הצגת המקור של הדף "קריית גת"

<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירם. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->{{בוט יישובים/2630|1|
|שם=קריית גת
|שם בערבית=
|סמל=[[קובץ:Kiryat Gat COA.svg|150px|סמל העיר]]
|דגל=[[קובץ:Flag of Qiryat Gat.svg|150px|דגל]]
|תמונה=[[קובץ:PikiWiki_Israel_16194_kiryat_gat.jpg|250px|חלק מקריית גת מלמעלה]]
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|ראש העיר=[[כפיר סויסה]]
|אתר אינטרנט=[http://www.qiryat-gat.muni.il/ עיריית קריית גת]
|מפה דינמית={{מפה דינמית/קריית גת}}
}}
[[קובץ:Kiryat-Gat2.jpg|שמאל|250px|ממוזער|בית העירייה הקודם שנהרס ב-2009]]
[[קובץ:War Memorial in Kiryat Gat, Israel.jpg|שמאל|250px|ממוזער|אנדרטה לזכר הנופלים במערכות ישראל]]
[[קובץ:הנחת אבן פינה למטוויה בקרית גת 1955.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס הנחת אבן פינה למטוויה ב-[[1955]] במקום שעתיד להיות אזור התעשייה של קריית גת בהשתתפות [[דוד בן-גוריון]] כשהנואם הוא המייסד [[שמואל פלקוביץ]]]]
[[קובץ:Kiryat Gat Aerial View.jpg|250px|ממוזער|שמאל|קריית גת במבט אווירי ממערב]]
'''קִרְיַת גַּת''' היא [[עיר]] ב[[מחוז הדרום]] ב[[ישראל]] אשר הוכרזה כעיר בשנת [[1972]] ומשמשת כבירת [[חבל לכיש]]{{הערה|
[http://www.nevo.co.il/Law_word/law06/TAK-2932.pdf אכרזה על היותם של תושבי אזור קירית־גת לעירייה], קובץ התקנות 2932, עמ' 263–264, 16 בנובמבר 1972}} העיר ממוקמת מזרחית ל[[אשקלון]] ו[[אשדוד]], דרומית ל[[קריית מלאכי]] וכ־40 ק"מ צפונית ל[[באר שבע]]. נכון ל-[[2023]], עומד מספר התושבים בעיר על כ-65,000 תושבים.

==היסטוריה==
קריית גת הוקמה בשנת [[1954]] כ[[מעברה]]. שמה של העיר הוא תוצאה של זיהוי מוטעה של [[תל עירני]] עם העיר ה[[פלשתים|פלשתית]] [[גת (עיר פלשתית)|גת]]. כיום מקובל לזהות את גת הפלשתית עם [[תל צפית]] (תל א-צאפי), כ-9 ק"מ צפונה לקריית גת.

שנים אחדות לפני כן, ב[[מלחמת העצמאות]], היה שטחה של קריית גת חלק מ[[כיס פלוג'ה]]. העיר שוכנת על אדמות העיירה הערבית [[אל-פאלוג'ה]], וה[[כפר]] [[עיראק אל-מנשייה]], שתושביהם עזבו אותם במלחמת העצמאות, ולא הורשו לחזור לבתיהם. בקרבת העיר נמצא [[צומת פלוגות]], הנקרא על פי השם הערבי "פאלוג'ה". ב[[תקופת בית שני]], [[תקופת המשנה|המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]] שכנה באזור העיר העיירה היהודית הגדולה [[כפר שחליים]].

העיר עצמה הוקמה על ידי עולים מ[[מרוקו]] אשר התיישבו בקרבת המעברה. בסוף שנות החמישים הגיע גל עליה של יהודים מ[[מזרח אירופה]], פולין רומניה והונגריה ששוכנו בה, עם הזמן סופח שטח המעברה אל העיר, והיא נהרסה ובמקומה ובקרבתה הוקמו שכונות אחדות בשטחה של קריית גת. בשכונות שוכנו עולים חדשים שמקורם בלמעלה מ-35 מדינות תפוצה. העיר קלטה [[עלייה לארץ ישראל|עלייה]] במשך כל שנות קיומה, אבל גל העלייה המשמעותי ביותר שהגיע אל העיר היה [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90]].

