הצגת המקור של הדף "שמאל וימין בפוליטיקה"

{{מקורות|נושא=פוליטיקה|רמה=מחפש}}{{לשכתב|טענות שגויות שמקורן בהשקפות שמאל וימין בישראל, אך אינן מתאימות למדינות אחרות וגם לגבי ישראל הן שנויות במחלוקת|נושא=מדעי החברה|כל הערך=כן}}{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=פוליטיקה|פסקה=כן}}{{מפנה|השמאל|מפלגה גרמנית|די לינקה}}'''שמאל וימין בפוליטיקה''' הם מונחי מיון של [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]], תנועות [[פוליטיקה|פוליטיות]] ומגמות בחברה. המיון הוא פשטני וראשוני בלבד, וככזה אף אינו מסוגל לתאר ולהכיל את כל מגוון הדעות הקיים בכל נושא - ולכן משמש כחלוקה גסה ראשונית בלבד.

חלוקה בין '''ימין''' ל'''שמאל''' אינה מוגדרת בצורה מוחלטת, והיא משתנה במידה מסוימת מ[[מדינה]] למדינה ומתקופה לתקופה ואף בין תחומי עניין שונים. המשמעות היא שאין הגדרה מוחלטת, ואף ייתכן מאוד שאדם או מפלגה יחזיקו דעות הנחשבות ימניות ושמאליות בתחומים שונים (כגון: מדיניות חוץ, דת, כלכלה והגירה). בנוסף, עמדה מסוימת בנושא מסוים עשויה לחפוף ולהיחשב שמאליות או ימניות בהתאם לאידאולוגית המגדיר. ביניהן יש עמדות מרכז.

לרוב ישנה התאמה חזקה בין החזקת דעה בנושא אחד לנושא אחר, ולכן החלוקה שמאל-ימין מאפשרת לקבל תמונת מרחק בין מפלגות שונות ובכך תמונה של שותפויות וקואליציות פוליטיות אפשריות (אם כי לעיתים אי התאמה באחד מהנושאים יכול להיות מהותי יותר מאשר התאמה במספר רב של נושאים אחרים). כמו כן, ייתכנו נושאים פוליטיים שאינם אוטומאטית מסווגים לימין-שמאל.

== תולדות המונחים ==
בהקשר הפוליטי, המונחים "שמאל" ו"ימין" הופיעו לראשונה בשנת [[1789]] במהלך [[המהפכה הצרפתית]] כאשר חברי [[האספה הלאומית בעת המהפכה הצרפתית|האספה הלאומית]] התחלקו לתומכי המשטר הישן שישבו מימין לנשיא האספה ולתומכי המהפכה משמאלו<ref>{{cite book|last=Bobbio|first=Norberto|url=https://books.google.com/books?id=8i7fCwAAQBAJ&q=National+Assembly&pg=PT112|title=Left and Right: The Significance of a Political Distinction|date=2016|publisher=[[John Wiley & Sons]]|isbn=978-1-5095-1412-0|via=[[Google Books]]}}</ref>. אחת הסוגיות העיקריות שהאספה דנה בהן הייתה כמה כוח צריך להיות למלך. לדוגמה, האם תהיה לו [[זכות וטו]] מוחלט? ככל שהדיון נמשך, מי שסברו שלמלך צריכה להיות הזכות להטיל וטו מוחלט ישבו מימין לנשיא האספה, ומי שסברו שלא ישבו משמאל לנשיא האספה.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://time.com/5673239/left-right-politics-origins/|כותרת=What to Know About the Origins of 'Left' and 'Right' in Politics, From the French Revolution to the 2020 Presidential Race|אתר=Time|תאריך=2019-09-12|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-11}}</ref>

כאשר האספה הלאומית הוחלפה ב-1791 ב[[האספה המחוקקת ונפילת המלוכה הצרפתית|אספה מחוקקת]] שהורכבה מחברים חדשים לגמרי, המשיכו החטיבות. "מחדשים" ישבו משמאל, "מתונים" התאספו במרכז, בעוד ש"מגיני החוקה המצפוניים" מצאו עצמם יושבים מימין, היכן שהתכנסו בעבר מגיני המשטר הישן.{{מקור}} לאחר הדחת המלך, נוסדה [[הוועידה הלאומית]] ב-1792, סידור הישיבה נמשך, אך לאחר [[הפיכה]] ב-2 ביוני 1793 ומעצרם של ה[[ז'ירונדינים]], הצד הימני של האספה היה נטוש וכל החברים שנותרו שישבו שם עברו למרכז. בעקבות [[הריאקציה התרמידורית]] בשנת 1794, חברי השמאל הקיצוני הוצאו מהכלל ושיטת הישיבה בוטלה. החוקה החדשה כללה כללים לאספה ש"תפרק את הקבוצות מפלגתיות".<ref name=":1">{{צ-ספר|שם=Realms of memory. volume 2: Traditions / English language edition edited and with a foreword by Lawrence D. Kritzman ; translated by Arthur Goldhammer|מו"ל=Columbia University Press|שנת הוצאה=1997|מקום הוצאה=New York|ISBN=978-0-231-10634-4|סדרה=European perspectives}}</ref>

