הצגת המקור של הדף "רבי חגי (הראשון)"

{{פירוש נוסף|נוכחי=אמורא בן הדור השלישי והרביעי|ראו=[[רבי חגי (השני)]] אמורא בן הדור החמישי}}
{{אישיות רבנית
| שם = רבי חגי
| השתייכות = [[אמוראי ארץ ישראל]]
| רבותיו = [[רב הונא]], [[רבי זירא]] [[עולא]]
| בני דורו = [[רבי יונה]], [[רבי יוסי]], [[רב נחמן]]
|תאריך לידה עברי = [[ג'תתקע"ז]]
|תאריך פטירה עברי = [[ד'קל"ג]]
|תאריך לידה =
|תאריך פטירה =
|התחלת פעילות=הדור השלישי והרביעי ל[[אמוראי ארץ ישראל]]
|סיום פעילות=הדור השלישי והרביעי ל[[אמוראי ארץ ישראל]]}}

'''רבי חגי''' (וכן '''רבי חגא''', או '''רב חגי''' ובתלמוד ירושלמי '''רבי חגיי''') (בערך [[ג'תתקע"ז]] עד [[ד'קל"ג]]{{הערה|על פי {{ירושלמי|כתובות|יב|ג}} וחשבון שנותיו של [[רב הונא]].}} - 213-373) היה [[אמוראים|אמורא]] [[ארץ ישראל]]י ומה[[נחותי]] בדור השלישי והרביעי של האמוראים. נפטר בגיל 160.

== ביוגרפיה ==
רבי חגי נולד ב[[בבל]] בערך ב[[ג'תתקע"ז]] בראשית תקופת האמוראים. כבר בגיל 18 היה בקי בתלמוד, והיה [[תלמיד מובהק|תלמידו המובהק]] של [[רב הונא]]{{הערה|על פי {{בבלי|מועד קטן|כה|א}}.}}, והכיר במעשיו. וכן קיבל מ[[עולא]]{{הערה|ראה {{בבלי|עבודה זרה|סח|א}}.}} והיה תלמיד חבר של [[רב נחמן]].

לאחר מכן עלה לארץ ישראל, והיה זה כבר לאחר פטירת [[רבי יוחנן]] ו[[רבי אלעזר בן פדת]], וקיבל שם מפי כל גדולי תלמידיהם: [[מנחם (אמורא)|מנחם]], [[רבי יאשיה (אמורא)|רבי יאשיה]], [[רבי אבא בר זבדא]], [[רבי אבהו]], [[רבי יצחק]], [[רבי שמואל בר נחמני]], [[רבי פדת]] ו[[רב שמואל בר רב יצחק]]{{הערה|[[מנחם (אמורא)]] - ראה {{ירושלמי|עירובין|ז|ה}}; {{ש}}[[רבי יאשיה (אמורא)|רבי יאשיה]] - ראה {{ירושלמי|ברכות|ב|ו}}; {{ש}}[[רבי אבא בר זבדא]] - ראה {{ירושלמי|ברכות|ג|ה}}; {{ש}}[[רבי אבהו]] - ראה {{ירושלמי|יבמות|ח|ג}}; {{ש}}[[רבי יצחק]] - ראה בראשית רבה פרק ט' פיסקא ג'; {{ש}}[[רבי שמואל בר נחמני]] - ראה {{בבלי|עירובין|כב|א}}; {{ש}}[[רבי פדת]] - ראה {{ירושלמי|תענית|א|א}}; {{ש}}[[רב שמואל בר רב יצחק]] - ראה {{ירושלמי|ברכות|ב|ו}}.}}. אך את עיקר תורתו קנה ב[[טבריה]] מפי [[רבי זירא]] והיה תלמידו המובהק. עוד מובא בתלמוד ש[[רבי הילא]] שיבחו שהוא "בעל סברא"{{הערה|{{ירושלמי|קידושין|ג|ב}}. על מעלת "בעל סברא" ראו: {{בבלי|גיטין|ו|ב}}}}.

יש שייחסוהו כתלמידו של [[רבי יהושע בן לוי]]{{הערה|בספר שערי תורת בבל, עמוד 394, והוא על פי ה{{ירושלמי|יבמות|טז|ה}}. וכנראה שגה בכך, מאחר ואם כדבריו שהיה 80 שנה בפטירת רב הונא, נולד כשנתיים קודם פטירת [[רבי יהודה הנשיא]], ורבי יהושע בן לוי עלה בחייו לשמים זמן לא רב לאחר מכן, ויש אומרים עוד קודם לכן. ואילו רבי חגי שהה אז בבבל.}}, דבר שייתכן רק אם נקבל את השערתו של [[רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא]]{{הערה|ערכו בספר [[ערכי תנאים ואמוראים]]}} שהיו שני רבי יהושע בן לוי, ומדובר כאן בשני שבהם. אם נקבל השערה זו - ייתכן שרבי חגי זה הוא "רבי חגא מדרומא", שהיה תלמיד רבי יהושע בן לוי שישב ב[[לוד]], והלך לחכמי הגליל למסור תורתו{{הערה|ראה בספר שערי תורת בבל, עמוד 394}}.  

