הצגת המקור של הדף "קהילת יהודי ברודי"

{{עיר
|שם=ברודי
|סוג יישוב=עיר
|שם בשפת המקור=Броди
|תמונה=[[קובץ:Синагога_02.JPG|מרכז|250px]]
|כיתוב=בית כנסת עתיק בברודי
|מדינה=אוקראינה
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[מחוזות אוקראינה|מחוז]]
|יחידה שלטונית ראשונה=לבוב (מחוז)
|סוג יחידה שלטונית שנייה=
|יחידה שלטונית שנייה=
|ראש העיר=
|מושל=
|נפות במחוז=
|ערים במחוז=
|אזור זמן=
|סטטיסטיקות=
}}
'''קהילת יהודי בְּרוֹדִי''' (ב[[יידיש]]: '''בראָד''', נהגה "ברוֹד") היא [[קהילה יהודית]] [[אשכנז]]ית, שהתקיימה בעיר [[ברודי]] שב[[גליציה]] (כיום [[אוקראינה]]) לפחות מסוף [[המאה ה-16]] ועד הכחדתה ב[[השואה|שואה]]{{הערה|שם=ערים ואמהות|[[נתן מיכאל גלבר]], '''תולדות יהודי ברודי''', ערים ואמהות בישראל ו', הוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים, תשט"ו, עמ' 13-14}}. ברודי מוזכרת במקורות לראשונה בשנת [[1084]], והיהודים החלו להתיישב בה בתקופת שלטונו של [[סטניסלב ז'ולקייבסקי]], סוף המאה ה-16. שיא פריחתה של הקהילה היה בתקופת שלטונה של [[האימפריה האוסטרית]] בברודי, עת הוכרזה העיר כ"עיר חופשית", נטולה ממיסים. הדבר משך לברודי יהודים רבים, שהירבו לעסוק ב[[מסחר]]. ברבע הראשון של המאה ה-19, הגיע אחוז היהודים מכלל אוכלוסיית העיר לשיא, 88 אחוזים{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=דורות|{{קישור כללי|הכותב=עמנואל אליסף|כתובת=http://din-online.info/pdf/dorot26-2.pdf|כותרת=פענוח מרשם התושבים ומיפוי בית העלמין החדש של קהילת ברודי|אתר="שרשרת הדורות"|עמודים=36-46|שפה=עברית}}}}. בשל אחוז היהודים הגבוה בעיר, ברודי זכתה לכינויים "ירושלים דאוסטריה" ו"ירושלים הגליצאנית"{{הערה|שם=נר|כיוון=שמאל}}{{הערה|[https://www.jewishgen.org/yizkor/brody/bro050.html Brody, “Jerusalem of Austria”]}}. הקהילה הייתה אחת הקהילות היהודיות הוותיקות והמוכרות ביותר ב[[מערב אוקראינה]] (בעבר ב[[האימפריה האוסטרית|אימפריה האוסטרית]] וב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|רפובליקה הפולנית השנייה]]. כמו כן, הייתה אחת הקהילות העשירות והמבוססות כלכלית בעולם{{הערה|שם=נר}}, ושמרה על קשר מסחר הדוק עם [[יהדות גרמניה]]{{הערה|שם=רוסית1}}.

קהילת ברודי הייתה ידועה ב[[קלויז]] המפורסם שלה, שלמדו בו חכמים רבים מכל גליציה{{הערה|שם=דורות}}. ברודי הייתה ידועה גם ברבנים המפורסמים שלה: הרב [[אפרים זלמן מרגליות]], הרב [[יחזקאל לנדא]], הרב [[יצחק הלוי הורוביץ]] ונוספים. בין משפחות הרבנים המפורסמות בברודי בלטו במיוחד משפחת הורוביץ ומשפחת רוקח. הם נודעו בהתנגדותם העזה ל[[משיח שקר|משיחי שקר]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.ejwiki.org/wiki/Броды_(еврейская_община)|כותרת=Броды) еврейская община|אתר=ЕжеВиКу|שפה=רוסית}}}}. בברודי חיו שתי משפחות אשר היו מפורסמות ועתיקות-יומין בגליציה: משפחת בלום ומשפחת ראוך{{הערה|[https://www.geshergalicia.org/towns/brody/#families Towns & Cities: Brody], Gesher Galicia|כיוון=שמאל}}{{הערה|[https://www.geshergalicia.org/families/rauch/ Families: The Rauch Family of Galicia], Gesher Galicia|כיוון=שמאל}}{{הערה|[https://www.geshergalicia.org/families/blum/ Families: The Blum Family of Galicia], Gesher Galicia|כיוון=שמאל}}.

ברודי הייתה מרכז יהודי אינטלקטואלי, אחד ממעוזי [[תנועת ההשכלה היהודית]] וה[[יהדות אורתודוקסית|יהדות האורתודוקסית]] בגליציה{{הערה|שם=YIVO}}. ברודי הייתה מיושבת בצורת ה[[יישוב]] הטיפוסית של [[יהדות מזרח אירופה]], [[שטעטל]]. היא הייתה אחת מעיירות השטעטל היחידות שפיתחו תנועות פוליטיות וחברתיות והורשו להשתתף בבחירות כלליות למועצת העיר{{הערה|שם=רוסית3|{{קישור כללי|כתובת=http://shtetlroutes.eu/ru/brody-belz-cultural-heritage-card/|אתר=Shtetl Routes|כותרת=Броды - карта историко-культурного наследия|שפה=רוסית}}}}.

==תולדות הקהילה==
===ראשית הקהילה===
ראשית ההתיישבות היהודית בברודי הייתה בסוף [[המאה ה-16]]{{הערה|שם=בית התפוצות|{{קישור כללי|כתובת=https://dbs.bh.org.il/he/ברודי/מקום|אתר=בית התפוצות|כותרת=קהילת יהודי ברודי|שפה=עברית}}}}{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות|'''פנקס הקהילות, פולין, כרך שני, גליציה המזרחית''', יד ושם, ירושלים, תש"ם, '''היישוב היהודי בברודי מראשיתו ועד לחורבנו''', עמ' 121-134}}. מקובל לחשוב כי יהודים התגוררו באזור העיר ברודי כבר החל משנת [[1584]], עת הוציא מלך פולין [[סטפן בטורי]] תעודה מיוחדת המתירה בנייה באוסטרוב, כפר קטן שממוקם בסמוך לברודי{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}. התיעוד הראשון הרשמי של יהודים היה 4 שנים מאוחר יותר, בשנת [[1588]]{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}. תיעוד זה הוא רשימה העוסקת ביהודי בשם משה ובה נרשם כי משה קנה מבית מבוהדנובה זליקוביץ בסכום של 11 [[זהב|זהובים]]{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}. מאותה שנה יש תיעוד נוסף של יהודי בשם ברוך, אשר הואשם ב[[הוצאת דיבה]]{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}. לקהילה מונה [[רב]] והיה לה [[בית כנסת]], [[בית עלמין]], [[בית מרחץ]] ומוסדות קהילה נוספים{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}. מרבית היהודים התרכזו ברחוב שזכה לשם "רחוב היהודים" (ulica zydowska){{הערה|שם=נר}}. ברשומה משנת [[1590]] מוזכר שמו של בנו של רב הקהילה, ושמו אברהם רבינוביץ'{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}.