בשנת [[1958]] הוכרזה קריית גת כ[[מועצה מקומית]],{{הערה|{{חרות||שדרות, קרית גת וקרית מלאכי|19580805|76}}}} וב-[[1972]] הוכרה כ[[עיר]]. כיום נחשבת קריית גת לעיר בינונית בגודלה בעלת [[תעשייה]] מפותחת.

במהלך [[מבצע עופרת יצוקה]], החל מדצמבר [[2008]] נורו לעבר העיר רקטות [[גראד]] ששוגרו מ[[רצועת עזה]]. בהתלקחות שבעקבות [[מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011)|מתקפת הטרור בדרום ישראל]] באוגוסט [[2011]], ב[[מבצע עמוד ענן]] בשנת [[2012]] ובמהלך [[מבצע צוק איתן]] בשנת [[2014]] נורו מרצועת עזה עשרות רקטות גראד לעבר העיר.

ב-[[7 באוקטובר]] [[2015]] התרחש בעיר [[פיגוע דקירה]]. [[מחבל]] תושב דרום הר חברון, דקר שני חיילים וחטף נשק נטול תחמושת מאחד מהם, ולאחר דקות נורה ונהרג על ידי כוחות הביטחון. במוצאי שבת [[21 בנובמבר]] 2015, התרחש בעיר פיגוע דקירה שני, מחבל [[פלסטינים|פלסטיני]] מאזור [[חברון]] דקר חמישה אזרחים ופצע אחד באורח קשה. המחבל נתפס לאחר כמה שעות סמוך למקום [[פיגוע|הפיגוע]].

==אוכלוסייה==
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:{{בוט יישובים/2630|2}}

<timeline>
ImageSize = width:500 height:220
PlotArea = left:70 right:40 top:20 bottom:20
TimeAxis = orientation:vertical
AlignBars = justify
Colors =
 id:gray1 value:gray(0.9)
DateFormat = yyyy
Period = from:0 till:60000
ScaleMajor = unit:year increment:10000 start:0 gridcolor:gray1
PlotData =
 bar:1961 color:gray1 width:1
 from:0 till:10100 width:15 text:10100 textcolor:red fontsize:8px
 bar:1972 color:gray1 width:1
 from:0 till:19100 width:15 text:19100 textcolor:red fontsize:8px
 bar:1983 color:gray1 width:1
 from:0 till:25500 width:15 text:25500 textcolor:red fontsize:8px
 bar:1995 color:gray1 width:1
 from:0 till:45200 width:15 text:45200 textcolor:red fontsize:8px
 bar:2005 color:gray1 width:1
 from:0 till:47600 width:15 text:47600 textcolor:red fontsize:8px
 bar:2008 color:gray1 width:1
 from:0 till:47900 width:15 text:47900 textcolor:red fontsize:8px
 bar:2014 color:gray1 width:1
 from:0 till:50600 width:15 text:50600 textcolor:red fontsize:8px
 bar:2019 color:gray1 width:1
 from:0 till:57100 width:15 text:57100 textcolor:red fontsize:8px
</timeline>

