הצגת המקור של הדף "שמעון אלפסי"

{{אישיות ביטחונית
|שם=שמעון אלפסי
|תמונה=[[קובץ:SAlfasi.jpg|200px]]
|כיתוב=
|תאריך לידה עברי=
|מקום לידה=
|תאריך פטירה עברי=
|מקום פטירה=[[הקסטל]], [[פלשתינה (א"י)]]
|כינוי="אלפונסו"
|השתייכות={{סמל|פלמ"ח||+}}
|דרגה={{דרגה|סגן}} [[סגן]]
|תפקידים אזרחיים=
|הנצחה=
|תאריך לידה=[[12 ביולי]] [[1925]]
|תאריך פטירה=[[8 באפריל]] [[1948]]
|סיבת המוות=נהרג
|סיווג=חייל
|תפקידים בשירות=* לוחם
* מ"מ
|פעולות ומבצעים={{דרגה|מלחמת העצמאות||+}} {{ש}} הקרב על יאזור {{ש}} ההגנה על בית [[קק"ל]] בבית דגון {{ש}} תקיפת מפקדת [[חסן סלאמה]] {{ש}} "[[מבצע נחשון]]" {{ש}} ליווי השיירות {{ש}} פריצת הדרך לירושלים {{ש}} [[קרב הקסטל]].
|התחלת פעילות=1943
|סיום פעילות=1948}}
'''שמעון אלפסי''' ([[12 ביולי]] [[1925]], [[תל אביב]] – [[8 באפריל]] [[1948]], [[הקסטל]]) היה [[לוחם]] ו[[מפקד (צבא)|מפקד]] ב[[פלמ"ח]], שנהרג ב[[קרב הקסטל]].

== נעורים ושירות בפלמ"ח ==
שמעון בן ציונה ומשה אלפסי, היה צאצא למשפחה מושרשת בארץ מזה מספר דורות. שמעון למד בבית הספר [[בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)|תחכמוני]] בת"א ולאחר מכן בבית הספר ביל"ו שם סיים את לימודיו. במהלך שנות לימודיו למד את מקצוע המסגרות המכנית.

בשנת [[תרצ"ח]], [[1938]] כשהיה בן 13, חגג שמעון את טקס בר המצווה ב[[שכונת שפירא]]. הימים היו ימי "[[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט]]". במהלך עלייתו לתורה וקריאת ההפטרה, הותקף בית הכנסת בירי על ידי פורעים ערבים. חמישה אנשים נפצעו באורח קשה. אירוע זה היה מכונן בחייו של שמעון, אשר נשבע לנקום.

ב-[[1943]] התגייס ל[[פלמ"ח]] וקיבל הכשרה צבאית וחקלאית בקיבוץ [[גבעת ברנר]]. שמעון קיבל דרגות [[מפקד מחלקה|מ"מ]] והתמחה בהדרכת [[קרב מגע]]. בתקופת "[[ההעפלה|עליה ב']]" השתתף במספר פעולות ואף לקח חלק ב"[[ליל וינגייט]]" וב[[ליל הגשרים|פיצוץ הגשרים]]. ב-[[29 ביוני]] [[1946]] במהלך ה"[[שבת השחורה]]" נעצר שמעון על ידי הבריטים יחד עם רבים מאנשי הפלמ"ח ונאסר למשך שישה חודשים ב[[רפיח]].

ציונה, אמו של שמעון אלפסי סיפרה מעט על דמותו ואופיו של בנה:
{{ציטוט|תוכן=במחלקה בגבעת ברנר היה איתו בחור תימני, שרומני אחד נטפל אליו וליגלג עליו, והוא סיפר על כך לשמעון. <br /> כשהרומני יצא לחלוב את הפרות תפס אותו שמעון מאחור, <br /> הלביש לו שק על הראש וקשר אותו לגדר. <br /> הרומני צעק "גאוולד". <br /> אמרו לו - אלפסי, מה עשית? <br /> אמר להם - '''"פה בארץ אין תימני, אין פרענק ואין אשכנזי. כולנו יהודים"'''. <br /> 
<br />... פעם בחורף חזר הביתה אחרי הורדת מעפילים רטוב לגמרי. אמרתי לו- 'תשמור על עצמך', והוא ענה לי- '''"אני שומר על העם היהודי"'''.|מקור='''[http://info.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=3503&itemId=6337&itemType=0&HI=19096&nofelId=3392 אתר הפלמ"ח]''', "שורת הנופלים"|מירכאות=כן}}

