הצגת המקור של הדף "רבי צבי הירש חיות"

{{אישיות רבנית
| שם = הרב צבי הירש חיות
| תמונה =מהרץ חיות ב.jpg
| כיתוב= הרב צבי הירש חיות
| תאריך לידה = [[20 בנובמבר]] [[1805]]
| תאריך פטירה = [[12 באוקטובר]] [[1855]]
| תאריך לידה עברי = [[כ"ח בחשוון]] [[ה'תקס"ו]]
| תאריך פטירה עברי = [[ל' בתשרי]] [[ה'תרט"ז]]
| השתייכות = 
| תחומי עיסוק = [[תלמוד בבלי]], [[מחקר]]
| רבותיו = 
| חיבוריו = הגהות על הש"ס, שו"ת מהר"ץ, מטבע הברכות, מנחת קנאות, אגרת בקורת ועוד
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
| שם התפקיד = הרב של [[ז'ובקבה]]
| התחלת כהונה = [[1828]]
| סיום כהונה = [[1852]]
| הקודם בתפקיד = [[רבי יצחק שמשון הורוביץ מייזלש]] 
| הבא בתפקיד = [[אברהם שמואל לם]]}}
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
| שם התפקיד = הרב של [[קאליש]]
| התחלת כהונה = [[1852]]
| סיום כהונה = [[1855]]
| הקודם בתפקיד = [[רבי אליהו רגולר]] 
| הבא בתפקיד = [[רבי מאיר אוירבך]]}}
}}
[[קובץ:מהרץ_חיות.jpg|שמאל|275x275 פיקסלים]]
הרב '''צבי הירש חיות''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''מהר"ץ חיות'''; ב[[הגייה אשכנזית]]: "חַיֶיס"; [[20 בנובמבר]] [[1805]], [[כ"ח בחשוון]] [[ה'תקס"ו]] – [[12 באוקטובר]] [[1855]], [[ל' בתשרי]] [[ה'תרט"ז]]), היה [[אב"ד]] [[ז'ובקבה|ז'ולקווה]] ו[[קאליש]] ובעל הגהות על ה[[תלמוד]]. מן ה[[רב]]נים המעטים ב[[גליציה]] שהיו מקורבים בגלוי ל[[תנועת ההשכלה]] ורעיונותיה.

== חייו ==
מהר"ץ חיות נולד ב[[שטעטל|עיירה]] [[ברודי]] שב[[גליציה]]. אביו, רבי מאיר, היה סוחר ובנקאי עשיר, מגזע רבי [[יצחק חיות (זרע יצחק)|יצחק חיות]], מחבר ספר "זרע יצחק",{{הערה|ר' מאיר היה בנו של ר' מנחם מאניש, בן ר' יצחק ([[פרנס]] בברודי), בן ר' מאיר מ[[טיסמניץ]], בן ר' יצחק (פרנס [[ועד ארבע ארצות]]), בן ר' אליעזר, בן ר' יצחק מחבר ספר "זרע יצחק" ([[חיים ישכר גראס]], תפארת בנים אבותם, פרק רביעי).}} שהיה נינו של רבי [[יצחק חיות]] הראשון. כבר מילדותו הצטייר מהר"ץ כ[[עילוי (לימוד)|מחונן]] ומסופר עליו שידע כילד כמעט את כל ה[[תנ"ך]] בעל פה ועסק גם ב[[מדע]] ו[[ספרות]]. למד תורה אצל [[רבי צבי הירש הלר]], [[רבי אפרים זלמן מרגליות]] ו[[רבי אלעזר לנדא]], כולם תושבי ברודי. אך לצד לימוד התורה למד המהר"ץ מאביו גם [[צרפתית]], [[גרמנית]] ו[[איטלקית]] ואף מעט [[לטינית]]. כמו כן הוא קבל הכשרה מסוימת ב[[מדעי הטבע]] וב[[היסטוריה]]. לימוד מסודר של השכלה שאיננה תורנית בהיקף שכזה היה דבר חריג בקרב יהודים שומרי תורה ומצוות באותה תקופה. הוא היה שותף לעיסוקי אביו, אך את עיקר זמנו הקדיש ללימוד.