==שכונות העיר==
*'''מזרח העיר''': החורש, פ"ז, מגדים, גליקסון (שיש בה אנדרטה לזכר שלושת תושבי העיר - אסתר ויצמן, יוסף איפרגן ואדמונד דיין ש[[אסון נחל לכיש (1965)|טבעו למוות בנחל לכיש בשנת 1965]]), בני-ישראל (חלקו מיועד לפרויקט [[פינוי בינוי|פינוי-בינוי]] לטובת שכונת בני ישראל החדשה, עם מבני מגורים רבי קומות שייבנו בשנים הקרובות), התעשייה והמלאכה.
*'''מרכז העיר''': שדרות לכיש, הפרחים,{{הערה|לרובע זה יש למעשה שני חלקים- החלק הישן שמדרום לרחוב היסמין וממערב לרחוב דוד דנינו, ורובע הפרחים החדש. לרובע זה עתיד להיות מוקם, לאחר כל הפרויקטים האחרים של העיר, רובע הפרחים המזרחי (ממזרח לרובע הפרחים החדש).}} הנביאים, הקוממיות, השופטים וגן הבנים.
*'''מערב העיר''': מלכי ישראל, אתרי המקרא, שדרות צה"ל, שדרות גת, שער הדרום, ההעפלה ורמות דוד (הקריה החרדית).
*'''צפון העיר''': הבנים, גוגנהיים ו[[כרמי גת]] (שכונה בתהליכי בנייה מתקדמים).{{הערה|1= [http://www.carmeigat.co.il/ כרמי גת] - מידע על השכונה העתידה לקום בצפון קריית גת}}
*'''דרום העיר''': אזור התעשייה של העיר.

לאחרונה עבר אישור ומכרזים לבניית שכונות נוספות בעיר בשנים הקרובות. שכונה אחת שאושרה היא מצפון לכרמי גת הקיימת, אשר תיקרא ״כרמי גת צפון״ ותהווה למעשה המשך ישיר של שכונת כרמי גת, וגם בה יבנו שטחי מסחר ומשרדים{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=גאוגרפיה}}; הרחובות בה ייבנו בקווי שתי וערב. כמו כן, אושרו מכרזים לשכונת מערב אדוריים (אשר נקראת כן על שם הימצאותה ממערב לרחוב ״אדוריים״ בקרית גת הוותיקה, אשר מהווה את הגבול המערבי של קריית גת במתכונתה הוותיקה) ולשכונת קריית גת דרום (עוטף [[עוזה]]). שכונות נוספות, אך יותר קטנות משמעותית, תהיינה ברחבה הריקה כיום שמאחורי האצטדיון הנוכחי של העיר ותיקרא בשם ״שער העיר״, ותחבר בין שכונת כרמי גת וקרית גת הוותיקה, וכן מספר מבנים ל[[דיור בר השגה]] בסמוך למתחם הרכבת (במקום שבו היה פעם מפעל קמח), אשר יבנו בו גם שטחי מסחר ומסוף תחבורה ציבורית.

==עורקי תנועה ותחבורה ציבורית==
קריית גת בנויה בסמיכות לכמה עורקי תחבורה ראשיים, וממנה מסתעפים כבישים לכיוונים שונים: דרומה, אל [[באר שבע]] ו[[ערד]] - [[כביש 40]]; מזרחה, אל ירושלים, [[שדה משה]], [[כרמי קטיף]], [[בני דקלים]], [[חבל לכיש|לכיש]], [[בית גוברין (קיבוץ)|בית גוברין]], [[חברון]] ו[[בית שמש]] - [[כביש 35]]; צפונה, ל[[קריית מלאכי]], [[גדרה]], [[מזכרת בתיה]] - כביש 40; מערבה ל[[אשקלון]], [[שדרות]] ו[[אשדוד]] - כביש 35. [[מחלף קריית גת]] הסמוך למושב שדה משה, נפתח לתנועה ב-[[11 בדצמבר]] [[2007]]. באמצעות [[מחלף]] זה ניתן לנסוע ב[[כביש 6]].

הצירים הראשיים בקריית גת הן שדרות לכיש, שדרות גת, שדרות השופטים-אתרי המקרא, שדרות [[מלכי ישראל]], שדרות העצמאות-צה״ל, שבטי ישראל, ואליהם מצטרפים רחוב אדוריים (מתחיל בתור רחוב הרימון) ודרך הדרום.