כשרבו רב הונא נפטר העלוהו לקוברו בארץ ישראל, ורצו להניחו ב[[מערת קבורה|מערתו]] של [[רבי חייא]] ו[[בני רבי חייא|בניו]]. אך החכמים חששו ליכנס לשם. רבי חגי שהיה באותו זמן בן שמונים הסכים, בטענתו כי זכה להעמיד את כל תלמודו על בוריו בגיל צעיר, וכן שצדיק הוא ולא ראה קרי מימיו, ומכיר הוא ברבו רב הונא שראוי ליקבר ליד רבי חייא. בתחילה לא הניחו לו החכמים, בטענתם כי הוא כבר זקן וברצונו למות בשעת הקבורה וליקבר במערה זו. כדי להוכיח שאין כוונתו לכך ביקש לקושרו בחבל, על מנת שאם לא ייצא מעצמו ימשכוהו בחזרה. חכמים הסכימו לכך, והניחו לו להכנס. לאחר דין ודברים עם רבי חייא הניח את מיטת רב הונא ליד בני רבי חייא, ויצא בחיים. כשכר על מסירות נפשו הוכפלו שנות חייו{{הערה|ראה הסיפור בארוכה ב{{בבלי|מועד קטן|כה|א}} וב{{ירושלמי|כתובות|יב|ג}}.}}.

== מגדולי הדור הרביעי ==
בדור הרביעי היה לרבי חגי מעמד מיוחד, ונחשב לאחד מגדולי החכמים בדורו. בימיהם של [[רבי יונה]] ו[[רבי יוסי בר זבידא]] נחשב לאישיות המוסמכת ביותר בישיבת טבריה, עד שהוא היה ראשון הדוברים, קודם ראשי הישיבה רבי יונה ורבי יוסי{{הערה|{{ירושלמי|ראש השנה|ב|ה}}}}. חברו היה [[רבי שמואל קפודקיא]]{{הערה|{{ירושלמי|ברכות|ב|ו}}.}}, ו[[רבי מנא]] היה תלמידו{{הערה|{{ירושלמי|תענית|א|א}}.}}. 

כנראה היה מנהיג ודיין בעירו, ומסופר כי כאשר [[יעקב איש כפר נבוריא]] הורה ב[[צור (לבנון)|צור]] ש[[דג|דגים]] טעונים [[שחיטה]], ושמותר ל[[ברית מילה|מול]] ב[[שבת]] בנים של [[גוי|נכרית]], שלח רבי חגי להלקותו.{{הערה|{{ירושלמי|יבמות|ב|ו}}, בסופו של דבר חזר בו רבי חגי, ראו במקור}}.

כן מסופר כי גזר פעם [[תענית ציבור]] בעת עצירת גשמים: 
{{ציטוט|תוכן=רבי חגי גזר תענית, ירד מטר. אמר: לא משום שאני כדאי, אלא משום שכתוב 'כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי'{{הערה|{{תנ"ך|תהילים|כב|כה}}}}, וכשם שלא בזה את תפלתו, כך לא בזה את קרבנו, שנאמר 'נֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב'{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|ב|א}}}} וגו'.|מקור=ויקרא רבה ג|אנגלית=|שפה=ארמית|תוכן במקור=ר' חגי גזר תעניתא, נחית מטרא. אמר: לאו משום דאנא כדי, אלא משום דכתיב 'כי לא בזה ולא שקץ ענות עני', וכשם שלא בזה את תפלתו, כך לא בזה את קרבנו, שנאמר 'נפש כי תקריב' וגו'.}}

ככל הנראה ירד עם ה[[נחותי]] בימי [[אביי]] ו[[רבא]], ודן עימהם ועם [[רבה בר רב שילא]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|קיא|ב}}.}}. הרב אהרן היימן ואחרים ניסו לייחס את רב חגי זה לרב חגי השני, אך כנראה שגו בכך, מאחר שאביי ורבא היו בדור הרביעי, ואילו רב חגי השני היו בדור החמישי. וכן לא נתנו דעתם לכך שרב חגי הראשון חי במשך 160 שנה עד שילהי הדור החמישי.

== תורתו ==
רבו המובהק היה רבי זירא,  ואמר הרבה דברים ב[[הלכה]] בשמו.

עסק רבות גם באגדה, ומאמרים רבים אמר בשם רב יצחק ובשם [[רבי שמואל בר נחמן]] 
=== מאמרותיו ===
{{ציטוטון|ויגד לרבקה. מי הגיד לה? ר' חגי בשם ר' יצחק: אימהות נביאות היו ורבקה היתה מן האמהות.}}{{הערה|בראשית רבה פרשה סז}}.
==קישורים חיצוניים==
* {{תנאים ואמוראים|א|440|רבי חגי|עמודים=410-409}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{אמוראים}}
{{מיון רגיל:חגי (הראשון)}}
{{ציר זמן לרבנים|שם=רבי חגי (הראשון)|התחלה=213|מספר שנים=160}}
[[קטגוריה:הדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:הדור השלישי לאמוראי בבל]]
[[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120 ומעלה לפי המסורת]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-3]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-4]]
[[קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול]]
[[קטגוריה:תלמידי רב הונא]]
[[קטגוריה:תלמידי רבי זירא]]