===עד חלוקת פולין===
עד חלוקת פולין עברה הבעלות על ברודי בין בנים למשפחות-אצולה כמו בערים רבות אחרות ב[[התקופה הפיאודלית|תקופה הפיאודלית]]. בשנת [[1612]] הוענקו ליהודים זכויות מידי בני-האצולה שהיו בעלי העיר באותה התקופה וכן ניתנה להם תמיכה כספית מעיריית ברודי ומבעליה לשם פיתוח מוסדות הקהילה השונים{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}. ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] פנו מרבית היהודים לעיסוק ב[[הלוואה|הלוואות]], ב[[חכירה|חכירות]], בקניית [[בית מגורים|בתים]] ובמכירתם{{הערה|שם=בית התפוצות}}. בתקופת [[פרעות ת"ח–ת"ט]], [[פרעות]] שנערכו ביהודי גליציה בשנת [[1648]] במהלך [[מרד חמלניצקי]], הפכה העיר למרכז של פליטים יהודים שחיפשו מקום מבטחים מפני הפרעות{{הערה|שם=ווהלין|{{קישור כללי|כתובת=https://wolyn.org.il/ברודי/|אתר=[[האיגוד העולמי של יוצאי ווהלין]]|כותרת=ברודי|שפה=עברית}}}}. באמצע המאה, לאחר תקופה זו, פנו היהודים בעיקר לעסקי [[מסחר]] ומלאכה{{הערה|שם=בית התפוצות}}. תושבי המקום ה[[סקוטים]], שהגיעו לברודי בשנת [[1630]] לצורכי הקמת מפעל לייצור אריגים בעיר, בניית טירה בעבור מושלי העיר וכן ביצור הטירה, עסקו גם הם במסחר בשנים אלו והיוו גורם תחרותי ליהודים. בשנת [[1643]] היו בעיירה 43 בתי מגורים של יהודים{{הערה|[https://yivoencyclopedia.org/article.aspx/Brody Brody], YIVO|כיוון=שמאל|שם=YIVO}}. אלו עזבו את המקום בשנת [[1648]] בשל מגפה שבה נספו רבים מתושבי העיר וכך גדלו סיכוייהם של היהודים להצליח בתחום ולהתפרנס ממנו כראוי{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}.

באמצע [[המאה ה-17]] חיו בברודי 400 יהודים. בסוף המאה נוסדו מספר חברות שפעלו לטובת הקהילה ובהן [[חברה קדישא]] וחברות שונות ללימוד וצדקה{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}{{הערה|שם=זכור}}. דוגמה לחברה כזו היא "החברה דביקור חולים" שהעסיקה רופא שביקר יהודים חולים בביתם{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}. חברות נוספות שפעלו בברודי היו חברת ש"ס, חברת תלמוד תורה וחברת אודיתא{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}. בשנת [[1696]] נשרף הרובע היהודי בברודי{{הערה|שם=רוסית1}}. בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-17]], בשנת [[1699]], עברה בעלות העיר ליעקב לודוויק סובייסקי. ראש עיר זה בחר להגדיל את [[זכות|זכויותיהם]] של היהודים בעיר ונמסר להם מכתב המבשר להם על כך{{הערה|שם=רוסית2|{{אנצ רוסית|10761|ברודי}}}}. בין השאר, ניתנה להם [[זכות הצבעה]] בבחירות המקומיות, ניתן להם [[חופש דת]] מלא ובתי המשפט היהודים קיבלו עצמאות משאר בתי המשפט בעיר{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=זכור}}. כמו כן, היהודים קיבלו אישור לסחור ולעבוד באופן חופשי{{הערה|שם=בית התפוצות}}. עם זאת, בכתב הזכויות נכתב גם כי על היהודים לשלם שליש מהוצאות העיר{{הערה|שם=בית התפוצות}}. כמו כן, היה עליהם לשלם מיסי האוצר המלכותי{{הערה|שם=בית התפוצות}}, בין היתר את [[מס גולגולת|מס הגולגולת]], בשונה משאר האוכלוסייה, שלא התבקשה לשלמו{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}.

בשנת [[1704]] נקנתה העיר בידי [[משפחת פוטוצקי]]{{הערה|שם=בית התפוצות}}. יהודים רבים חכרו או ניהלו את אחוזותיהם של בני המשפחה, בעוד אחרים עבדו אצלם בתור חייטים, סורגים או סוחרים{{הערה|שם=בית התפוצות}}. בשנים [[1742]] ו-[[1748]] פרצו [[שרפה|שרפות]] גדולות{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}. בשריפה הראשונה מביניהן נשרף בית הכנסת{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=ווהלין}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}. במקומו הוקם בית כנסת חדש בצורת [[מבצר]]{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}. בית כנסת זה חרב ב[[השואה|שואה]]{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}} וחורבותיו עדיין קיימות. בעלי העיר, משפחת פוטוצקי, סייעו ליהודים בשיקומם ובשגשוגם הכלכלי על ידי כך ששחררו אותם באופן חלקי מתשלום מיסים{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}. בשנת [[1756]] הוחרמה [[כת הפרנקיסטים]] בברודי, ובעקבות זאת הוחרמה הכת בקרב כל קהילות יהודי פולין{{הערה|שם=בית התפוצות}}. בשנת [[1765]] היו בברודי 163 עובדים שהועסקו על ידי הקהילה: 5 רבנים, 27 פקידים של ועד הקהילה, 9 [[גבאי|חזנים]], 3 [[סופר]]ים, 2 [[בעל תפילה|בעלי תפילה]], 7 [[מלמד]]ים, 6 [[סופר סת"ם|סופרי סת"ם]], 11 [[רופא]]ים, 9 [[רוקח]]ים, 2 [[דרשנות|מגידים]], 12 מרפאים ו[[גלב]]ים ואיש אחד אשר היה אחראי על המיסים{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}.

===תחת שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית===
בשנת [[1772]], במסגרת [[חלוקת פולין]] עברה העיר לשלטון [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]. עם החלוקה איבדו היהודים זכויות רבות: היה עליהם לשלם [[מיסים]] רבים, בתי המשפט היהודים וכלל מוסדות הקהילה איבדו את עצמאותם ומספר היהודים בעיר הוגבל{{הערה|שם=בית התפוצות}}. בשנת [[1784]] עלה היקף המסחר בעיר לסכום של 4,226,000 [[פלורין]]{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}. רוב המסחר היה בידי היהודים. סוחרים יהודים רבים צברו הון רב, לעיתים אף מעל 10,000 או 20,000 פלורין. 76 מתוך 79 ה[[סיטונאות|סיטונאים]] שעסקו בסחר שהניב רווחים גבוהים בשנים 1795–1797 היו יהודים{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}. באותה תקופה התחזק המעמד החברתי והכלכלי של בעלי המלאכה היהודים בברודי{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}. בשנת [[1799]] היו בעיר כ-14,000 יהודים{{הערה|שם=בית התפוצות}}. בשנה זו קיבלה ברודי מעמד של עיר חופשית{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}.

בתחילת [[המאה ה-19]] עלה מספרם של היהודים ל-16,400{{הערה|שם=בית התפוצות}}. בתחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-19]] היו בברודי 1,134 סוחרים יהודים, ובהם: 113 סוחרי תבואה, 137 סוחרי [[סדקית]], 110 סוחרי [[לבנה (בנייה)|לבנים]], 9 סוחרי [[טקסטיל]], 8 סוחרי [[פרווה|פרוות]], 7 סוחרי ומייצרי [[שמרים]], 7 [[מוזג]]ים, 214 בעלי חנוית [[קמעונאות]], 41 [[סוחר סמים|סוחרי סמים]] ו-343 [[רוכל]]ים{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}. באותה עת היו בברודי 393 בעלי מלאכה, וביניהם: 110 [[חייט]]ים, 14 שזרים, 5 [[שען|שענים]], 9 [[נגר]]ים, 118 [[פרוון|פרוונים]] 4 [[פחח]]ים, 11 [[זגג]]ים, 47 [[צורף|צורפים]], 20 נגרי בניין, 4 חרטים, 4 [[צבע]]ים, שני [[צייר]]ים, 13 רצענים, 30 [[קצב (מקצוע)|קצב]]ים, 7 מייצרי [[פליז]] ו-10 בעלי מקצועות שונים{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}. מספר הפרוונים המשיך לגדול ברבות השנים, וברודי נהפכה למרכז עולמי של סחר בפרוות{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}. עם גדולי היצרנים והמשווקים בענף זה נמנים משפחת הרמלין היהודית. יעקב הרמלין, אב המשפחה, הקים בשנת [[1825]] [[מפעל]] לעיבוד פרוות בברודי ובית מסחר גדול בפרוות ב[[לייפציג]], גרמניה{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=פנקס הקהילות}}.