בשנת [[1828]], בגיל 23,{{הערה|ראו: הוספות יעקב בודק ל'קורות העתים' של אברהם טריביטש-חיות, לבוב תרי"א, סימן מא'.}} התמנה לרב בעיר [[ז'ולקווה]] (ז'ולקייב), בה שכן רנ"ק, [[נחמן קרוכמל]]. נראה שמינויו של רב צעיר, שלמרות ידיעותיו בתורה, הוא גם כמשכיל, תאם את הרוחות שכבר נשבו בעיר באותו זמן. קשריו של מהר"ץ עם רנ"ק עוררו את חמת ה[[חסידים]]. האחרון אף שהוגדר כאדם שומר מצוות, היו לו דעות ביקורתיות על זמני כתיבת ה[[כתובים]] שב[[תנ"ך]] מה שעורר כעס אצל שומרי התורה. מקובל לתאר את מהר"ץ כסמן הימני בבית מדרשו של רנ"ק.

ארבע שנים אחר מינויו בז'ולקווה, כשמאס במאבק החסידים נגדו, פנה מהר"ץ להתמודד על רבנות [[פראג]]. דבר זה הביא לסיומה של ידידותו עם שי"ר, [[שלמה יהודה רפפורט]], שהתחרה בו על המשרה. שי"ר טען כי מהר"ץ קנה את רבנות ז'ולקווה בכסף אביו שהיה בעל הון, מהר"ץ מצידו הזהיר ששי"ר פתוח יתר על המידה לרוחות הזמן החדש. בסופו של דבר זכה שי"ר במשרה. רצונו של מהר"ץ להחליף רבנות לא פגה אך נשאר בז'ולקווה עוד שנים רבות.

בשנת [[1846]] נקבע על ידי הממשלה האוסטרית בחוק שכל רב צריך להיות בעל תואר אקדמי. עקב כך נבחן מהר"ץ ב[[פילוסופיה]] וב[[מדעי הרוח]] וקבל תואר 'מגיסטר' מ[[אוניברסיטת לבוב]].

ב-[[1852]] פנתה קהילת קאליש שב[[פולין]] למהר"ץ והזמינה אותו לכהן בה. גם כרב בקאליש התנגדו לו ה[[חסידים]] בשל דעותיו. מסופר שאף [[הרבי מקוצק]] היה בין מתנגדיו, אם כי אין לכך עדות ברורה.

מגפת [[כולרה]] שעברה בעיר ב-[[1855]] פגעה במהר"ץ ובאשתו. השניים נסעו להתרפא במעיינות מרפא ואחר כך שבו ל[[זאלקווא]], מקום שבו גרו ילדיהם. אולם המחלה גברה עליהם והמהר"ץ נפטר בל' בתשרי ה'תרט"ז בלבוב, מקום אליו הגיע לבקש סעד רפואי.

בין נכדיו נמנו הרב [[צבי פרץ חיות]], רבה של [[וינה]], ו[[שאול חיות]], ספרן בארכיון הקהילה בווינה.

== המהר"ץ בין קנאים למשכילים ==

המהר"ץ רכש השכלה כללית, עסק בפעילות מחקרית, עשה שימוש בעבודותיהם של אנשי [[חכמת ישראל]] (לא תמיד תוך כדי הזכרת שמותיהם), היה תלמידו של [[רנ"ק]] ועמד בידידות עם אישים כ[[שי"ר]] ו[[אברהם גייגר]]. כל אלה הכתימו את שמו בעיני ה[[חסידים]] שלא נתנו לו מנוח. הוא מצידו תיאר אותם כ"עמי הארץ" גמורים וציין את בערותם בחוכמות העולם, וכן את חוסר ידיעותיהם ב[[תנ"ך]]. בין השאר כתב בלעג כי רב חסידי ייתכן שלא יידע כי [[שאול המלך|שאול]] מלך לפני [[דוד המלך|דוד]].

במחקריו הקפיד שלא לסטות מהמסורת המקובלת,{{הערה|ולפיכך מבקרים, כמו ההיסטוריון [[צבי גרץ|גרץ]] מצאו בהם [[אפולוגטיקה]],}} אם כי לא שללו לחלוטין את ערכם המדעי. הוא איחר זמנם של מדרשים, ומאידך הקפיד לציין כי התוכן שמובא בהם קדום. אף כי בשום מקום הוא אינו פוסל במפורש את האותנטיות של [[ספר הזוהר]]. אומנם מהעובדה שמיעט מאוד לצטטו ניתן להעריך שלא היה שלם עימה לחלוטין.

