הצגת המקור של הדף "קאע אל-יהוד"

{{שכונה
| שם בשפת המקור = قاع اليهود
| תמונה = 
| כיתוב = [[קאע אל-יהוד]]
| עיר = [[צנעא]]
| תאריך ייסוד = [[ה'ת"ם]] ([[1680]])
| מייסדים = [[יהדות צנעא|יהודי צנעא]]
| שטח = 300 דונם
| אוכלוסייה = 
| קואורדינטות = 
| מפה = {{מפת מיקום|מדינה=צנעא|שם=קאע אל-יהוד|רוחב=15.3496145|אורך=44.1947774|כיוון כתב=שמאלה|כותרת=לא|מקרא=מיקום קאע אל-יהוד במפת [[צנעא]]}}
}}
'''קאע אל-יהוד''' (ב[[ערבית]]: '''قاع اليهود''') פירושו: "בקעת היהודים" (נקראה גם: "קאע ביר אל-עזב",<ref>כך נקראה ב[[כתובה|כתובות]]. כתובה מקאע אל-יהוד ב[http://www.moreshet-auctions.com/ketubah-written-by-hand-on-paperkabir-el-azav-sanaa-yemen-1877 אתר מורשת מכירות פומביות], שכתוב בה "קאע ביר אלעזב".</ref> ב[[ערבית]]:  قاع بير العزب, פירושו: בקעת [השכונה] ביר אל-עזב), היא [[שכונה]] שבנו [[יהדות צנעא|יהודי צנעא]], ובה התגוררו החל מ[[המאה ה-17]] עד ל[[מבצע על כנפי נשרים|עלייה הגדולה]] בשנת [[ה'תש"ט]] ([[1949]]).<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=[[עמרם קורח|הרב עמרם קרח]]|שם=סערת תימן|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=|שנת הוצאה=תשי"ד (1954)|עמ=יא-יד}}</ref> כיום נקראת השכונה גם "קאע אל-עֻלֻפִי" (בערבית: قاع العلفي),<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.google.co.il/maps/place/Qa'a+Al+Ulufi,+צנעא,+תימן/@15.3505673,44.1985394,16z/data=!3m1!4b1!4m5!3m4!1s0x1603dba09db4bdf5:0x4a8f900f722455cc!8m2!3d15.3514711!4d44.1945645?hl=iw|הכותב=|כותרת=גוגל מפות|אתר=|תאריך=}}</ref> או "אלקאע" (ב[[ערבית]]: القاع).

== היסטוריה ==
לאחר שוב הגולים מ[[גירוש מוזע|גלות מוזע]] בשנת [[ה'ת"ם]] ([[1680]]), לא הורשו היהודים לחזור לבתיהם בשכונת [[אלסאילה]] שבתוך חומות העיר העתיקה של [[צנעא]], ונאלצו לבנות את שכונתם מחדש מחוץ לחומות העיר, בבקעה ממערב לשכונת [[ביר אל-עזב]], שהייתה שורצת חיות רעות ובמיוחד [[צבועיים|צבועים]] (בערבית: "אלסמע", או: "אלצַ'בְּע").<ref name=":0" />

[[בית יהודי בצנעא|בתי השכונה]] אופייניים בדלותם החיצונית, בנויים לבנים ובוץ, וצמודים אחד לשני, כדי לאפשר את בריחת יושבי הבית לבתים הסמוכים כאשר פורצים לבית שודדים או גנבים, מה שהיה נפוץ מאוד אז.<ref name=":0" />

== מבנה השכונה ==
השכונה בנויה מ-3 חלקים עיקריים:<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=[[עמרם קורח|הרב עמרם קרח]]|שם=סערת תימן|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=|שנת הוצאה=תשי"ד (1954)|עמ=קעה-קעז}}</ref>
* '''השכונה המרכזית''' - עיקר השכונה.
* '''אַלְקַרְיֵה אַלְגֲּדִּידּ''' - השכונה החדשה, שנבנתה בזמן שלטון ה[[האימפריה העות'מאנית|טורקים]] בתימן.
* '''אַלצֻּלְבִּי''' - רחבה גדולה המפרידה בין השכונה הערבית [[ביר אל-עזב]] לבין השכונה היהודית.