[[קובץ:Jews_of_Galicia_(western_Ukraine),_1821.jpg|ממוזער|לבוש מסורתי של יהודי גליציה, חבל הארץ שבו שוכנת ברודי ([[1821]])]]
[[קובץ:Postcard_of_Brody_(western_Ukraine),_1898.jpg|ממוזער|גלויה עתיקה של ברודי משנת [[1898]] (בתקופת [[האימפריה האוסטרו-הונגרית|השלטון האוסטרו-הונגרי]])]]
[[קובץ:Market_square_of_Brody_(western_Ukraine),_1904.jpg|ממוזער| כיכר השוק של ברודי ([[1904]])]]
[[קובץ:Market_square_of_Brody_(western_Ukraine),_1914.jpg|ממוזער| כיכר השוק של ברודי ([[1914]])]]
בשנת [[1801]] שופרו תנאי הלימוד ב"תלמוד תורה" וגובשה תוכנית לימודים מסודרת שמכילה בתוכה גם לימודי [[כתיבה]] ו[[מתמטיקה]]{{הערה|שם=נר}}. בשנת [[1818]] הוקמה בברודי גימנסיה ריאלית יהודית ובשנת [[1823]] הוקמה בה [[חטיבת ביניים]] ששימשה כהכנה ללימודים בגימנסיה{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}}. בשנת [[1854]] נחנך בית ספר נוסף בברודי, שאותו ניהל הירש רייטמן{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}}. בשנת [[1855]] למדו בבית הספר 414 ילדים (248 נערים ו-166 נערות), ובשנת [[1905]] למדו בו 1,132 ילדים (543 נערים ו-589 נערות){{הערה|שם=נר}}. בעיר הוקמו גם מוסדות חינוך מיוחדים ל[[חרדים]]{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}}. ב-[[1894]] היו בברודי 14 "חדרים" שבהם למדו 413 תלמידים ובשנת [[1905]] היו בה 24 "חדרים" שבהם למדו 574 תלמידים{{הערה|שם=נר}}. במהלך המאה חל שיפור משמעותי בהשפעת היהודים על הפוליטיקה המקומית - ולראשונה נבחר למועצת העיר נציג יהודי - מאיר קאליר, שבהמשך נבחר גם לפרלמנט הגליציאני (הסיים){{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}}.

בשנת [[1867]] פרצה בעיר שרפה גדולה שגרמה לעלייתם באש של 800 בתים, שהיו שייכים ליהודים ברובם{{הערה|שם=בית התפוצות}}. הנזקים טופלו בידי מוסדות הקהילה{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}}. אדלה מיזיס לבית לנדאו מספרת בעדותה "השרפה האחרונה - 23 במאי 1867" על האופן השגוי בו פעלה העירייה שלדבריה גרם לנזק רב:{{הערה|שם=נר}}
{{ציטוט|תוכן=אם באמצע המאה הקודמת נשמע קול אזעקה בעיר מולדתנו ברודי, היתה אימה חשכה אוחזת זקן וטף. אלה ידעו מתוך הניסיון, ואלה מתוך המסורת, שהעיר אבודה. ללא הגנה עמדה העיר דלת המים, כמעט חדלת מים, בפני התפרצות כוח האיתנים. בכל שטחה של העיר והרחק מעבר לו לא היה נהר, אף לא נחל קטן, ואפילו לא מעיין מפכה למחצה. רק קצת בארות, שהיו מפוזרות זעיר פה זעיר שם בעיר, נתנו לאחר הנעה מאומצת של המשאבה סילון קלוש של מים ירוקים צהבהבים. הנהלת העיריה החכמה פקדה שעל יד כל באר כזאת יימצא מוכן לפורענות פיטס גדול ("קאטקע"), שצריך להיות תמיד מלא במים. ואמנם הפיטסים עמדו פה, אבל תמיד ריקים למחצה, והנוזל המצוי בהם, כמין רוטב ירוק, יותר משהיה עשוי לכבות את האש היה סותם את הצינורות|מקור=אדלה מיזיס לבית לנדאו, נר תמיד – יזכור לברודי: ספר זיכרון לקהילת ברודי והסביבה, השריפה האחרונה - 23 במאי 1867{{הערה|שם=נר}}|מירכאות=כן}}
במרץ אותה השנה התקבלה החלטה שלפיה זכאים היהודים בברודי למחצית המקומות במועצת העיר (לפני ההחלטה היו זכאים לשליש בלבד){{הערה|שם=נר}}. באותה תקופה היו בעיר כ-1,200 סוחרים, מרביתם יהודים{{הערה|שם=בית התפוצות}}. הם סחרו בעיקר בתבואה ובפרוות{{הערה|שם=בית התפוצות}}. בשנת [[1879]] בוטל מעמדה של ברודי כעיר חופשית{{הערה|שם=נר}}.

===במלחמת העולם הראשונה===
ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] עמד בראש הקהילה נחמן גלבר{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=זכור|{{קישור כללי|כתובת=https://zachor.michlala.edu/khila/brodi.asp|אתר=זכור - אמונה בימי השואה|כותרת=קהילת ברודי|שפה=עברית}}}}.
באוגוסט [[1914]] נכבשה ברודי בידי צבא [[האימפריה הרוסית]] מידי [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]. כתוצאה מכך, נטשו את העיר היהודים שהיו להם את היכולת והאמצעים לעשות זאת. תוך כדי הכיבוש נבזזו ונשדדו עסקים ובתים של יהודים בידי [[קוזקים]] ובית הכנסת הגדול ניזוק בצורה קשה{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=זכור}}. ביולי [[1915]] ניסה צבא האימפריה האוסטרו-הונגרית לכבוש מחדש את ברודי, אך כשל בניסיון זה{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=זכור}}.

===בין המלחמות===
במשך חצי שנה מתום המלחמה, מנובמבר [[1918]] ועד יוני [[1919]], ברודי נשלטה בידי [[הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה]]{{הערה|שם=זכור}}. במשך תקופה זו סבלו היהודים מ[[פוגרום|פוגרומים]] רבים, אשר נודעו בשם [[פרעות פטליורה]]{{הערה|שם=זכור}}. במשך שנה השלטון בברודי התחלף לעיתים תכופות, עד שלבסוף נכבשה בידי [[פולין העצמאית]] באוגוסט [[1920]]{{הערה|שם=זכור}}.

לאחר המלחמה חידשו המפלגות ותנועות הנוער הציוניות את פעולתן{{הערה|שם=בית התפוצות}}. בין אותן מפלגות ותנועות נוער היו: [[הציונים הכלליים]], [[פועלי ציון]], [[המזרחי]], [[השומר הצעיר]], [[הנוער הציוני]], [[השומר הדתי]], [[בית"ר]], [[ברית החייל]] ו[[אגודת אחוה]]{{הערה|שם=בית התפוצות}}. מצבם הכלכלי של יהודי ברודי החמיר לאחר המלחמה{{הערה|שם=בית התפוצות}}. בשנת [[1929]] התקיימו בחירות לעיריית ברודי. בבחירות נבחרו 30 חברי מועצה יהודים מתוך 48{{הערה|שם=בית התפוצות}}. בשנת [[1931]] היו בברודי 8,300 יהודים{{הערה|שם=בית התפוצות}}. בבחירות שהתקיימו בשנת [[1939]] נבחרו 7 חברי מועצה יהודים מתוך 24, וליהודים ניתנה משרת סגן ראש העיר{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}}. בשנים 1931 ו-1935 התקיימו בחירות ל[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני העולמי]] בברודי. היחסים בין הקולות שקיבלו המפלגות הציוניות בבחירות 1931 ובבחירות 1935 הם כדלהלן:{{הערה|שם=נר}}
{| class="wikitable"
|+
!המפלגה או הרשימה
!מספר הקולות ב-1931
!מספר הקולות ב-1935
|-
|[[הציונים הכלליים]]
|78
|256
|-
|[[תנועת המזרחי]]
|106
|286
|-
|התאחדות
|103
| -
|-
|ארץ ישראל העובדת
| -
|508
|-
|רוויזיוניסטים
|37
| -
|-
|מפלגת המדינה
| -
|126
|-
|השחר
| -
|226
|-
|ציונים רדיקאלים
|1
| -
|}

===גורל יהודי הקהילה בשואה===
ב-[[20 בספטמבר]] [[1939]] נכבשה ברודי בידי [[הצבא האדום]]{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=יד ושם|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/ghetto_details.asp?cid=162|אתר=המכון הבין-לאומי לחקר השואה - יד ושם|כותרת=ברודי (Brody)|שפה=עברית}}}}, בהתאם ל[[הסכם ריבנטרופ–מולוטוב]]{{הערה|שם=זכור}}. בתי החרושת והחנויות הפרטיות הולאמו, ועד הקהילה היהודית פוזר וסוחרים, תעשיינים ו[[איש עסקים|אנשי עסקים]] נאסרו או הוגלו{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=יד ושם}}.

