הצגת המקור של הדף "רבי אליהו ילוז"

{{אישיות רבנית
|שם=הרב אליהו ילוז
|שם בשפת המקור=
|תמונה=[[קובץ:הרב אליהו ילוז.jpg|250px]]
|כיתוב=
|כינוי=
|תאריך לידה עברי=ה'תר"ך
|מקום לידה=מרוקו
|תאריך פטירה עברי=ה'תרפ"ט
|מקום פטירה=
|מקום קבורה=
|תאריך לידה=1860
|תאריך פטירה=1929
|מקום פעילות=טבריה
|השתייכות=
|תחומי עיסוק=רבנות ודיינות
|תפקידים נוספים=שד"ר
|רבותיו=
|תלמידיו=
|בני דורו=
|חיבוריו=
}}הרב '''אליהו ילוז''' ([[ה'תר"ך]], [[1860]] – [[כ"ב באלול]] [[ה'תרפ"ט]], [[27 בספטמבר]] [[1929]]) היה [[רב]], [[פוסק הלכה]], [[אב בית דין]] ב[[טבריה]] ו[[שד"ר]].

==ביוגרפיה==
[[קובץ:Rabbi_Yaakov_Zrihen_and_Rabbi_Eliyahu_Illuz-_Simchat_Torah_in_Tiberias.jpg|ממוזער|300x300 פיקסלים|הרב '''ילוז''' במרכז מימין, לצד הרב [[יעקב חי זריהן]]]]
נולד בשנת ה'תר"ך (1860) בעיירה מזגידה שבמחוז [[תאפילאלת]] שב[[מרוקו]] לרבי אברהם וחנה ילוז.

בשנת ה'תרל"ג (1873) החלה משפחתו במסע עלייה לארץ ישראל. לאחר מסע שארך כשנה וכלל עצירות בעיר [[פאס]], [[טנג'יר]] ו[[אלכסנדריה]], התיישבה המשפחה בטבריה. בשנת ה'תרל"ה (1875) נשא לאישה את שמחה, בתו של הרב דוד א-סודרי. את השנים הבאות הקדיש ללימוד תורה והלכה. בשנת ה'תרמ"ב החל לדרוש בבית הכנסת הגדול שבעיר טבריה לבקשת רבני העיר.

בשנת ה'תר"ן (1890) יצא כ[[שד"ר]] לשליחות בערי מרוקו מטעם קהילת טבריה. במסעו שארך כשלוש שנים עבר בערים הגדולות פאס, [[מקנס]] [[צפרו]] וטנג'יר, ולמד עם חכמי ורבני הקהילות. כשחזר משליחותו בשנת ה'תרנ"ג (1893) מונה כחבר בית הדין של טבריה, ולאחר מספר שנים מונה לאב בית הדין, תפקיד בו שימש עד סוף חייו.

בשנת ה'תרנ"ט יצא לשליחות נוספת לערי צפון אפריקה. למסע זה התלווה אליו בנו, הרב [[יוסף חיים ילוז]].

בתחילת שנת ה'תרס"ג פרצה בטבריה מגפה, והוא עבר עם משפחתו לכפר [[פקיעין]] והתגורר שם כשנה.

כשפרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], נעצר עם משפחתו על ידי הממשל הטורקי, מכיוון שהיו בעלי אזרחות בריטית. המשפחה נשלחה לאי [[כרתים]] יחד עם יהודים רבים, שם מונה הרב ילוז למנהיג הגולים. כאשר נכבשה ארץ ישראל על ידי הבריטים, חזרה המשפחה לטבריה.

לאחר [[מאורעות תרפ"ט]] (1929), נחלש וחלה, ובכ"ב באלול ה'תרפ"ט נפטר.

לאחר מותו, בשנת ה'תרצ"ג, הוציא לאור בנו הרב יוסף חיים ילוז את הספר "תולדות אליהו" על חיי אביו.

==חיבוריו==
הרב אליהו ילוז היה דרשן, פוסק הלכה ומפרש. הוא כתב ספרים רבים וחלקם אף הספיק להדפיס בימי חייו.

מספריו:

*{{HebrewBooks|אליהו ילוז|פתח אליהו - חלק א'|21905|מהדורת ירושלים, תרנ"ו}}
*{{HebrewBooks|אליהו ילוז|פתח אליהו - חלק ב'|21950|מהדורת ירושלים, תר"צ}}
*{{HebrewBooks|אליהו ילוז|יש מאין (שו"ת) ב' חלקים|539|מהדורת ירושלים, תרס"ט}}
*{{HebrewBooks|אליהו ילוז|מעשה אליהו - דיני קידושין|6880|מהדורת ירושלים, תרצ"ב}}
*{{HebrewBooks|אליהו ילוז|הלכות אישות (שו"ת)|22290|מהדורת ירושלים, תרצ"ד}}
* '''זמירות ישראל''' – פירוש על ספר תהילים
* '''תורה ומצווה''' - חיבור מקיף על תרי"ג מצוות (על ה[[רמב"ם]] ה[[סמ"ג]] ועוד) בענייני דרוש והלכה, הספר מעולם לא הודפס בעקבות אבידת כתב היד

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.hyomi.org.il/mobile/page.asp?id=103 חכם אליהו ילוז], באתר החכם היומי

* [https://www.geni.com/people/הרב-אליהו-ילוז/6000000006909541931 הרב אליהו ילוז], באתר Geni
{{מיון רגיל:ילוז, אליהו}}
[[קטגוריה:טבריה: רבנים]]
[[קטגוריה:רבנים מרוקאים]]
[[קטגוריה:שד"רים]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:אנשי עליות קדומות לארץ ישראל]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1929]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: אבות בתי דין]]
[[קטגוריה:אנשי היישוב הישן]]
[[קטגוריה:רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש]]
[[קטגוריה:ילידי 1860]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בטבריה]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=אליהו ילוז|גרסה=23576083|דרגה=נקי}}