הצגת המקור של הדף "תנא דבי אליהו"

{{פירוש נוסף|נוכחי=מדרש אגדה המיוחס לאליהו הנביא|אחר=ספרו של הרב [[אליהו קפשאלי]] מן המאה ה-16|ראו=[[סדר אליהו זוטא (קפשאלי)]]}}
'''תנא דבי אליהו''' הידוע גם בשם '''סדר אליהו''' הוא [[מדרש אגדה]] ה[[פסאודואפיגרפיה|מיוחס]] ל[[אליהו הנביא]].

==תוכן המדרש==
המדרש דורש את פסוקי ה[[תורה]] וה[[נביאים]], מתחיל ב[[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]], [[אדם הראשון]], אבות האומה, השעבוד במצרים וכן הלאה, ומתגלגל מעניין לעניין כדרכם של מדרשים. הספר מטיף לעשיית [[צדקה]] וחסד, למידות טובות, לזהירות בקיום המצוות, להתרחקות מ[[עם הארץ|עמי הארצות]], לכיבוד הורים, לשימוש תלמידי חכמים ועוד. כמו כן מתוארים בו ה[[גן עדן]] וה[[גיהנם]], [[ימות המשיח]], [[תחיית המתים]] ועוד. החיבור משתמש ב[[משל]]ים ובסיפורים רבים כדי להמחיש את תביעותיו. פה ושם מצויים בו גם הלכות שונות, וכמה מהן אף נכללות ב[[שולחן ערוך]] כמחייבות הלכה למעשה.

==מהדורות==
===דפוס ונציה===
לראשונה נדפס המדרש ב[[ונציה|וונציה]] בשנת [[ה'שנ"ח]] (1598-1597). בשנת [[ה'תל"ו]] נדפס הספר מחדש ב[[פראג]] על ידי ה[[מקובל]] [[רבי שמואל הידא]] שהגיה את החיבור בצורה נרחבת ביותר עד כדי כך שניתן לומר שהוא פשוט שיכתב את הספר מתחילתו עד סופו. בהקדמה למהדורתו אומר הידא שמכיוון שראה שהספר משובש מאוד והצטער בהבנתו, עמד לפני הקב"ה בתעניות ותפילות שיזכהו להבין ולהגיה נכונה את המדרש, וה' ענה לתפילותיו ונגלה אליו אליהו הנביא בחלום הלילה להדריכו כיצד להגיה ולתקן את השיבושים שבספר. עוד הוסיף רבי שמואל ופירש בפירוש ארוך ורחב את כל המדרש, וקרא את שמו '''זיקוקין דנורא וביעורין דאשא'''.

===מהדורת איש שלום===
בשנת [[ה'תר"ס]] הדפיס [[מאיר איש שלום]] ב[[וינה|ווינה]] נוסחה אחרת של המדרש על פי כתב יד רומי משנת [[ד'תתל"ג]]. וגם כתב פירוש '''מאיר עין''' על המדרש, הכולל ביאורים הערות והארות, וצירפו למדרש שבמהדורתו.

===כתב יד פארמה===
מאיר איש שלום הוסיף להוצאתו תיאור של כתב יד פרמה משנת [[ה'נ']] הכולל חלק מסדר אליהו זוטא, אך נוסחה זו אינה שונה כמעט במאום מנוסחת דפוס וינה שאותה הדפיס.

===נספחים למדרש===
בנוסחת דפוס וינה, סדר אליהו זוטא מסתיים בפרק ט"ו{{הערה|שהוא פרק י"ב בנוסחת כתב יד פרמה, אך תוכן הפרקים פחות או יותר זהה. ובשניהם זהו סוף המדרש.}} שבסופו נכתב לסיום המדרש: "הדרן עלך סדר אליהו זוטא בסיוע משכיל הילול מבטא ברוך נותן ליעף כח". לעומת זאת, בנוסחת דפוס ונציה נוספים עוד עשרה פרקים שלמים למדרש. לאמתו של דבר, שבעת הפרקים האחרונים הם חיבור נפרד: [[שבעת פרקי רבי אליעזר]] אלא שחיבור זה נספח בטעות למדרש זה. ושלשת הראשונים מהווים קובץ מדרש אחר, שהוא בוחר לכנותו בשם "פרקי דרך ארץ"{{הערה|פרק י"ז שבסדר אליהו זוטא מופיע כמעט ללא שינוי כפרק השישי ב[[מסכת אבות]] בשם "ברייתא דקנין תורה", וברור שהוא אינו מסדר המסכת אלא נספח לה מסיבות שונות.}}.המחקר העדכני של החיבור [[פרקי דרבי אליעזר]] העלה שעל אף השם הזהה אין שום קשר בין שבעת הפרקים הנזכרים ובין החיבור המפורסם הידוע בשם זה.{{הערה| וזאת בניגוד לדעתו של רד"ל במבואו ל[[פרקי דרבי אליעזר]].}}

==קדמות המדרש שבידינו==
החיבור על שני חלקיו, נזכר לכאורה כבר ב[[תלמוד בבלי]], שם מסופר המעשה הבא על כתיבת המדרש:

{{ציטוט|תוכן="[[רב ענן]], הוה רגיל אליהו דאתי גביה, דהוה מתני ליה סדר דאליהו. כיון דעבד הכי איסתלק. יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא. כי אתא הוה מבעית ליה בעותי, ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה, והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה, סדר אליהו זוטא"|מקור={{בבלי|כתובות|קו|א}}}}

תרגום: רב ענן, היה רגיל אליהו לבוא אליו ולשנות לו את "סדר אליהו". כיוון שעשה רב ענן כך (המעשה שמסופר קודם לכן, שהיטה דין שלא בכוונה), הסתלק אליהו. ישב רב ענן בתענית וביקש רחמים ושב אליהו. כשבא אליהו היה מפחיד את רב ענן, עשה רב ענן תיבה וישב בתוכה לפני אליהו עד שסיים אליהו ללמדו. וזהו ששנינו שיש "סדר אליהו רבה" (מה שלימדו קודם המעשה) ו"סדר אליהו זוטא" (מה שלימדו בתיבה לאחר המעשה){{הערה|כך מפרש שם [[s:כתובות קו א#רש"י|רש"י]] את דברי הגמרא, אך ה[[s:כתובות קו א#תוספות|תוספות]] מפרשים את הדברים בצורה שונה.}}.

החיבור שבידינו מחולק לשני חלקים: 
*'''אליהו רבה''' (הגדול, נקרא גם "סדר אליהו רבה" או "תנא דבי אליהו רבה") - המכיל 31 פרקים.
*'''אליהו זוטא''' (הקטן, נקרא גם "סדר אליהו זוטא" או "תנא דבי אליהו זוטא") - המכיל 15 פרקים.

בתלמוד הבבלי מובאים בתשעה מקומות ציטוטים בשם "תנא דבי אליהו", וכולם מצויים במדרש שלפנינו מלבד שני מאמרים. כמו כן מאמרים רבים בשם המדרש מוזכרים בכל ספרות ה[[ראשונים]], כדוגמת ספרו של רבי [[נתן מרומי]] "[[הערוך]]", ספר "[[הרוקח]]" של רבי [[אלעזר מוורמס]], ה[[רמב"ן]], ה[[רא"ש]] ועוד רבים. לעומת זאת, ישנם כמה ראשונים ו[[אחרונים]] המצטטים מ"סדר אליהו" אך במדרש שלפנינו לא נזכרו הדברים המצוטטים, כדוגמת [[מחזור ויטרי]], [[ראשית חכמה]] ועוד{{הערה|יש להעיר שמצוי בכמה מקומות בדברי הראשונים שכתבו מאמרים בשם "מדרש" סתם, והדברים מבוארים במדרש שלפנינו.}}.

על פי המסורת רב ענן שמע את הדברים המופיעים בחיבור מפי אליהו. אבל כמה מגדולי הדורות היו סבורים שהמדרש שלפנינו לא יצא מתחת ידי רב ענן מפי אליהו הנביא, בהם רבי [[יצחק אברבנאל]]{{הערה| שייחסו לתנא בשם אליהו.}}, רבי [[יששכר בר איילנבורג]] בספרו "באר שבע"{{הערה|שייחסו לתנא אחר ששמו היה אליהו עיני.}} וה[[רשב"ץ]]{{הערה|מגן אבות חלק ג' פרק ג'.}} שטען שלא ייתכן שאליהו הנביא יצטט תנאים. ה[[חיד"א]]{{הערה|יעיר אוזן מערכת ת' אות כ', שם הגדולים מערכת ספרים אות ס' ס"ק ו, השמטות לשער יוסף על מסכת הוריות.}} והרב [[יוסף זכריה שטרן]]{{הערה|זכר יהוסף חלק ג'.}} השיבו על טענותיהם.

במחקר המודרני, זמן חיבורו של המדרש "תנא דבי אליהו"{{הערה|- המצוי בידינו}} שנוי במחלוקת במשך תקופה ארוכה, כאשר טווח השנים נע מהמאה השלישית (תחילת תקופת ה[[אמוראים]]) ועד המאה העשירית (סוף תקופת ה[[גאונים]]). אף על פי שהמחלוקת על זמן המדרש טרם הוכרעה באופן סופי, המגמה במחקר כיום{{הערה|המתמקד בזיהוי ע"פ אפיון הסגנון והלשון}} היא לאחר את המדרש עד המאה התשיעית{{הערה|עיינת רייזל, "מבוא למדרשים", עמ' 353 - 349}}.