====כיבוש האזור בידי הגרמנים====
לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות במהלך חודש יוני 1941 הצליחו יהודים מעטים, אשר רובם היו פעילים סובייטים, להגר למרכז רוסיה{{הערה|שם=יד ושם}}. ב-[[1 ביולי]] [[1941]] נכבשה ברודי בידי צבא [[גרמניה הנאצית]]. על היהודים הוטלו גזירות ואיסורים: ענידת טלאי צהוב, איסור על מסחר וחובת עבודות כפייה{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=יד ושם}}. בין 15 ל-17 ביולי רצחו הגרמנים ועוזריהם האוקראינים כ-250 נציגים של האינטליגנציה היהודית, לאחר שערכו אחריהם מצוד ברחובות{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=זכור}}. ב-[[20 ביולי]] הוקם [[יודנראט]] ביוזמת השלטון המקומי{{הערה|שם=בית התפוצות}}, אשר בראשו עמד ד"ר אברהם גלזברג, ראש הקהילה ערב המלחמה{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=יד ושם}}.
בסוף חודש ספטמבר 1941 נרצחו כ-280 ילדים, נשים וזקנים שנחשבו לא כשירים לעבודת כפייה{{הערה|שם=יד ושם}}. בדצמבר אותה שנה החלו להיחטף יהודים ל[[מחנה עבודה|מחנות עבודה]] באזור ברודי. 1,500 יהודים נספו במהלך העבודה הקשה במחנות{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=יד ושם}}.

פאניה ז'ורנה לאופר מספרת בעדותה (בימי הכיבוש - קטעים מיומן) על תקופת הכיבוש הגרמני:
{{ציטוט|תוכן=נתקפתי פחד-מוות. הגרמנים הגיעו אלינו. אין לאן לברוח. אבא מנחם אותנו שהשד אינו נורא כל-כך כפי שמתארים אותו. הרי אני רק איכר וחקלאי, הוא אומר. הצבא הגרמני נכנס לכפרנו. האוקראינים, שמחים וצוהלים, מקבלים את פני הצבא בלחם ומלח. הכומר צועד בראש ואחריו התושבים, בידיהם דגלים לאומיים כמו בתהלוכה דתית של הכנסיה. הם משוכנעים שעכשיו יתנו להם מדינה משלהם - מדינה אוקראינית פאשיסטית. {{ש}} אני ואבא עמדנו מאחורי הגדר והסתכלנו. אמא לא יצאה מן הבית. הלב התכווץ מכאב, אבל לא פחדתי. על-יד אבא אף פעם לא פחדתי. החיילים הגרמנים הצעירים והבריאים נוסעים במכוניות צבאיות מלאי גאווה נאצית ושרים. לעת אתה הם אינם יודעים מי אנחנו, אבל לא יעבור הרבה זמן וידעו. אנחנו חמש משפחות בכפר הקטן הזה. כולנו עוסקים בחקלאות. מה מצפה לנו? הכפר ברובו אוקראיני, התושבים לאומיים קיצוניים ואנטישמים. לא פעם איימו עלינו שבבוא הזמן ישחטו את כל היהודים, ואותנו בראש ובראשונה. זה יהיה ניצחונם|מקור=פאניה ז'ורנה לאופר, נר תמיד – יזכור לברודי: ספר זיכרון לקהילת ברודי והסביבה, בימי הכיבוש, תחילת יולי 1941{{הערה|שם=נר}}|מירכאות=כן}}

====הקמת הגטו====
[[קובץ:The_entrance_to_the_Brody_ghetto_(west_Ukraine,_1942-43).jpg|טקסט=|ממוזער|הכניסה לגטו בברודי]]
באוקטובר [[1941]] החלו לרכז יהודים באחד מרובעי העוני של ברודי{{הערה|שם=יד ושם}}. ב-[[8 בינואר]] [[1942]] הוקם שם גטו, ורוכזו בו 6,800 יהודים{{הערה|שם=יד ושם}}. רק יהודים שעבדו אצל הגרמנים היו זכאים לקבל מזון, ולכן יהודים רבים התאמצו להשיג אישורי עבודה. יהודים עובדים רבים נשלחו לעבודה ב[[מכרה|מכרות פחם]], ורובם נספו במהלך העבודה{{הערה|שם=יד ושם}}. ב-[[18 במרץ]] 1942 הגרמנים החלו בגירוש יהודים מהגטו ל[[מחנה ההשמדה בלז'ץ]]. ב-21 במאי נרצחו 86 ילדים בגטו. בסוף יולי 1942, כפעולת עונשין על רצח שוטר בידי יהודי, גורשו לבלז'ץ כל היהודים שגרו ברחוב שבו נרצח השוטר{{הערה|שם=יד ושם}}.

====השמדת הקהילה====
[[קובץ:Brody Jews awaiting deportation, ca. 1943.jpg|ממוזער|יהודים ממתינים לגירוש]]
ה[[אקציה]] הראשונה החלה ביום [[שבת]], [[19 בספטמבר]] 1942{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=יד ושם}}. שוטרים גרמנים, בסיוע של שוטרים יהודים ואוקראינים, החלו לרכז יהודים בכיכר השוק{{הערה|שם=יד ושם}}. במהלך האקציה גורשו לבלז'ץ 2,200 יהודים{{הערה|שם=יד ושם}}{{הערה|שם=בית התפוצות}}. 300 יהודים נוספים נרצחו ביריות במהלך האקציה{{הערה|שם=יד ושם}}. יום למחרת האקציה, ערב יום כיפור, התכנסו יהודי ברודי באופן חשאי לצורך מניינים לתפילה{{הערה|שם=זכור}}. ב-[[2 בנובמבר]] 1942 נערכה אקציה נוספת, אשר בה גורשו 3,000 יהודים נוספים למחנה ההשמדה בלז'ץ. באקציה זו נרצח ראש היודנראט ושטח הגטו צומצם{{הערה|שם=יד ושם}}. בתפקיד זה החליף אותו אדם בשם רוזנפלד{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=יד ושם}}.

בדצמבר 1942 הוקם גטו ברובע היהודי. בעקבות הצמצום במספר היהודים בברודי, רוכזו בגטו גם יהודים מהעיירות והכפרים בסביבה{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=יד ושם}}. ראש היודנראט החדש, רונפלד, דרש מהפליטים למסור את רכושם לצורכי הקהילה היהודית. המתנגדים נכלאו ב[[בית סוהר|בית הסוהר]] של [[המשטרה היהודית]]{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=יד ושם}}. במקרים אחרים, אף נחטפו משפחותיהם בתור [[בני ערובה]]{{הערה|שם=נר}}. בגטו שררה אווירת אלימות, צפיפות, [[רעב]] כבד ופרצה בו [[מגפה|מגפת]] [[טיפוס הבהרות]]{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=יד ושם}}. היודנראט הסתיר את המגפה מעיני השלטון, אך כשל בניסיון זה{{הערה|שם=נר}}. מחשש להתפרצות המגפה מחוץ לגטו, סגרו הגרמנים את הגטו באופן מוחלט{{הערה|שם=נר}}. בחודשים מרץ-מאי 1943 התבצעו אקציות נוספות{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=יד ושם}}. ידוע כי בחודשים אלו התבצעו לפחות ארבע אקציות: ב-31 במרץ, ב-4 במאי, ב-10 במאי וב-13 במאי{{הערה|שם=נר}}. ביערות הסביבה התארגנו קבוצות של צעירים, שהצליחו להשיג [[נשק]] ו[[מזון]]{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=יד ושם}}.