בעקבות [[הרסטורציה הצרפתית|השבת המלוכה בצרפת]] בשנים 1814–1815, הוקמו שוב [[מפלגות]]. רוב תומכי המלוכה והאצולה<ref>''Ultraroyalist''. Dictionary of Politics and Government, 2004, p. 250.</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/topic/ultra-French-history|כותרת=Ultra {{!}} Napoleonic Wars, Revolution, Empire {{!}} Britannica|אתר=www.britannica.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-08-11}}</ref> בחרו לשבת בימין. ה"חוקתיים" ישבו במרכז ואילו עצמאים ישבו בשמאל. המונחים [[ימין קיצוני]] ו[[שמאל קיצוני]], וכן [[מרכז-ימין]] ו[[מרכז-שמאל]], נועדו לשמש לתיאור הניואנסים של [[אידאולוגיה|השקפות העולם]] של חלקים שונים באספה.<ref name=":1" />

המונחים "שמאל" ו"ימין" לא שימשו כדי להתייחס לאידאולוגיה פוליטית כשלעצמה, אלא לאופן הישיבה בבית המחוקקים. לאחר שנת [[1848]], בזמן [[הרפובליקה הצרפתית השנייה]] המחנות המתנגדים העיקריים היו "הסוציאליסטים הדמוקרטיים" וה"ריאקציונרים" שהשתמשו בדגלים אדומים ולבנים כדי לזהות מי שייך למפלגה<ref>Gauchet, Marcel (1997). "Right and Left". In Nora, Pierre; Kritzman, Lawrence D. (eds.). ''Realms of memory: conflicts and divisions''. New York: Columbia University Press. ISBN <bdi>0-231-10634-3</bdi>.</ref>. עם הקמת [[הרפובליקה השלישית]] ב-[[1871]], התנאים אומצו על ידי מפלגות פוליטיות: השמאל הרפובליקני, ימין המרכז ושמאל המרכז (1871) והשמאל הקיצוני ([[1876]]) והשמאל הרדיקלי ([[1881]]). העמדות של הקבוצה שנקראה השמאל הרדיקלי היו למעשה קרובות יותר למרכז שמאל מאשר העמדות של הקבוצה שנקראה השמאל הרדיקלי. הפער בין צדדים היה בין תומכי [[רשות מבצעת]] חזקה בימין לבין תומכי [[רשות מחוקקת]] חזקה בשמאל<ref>{{צ-ספר|שם=The government and politics of France|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2001|מקום הוצאה=London|ISBN=978-0-415-21526-8|מהדורה=4. ed|מחבר=Andrew Knapp, Vincent Wright}}</ref>.

החל מתחילת [[המאה העשרים]], המונחים "שמאל" ו"ימין" נקשרו לאידאולוגיות פוליטיות ספציפיות ושימשו בהדרגה לתיאור אמונות פוליטיות של אזרחים. מי שהיו בשמאל הצרפתי כינו את עצמם לעיתים קרובות "רפובליקנים", שפירושו בזמנו העדפת [[רפובליקה]] על פני [[מונרכיה]], בעוד שאלו בימין כינו את עצמם לעיתים קרובות "שמרנים". עד [[1914]], המחצית השמאלית של בית המחוקקים בצרפת הייתה מורכבת מ[[סוציאליסטים]] מאוחדים, סוציאליסטים רפובליקנים ורדיקלים סוציאליסטים, בעוד שהמפלגות שנקראו "ימין" ישבו כעת בצד ימין. השימוש במילים שמאל וימין התפשט מצרפת למדינות אחרות והוחל על מספר רב של מפלגות פוליטיות ברחבי העולם, שלעיתים קרובות היו שונות באמונותיהן הפוליטיות.<ref name=":1" />

ב[[בריטניה]], המונחים "ימין" ו"שמאל" נכנסו לשימוש נפוץ לראשונה בסוף [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] של המאה בוויכוחים על [[מלחמת האזרחים בספרד]]<ref>Mowat, Charles Loch (1955). ''Britain Between the Wars: 1918–1940''. p. 577.</ref>. בשנים שבין [[מלחמת העולם הראשונה]] ל[[מלחמת העולם הראשונה]], המונחים "ימין" ו"שמאל" היו בשימוש בכל רחבי [[אירופה]]'','' כאשר אנשים נאבקו בפוליטיקה המבוססת על [[לאום]] ו[[מעמדות]].<ref name=":0" />

המונחים הם תלויי מצב, והפכו לכלים המשתנים על סמך ההקשר שלהם. הם ביטאו משמעות אחת בזמן המהפכה הצרפתית, משמעות אחרת בזמן עליית ה[[סוציאליזם]] וה[[לאומיות]] באירופה, ומשמעיות אחרות במקומות ובזמנים אחרים.<ref name=":0" />

== נושאי חלוקה בין ימין-מרכז-שמאל בפוליטיקה הישראלית ==
{{ערך מורחב|פוליטיקה של ישראל}}
[[קובץ:No right or left - Iron Swords War 2023 03.jpg|ממוזער|שלט על תחנת אוטובוס ברמת גן עם הכיתוב "אין ימין שמאל" - מלחמת חרבות ברזל, ישראל 2023.]]