כשפרצה [[מלחמת העצמאות|מלחמת השחרור]] השתתף שמעון בפעולות רבות כמ"מ חבלנים. בין היתר השתתף בתקיפה בכפר [[יאזור]]{{הערה|{{דבר||ההגנה חדרה לאבו כביר יאזור וג'בליה|19480215|25}}}} לאחר [[נפילת שבעת הנוטרים|רצח הנוטרים]] על ידי חוליה מכפר זה.{{הערה|{{דבר||שבעה נוטרים נרצחו בכפר יאזור|19480123|7}}}} אלפסי פעל בהגנה על בית קק"ל בבית דגון, פיצוץ מפקדת [[חסן סלאמה]] וליווה שיירות בדרך ל[[ירושלים]]. בהיותו ב[[קיבוץ חולדה]] היה שמעון אלפסי מהמארגנים של פריצת הדרך לירושלים ב"[[מבצע נחשון]]". בעת פריצת הדרך לירושלים ותפיסת נקודות שולטות על הדרך, פיקד שמעון אלפסי על כוח בכיבוש ה[[הקסטל|קסטל]].
{{חלונית|תוכן='''קינה על מות שמעון'''<br /> 
<br /> והמלים כה חוורות הן, <br /> והשיר כה דל. <br /> ומקור העין הן מועט הוא, <br /> והמית הלב אין אונים {{ש}} מהביע את הכמוס- צפון בלב{{ש}} על אלון צעיר שנגדע,{{ש}} מהביע את גודל הכאב{{ש}} על שושן הוכו עליו{{ש}} וגבעוליו פתע.{{ש}} מה השיר אשיר לך ואבכה, <br /> ומה זרים אענוד לראשך{{ש}} ראש עלם זך.{{ש}} הן המלים לא תבענה תהילת הנצח{{ש}} ואתה נצח שהתגלם,{{ש}} ארז ינק כל טוב הדורות.{{ש}} בך יופי מחשבה ויופי רוח{{ש}} חן נעורים וכובד ראש.{{ש}} היית...<br /> הלכת...<br /> 

<br /> והנה קינתי זאת{{ש}} מנחת דל לרוחך, לדמותך.{{ש}} עת ארכין ראשי בדממה{{ש}} אל זכרך<br />

<br /> ערב פסח תש"ט<br /> '''מיכאל''' |מקור='''[http://info.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=3503&itemId=6337&itemType=0&HI=19096&nofelId=3392 אתר הפלמ"ח]}}

== הקרב האחרון ==
[[קובץ:Shimon Alfasi 154428.jpg|ממוזער|שמאל|230px|קברו של שמעון אלפסי בהר הרצל]]
לאחר כיבושו של הקסטל, כוח של ה[[חי"ש]] נותר לשמור על השליטה במקום. הערבים ערכו מספר התקפות למען החזרת הקסטל לידיהם. [[קרב הקסטל]] היה ארוך ומורכב. במהלכו עברה השליטה במקום מספר פעמים בין הצדדים. בלילה שבין 7 – 8 באפריל נהרג מפקד הכוחות הערבים [[עבד אל קאדר אל חוסייני]]. ב[[כ"ח באדר ב']] ה[[תש"ח]], [[8 באפריל]] [[1948]] ערכו הערבים "[[פזעה]]", על מוצב הקסטל למען השבת מפקדם.
כתוצאה מההסלמה במהלכי הקרבות בקסטל, נשלחה מ[[קריית ענבים]] תגבורת בת שלוש מחלקות תחת פיקודו של ה[[מ"פ]] [[נחום אריאלי (לוחם פלמ"ח)|נחום אריאלי]]. התגבורת מהגדוד החמישי של [[חטיבת הראל]] נועדה לסייע בנסיגת הכוחות על ההר. אחת המחלקות הייתה בפיקודו של שמעון אלפסי. מחלקה זו חיפתה על נסיגת שתי המחלקות האחרות. במהלך הקרב לאחר פקודה מנחום אריאלי, קרא אלפסי אל הכוח במרחב הלחימה: '''"טוראים לסגת, המפקדים נשארים לחפות"'''. קריאה זו הפכה לאבן יסוד במורשת הקרב הצה"לית. שמעון אלפסי ונחום אריאלי נהרגו עם רבים אחרים בקרב זה. ב-[[11 באפריל]] [[1948]] הובא לקבורה ב[[מעלה החמישה]]. ב[[י"ב בכסלו]] [[תשי"ד]], [[19 בנובמבר]] [[1953]] הועבר לקבורה ב[[הר הרצל]].