'''[[תחבורה עירונית]]''': בנוסף, חברת [[דן בדרום]] מפעילה אחד עשר קווים פנימים ועוד שמונה קווים אל מועצות אזוריות אשר מסלול הקווים עובר בחלק מרחובות העיר אל הרכבת/תחנה מרכזית.

'''תחבורה בין עירונית''': את העיר קריית גת חוצים [[אוטובוס]]ים בין-עירוניים של החברות [[אגד]], דן בדרום, [[קווים]], [[נרקיס גל הסעות|גלים]] ו[[מטרופולין (תחבורה ציבורית)|מטרופולין]] לערים: באר שבע, ערד, אשקלון, אשדוד, יבנה, גדרה, רחובות, [[נס ציונה]], ראשון-לציון, ירושלים, מבשרת ציון, תל אביב, בני ברק, בית שמש, שדרות, נתיבות, רהט, אופקים, ביתר עלית, אלעד, מודיעין עילית, דימונה וקרית ארבע. בנוסף קיימים קווים נוספים אשר מגיעים אל כל המושבים בסביבה. מצומת פלוגות, הסמוכה לעיר, יוצאים קווים נוספים לאילת ולמודיעין מכבים רעות. בעיר שוכנת [[תחנת הרכבת קריית גת|תחנת רכבת]], ממנה יוצאות רכבות ישירות לרוב חלקי הארץ: באר-שבע, [[רמלה]], לוד, תל אביב, הרצליה חיפה, קריות, עכו ונהריה. לאזורים נוספים יש צורך בהחלפת רכבת בלוד או תל אביב. כיום בעיר שוכנת תחנה מרכזית ישנה, גורמי [[עירייה (ישראל)|עירייה]] אומרים שתיבנה תחנה מרכזית חדשה ממוזגת ומודרנית.

==תעשייה==
{{ערך מורחב|פארק התעשייה קריית גת}}
בקריית גת פעלו ופועלים מפעלים רבים. [[פארק התעשייה קריית גת]], המנוהל בידי חברת י.ש.גת בע"מ, ידוע ב[[סיליקון ואדי|מפעלי ההיי טק]] ומרכזי השירות הרבים הממוקמים בו.

בין המפעלים בפארק: [[אינטל]] ,[[HP Indigo]], [[איסכור]], [[סלטי צבר]], פנדור, [[ויסוניק]], ריסקו, שלאון, [[סוגת]], [[סטרטסיס]], [[פליינג קרגו]] ו[[מבשלת הנגב]].

==דת==
===היסטוריה===
כבר בשנים הראשונות להקמת העיר, הוקמה בעיר ישיבת [[ישיבת תומכי תמימים בקריית גת]], שהביאה לריכוז של קהילות [[חב"ד]] בעיר. כמו כן מאז [[ה'תש"ל]] קבע [[רבי ישראל ניסן רוזנבוים]] האדמו"ר מקרעטשניף את משכנו ברח' אלישע בעיר, ובמשך השנים פיתח [[חצר חסידית]], ובהמשך העביר את משכנו לקרית החרדית בעיר. כמו כן פעל בעיר [[הרב ניסים מויאל]] שהקים את מוסדותיו ברח' הגבורה בעיר.

===הקריה החרדית===
בשנות ה'תש"ן יזם [[רבי פנחס מנחם אלתר]] האדמו"ר מגור את הקמת הקריה החרדית בעיר, בעזרתו של [[רבי ישראל ניסן רוזנבוים]], כאשר הוא שולח מאות משפחות מחסידיו להתגורר בעיר. בהמשך הצטרפו אליהם קהילה מ[[חסידות סלונים|חסידי סלונים]], וכן קהילה [[כלל חסידי|כלל חסידית]] ושמה 'קהל חסידים'.
בשנות ה'תש"ס הוקמה שכונה נוספת בצמוד לקריה החרדית ושמה 'רמות דוד', על שם [[רבי דוד משה רוזנבוים]] האדמו"ר מקרעטשניף, אביו של [[רבי ישראל ניסן רוזנבוים]] שיזם את הקמת השכונה, ואף קבע את [[חצר חסידית|חצרו]] בה. אל השכונה החדשה התווספו עוד מאות משפחות [[חסיד|חסידיות]] שקבעו את משכנם בעיר.
בשנות ה'תש"ע קבעו קהילות [[חסיד|חסידיות]] נוספות את משכנם בעיר, ביניהם קהילות חסידי [[חסידות בויאן|בויאן]], [[בעלזא]], [[חסידות ביאלא|ביאלא]], [[חסידות נדבורנה|נדבורנה]]. לצד הקהילות הותיקות של חסידי [[חסידות גור|גור]] ו[[חסידות סלונים|סלונים]].