גטו ברודי חוסל ב-[[21 במאי]] 1943{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=יד ושם}}, יום לפני [[ל"ג בעומר]] [[תש"ג]]{{הערה|שם=נר}}. בבוקר אותו יום הובאו היהודים לכיכר השוק, ונלקח מהם רכושם{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}}. יותר מ-2,000 יהודים הובאו באותו יום ל[[מחנה ההשמדה סוביבור]]{{הערה|שם=יד ושם}}, ו-3,500 יהודים הובאו ל[[מחנה ההשמדה מיידנק]]{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}}.

קלארה-חיה ז'ורנה מספרת בעדותה על חיסול גטו ברודי:{{הערה|שם=נר}}
{{ציטוט|תוכן=את חיסול גטו ברודי אני זוכרת היטב. עלה השחר, שחר אפור של יום אביבי, 22 במאי 1943. הגטו כולו היה אפוף ערפילי בוקר. היה שקט. שקט שלפני אסון - בכל נימי העצבים הורגשה חרדה, שהיתה תלויה באוויר. איש לא הצליח להירדם... {{ש}} מחלוננו נראה הגטו כולו. גרנו בקומה עליונה. מסביב לגדר התיל התגודדו קבוצות של דמויות. ידעתי מה פירושן: המשטרה האוקראינית. שתי מכוניות וצלן של שורות מכוניות מסביב לגטו. הם חיכו עד שערפילי הבוקר יתפזרו כדי להתחיל את ה"משתה" האחרון בעיירה ששמה ברודי|מקור=קלארה-חיה ז'ורנה, נר תמיד – יזכור לברודי: ספר זיכרון לקהילת ברודי והסביבה, שתי עדויות{{הערה|שם=נר}}|מירכאות=כן}}

ב-[[18 ביולי]] [[1944]] שוחררה העיר בידי הצבא האדום. כ-250 יהודים נמצאו בחיים{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=זכור}}.

===לאחר השואה===
בשנת [[1996]] גודר ושופץ בית העלמין החדש{{הערה|שם=בית התפוצות}}. בשנת [[2002]] הושג תקציב לאחזקת המקום{{הערה|שם=בית התפוצות}}. כיום אין יהודים בברודי{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=זכור}}.

==מוסדות הקהילה==
===תנועות נוער וספורט===
בעיר פעלו מספר תנועות נוער וספורט:
*'''ציון''' - ארגון [[ציונות|ציוני]] שפעל בעיקר כ[[תנועת נוער]]. בארגון הושמעו [[הרצאה|הרצאות]] ו[[שיעור]]ים בעברית. בשנת [[1899]] היו בארגון 200 חברים{{הערה|שם=נר}}.
*'''תחייה''' - האגודה הציונית הראשונה שפנתה לבוגרי [[בית ספר תיכון]], ל[[סטודנט]]ים ולבעלי [[מקצוע חופשי|מקצועות חופשיים]]{{הערה|שם=נר}}. הארגון פעל עד שנת [[1939]], פרוץ מלחמת העולם השנייה{{הערה|שם=נר}}. בהמשך התאחדה עם [[צעירי ציון]]{{הערה|{{דבר|[[ישראל ריטוב]]|מסיעת נוער למחתרת לוחמת|19600519|54}}}}.
*'''[[צעירי ציון]]''' - המשכו של ארגון התחייה. הוקם בשנת [[1911]]{{הערה|שם=נר}}.

===ארגוני צדקה===
בסוף [[המאה ה-17]] נוסדו מספר חברות שפעלו לטובת הקהילה ובהן [[חברה קדישא]] וחברות שונות ללימוד וצדקה{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=נר}}. דוגמה לחברה כזו היא "החברה דביקור חולים" שהעסיקה רופא שביקר יהודים חולים בביתם{{הערה|שם=נר}}. חברות נוספות שפעלו בברודי היו חברת ש"ס, חברת תלמוד תורה וחברת אודיתא{{הערה|שם=נר}}. בשנת [[1815]] הוקם בעיר [[בית מחסה]] ליהודים [[עני]]ים, שסיפק להם מקום לינה, מזון וצידה לדרך לפני עזיבתם את הבית{{הערה|שם=נר}}.

====ארגון הנשים בברודי====
אחד מארגוני הצדקה הבולטים בברודי היה ארגון הנשים (stowarzyszenie kola kobiet). הארגון פעל במשך שנים רבות בהתנדבות ומטרתו הייתה להגיש עזרה למעוטי היכולת בעיר על ידי [[מתן בסתר]]. הארגון חילק להם [[מזון]], [[בגדים]], [[תרופות]] ו[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] על בסיס חודשי. כמות גדולה של כסף חולקה לפני [[ראש השנה]]. בארגון זה היה חברות נשים אמידות, שבעליהן היו [[עורך דין|עורכי דין]], [[רופא]]ים, [[רוקח]]ים ו[[סוחר]]ים. ראש הארגון הייתה מירקה ליליאן, אשת סגן ניצב מס ההכנסה בעיר. החברות בארגון שילמו דמי חבר בארגון, ואלו מימנו את פעילות הארגון. הארגון מומן גם על ידי הצגות, נשפים, מופעים שונים וכנסים. מספר בעלי ממון יהודים עזרו גם הם במימון פעילות הארגון ובני נוער רבים התנדבו בו. פעילותו של הארגון פסקה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה{{הערה|שם=נר}}.

==דמוגרפיה==
באמצע [[המאה ה-17]] חיו בברודי 400 יהודים. בשנת [[1799]] היו בעיר כ-14,000 יהודים. בתחילת [[המאה ה-19]] עלה מספרם של היהודים ל-16,400{{הערה|שם=בית התפוצות}}. מספר היהודים המשיך לעלות בהדרגה עד שבשנת 1849 הגיע לשיאו - 19,060 תושבים, כ-77% מהאוכלוסייה הכללית{{הערה|שם=דורות}}. לאחר מכן חלה ירידה הדרגתית במספר היהודים תושבי העיר, מספר שצנח עד ל-7,200 יהודים ערב מלחמת העולם השנייה ול-250 אחריה{{הערה|שם=דורות}}. לירידה זו היו שלושה [[סיבה|גורמים]] עיקריים: [[אביב העמים]], מלחמת העולם הראשונה וגלי הגירה למערב{{הערה|שם=דורות}}. ברבע הראשון של המאה ה-19 היה שיא אחוז היהודים מכלל אוכלוסיית העיר, כ-88%{{הערה|שם=בית התפוצות}}. כעיר גבול, חלק גדול מאוכלוסיית היהודים בברודי היו פליטים שהיו בדרכם ל[[מערב אירופה]], [[ישראל]] או [[אמריקה]]{{הערה|שם=YIVO}}. בשנים [[ה'תרס"ג]]-[[ה'תרס"ד]], אחרי פרעות [[קישינב]], היגרו מעל 120 אלף יהודים מ[[האימפריה הרוסית]] אל ברודי דרך [[ווהלין]] ו[[פודוליה]]. חלק ניכר מתושבי ברודי הגישו עזרה למהגרים אלו וסיפקו להם [[מזון]], [[תרופה|תרופות]], [[היגיינה|מוצרי היגיינה]] ו[[בית מגורים]]{{הערה|שם=נר}}.

