33004751|פריט=Q1632678}}