הצגת המקור של הדף "פיניקס (גשושית)"

{{רכב חלל
|שם=פיניקס (Phoenix)
|תמונה=[[קובץ:Phoenix landing2.jpg|מרכז|250px]]
|כיתוב=נחיתת פיניקס על מאדים בעיני אמן
|סוכנות חלל=[[נאס"א]]
|יצרן=[[לוקהיד מרטין]]
|תאריך שיגור=[[4 באוגוסט]] [[2007]]
|משגר=[[דלתא 2]]
|אתר שיגור=LC-17, [[נמל החלל קייפ קנוורל]]
|אתר אינטרנט=http://phoenix.lpl.arizona.edu/
|סוג משימה=[[נחתת (חללית)|נחתת]]
|גרם שמיים=[[מאדים]]
|אתר נחיתה={{Coord|68.22|N|125.7|W|globe:mars_type:landmark|display=inline,title}}
|תאריך נחיתה=25 במאי 2008
|משך המשימה=25 במאי 2008 - 2 בנובמבר 2008
<small>(155 ימי מאדים)</small>
|משקל=350 ק"ג
}}
[[קובץ:PIA10903- "Dodo-Goldilocks" Trench.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום של סימני הקרח שצולם על ידי פיניקס]]
[[קובץ:Phoenix Mars Lander in testing PIA01885.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגשושית פיניקס במהלך בדיקה שנערכה ב[[ספטמבר]] [[2006]]]]
[[קובץ:Phoenix mission landing.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחת התמונות הראשונות שהגשושית פיניקס שידרה לכדור הארץ מראה את אחת הרגליים שלה]]
[[קובץ:Phoenix horizon view.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחת התמונות הראשונות שהגשושית פיניקס שידרה לכדור הארץ ובה נראה קו האופק ב"[[עמק הירוק]]"]]
[[נחתת (חללית)|נחתת]] ה[[מאדים]] '''פיניקס''' הייתה [[גשושית]] רובוטית ששימשה לחקר כוכב הלכת [[מאדים]]. גשושית זו צוידה במכשירים לחיפוש סביבות מתאימות לקיום חיים מיקרוביאליים כלומר יצורים חיים הדומים במורכבותם ל[[חיידק]]ים שעל [[כדור הארץ]], וכן חקר ההיסטוריה של המים. פיניקס לא צויידה באמצעי תנועה אלא נשארה במקום בו נחתה והשתמשה בזרוע רובוטית כדי לחפור לתוך הקרקע, בקרבת החללית. הגשושית נחתה על מאדים ב-[[25 במאי]] [[2008]] ופעלה עד סוף אוקטובר 2008.

התוכנית הובלה על ידי המעבדה הירחית והפלנטרית ב[[אוניברסיטת אריזונה]], תחת השגחת [[נאס"א]]. בתוכנית שותפות גם אוניברסיטאות אחרות מארצות הברית, קנדה, שווייץ וגרמניה, נאס"א, סוכנות החלל הקנדית ותעשיית האוויר-חלל.

==היסטוריה==
באוגוסט 2003 בחרה נאס"א את משימת פיניקס של אוניברסיטת אריזונה לשיגור ב-2007 במה שהיא מקווה שתהיה המשימה הראשונה של קו חדש של משימות קטנות וזולות המכונה תוכנית גשושיות המאדים (Mars Scout Program). הבחירה הייתה תוצאה של תחרות אינטנסיבית שארכה שנתיים ובה התחרו גם מוסדות אחרים. התקציב בסך 325 מיליון דולרים שהעניקה נאס"א לפרויקט גדול פי שישה מכל פרויקט בודד אחר שבוצע באמצעות מענק מחקר בהיסטוריה של אוניברסיטת אריזונה.