על פי [[מפקד אוכלוסין|מפקד האוכלוסין]] האחרון שנעשה בברודי בשנת [[1931]], התגוררו בה 17,904 אנשים, מתוכם 8,031 (44.9%) ממוצא [[פולני]], 3,548 (19.8%) ממוצא [[אוקראיני]], 6,266 (35%) ממוצא [[לאומיות יהודית|יהודי]] ו-59 (0.3%) ממוצאות אחרים. לפי דת: 5,083 (28.4%) [[קתולים]], 4,390 (24.5%) קתולים [[יוונים]], 8288 (46.3%) יהודים, ו-142 (0.8%) מדתות אחרות{{הערה|שם=רוסית3}}.

{{ציר זמן/אוכלוסייה
| כותרת = מספר חברי הקהילה במאות ה-18–20
| מקסימום = 16000
| מספר גרפים = 6
|1765=7627
|1785=11137
|1800=14000
|1880=15316
|1890=12751
|1900=11854
|1910=12000
|1920=7200
|1921=7202
|1931=8600
|1944=250
}}

{|
| valign="left" |
{| class="wikitable"
!שנה
!מספר חברי הקהילה
!אחוז חברי הקהילה מכלל האוכלוסייה בעיר
|-
|אמצע [[המאה ה-17]]
| align="right" |400{{הערה|שם=בית התפוצות}}
|לא ידוע
|-
|[[1765]]
|7,627{{הערה|שם=נר|{{קישור כללי|כותרת=נר תמיד - יזכור לברודי|הכותב=אביב מלצר (עורך ראשי)|כתובת=https://www.nypl.org/sites/default/files/brodyyizkorbook.pdf|שפה=עברית}}}}{{הערה|שם=דורות}}
|לא ידוע
|-
|[[1783]]
|11,137{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=נר}}
|82%{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=נר}}
|-
|[[1799]]
|14,000{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=נר}} - 14,105{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=דורות}}
|86%{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=דורות}}
|-
|הרבע הראשון של [[המאה ה-19]]
| align="right" |16,400{{הערה|שם=בית התפוצות}}
|88%{{הערה|שם=בית התפוצות}}
|-
|[[1826]]
|לא ידוע
|89%{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://forum.j-roots.info/viewtopic.php?t=4649|אתר=JWISH ROOTS|כותרת=БРОДЫ|שפה=רוסית}}}}
|-
|[[1849]]
|19,060{{הערה|שם=דורות}}
|77%{{הערה|שם=דורות}}
|-
|[[1852]]
|17,627{{הערה|שם=דורות}}
|84%{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=דורות}}
|-
|[[1880]]
|15,316{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=דורות}}
|76%{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=דורות}}
|-
|[[1890]]
|12,751{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=נר}}
|73%{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=נר}}
|-
|[[1900]]
|11,854{{הערה|שם=דורות}}
|72%{{הערה|שם=דורות}}
|-
|[[1910]]
|12,000{{הערה|שם=בית התפוצות}} - 12,188{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=דורות}}
|66%{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}}{{הערה|שם=דורות}}
|-
|[[אוגוסט]] [[1920]]
| align="right" |7,200{{הערה|שם=בית התפוצות}}
|לא ידוע
|-
|[[1921]]
|7,202{{הערה|שם=זכור}}
|67%{{הערה|שם=זכור}}
|-
|[[1931]]
| align="right" |8,600{{הערה|שם=בית התפוצות}}
|66%{{הערה|שם=בית התפוצות}}
|-
|יולי [[1944]]
| align="right" |250{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=בית התפוצות}}
|לא ידוע
|-
|כיום
| align="right" |0{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=בית התפוצות}}
|0%{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=בית התפוצות}}
|-
|}
|}
גרף העמודות להלן מציג בתוכו מספרי לידות, פטירות, נישואין, גירושין וכן הפלות או מוות בסמוך ללידה בשנים 1816–1870{{הערה|שם=דורות}}{{הערה|על פי מרשם התושבים של ברודי}}. חלק מהנתונים אינם מדויקים.{{ביאור|חסרות רשומות של לידות החל מ-1 באפריל 1861; חסרות רשומות של פטירות בין 1 בינואר 1827 ל-16 במרץ 1829 וכמו כן החל מ-1 באפריל 1861; מספרי הנישואין והגירושין אינם סבירים{{הערה|שם=דורות}} ולכן סביר להניח כי לא כל הזוגות דווחו לעירייה על הנישואין והגירושין, אלא רק לרב העיר}} מהטבלה ניתן ללמוד על פטירות של תינוקות ושל נשים בלידה, על תוחלת החיים, על אחוזי נישואין וגירושין, וכן על שנים עם אחוזי פטירה גבוהים (למשל: 1831, 1848 ו-1855 - שנים שבהן היו בעיר מגפות [[כולרה]]){{הערה|שם=דורות}}.
{{גרף
 |type = rect
 |width = 600
 |height = 250
 |xAxisTitle =
 |yAxisTitle =
 |legend = מקרא
 |x = 1816-1820,1821-1825,1826-1830,1831-1835,1836-1840,1841-1845,1846-1850,1856-1860,1861-1865
 |y1 = 4038,3686,3487,4917,4280,4294,3980,3425,3892,192
 |y2 = 3373,4159,2792,6032,3745,3892,5037,5368,2870,165
 |y3 = 161,122,95,91,61,55,38,37,76,130
 |y4 = 0,2,9,13,2,8,1,5,0,0
 |y5 = 340,630,424,1208,833,796,658,1009,685,42
 |y1Title = לידות
 |y2Title = פטירות
 |y3Title = נישואין
 |y4Title = גירושין
 |y5Title = הפלות או מוות בסמוך ללידה
 |colors = #800000aa,#80ff8000,#80aa8000,#800bb450,#8000000ff
}}

==כלכלה==
[[קובץ:Austrian_border_with_Russia_at_Brody_(western_Ukraine),_1905.jpg|ממוזער| מעבר הגבול בין [[האימפריה האוסטרית]] ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] (ברודי, [[1905]])]]
בקהילת ברודי היה מספר רב של יהודים והיא מלאה תפקיד משמעותי ביחס לקהילות האחרות ב[[גליציה המזרחית]]{{הערה|שם=זכור}}. מעמדה הייחודי של ברודי עוצב בעיקר מכוח היותה מרכז של למדנים וגדולי תורה במאה ה-18 ומרכז של משכילים במאה ה-19{{הערה|שם=נר}}. במהלך השלטון האוסטרי בגליציה עבר גבול האימפריה במרחק של קילומטרים בודדים מהעיירה. גבול זה היה גבול האימפריה האוסטרית עם האימפריה הרוסית. מיקומו של הגבול הביא לכלל תושבי ברודי וליהודי ברודי בפרט תועלת מסחרית גדולה - בשל קרבתה של ברודי לגבול היא נחשבה לעיר גבול ולכן זכתה למעמד של "עיר חופשית" החל משנת [[1799]] - מה שאפשר לתושבי העיר לסחור עם כל מדינות אירופה{{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=נר}}. בתקופות שבהן התחבורה התבססה על [[סוס]]ים ו[[מרכבה (רכב)|מרכבות]], לברודי הייתה חשיבות כלכלית גדולה בשל יתרונות [[טופוגרפיה|טופוגרפיים]]{{הערה|שם=דורות}}. בין יהודי ברודי ליהודי [[ווהלין (מחוז)|ווהלין]] קשרי מסחר מפותחים. מיקומה הגאוגרפי של ברודי הקנה לה יתרון והגיעו אליה סוחרים מכל אירופה.

הרשויות האוסטריות יצרו קשרים עם יהודים נאורים רבים במטרה לגרום להם להגר לברודי ולנצל את יכולות המסחר שלהם. מושל [[גליציה]] באותה תקופה אמר כי בגליציה ניתן למצוא [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]], [[תנועת החסידות|חסידים]] ו[[יהדות קראית|קראים]], אך יהודים נאורים ניתן למצוא רק בברודי. ברודי בלטה כמרכז [[תרבותי]] ו[[כלכלה|כלכלי]] [[יהודי]] באזור. ברודי הייתה עיר חופשית ממס בתקופת השלטון האוסטרי, עובדה שקידמה את מעמדה כעיר מסחר מרכזית במזרח גליציה. הקשרים המסחריים הבינלאומיים שלה קידמו רעיונות חדשים ותהליכי [[הארה]] והפכו את ברודי למרכז אינטלקטואלי.