ה[[אדמו"ר|אדמו"רים]] המכהנים בעיר, הם [[הרב דוד משה רוזנבוים (קריית גת)|הרב דוד משה רוזנבוים]] האדמו"ר מ[[חסידות קרעטשניף|קרעטשניף]] קרית גת, ו[[הרב שלום אליעזר זאב רוזנבוים]] האדמו"ר ממיאלען, ו[[הרב יעקב יצחק ראטה]] האדמו"ר מ[[חסידות שומרי אמונים|שומרי אמונים]] קרית גת<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://archive.jdn.co.il/breakingnews/1411491/|הכותב=יעקב בנדה|כותרת=החרדים נוהרים לפריפריה: קרית גת – מהפרחת השממה ליעד המועדף לאלפים|אתר=JDN|תאריך=ד' מרחשון תשפ"א}}</ref>.

===רחבי העיר===
ברחבי העיר ממוקמות [[בית כנסת|בתי כנסת]] למגוון המגזרים בעיר, בפרט בני [[עדות המזרח]] ועולי [[אתיופיה]] ו[[ברית המועצות]]. כמו כן ממוקמים בעיר [[ישיבת ההסדר דרך חיים]], [[ישיבת ההסדר קריית גת]] והגרעינים התורניים שלצידם.

==רבני העיר==
בקריית גת פעל במשך 38 שנים ה[[רב]] [[שלום דרמר]] שהיה לפני כן ר[[אב"ד]] [[טרגו ניאמץ]] שברומניה. הוא כיהן במשרת הרב הראשי של קריית גת בשנים [[תשי"ט]]-[[תשנ"ז]]. בתקופתו כיהן כרב הספרדי הראשי הרב מרדכי אלמליח והחליפו הרב [[הרב שלמה בן חמו (קריית גת)|שלמה בן חמו]], המכהן עד היום כרב הספרדי הראשי. כיום הרב הראשי האשכנזי הוא הרב [[משה הבלין]].

במקום ממוקמות [[ישיבת ההסדר דרך חיים]], [[ישיבת ההסדר קריית גת]] והגרעינים התורניים שלצידם, [[ישיבת תומכי תמימים בקריית גת]], ומוסדות תורה שהקים הרב [[ניסים מויאל]], לצד מוסדות דת רבים של הקהילות הספרדיות והחסידיות הפועלות בעיר.

==מסחר ובילוי==
בעיר פועלים מספר מרכזי מסחר ראשיים: מתחם BIG, מתחם "ישפרו סנטר", קניון "לב העיר", קניון "גת סנטר" ו[[מרכז מסחרי]] "כיכר פז".