הסופר [[יורם קניוק]] אשר בעברו היה לוחם בפלמ"ח הספיד את שמעון אלפסי וסיפר על דמותו:
{{ציטוט|תוכן=שמעון אלפסי היה בשבילי דמות מפתח מדהימה. אני חי בזכותו ובגלל המשפט שלו, פשוטו כמשמעו. <br /> הייתי בכיתת הפלמ"חניקים... שהוצבה על הקסטל לתגבור כוח החי"ש שהגן על המקום לאחר כיבושו... <br /> בבוקר עלו עלינו מאות ערבים ב'פאזעה' המונית... <br /> ראיתי פתאום את שמעון אלפסי, אותו הכרתי, מזדקף וצועק את הקריאה -"טוראים לסגת, מפקדים נשארים לחפות!". <br /> אנחנו היינו טוראים, ושמעון ועוד מפקדים רבים נהרגו על הקסטל.
אחרי הקרב, הכיתה שלי כבר לא הייתה קיימת... <br /> כל ימי חיי לא אשכח את המראה של אלפסי עומד וצועק את הפקודה. <br /> אני חי בזכותו...|מקור='''[http://info.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=3503&itemId=6337&itemType=0&HI=19096&nofelId=3392 אתר הפלמ"ח]''', "שורת הנופלים"|מירכאות=כן}}
קניוק תיאר את הקרב בקסטל גם בספרו "[[תש"ח (ספר)|תש"ח]]", שם סיפר כי אלפסי צעק "הטוראים לסגת. המפקדים יחפו על הנסיגה!" וכינה אותו "הגיבור בגברים".{{הערה|יורם קניוק, '''תש"ח''', עמ' 56, 60.}}

== לקריאה נוספת ==
*'''ספר תולדות ההגנה''', הוצאת [[עם עובד]] חלק ג' ספר שני, [[1973]].
* '''ממאורעות למלחמה''', הוצאת מפקדת ההגנה בתל אביב, [[1949]].
* [[ניר מן]], "גיבור ונשכח" (שמעון אלפסי), '''ידיעות אחרונות – תל אביב''', 12 ביולי 1996, עמ' 48–50

== קישורים חיצוניים ==
* {{יזכור|4761|שמעון אלפסי}} - אתר "יזכור".
* [http://busha.co.il/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94/%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A8.html המערכה על הדרך לירושלים] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20131019182726/http://www.busha.co.il/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94/%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A8.html |date=2013-10-19 }} - סיפורי קרבות בחזית הירושלמית - אתר "בושה".
* [http://www.inature.info/wiki/%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%9C INATURE] - סיור [[מורשת קרב]] באתר הקסטל.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אלפסי, שמעון}}

[[קטגוריה:לוחמי הפלמ"ח]]
[[קטגוריה:אנשי היישוב ילידי הארץ]]
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר ביל"ו (תל אביב)]]
[[קטגוריה:חללי צה"ל במלחמת העצמאות]]
[[קטגוריה:חללי הפלמ"ח]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל]]
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנולדו ב-1925]]
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1948]]
[[קטגוריה:מפקדי מחלקות במלחמת העצמאות]]
[[קטגוריה:חיילי חטיבת הראל במלחמת העצמאות]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=שמעון אלפסי|גרסה=38857575|פריט=Q12411858}}