בשנת [[1704]] נקנתה העיר בידי [[משפחת פוטוצקי]]{{הערה|שם=בית התפוצות}}. יהודים רבים חכרו או ניהלו את אחוזותיהם של בני המשפחה, בעוד אחרים עבדו אצלם בתור חייטים, סורגים או סוחרים{{הערה|שם=בית התפוצות}}. בשנת [[1765]] היו בברודי 163 אנשי דת שהועסקו על ידי הקהילה. בשנת [[1827]], היו בגליציה 11,718 סוחרים יהודים. 1,134 מהם (כ-10%) התגוררו וסחרו בברודי{{הערה|שם=נר}}. באותה שנה התגוררו בברודי 36 [[ברוקר]]ים ו-9 בנקאים יהודים. באותה תקופה, 163 מפעלים מתוך 175 בסך הכל היו בבעלות יהודים.

==חיי הדת בברודי==
[[קובץ:Синагога 02.JPG|ממוזער|בית הכנסת בברודי]]
רבני ברודי וחכמי הקלויז בברודי היו ידועים ומפורסמים בעולם היהודי בגדלותם בתורה, במיוחד התפרסמו לומדי הקלויז שעסקו גם בלימוד קבלה ובאימוץ מנהגי מקובלים. כמו כן ידועה הלחימה ב[[שבתאות]] וב[[תנועת החסידות]].

===בית הכנסת בברודי===
{{הפניה לערך מורחב|בית הכנסת הגדול בברודי}}

===רבני ברודי===
ברודי הייתה ידועה בעיקר בזכות רבניה בני משפחות קצנלנבוגן, באב"ד, רוקח, הורוויץ, וקריסטיאנפולר{{הערה|שם=דורות}}. הרבנים בני משפחת קריסטנאפולר, המוכרת מבין משפחות הרבנים בברודי, חלשה על משרת הרב לסירוגין במהלך [[המאה ה-18]]. ראש השושלת, הרב מאיר קריסטיאנאפאלער הראשון נישא לביתו של הרב אברהם שכני'ש מברודי, וכיהן תחילה כרב בעיירה קריסטיאנפול שב[[גליציה המזרחית]]. בשנת [[1785]] החל לכהן כרב העיר ברודי וכיהן בתפקיד זה כשלושים שנה. אחריו שימש בתפקיד זה הרב אריה לב תאומים, מפאת גילו הצעיר של בנו של קריסינאפולר, הרב יחיאל מיכל בנציון. אריה לב תאומים כיהן בתפקיד זה עד שנת [[1831]], לקראת סוף כהונתו חלה הרב, ולכן בשנים [[1827]]–1831 הצטרף אליו הרב אליעזר לנדא, בנו של "[[הנודע ביהודה]]", ללא ידיעתו. בשנת 1831 מתו השניים ממגפה שהתחוללה בברודי. לאחריהם נכנס לתפקיד הבא בשושלת קריסטנאפולר, יחיאל מיכל בנציון. הוא היה אחד מהרבנים החשובים ביותר בברודי, וכן אחד המשכילים שבהם, ובשל כך הוערך גם בידי תושבי המקום הלא-יהודים. הוא כיהן בתפקיד זה במשך שלושים ושניים שנים, עד יום מותו. החליפו אותו שני רבנים שחלקו בתפקיד – בנו, הרב מאיר השני, וכן הרב מנחם מנדל שור, שהיה [[דיין (הלכה)|דיין]] בברודי. הרב מאיר השני היה האחרון בשושלת הרבנים בני משפחת קריסטנאפולר{{הערה|שם=אישים|הרב מאיר וונדר, '''קהילות ואישים בגליציה''' (עמודים 38–55), יהדות גליציה ובוקובינה, ירושלים (2015)}}.

======רשימת רבני ברודי הידועים החל מהמאה ה-17======
*הרב שאול קצנלנבוגן (1664–?){{הערה|שם=זכור}}
*הרב יצחק קראקובר{{הערה|שם=זכור}}
*הרב יצחק קראווקר{{הערה|שם=נר}}
*הרב אברהם כהנא{{הערה|שם=נר}}
*הרב [[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח]] (1714–1718{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=נר}} או 1718–1735{{הערה|שם=זכור}} )
*הרב [[יעקב יוקעל הורוויץ]] (1736–1747){{הערה|שם=נר}}
*הרב נתן נטע (1748–1756){{הערה|שם=נר}}
*הרב [[יצחק הלוי הורוויץ]] ([[ה'תקכ"א]]-[[ה'תקכ"ה]] [[1760]]–[[1765]]){{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=נר}}
*הרב יוסף שצקס (1765–1771){{הערה|שם=נר}}
*הרב הירש צבי (1771–1785){{הערה|שם=נר}}
*הרב [[מאיר קריסטינפולר]] הראשון (-[[ה'תקע"ה]]) (1785–1815){{הערה|שם=נר}}
*[[רבי אריה יהודה לייב תאומים]] ([[ה'תקע"ה]]-[[ה'תקפ"ז]]) (1815–1831){{הערה|שם=נר}}
*הרב [[אלעזר לנדא]] ([[ה'תקפ"ז]] בערך-[[ה'תקצ"ז]])(1827–1831){{הערה|שם=נר}}
*הרב יחיאל מיכל בנציון (1831–1863){{הערה|שם=נר}}
*הרב מאיר קריסטיאנאפאלער השני (1866–1886){{הערה|שם=אישים}}
*הרב מנחם מנדל שור (1867–1903){{הערה|שם=נר}}
*הרב יצחק חיות (1894–1901){{הערה|שם=נר}}
*הרב [[אברהם מנחם הלוי שטיינברג]] ([[ה'תרס"ז]]-[[ה'תרפ"ח]]) (1908–1928){{הערה|שם=זכור}}{{הערה|שם=נר}}
*הרב משה שטיינברג (1928–1942){{הערה|שם=זכור}}

===בתי העלמין===
[[קובץ:Brody_Jewish_Cemetery_(18).jpg|ממוזער|מצבות בבית הקברות היהודי "החדש" בברודי|טקסט=]]
בברודי קיימים שלושה [[בית עלמין|בתי קברות]] של בני הקהילה היהודית:{{הערה|שם=תולדות47|[[נתן מיכאל גלבר]], '''תולדות יהודי ברודי''', ערים ואמהות בישראל ו', הוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים, תשט"ו, עמוד 47}}
#בית העלמין העתיק - פעל במשך 25 שנה, בשנים 1600–1625. ממוקם ליד בית הכנסת במרכז העיר{{הערה|שם=תולדות47}}.
#בית העלמין הישן - פעל במשך 195 שנה, בשנים 1625–1830. ממוקם במרכז העיר{{הערה|שם=תולדות47}}.
#בית העלמין החדש - פעל בשנים 1830–1941. ממקום בצפון העיר{{הערה|שם=תולדות47}}. הוא משתרע על שטח של 100 [[דונם]]{{הערה|שם=דורות}} ומוקף בגדר{{הערה|שם=בית התפוצות}}{{הערה|שם=דורות}}. זהו בית הקברות היהודי הגדול ב[[מזרח אירופה]]{{הערה|שם=רוסית1|{{קישור כללי|כתובת=http://myshtetl.org/lvovskaja/brody.html|אתר=Мой   штетл|כותרת=Броды|שפה=רוסית}}}}.