==מפרשי המדרש==
*'''זיקוקין דנורא וביעורין דאשא''' - רבי שמואל הידא.
*'''ישועות יעקב''' - רבי יעקב הירץ מבראדי.
*'''מאורי אש''' - רבי אברהם שיק.
*'''מענה אליהו''' - רבי יצחק אליהו לנדא.
*'''לוח ארז''' - רבי [[חיים פלאג'י]].
*'''רמתיים צופים''' - [[רבי שמואל משינאווא]].
*'''טובי חיים''' - רבי [[חיים ישעיה הכהן הלברסברג]]
*'''תוספות בן יחיאל''' - רבי [[עקיבא יוסף שלזינגר]].
*'''רמזי אש''' - רבי אהרן שמחה פיליצר.
*'''משפט וצדקה''' - רבי יעקב מאיר שכטר.
*'''שי למורא''' - ליקוט משאר המפרשים מאת הרב שמואל וינפלד, בהוצאת "שי למורא" בעבר "אשכול".
*'''תנא דבי אליהו המבואר''' (שני כרכים) - רבי אברהם יצחק רוטנשטיין, ליקוט מקיף, הגהות, השוואות והערות. כמו כן מצורפים שם הגהותיהם של רבי יעקב משה נכד [[הגר"א]], הגהות בנו של רבי חיים פלאג'י והגהותיו של רבי [[פנחס מנחם אלתר]] ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות גור|גור]].
*'''תנא דבי אליהו המבואר''' (שלושה כרכים) - מכון המדרש המבואר בראשות הרב אברהם שטיינברגר.

==לקריאה נוספת==
*הקדמתו של מאיר איש שלום לסדר אליהו שבהוצאתו
*אברהם יצחק רוטנשטיין, '''תנא דבי אליהו המבואר''' חלק ראשון, מכון מנחת ישראל, ירושלים ה'תשס"א
*[[יעקב אלבוים]], "בין מדרש לספר מוסר: עיון בפרקים א—ו ב'תנא דבי אליהו'", '''[[מחקרי ירושלים בספרות עברית]]''' א, תשמ"א {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23360655}}
*עדיאל קדרי, "תלמוד תורה ב"סדר אליהו" : המשנה הרעיונית בהקשרה ההיסטורי-חברתי", דעת 52-50 (תשס"ג) 59-35.
*[[דינה שטיין]], "פרקי דרבי אליעזר וסדר אליהו: הערות מקדימות על פואטיקה ומרחב מדומיין במדרש המאוחר", '''[[מחקרי ירושלים בספרות עברית]]''' כד, תשע"א {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23361252}}
*[[מקס קדושין]], '''The Theology of Seder Eliahu''' {{כ}} {{ISBN|978-1-58684-100-3}}
*'''תנא דבי אליהו המבואר''' (שלושה כרכים) - מכון המדרש המבואר בראשות הרב אברהם שטיינברגר.
*הרב '''יוסף מיכאל יוסקוביץ''' מבוא לספר '''תנא דבי אליהו המבואר''' (כרך ראשון) - מכון המדרש המבואר.
*{{מדר|סדר אליהו|346}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=תנא דבי אליהו}}
*{{אוצר ישראל|י|287|תַּנָא דְבֵי אֵלִיָהוּ|עמודים=273–274}}
*{{HebrewBooks||סדר אליהו דפוס ונציה|11664}}
*{{HebrewBooks||תנא דבי אליהו רבא וזוטא|51880|עם הביאורים "מאורי האש" ו-"ישועות יעקב" מאת יעקב בן נפתלי הירץ, [[לעמבערג]], תרכ"ט / 1869}}
*{{הספרייה הדיגיטלית||סדר אליהו מהדורת רבי שמואל הידא|002093481|}}
*[https://www.hebrewbooks.org/39633 תנא דבי אליהו מהדורת מאיר איש שלום], באתר היברו בוקס
*{{HebrewBooks||עשרת הפרקים האחרונים בסדר אליהו זוטא מהדורת מאיר איש שלום|39067}}
*{{רמב"י נושא|תנא דבי אליהו}}
*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=154 תנא דבי אליהו], וינה 1902, באתר דעת
*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=405 תנא דבי אליהו], לובלין תרנ"ו עם פירושים, באתר דעת
;מאמרים עליו
* {{רמב"י נושא|תנא דבי אליהו}}
* {{מים מדליו|אריה אולמן|סדר אליהו רבה – קווים ייחודיים של הלשון|2018/01/ulman|26-25, תשע"ד–תשע"ה, עמ' 193-175}}
:*{{אקדמיה|אריה אולמן|סדר אליהו רבה – קווים ייחודיים של הלשון|10920010}}
*{{אקדמיה|עדיאל קדרי|מישרים הרבה שאין להן סוף – תפיסת הפרשנות ודרשת הפסוקים בסדר אליהו|29735317|'''[[דעת (כתב עת)|דעת: כתב-עת לפילוסופיה יהודית וקבלה]]''' 82, תשע"ו 2016, עמ' 59–71}} {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=daat.82.59}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ספרות המדרשים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מדרשי אגדה]]
[[קטגוריה:ספרי מדרשים]]
[[קטגוריה:אליהו הנביא]]
[[קטגוריה:המכלול: ערכים הנכללים בזים תורני]]
{{וח|תנא דבי אליהו}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=תנא דבי אליהו|גרסה=36660995|פריט=Q1132142}}