=== השכונה המרכזית ===
השכונה המרכזית נבנתה בין 3 רחובות ראשיים מרכזיים, שפתוחים ממזרח ל"אלצולבי", וממשיכים מערבה:
* '''אלפַיְשׁ''' - רחוב ראשי שגבל את השכונה המרכזית מדרום.
* '''אלסוּק''' - השוק המרכזי של השכונה. חלקו המזרחי נקרא "סוק אלחב" (=שוק התבואה), ממשיך מערבה כ"סוק אלבז" (=שוק הבדים), ובהמשכו נקרא "סוק אלטַיְרִי" - על שם בית הכנסת "אלטַיְרִי" שנמצא בו.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=[[זוהר עמר|פרופ' זהר עמר]]|שם=מפנקסו של חנווני יהודי מצנעא|כתב עת=|עמ=118-120}}</ref> בהמשך הרחוב ישנו אזור שנקרא "ראס אלקאע" (=ראש הבקעה).
*רחוב שחלקו המזרחי היה נקרא '''שארע אלרישה''' וחלקו המערבי נקרא '''פיש אלערק''', היה גבולה הצפוני של השכונת המרכזית, אך בחלקו המזרחי נבנו גם בתים בצפונו.

=== אלקריה אלגדיד ===
בשנת [[ה'תרל"ו]] ([[1876]]), בזמן שלטון ה[[האימפריה העות'מאנית|טורקים]] בתימן, הותר ליהודים להרחיב את שכונתם (מה שלא היה אפשרי בזמן שלטון ה[[אימאם]]).{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[עמרם קורח|הרב עמרם קרח]]|שם=סערת תימן|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=|שנת הוצאה=תשי"ד (1954)|עמ=מג}}}}

גבולות השכונה החדשה הם "אלפַיְשׁ" מצפון, שכונת "אלבֲּלֲקֵה" הערבית ממזרח, פרדס מצד מערב, ושתי גינות קטנות מצד דרום שהפרידו בין השכונה לבין החומה.<ref name=":1" />

=== אלצולבי ===
רחבה גדולה המפרידה בין השכונה הערבית [[ביר אל-עזב]] לבין השכונה היהודית. כיום הוקמה במקומה גינה ציבורית שנקראת "חדיקה' אלקאע" (ב[[ערבית]]: حديقة القاع, גינת הבקעה).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.google.co.il/maps/place/حديقة+القاع،+Sana'a,+תימן‭/@15.3497949,44.1979413,17z/data=!3m1!4b1!4m5!3m4!1s0x1603db09fd9f6199:0xee9c04dba6963aa8!8m2!3d15.3500167!4d44.1961212?hl=iw|הכותב=|כותרת=גוגל מפות|אתר=|תאריך=}}}}

== בתי כנסת ==
בשכונת היהודים בצנעא היו מספר רב של [[:קטגוריה:תימן: בתי כנסת|בתי כנסת]] יחסית לתושבי השכונה. קשה לקבוע את מספרם המדויק, מכיוון שהיו הרבה בתי כנסת קטנים שנפתחו בבתים.{{הערה|הרב [[יוסף קאפח]], קהילת צנעא שבתימן, '''כתבים''' ב, יוסף טובי, תשמ"ט (1989), עמ' 861–871}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=יחיאל נחשון|שם=בתי הכנסת בצנעא (במאות י"ח-י"ט)|מקום הוצאה=נתניה|מו"ל=האגודה לטיפוח חברה ותרבות|שנת הוצאה=תש"ס (2000)}}}}
{| class="wikitable"
|+בתי הכנסת ב[[קאע אל-יהוד]] עד אמצע [[המאה ה-20]]
!שם
!שנות פעילות
!מייסד
!מידע נוסף
|-
|[[בית אלאוסטא]]
|[[1740]]~ - [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|[[שלום עראקי|סאלם עראקי (הכהן)]]
|גדול ומלבני (רוחבו גדול מאורכו)
|-
|בית בדיחי
|[[ה'תרל"ג]] ([[1873]]) - [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|סאלם בדיחי
|
|-
|אלגדיד
|[[ה'תרל"ו]] ([[1876]]) - [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|תושבי "אלקריה אלגדיד"
|
|-
|בית אלג'מאל
|[[ה'תרל"ו]] ([[1876]]) - [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|יעיש אלג'מאל
|
|-
|בית אלג'ספאן
|? - [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|?
|
|-
|בית אלג'רשי
|[[ה'תרל"ח]] ([[1878]]) – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|יחיא אלג'רשי
|בעל חצר גדולה שבה נהגו לקיים עצרות תפילה
|-
|בית אלד'מארי
|? – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|?
|
|-
|בית חבארה
|? – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|סאלם חבארה אלאוסטא
|
|-
|בית חג'אג'י
|? – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|?
|בזכות היותו קטן וצנוע ניצל מגזירת החרבן
|-
|בית אלטירי
|? – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|אברהם אלטירי
|
|-
|בית יצחק
|[[ה'תרמ"ח]] ([[1888]]) – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|[[יחיא יצחק הלוי|משפחת יצחק]]
|
|-
|[[בית כחלאני]]
|? – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|סעיד בן משה כחלאני
|
|-
|בית אלכסאר
|? – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|?
|
|-
|אלמדרש
|? - [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|?
|נתכנה "אלמדרש" מפני שנהגו לארח בו יהודים
מקהילות אחרות שנזדמנו ל[[צנעא]]
|-
|בית אלמסורי
|[[ה'ת"ם]] ([[1680]]) – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|?
|
|-
|בית סיאני
|[[ה'ת"ם]] ([[1680]]) – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|?
|
|-
|בית סעאדי
|[[ה'ת"ם]] ([[1680]]) – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|?
|
|-
|בית עואץ'
|[[ה'ת"ם]] ([[1680]]) – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|?
|
|-
|בית אלעזירי
|[[ה'ת"ם]] ([[1680]]) – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|[[שלום עראקי|סאלם עראקי (הכהן)]]
|
|-
|בית אלערק
|[[ה'ת"ם]] ([[1680]]) – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|?
|
|-
|בית אלפנחס
|? – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|משפחת פנחס
|
|-
|[[בית צאלח]]
|[[ה'ת"ם]] ([[1680]]) – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|סעיד בן יוסף צאלח
|שימש כישיבה של [[יחיא צאלח|מהרי"ץ]].
מפאת גודלו, יופיו וחשיבותו של בית הכנסת, הוא מילא תפקיד