===הקלויז===
{{הפניה לערך מורחב|הקלויז בברודי}}
הקלויז נוסד על ידי הרב חיים ב"ר אברהם לנדא (בן דודו של רבי [[יחזקאל לנדא]]), שהיה לפני כן רבה של פודקאמין. שנת היווסדותו של הקלויז אינה ידועה במדויק, אך מקובל לחשוב שנוסד בין שנת [[תפ"ב]] לשנת [[ת"ץ]] ([[שנות ה-20 של המאה ה-18]]){{הערה|שם=המכלול|{{קישור כללי|כותרת=הקלויז בברודי|אתר=המכלול|כתובת=https://www.hamichlol.org.il/הקלויז_בברודי|שפה=עברית}}}}. רבים מחכמי הקלויז התגוררו בקלויז במשך כל ימות השבוע, ורק בשבתות חזרו לבתיהם (לעיתים אף מחוץ לברודי). לקבוצה הנבחרת והבוגרת של הקלויז, כאלו שהיו מעל גיל 30 ונודעו כ[[מקובלים]], הורשו להצטרף ל[[מניין]] שהתפלל ב[[שטיבל]] סמוך לקלויז, שבו התפללו מתוך [[סידור האר"י]]. רק אותם מקובלים הורשו ללבוש בגדים לבנים בשבתות ובחגים. קבוצה זו, שהושפעה בעיקר מהרב חיים צאנזר, שהיה אחד מחכמי הקלויז, נהגה במנהגי סגפנות מבית מדרשם של [[חסידי אשכנז]].

באביב [[ה'תקי"א]] תכננו חכמי הקלויז (בהשפעת הרב [[חיים צאנזר]]) להתכנס ולהכריז ביום השוק [[חרם (נידוי הלכתי)|חרם]] על הרב [[יהונתן אייבשיץ]], [[קמיע]]ותיו וספריו. הרב יחזקאל לנדא ניסה למנוע את החרם, וכתב מכתב אישי לכל אחד מהחכמים ובו ביקש מהם שלא להחרים את הרב מחשש ל[[חילול השם]]. בהשפעתו החרם נדחה, אך לאחר פרסום הספר "[[ואבוא היום אל העין]]" שיוחס לרב אייבשיץ, הסיר לנדא את התנגדותו לחרם ואף החליט לתמוך בו. בסופו של דבר החרם בוצע באלול [[ה'תקי"ב]]. ב[[סיוון]] [[ה'תקט"ז]] הכריזו חכמי הקלויז חרם על חסידיו של [[יעקב פרנק]]. ב[[כ' בסיוון]] [[ה'תקל"ב]] הצטרפו חכמי הקלויז (ופרנסי הקהילה) ל[[ההתנגדות לחסידות|מאבק בחסידות]], ובקלויז הוכרז חרם על ה[[חסידים]] והנוהגים במנהגי חסידות (למשל תפילה ב[[נוסח ספרד]]). בחרם הוחרג בפירוש מניין המקובלים של הקלויז עצמו, שרק לו הותר לנהוג במנהגי האר"י.

אופיו המיוחד של הקלויז הקנה לו יראת כבוד בקרב הציבור בברודי ומחוצה לה, ואגדות רבות נכרכו אודות חכמי הקלויז. בין חכמי הקלויז היו הרב [[יצחק הלוי הורוביץ]], הרב [[אברהם גרשון מקיטוב]], הרב [[יצחק מדרוהוביטש]], הרב [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], הרב [[מרדכי זאב אורנשטיין]] (המשנה לרב המדינה של גליציה), רבי [[משולם איגרא]], רבי [[נחמן מהורדנקא|נחמן מהורודנקא]], הרב [[שבתי מרשקוב]], הרב אלעזר רוקח (אביו של רבי שלום מבעלזא) והרב [[אפרים זלמן מרגליות]]{{הערה|{{קישור כללי|אתר=[[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]|כותרת=אפרים זלמן מרגליות|כתובת=http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1862|שפה=עברית}}}}.

==הקהילה בתרבות==
הסופר [[אונורה דה בלזק]] עצר בברודי בשנת [[1847]] בדרכו לאוקראינה. הוא אמר עליהם {{ציטוטון|יהודי ברודי, למרות המיליונים שהם יכולים "לעשות", לא יעזבו את הטקסים שלהם מאחור}}. [[יוזף רות]], סופר יליד העיירה, הזכיר גם הוא את העיירה בספרו "The Radetzky March" שהתפרסם בשנת [[1932]]. העיירה נזכרת גם ב[[סיפור קצר]] של [[איסאק באבל]] שפורסם בשנת [[1933]] ועונה לשם "Red Cavalry"{{הערה|שם=מדריך יהודים|{{קישור כללי|כתובת=https://jguideeurope.org/en/region/ukraine/eastern-galicia-podolia-and-bukovina/brody/|אתר=JGuideEurope|כותרת=Brody|שפה=אנגלית}}}}.

==הנצחה==
[[קובץ:bro06.jpg|ממוזער|180px|[[מצבת זיכרון]] בישראל ל[[הקהילה היהודית|קהילת]] ברודי (שדרת הקהילות, [[בית העלמין הדרום]])|טקסט=]]
בחלקו המזרחי של בית הקברות החדש בברודי ממוקמת [[אנדרטה]] לזכר יהודי ברודי שנרצחו בשואה{{הערה|שם=דורות}}. לזכר הקהילה יצא ספר זיכרון, '''נר תמיד - יזכור לברודי''', בעריכתו של אביב מלצר.

ב[[בית העלמין הדרום (בת ים)|בית העלמין הדרום]] ב[[בת ים]] מונחת מצבה לזכר קדושי ברודי. המצבה נחנכה ביום שני, [[י"ט באייר]] [[ה'תשמ"ז]], [[18 במאי]] [[1997]]{{הערה|שם=נר}}.

==לקריאה נוספת==
*חיים גרטנר, 'היפרדות האליטות' – רבנים, משכילים, ובעלי הון בברודי, '''הרב והעיר הגדולה – הרבנות בגליציה ומפגשה עם המודרנה 1815–1867''', מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ירושלים, תשע"ג, עמ' 163–239.
*'''האנציקלופדיה העברית, כרך ט''', ירושלים - תל אביב, תשכ"ד.
*[[נתן מיכאל גלבר]], '''תולדות יהודי ברודי''', ערים ואמהות בישראל ו', הוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים, תשט"ו
*'''פנקס הקהילות, פולין, כרך שני, גליציה המזרחית''', יד ושם, ירושלים, תש"ם.
*אביב מלצר, '''[https://www.nypl.org/sites/default/files/brodyyizkorbook.pdf נר תמיד – יזכור לברודי: ספר זיכרון לקהילת ברודי והסביבה]''', הוצאת ארגון יוצאי ברודי ישראל, רמת גן, תשנ"ד
*הרב מאיר וונדר, '''קהילות ואישים בגליציה''', יהדות גליציה ובוקובינה, ירושלים (2015), עמ' 38–55.
*Khonigsman, '''Evrei goroda Brody''', p.102

==קישורים חיצוניים==
*הדסה קלימן, [https://zachor.michlala.edu/khila/brodi.asp קהילת ברודי], זכור - אמונה בימי השואה
*[https://dbs.bh.org.il/he/ברודי/מקום ברודי], בית התפוצות
*[https://www.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/ghetto_details.asp?cid=162 ברודי (Brody)], המכון הבין-לאומי לחקר השואה - [[יד ושם]]
*[https://sztetl.org.pl/he/towns/b/925-brod-brvdy Brod (ברודי)], שטעטל וירטואלית
*{{הארץ|רוחמה אלבג|עיר שלמה של יהודים נשארה שם, ואנו הולכים להציל את הקורקבן שלנו|1.876050|15 באפריל 2003}}
*[http://www.routestoroots.com/resr5a.html גלריית תמונות]

==ביאורים==
{{ביאורים}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קהילות יהודיות באוקראינה|ברודי]]
[[קטגוריה:יהדות התפוצות לפי עיר|ברודי]]
[[קטגוריה:קהילות יהודיות שמונצחות בבית העלמין הדרום|ברודי]]
[[קטגוריה:קהילות יהודיות שהושמדו בשואה]]
[[קטגוריה:יהדות ברודי|*]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=קהילת יהודי ברודי|גרסה=34640010|פריט=Q21051079}}