כפוסק הלכה לא היו פסיקותיו מתירניות במיוחד, ובין השאר אסר על שימוש ב[[פאה נכרית|פאה נוכרית]] לנשים. כאשר התיר ל[[איסור הלנת המת|הלין את המת]], לפי דרישת הממשלה, היה ההיתר לשנוי במחלוקת. בינו לבין ה[[חתם סופר]] התקיימו חילופי מכתבים חמים, אך התפרסמו דברים של רבי [[עקיבה יוסף שלזינגר]] בספרו לב העברי{{דרוש מקור}}, שהכריז כי החתם סופר סלד מדרכו של מהר"ץ וקירבו רק כדי למנוע ממנו לחבור לגמרי למשכילים. כמו כן כתב שם ש[[רבי מאיר א"ש]] לא רצה להשיב על ריבוי המכתבים של מהר"צ חיות אליו.

בספרו "מנחת קנאות" התפלמס עם פסילת המשכילים את המסורת ותקף את מסקנות הרפורמים בוועידת בראונשווייג מ-1844, כולל התקפות אישיות על גייגר ו[[שמואל הולדהיים]]. בחיבור אחר{{הערה|שם=תפארת למשה|{{היברובוקס|ר' צבי הירש חיות|תפארת למשה|39395}}}} יצא להגנת [[הרמב"ם]] מפני התקפותיו החריפות של [[שמואל דוד לוצאטו|שד"ל]]. הגהותיו על התלמוד מצויות בנספחים כמעט בכל מהדורות הש"ס המסורתיות. כן יצא לאור [[שו"ת]] שלו. על חיבוריו המחקריים החשובים ביותר נמנה ה"מבוא לתלמוד". מעניינת שיטתו על ערך ה[[חקלאות]]. לשיטתו,{{הערה|בספר עטרת צבי, חלק א' מאמר ראשון עמ' שנו}} רצון התורה שעם ישראל היה ויהיה עם חקלאי. תקופת הגלות גרמה לנו לרכוש עיסוקים שאינם מתאימים לא לטבענו ולא למודל אותו מציבים התורה וחכמי ישראל בפנינו.{{הערה|גם [[הרב קוק]] הלך בעקבות שיטה זאת. [[עין איה]], ברכות ב למשניות ביכורים, [[אורות (ספר)|אורות]] עמ' נח ובעוד מקומות.}}

שמעו של מהר"ץ יצא כאדם חריף ושנון, ולפיכך כל מיני אגדות עממיות נכרכו בו,{{דרוש מקור}} אך אמיתותן נתונה בספק.

== חיבוריו ==

* '''תורת נביאים''' - על ספרי הנביאים בהלכה.
* '''עטרת צבי''' - מחקרים על יסודות התורה שבעל פה, התרגומים והמדרשים. הערות על הרמב"ם והתלמוד הבבלי. לימים נדפסו ההערות על התלמוד בתוך מהדורת [[ש"ס וילנא]].
* '''דרכי הוראה''' - על סמכות בתי הדין והתקנות.
* '''מבוא התלמוד'''.
* '''[[שו"ת]] מהר"ץ חיות'''.
* '''מטבע הברכות''' - ביאור על ה[[רבי דוד אבודרהם|אבודרהם]] בעניין ברכות המצוות.
* '''עבודת המקדש''' - קונטרס הדן בשאלה ההלכתית של הקרבת [[קרבן פסח]] בזמן הזה.
* '''תפארת למשה'''{{הערה|שם=תפארת למשה}}.
* '''מנחת קנאות''' - התנגדות מנומקת לשורה של רפורמות בהלכה: שימוש בכלי נגינה בשבת; התרת איסור [[קטניות]] בפסח; שינוי מנהגי בית הכנסת, ועוד.
רוב כתביו רוכזו ב'''כל כתבי מהר"ץ חיות''', שני כרכים, ירושלים ה'תשי"ח. בין לומדי הישיבות נודע המהר"ץ חיות בראש ובראשונה בזכות הערותיו על סדר מסכתות התלמוד, שנכללו ונדפסו בתוך מהדורות הש"ס (החל משנת ה'ת"ר), לרבות במהדורת [[ש"ס וילנא]] הנפוץ.