הגושים [[פוליטיקה|הפוליטיים]] העיקריים בפוליטיקה הישראלית וב[[הכנסת|כנסת]] בפרט משויכים לזרמים האידאולוגיים של הימין, המרכז והשמאל. חלוקה זו אמנם דומה לפוליטיקה במדינות רבות בעולם - אך בישראל יש לה משמעויות ויישומים ייחודיים. ובדומה בחברות ומדינות בעולם, משתנה מעת לעת משמעות המונחים בציבוריות וב[[תקשורת בישראל]].

התגבשות הזרמים הפוליטיים בישראל החלה עוד בתקופת [[היישוב]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]], בדמותם של [[תנועת העבודה]], [[ציונות דתית|הציונות הדתית]], החוגים "האזרחיים" (כגון [[הציונים הכלליים]]) וה[[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיוניסטים]].

השיח הפוליטי בישראל נע בעיקר סביב הציר הביטחוני-מדיני, זאת בניגוד למדינות אירופה שם החלוקה היא בעיקר על פי העמדות בתחום הכלכלי-חברתי. לפי הציר הזה מוגדרים גם מחנות השמאל והימין בכלל. החלוקה בין שמאל וימין בפוליטיקה הישראלית נעשית בעיקר לפי הפרמטרים הבאים: היחס למעמד שטחי [[יהודה ושומרון]] ו[[התנחלות|היישובים שבהם]], [[תהליך השלום הישראלי-פלסטיני]], ביחס ל[[כלכלה]], [[יחסי דת ומדינה]] ובחלוקת המשאבים הכלכליים של המדינה.

== שיטות חלופיות לחלוקה פוליטית ==
[[קובץ:Political chart.svg|200px|שמאל|ממוזער|מערך צירים דו־ממדי שנועד לחלוקת קבוצות לפי גישתן הפוליטית]]

בטענה לפיה החלוקה הפוליטית לימין או שמאל אינה מדד אמין אוניברסלי, הוצעו מספר שיטות חלופיות לחלוקת קבוצות לפי גישתן הפוליטית.

דוגמה לשיטה חלופית כזו היא חלוקה דו-ממדית. בחלוקה כזו, במקום להשתמש בציר אחד בלבד (לדוגמה, ימין או שמאל), משתמשים ב[[מערכת צירים|שני צירים]] - ציר X וציר Y. באתר Political Compass<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.politicalcompass.org/analysis2|כותרת=The Political Compass|אתר=www.politicalcompass.org|תאריך_וידוא=2020-07-30}}</ref>, לדוגמה, ציר אחד משקף את המיקום הכלכלי (ימין או שמאל כלכלי), וציר שני משקף את המיקום החברתי שיכול לנוע בין [[סמכותנות]] (כשבקצה העליון נמצא ה[[פשיזם]]) ובין [[אנטי-סמכותנות]] (כשבקצה התחתון נמצא ה[[אנרכיזם]]). באופן זה ניתן למקם על המפה הפוליטית אישים ודעות, כאשר הן הגישה הכלכלית והן הגישה החברתית-מדינית באות לידי ביטוי.

עוד דוגמה לחלוקה פוליטית היא [[תאוריית הפרסה]], שלפיה בשונה מהמקובל, אנשים עם דעה ימנית קיצונית דומים יותר לאנשים עם דעה שמאלנית קיצונית. התאוריה מיוחסת לסופר הצרפתי ז'אן-פייר פיי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20070930160218/http://www.ufppc.org/content/view/1751/2/|כותרת="United States-Israel: A friendship that needs to be demystified".}}</ref>.

== ראו גם ==
* [[קיטוב פוליטי]]
* [[פופוליזם]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=ימין ושמאל בפוליטיקה}}
* [http://www.studies.niros.ws/?p=417  הבדלים  שבמהות בין שמאל וימין] באתר כתמים
* {{ynet|הרב שמואל ריינר|השמאל הדתי לא מת|3559097|23 ביוני 2008}}
* [[אסף שגיב]], [http://www.tchelet.org.il/include/print.php?id=471 תוגתו של השמאל הרדיקלי], [[תכלת (כתב עת)|תכלת 38]], חורף התש"ע 2010
* [https://www.the7eye.org.il/430835 העיקר לנצח, פחות חשוב למה], [[העין השביעית]] 29 בספטמבר 2021
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007538872805171|ימין ושמאל (מדע המדינה)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אידאולוגיות]]
[[קטגוריה:מדע המדינה]]
[[קטגוריה:ספקטרום פוליטי]]

[[fr:Droite (politique)]]
[[ko:우익]]
[[nn:Høgresida]]
[[pl:Prawica]]
[[pt:Direita política]]
{{וח|שמאל וימין בפוליטיקה}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=שמאל וימין בפוליטיקה|גרסה=37714847|פריט=Q2921172}}