ד"ר פיטר סמית מהמעבדה הירחית והפלנטרית של אוניברסיטת אריזונה נבחר להוביל את המשימה כחוקר הראשי. הגשושית נקראה על שם [[עוף החול]] המיתולוגי -עוף שנולד מחדש מתוך אפרו. כמו העוף המיתולוגי, הגשושית מכילה רכיבים שנבנו בעבר עבור חלליות אחרות, ובהן בין היתר רכיבים מותאמים של הנחתת [[מארס סרוויור 2001]] ששיגורה בוטל בשנת 2000, וכן מספר מכשירים שהמריאו בנחתות קודמות כמו תורן המצלמות של מארס פ'אתפיינדר. [[לוקהיד מרטין]] שמרה על הנחתת הכמעט מוכנה משנת 2001 בסביבה מבוקרת אוויר מאז הופסק פיתוחה.

==השיגור והנחיתה==
[[חלון שיגור]] למאדים נוצר כל 26 חודשים כאשר מאדים וכדור הארץ מתקרבים זה לזה ושניהם באותו צד של השמש. בשל חלון השיגור הקצר נדחה שיגורה של גשושית אחרת [[דון (גשושית)|דון]] לספטמבר, וההכנות לשיגורה ייערכו לאחר שיגור הפיניקס. לטיל השיגור היסטוריה של הצלחות ובהם שני השיגורים בשנת 2003 של [[מרס רובר|ספיריט ואופורטיוניטי]] ו[[מארס פת'פיינדר]] ב-1996.

הגשושית שוגרה ב-[[4 באוגוסט]] [[2007]] על גבי [[משגר לוויינים וחלליות|משגר]] [[דלתא 2]] ונחתה על מאדים ב-[[25 במאי]] [[2008]]. הפיניקס חדרה לאטמוספירה של מאדים במהירות 21,000 קמ"ש ונחתה באותה דרך שבה נחתו חלליות [[תוכנית ויקינג|ויקינג]] בשנת 1976, בהאטת מהירותן באמצעות מצנח ורקטות נחיתה. 

הנחיתה הייתה אוטומטית, זאת מאחר שלאור לוקח כרבע שעה להגיע למאדים וזמן זהה להגיע בחזרה לכדור הארץ, לכן לא ניתן היה להנחיתה בעזרת פקודות ישירות מכדור הארץ.

בשנת 2007 פורסם דו"ח שחיבר פרופ' דירק שולץ-מקוץ' מאוניברסיטת מדינת וושינגטון והאיגוד האסטרונומי האמריקני, לפיה הפליטה מהרקטות הללו זיהמה את הקרקע באתרי הנחיתה של חלליות ויקינג ואולי הרגה כל יצור חי שהיה עלול לשהות שם. ההשערה זו פורסמה זמן רב לאחר שניתן היה לבצע שינויים כלשהם בגשושית בלא לעכב את הטיסה ולהפסיד את חלון השיגור. ניסויים שביצעו נילטון רנו מאוניברסיטת מישיגן (אף הוא חוקר שותף בפרויקט) וסטודנטים שלו ניסו להעריך כמה אבק יורם מפני השטח של מאדים בידי מנועי הנחתת.

==המשימה==
למשימת פיניקס יש שתי מטרות. האחת היא לחקור את ההיסטוריה הגאולוגית של המים - המפתח לסיפור הלא מפוענח של השינויים האקלימיים. השנייה היא לחפש אחר עדויות של אזור שבו חיים יכולים לשרוד בגבול שבין הקרח והקרקע, "לכלוך ביולוגי". מכשירי הגשושית מותאמים לחשיפת מידע אודות ההיסטוריה הגאולוגית ואולי גם הביולוגית של האזור הארקטי של מאדים. בשל העובדה שפיניקס תהיה הגשושית הראשונה שתשדר מידע מאחד הקטבים, היא תתרום לאסטרטגיה העיקרית של נאס"א במאדים - לעקוב אחר המים. המשימה העיקרית של הגשושית מיועדת להמשך 90 ימי מאדים (מעט יותר מ-92 ימי ארץ).