== לקריאה נוספת ==
* פ' בירנבוים, סניגוריה על אחד מגדולי ישראל [ר’ צבי הירש חיות], '''[[הדאר]]''' נב (ה'תשל"ג) 283-284
* אפרים חמיאל, '''הדרך הממוצעת - ראשית צמיחת הדתיות המודרנית''': [[הוצאת כרמל]], 2011, עמ' 58–66, 132-148, 252-266, 360-373, 441-448, 499-507

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Zwi Hirsch Chajes}}
* {{הספרייה הלאומית|חיות, צבי הירש, 1805-1855}}
* [[ברוריה דייוויד]], [http://www1.cs.columbia.edu/~spotter/david-chajes.pdf תפקידו הכפול של הרב צבי הירש חיות: מסורתי ומשכיל], באתר של [[אוניברסיטת קולומביה]] {{באנגלית}}
* {{אוצר החכמה|ישראל דוד בית-הלוי|רבי צבי הירש חיות ז"ל|20636|תל אביב תשט"ז}}
* {{אוצר החכמה|פרופ' [[מאיר הרשקוביץ]]|מהר"ץ חיות - תולדות רבי צבי הירש חיות ומשנתו|155208|מוסד הרב קוק ה'תשל"א}}
* {{אוצר החכמה|[[מאיר בניהו]]|גבורות הרמח|633878|(ה'תשמ"ז) 271-292||עמוד דיגיטלי=1|כותרת=חליפת איגרות על הריפורמה בין ר’ מרדכי שמואל גירונדי לר’ צבי הירש חיות}}
* {{אנצ יהודית|קישור=4209|שם=צבי הירש חיות}}
* {{אוצר החכמה|[[שלמה בובר]]|אנשי שם|572|קראקא תרנ"א, עמ' 199, אות תצ"ד|עמוד דיגיטלי=226}}
* {{אוצר החכמה|מאיר הרשקוביץ|אור המזרח|300201|כ (ה'תשל"א) 63-73|עמוד דיגיטלי=65|כותרת=היחסים בין הגאונים ר’ יוסף שאול נאטאנזאן והמהר"ץ חיות}}

* {{אנצ דעת|1185}}
* Bruria David Hutner, [http://www1.cs.columbia.edu/~spotter/david-chajes.pdf The Dual Role of Rabbi Zvi Hirsch Chajes: Traditionalist and Maskil], Ph.D. dissertation, Columbia University, 1971 (קובץ גדול)
* [https://web.archive.org/web/20080626162343/http://www.echamiel.com/article_page.asp?id=122&scid=62 מהר"ץ חיות - ביוגרפיה] מאת אפרים חמיאל באתר שלו
* ספריו באתר [[היברובוקס]]: [http://hebrewbooks.org/22101 כל כתבי מהר"ץ חיות]; [http://hebrewbooks.org/19611 תורת נביאים], זולקווא תקנ"ו 1836; [https://web.archive.org/web/20110604115652/http://hebrewbooks.org/22253 מבוא התלמוד], למברג תרפ"ח; [http://www.hebrewbooks.org/23824 דרכי משה], ז'ולקווה ת"ר, [http://www.hebrewbooks.org/26820 אגרת בקרת] פרשבורג תרי"ג; [http://hebrewbooks.org/31826 דרכי הוראה], ז'ולקווה תר"ג
* {{המגיד||דרוש נכבד... מאת הרב הגאון האמתי החכם הכולל וכו' כמ"ה צבי הירש חיות (בראש המאמר תולדותיו, חלק א)|18570123|1}}
** {{המגיד||תולדות הרב הגאון וכו' כמ"ה צבי חיות (חלק ב)|18570130|1}}
* ספרו מבוא לתלמוד [https://ashoova.co.il/ask/k-category/מבוא-התלמוד-למהרץ-חיות/ במהדורה דיגיטלית באתר אשובה]
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007259710405171|צבי הירש חיות (1805-1855)}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:חיות, צבי הירש}}
[[קטגוריה:רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ק - ה'ת"ר]]
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]
[[קטגוריה:חכמת ישראל: אישים]]
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]]
[[קטגוריה:ז'ובקבה: רבנים]]
[[קטגוריה:קאליש: רבנים]]
[[קטגוריה:מחברים שפירושיהם נדפסו בש"ס וילנא]]
[[קטגוריה:פולנים שנולדו ב-1805]]
[[קטגוריה:אוקראינים שנולדו ב-1805]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1855]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות היהודי הישן בלבוב]]
[[קטגוריה:רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש]]
[[קטגוריה:תלמידי רבי צבי הירש הלר]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=צבי הירש חיות|גרסה=35784920|פריט=Q244518}}