בשנת 2014 נבנו בעיר 9 מרכזי מסחר חדשים ברחבי העיר:
*מתחם מסחרי בשכונת הבנים החדשה בצפון העיר, נבנה בידי החברה להנדסה ולבניין "דונה" בשטח 3,000 מ"ר.
*מתחם מסחרי ברובע רמות דוד במערב העיר, נבנה בידי החברה להנדסה ולבניין "דונה".
*מתחם הקולנוע במרכז מסחרי "כיכר פז" על [[חורבות]] הקולנוע "היכל העשור" ההיסטורי, נבנה בידי חברת צוות שלמה ברקוביץ. 3,000 מ"ר.
*הרחבת מתחם מסחרי "ביג" הקיים בשטח כולל של 11,000 מ"ר.
*מתחם מסחרי "מגה" באזור "מגה בול" הקיים, בשטח של 44,000 מ"ר. כיום המקום בבעלות [[מחסני השוק]].
*מתחם מסחרי "יוסף סנטר" שברחוב היוצר על יד הביג.
*מתחם מסחרי "בית אבגי" - 5,000 מ"ר, ברחוב הגפן ליד קניון גת סנטר וסניף הדואר המרכזי.
*בשכונת כרמי גת בעיר, ברחוב נופך, נמצא המרכז המסחרי החדש כרמי גת סנטר.
*בשנת 2019 נחנך מתחם איי סולומון בסמיכות לתחנת המשטרה בעיר.

בעיר מתחם הבריכה העירונית נהרס לאחר 60 שנות פעילות, לטובת בריכה עירונית חדשה ומודרנית, אשר נבנה בידי [[מפעל הפיס]] והופעל בשנת 2013, שינה את שמו מ"גלי גת" ל"קאנטרי 4 העונות".

'''מתחמים עתידיים'''
*כיום נבנה בעיר מתחם מסחרי ״היי טאוור״ -22,000 מ"ר ברחוב הגפן. הבניין בן 16 קומות יכלול בית מלון ומשרדים.
*מול מתחם היי טאוור הנ״ל, הותחלה בניית מתחם איבגיס, בצמוד לשוק העירוני שברחוב מבוא קדם. קומת הקרקע של המתחם מיועדת למסחר, ושתי קומות נוספות, כ-2,400 מ"ר, מיועדות למשרדים.
*בינואר 2021 אושרה בניית מתחם ביג חדש בשכונה החדשה כרמי גת בעיר. מלכתחילה היזמים הודיעו על פתיחה עד תחילת 2021, אבל עקב [[מגפת הקורונה|התפשטות מגפת הקורונה]] התעכבו האישורים לבנייתו, וכעת הותחלה בנייתו.

==ראשי ועד היישוב, המועצה והעירייה==
*[[אריה אליאב|אריה לובה אליאב]] (1954-1955) - ראש צוות ההקמה של חבל לכיש
*לוי ארגוב (1955)
*[[יצחק חרפי|יצחק (צ'יזיק) חרפי]] (1955-1957) - היה ממונה על העיירה מטעם [[הסוכנות היהודית]] מאוקטובר 1954 עד יולי 1957. לאחר עזיבתו הועברה האחריות על העיירה לידי משרד הפנים.
*ד"ר [[גדעון נאור]] (1958–1965){{הערה|{{דבר||ג. נאור יתמנה יו"ר ועד קרית־גת|19580404|100}}}} - מונה ליושב ראש ועד המתיישבים. היישוב הוכר כמועצה רק מעט אחרי כניסתו לתפקיד.
*[[אריה מאיר (פיפקה)]] (1965–1976) - היישוב הוכר כעיר במהלך כהונתו
*[[דוד מגן]] (1976–1986)
*[[זאב בוים]] (1986–1996)
*[[אלברט ארז]] (1996–2003)
*[[אבירם דהרי]] (2003--2024)
*[[כפיר סויסה]] (2024 מכהן)