הגשושית פיניקס נחתה באזור עשיר בקרח-מים המכונה "העמק הירוק" הנמצא בקרבה לקוטב הצפוני של מאדים וביצעה שם משימות חקר שונות, החשובה שבהן היא לבחון האם לעיתים הקרח שבקטבי מאדים מפשיר והופך למים נוזליים. הטמפרטורות באזורי הקוטב אינן מתקרבות לרוב ל-0 מעלות צלזיוס, אך ככל הנראה מלחים שונים הנמצאים בקרקע מאדים מאפשרים למים נוזליים להתקיים על פני השטח של מאדים. החשיבות הגדולה בהימצאות מים נוזליים על פני מאדים היא שהימצאותם יכולה להצביע על סביבה המתאימה לקיום חיים. ואכן הגשושית העבירה נתונים על חומציותה של הקרקע, גילוי [[חומצה על-כלורית]] וב-[[4 באוגוסט]] [[2008]] דיווחה גם על קיומם של מים במאדים. המים יוכלו לשמש להפקת [[מימן]] ו[[חמצן]] ולשתייה, ולאפשר [[הארצה]] עתידית של מאדים. ב-[[2 באוקטובר]] 2008 פורסם כי פיניקס זיהתה [[שלג]] נופל מ[[ענן|עננים]] בגובה של כ-4 ק"מ, אשר נמס טרם הגעתו לקרקע.

הפיניקס הכילה גם [[תחנה מטאורולוגית]] שיכולה לבדוק את הרכב האטמוספירה האבק וחלקיקי המים, בעזרת קרן [[לייזר]] אנכית. מכשיר נוסף יבדוק מהי טמפרטורת פני המאדים.

==סיום המשימה==
משימת החללית תוכננה להמשך כשלושה חודשים, אך היא נמשכה כ-5 חודשים מ-25 במאי, מועד הנחיתה ועד קרוב לסוף אוקטובר. החללית נחתה לקראת שיאו של הקיץ באזור הארקטי של מאדים, וכך היא זכתה לשעות אור רבות, אותן ניצלה להטענת מצבריה. החשמל שיוצר שימש הן להפעלת המכשירים ובהם מכשירים זוללי אנרגיה כתנורים שחיממו את דגימות הקרקע לאלף מעלות צלזיוס, וכמובן לשמירה על חום תפעולי שבו שאר מכשירי החללית יכולים לפעול, למרות צינת המאדים. אמנם אורכה של כל עונת שנה במאדים כפול מבכדור הארץ, ובמאדים חשים גם בהבדל בין תקופה שבה כוכב הלכת קרוב יחסית לשמש, לבין תקופה שבה הוא מרוחק יחסית, דבר הממתן או מקצין בהתאמה את השפעת העונות, אך גם הקיץ הארוך תם. לאט לאט התקצרו הימים ועמן ולקראת סוף אוקטובר שידרו המדענים לחללית הנחיות לסגירה הדרגתית של המכשירים והשארת מצלמה בודדת עד שהקור יכריע אותה, ואולם בטרם הם הספיקו לכבות את המכשירים באופן יזום, נותק הקשר עם הנחתת, ולמעט הצלחה קצרה אחת ב-2 בנובמבר 2008, לא הצליחו המהנדסים ליצור קשר עם הפיניקס, וכעבור שבוע הוכרז למעשה על סיום הפרויקט.

הנתונים ששידרה הפיניקס, הן מהניסויים והן מהתחנה המטאורולוגית ישמשו את המדענים עוד זמן רב לצורך חקר פני השטח של מאדים והשוואת התנאים באזור הארקטי מול קו המשווה שבקרבתו פועלים הרכבים הרובוטיים ספיריט ואופורטיויניטי.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Phoenix mission}}
* [http://phoenix.lpl.arizona.edu/ דף הבית של הגשושית פיניקס]
* {{הידען||ריכוז הידיעות על הגשושית פיניקס|category/space_and_astronomy/robotic_space_missions/mars_missions/phoenix/}}
* {{הארץ|סוכנויות הידיעות|רכב החלל "טעם" מים במדבר האדום; נאס"א: מצאנו מים על מאדים|1.1340507|3 באוגוסט 2008}}
* {{ynet||"פניקס" זיהתה שלג על המאדים|3604340}}
*[http://www.youtube.com/watch?v=K_QndDGc82Y&feature=related אנימציה של פיניקס מהשיגור ועד לנחיתה בyoutube]
{{חקר מאדים}}
[[קטגוריה:משימות לחקר מאדים]]
[[קטגוריה:גשושיות אמריקאיות]]