מרכזי כמקום עצרות תפילה, כינוסים, ומיקומה של הישיבה הגדולה.
|-
|בית מדרש הרב קאפח
|? – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|[[יחיא קאפח|מארי יחיא אלקאפח]]
|
|-
|בית ריעאני
|[[ה'ת"ם]] ([[1680]]) – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|?
|
|-
|[[בית אלשיך]]
|[[ה'ת"ם]] ([[1680]]) – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|[[יחיא הלוי|מארי יחיא הלוי]]
|בו הייתה הספרייה הגדולה והחשובה ביותר בצנעא
|-
|בית שמעון
|? – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|האחים למשפחת שמעון
|היה נחשב מפואר מאד
|-
|[[בית שרעבי]]
|[[ה'ת"ם]] ([[1680]]) – [[ה'תש"ט]] ([[1949]])
|?
|
|}

== שערים ==
ביוזמת [[יחיא אביץ'|הרב יחיא אלאביץ']] הוקף הרובע היהודי של צנעא בחומה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שמואל לבני|שם=איש על העדה|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=הקדמה}}}} בחומה זו היו 4 שערים:
* '''באב אלקאע''' – השער הדרום מערבי של השכונה, פתחו של "אלפיש".
* '''באב אלבלקה''' – השער הדרום מזרחי של השכונה, פתחו של "אלפיש", ומוביל לשכונת "אלבלקה" הערבית.
* '''באב אלבוניה''' – השער הצפון מזרחי של השכונה, פתחה העליון של "אלצולבי", ומוביל לשכונת "אלבוניה" הערבית.
* '''באב אלרום''' – השער הצפון מערבי של השכונה, פתחו של "פיש אלערק", ומוביל אל בית הקברות היהודי מחוץ לעיר.

== קישורים חיצוניים ==
* '''מפה של קאע אל-יהוד''' – הרב יוסף קאפח, '''הליכות תימן''', מודפסת בכריכת הספר
* [https://www.google.com/maps/d/u/0/edit?mid=1tiKdfg08dtpv53RqjN587-oSmi8MCd1i&ll=15.349651023487645%2C44.196603549877885&z=17 '''מפה של קאע אל-יהוד'''] - בנויה על מפה של גוגל מפות, בתוספת שמות ה[[רחוב]]ות, [[בית כנסת|בתי הכנסת]] ובתי המגורים

== ראו גם ==

* [[יהדות צנעא]]
* [[אלסאילה]]
*[[בית יהודי בצנעא]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:צנעא]]
[[קטגוריה:יהדות תימן]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=קאע אל-יהוד|גרסה=30479253|דרגה=נקי}}