==ערים תאומות==
*{{עיר תאומה|שיקגו|ארצות הברית|אילינוי}}
*{{עיר תאומה|קרושבץ|סרביה|מתאריך=1990}}
*{{עיר תאומה|אדלייד|אוסטרליה}}
*{{עיר תאומה|דובר (אנגליה)|בריטניה}}
*{{עיר תאומה|חיטהורן|הולנד}}
*{{עיר תאומה|פיטסבורג|ארצות הברית|פנסילבניה}}
*{{עיר תאומה|באפלו|ארצות הברית|מתאריך=1977}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20140726212202/http://www.sister-cities.org/interactive-map/relationship/Buffalo,%20New%20York/Kiryat%20Gat,%20Israel|כותרת=באתר ערים תאומות|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2014-07-16}}</ref>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Kiryat Gat}}
*{{אתר רשמי|http://www.qiryat-gat.muni.il}}
*{{דף שער בספרייה הלאומית|987007557251005171|קריית גת (ישראל)}}
{{רשתות חברתיות|פייסבוק=ביתר-עירוני-קריית-גת-786514218199836}}
*
{{בוט יישובים/2630|פרופיל}}
*{{תנועת אור}}
*{{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=bmsRbBH9jwU&feature=em-uploademail הרכבת הראשונה בקרית גת], [[יומני כרמל]] 1957 <small><small>(התחלה 4:38)</small></small>
*{{סרטונים}} [https://youtu.be/vvf1BLwvqeA?t=195 קריית גת ,"עיר העתיד", קולטת עליה], [[מרכז ההסברה|מינהל ההסברה]], 1959 <small><small>(התחלה 3:15)</small></small>
*{{הארץ|נועם דביר, עכבר העיר אונליין|בולמוס ההריסה של קריית גת|1.3317517|24 בפברואר 2010}}
*רוני בר, [http://urbanologia.tau.ac.il/?p=1837 חזון שהופך למציאות], באתר אורבנולוגיה, [[המעבדה לעיצוב עירוני]], 21 באוגוסט 2013
*[[נעמה ריבה]], [http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3105004,00.html אל תגידו בגת: השכונה החדשה והמתוקשרת תחליש את קריית גת], באתר אקסנט, 2 במרץ 2014
*{{כלכליסט|אמיתי גזית|ביום ראשון: השרים יצביעו על הוספת 5,000 דירות לקריית גת ו-8,700 יח"ד לכפר קרע|real-estate/article/h1cn00bbeq|24 בפברואר 2022}}
*{{כלכליסט|גיא נרדי|עוד צעד בדרך להפיכת קריית גת למטרופולין: אושרה הרחבה ממערב|real-estate/article/rkuxxcmlq|24 בפברואר 2022}}
*{{כלכליסט|גיא נרדי|הופקדה תכנית לרובע מגורים ותעסוקה חדש בקריית גת|real-estate/article/r1viqvgpc|18 במאי 2022}}
*{{TheMarker|ענת ג'ורג'י|"השכונות המתוכננות לחרדים הן מכה אנושה לעיר קריית גת"|00000187-37a2-db91-adcf-3fb71db40000|5 באפריל 2023}}

<gallery widths="150" heights="150" perrow="4">
קובץ:Kiryat-Gat1.jpg|הספרייה העירונית
קובץ:PikiWiki Israel 32207 Ethiopians Jews Memorial in Kiryat Gat.jpg|אנדרטה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל
קובץ:Kiryatgatmay2012.jpg|מבני מרפאת קופת חולים "מכבי", החברה הלאומית לשיכון והביטוח הלאומי שנמצאים במרכז קריית גת
קובץ:Kiryat Gat Railway.JPG|[[תחנת הרכבת קריית גת|תחנת הרכבת בקריית גת]] אשר נמצאת על קו "באר שבע-תל אביב"
קובץ:Kiryatgat22.jpg| הכניסה הצפונית של קריית גת משדרות לכיש
קובץ:שיכונייסקי01.JPG|"שיכוני יסקי" (המכונים גם כ"האוניות") שהיו ברחוב העצמאות. המבנים נהרסו בדצמבר 2011. הצילום הוא מספטמבר 2009
Heichaledit01.jpeg|היכל אדית, קריית גת
</gallery>

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מחוז הדרום}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:קריית גת|*]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1954]]
[[קטגוריה:מישור החוף הדרומי]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים]]
[[קטגוריה:יישובי חבל לכיש]]
[[קטגוריה:עיירות פיתוח]]
[[קטגוריה:ערים במחוז הדרום]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=קריית גת|גרסה=36422725|פריט=Q152406}}