הצגת המקור של הדף "עמוס (סדרת לוויינים)"

'''עמוס''' (מאנגלית: '''A'''ffordable '''M'''odular '''O'''ptimized '''S'''atellite AMOS) הוא שמה של סדרת [[לוויין תקשורת|לווייני תקשורת]] אזרחיים, המתופעלים על ידי חברת [[חלל תקשורת]]. הלוויינים הראשונים בסדרה נבנו על ידי [[התעשייה האווירית לישראל]]. עם הזמן, השם "עמוס" ניתן גם ללוויינים בייצור זר כעמוס 5, ועמוס 7, שמתופעלים על ידי חלל תקשורת וחלקם תוכננו על ידה כעמוס 17.
==היסטוריה==
פרויקט לווייני עמוס החל בשנת 1981 ביוזמת [[מאיר עמית]] (לשעבר ראש המוסד ושר התקשורת), [[חזי כרמל]] ו[[ז'אן פרידמן]] (איש עסקים צרפתי-ישראלי). השלושה הקימו את "החברה הכללית לשירותי לוויין", וגייסו משקיעים נוספים בישראל ובארצות הברית{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|המיעוט בחברה הכללית לשירותי לוויין: בעלי השליטה נישלו אותנו מהניהול ומרוקנים נכסים|1000375203|25 באוגוסט 2008}}}}. בספרו האוטוביוגרפי "ראש בראש", כתב עמית שתחילה ביקשו לעניין את חברת פרצ'יילד האמריקאית בפרויקט (החברה בנתה בשנות ה-70 את לוויין התקשורת {{אנ|ATS-6|ATS-6}}). בשיחות עם הנהלת החברה התברר כי יש לשריין תחילה את המקום בשמיים (slot בשפה המקצועית), באמצעות [[איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי]], אך באותן שנים רק ממשלות ולא חברות פרטיות, יכולו לשריין מקום בחלל. לכן עמית וכרמל פנו לשר התקשורת, [[מרדכי ציפורי]], וקיבלו אישור של ממשלת ישראל לפעול בשמה. חברת פרצ'יילד לבסוף לא הייתה מעוניינת להשתתף בפרויקט והם שכרו את שירותיה של [[התעשייה האווירית]] לתכנון וייצור של [[לוויין תקשורת|לווייני התקשורת]]{{הערה|{{הארץ|אמנון ברזילי|שחקן ישראלי חדש בחלל|1.750411|20 בנובמבר 2001}}}}. ב-1983 חתמו על הסכם עם מדינת ישראל על פיו הלוויינים יהיו בבעלות משרד התקשורת, והחברה הכללית לשירותי לוויין תספק את שירותי התקשורת באמצעות חברת "בזק" בישראל וללקוחות זרים. הפרויקט הושק רשמית בנובמבר 1984, בשם AMS - Affordable Modular Satellite{{הערה|{{מעריב|אברהם פלג|שני לוייני תקשורת "כחול לבן" ייצרו על ידי התעשייה האוירית|19841111|100}}}}{{הערה|אחר כל הוספה המילה Optimized כך ששם הפרויקט הפך ל-AMOS}}. היוזמה לפרויקט הייתה גם כתגובה לפרויקט "לוויין התקשורת הערבי" - Arabsat, יוזמה של [[הליגה הערבית]] שהושקה ב-1976 {{אנ|Arab Satellite Communications Organization}}{{הערה|{{מעריב|רחל פרימור|לוויין תקשורת ערבי|19760503|169}}{{ש}}{{דבר||הסכם לשיגור לוויין התקשורת הערבי "ערבסאט"|19811203|35}}{{ש}}{{מעריב|עודד גרנות|על הפרק: הפעלת לוויין ערבי|19770103|153}}}}.

פיתוח הלוויין נמשך מספר שנים במפעל מב"ת של התעשייה האווירית, במקביל לפיתוח לווייני הצילום מסדרת [[אופק (לוויין)|אופק]]{{הערה|{{כותרת ראשית||ה'לביא' של פת נקרא 'עמוס'|19880824|12}}{{ש}}{{גלובס||מפעל מב"ת - הרווחי ביותר במפעלי התעשייה האווירית|211901|23 במאי 2000}}{{ש}}{{הארץ|אמנון ברזילי|מפעל מב"ת של תע"א ייצר את הלוויין ארוס B ב-110 מ' ד'|1.721688|29 ביולי 2001}}}}. ב־19 בספטמבר 1988, שוגר לוויין הניסוי אופק-1 והוכרז ששיגור עמוס-1 מתוכנן לשנת 1992 על ידי טיל אריאן של [[סוכנות החלל האירופית]]{{הערה|{{מעריב|דן ארקין|אופק-1:מי שיודע לקרוא - מבין אותו היטב|19880923|104}}{{ש}}{{מעריב|אברהם פלג|הלוויין אופק 1 יסיים את מעופו|19881116|69}}}}. באוקטובר 1988, הודיע שר התקשורת [[גד יעקובי]] שכ-400 מיליון דולר הושקעו עד אז בפרויקט{{הערה|{{מעריב||בתחנת הלוויינים|19881020|98}}}}. ביוני 1989 אישרו שר האוצר [[שמעון פרס]] ושר הביטחון [[יצחק רבין]] מתן ערבות ממשלתית לפרויקט, שכלל ערבות לביקושים מקומיים של חברת "בזק", ערוץ שתיים וחברות הטלוויזיה בכבלים בסך 10 מיליון דולר, וערבות לרכישת שירותים על ידי התעשייה האווירית בסך 5 מיליון דולר. חברות זרות שהיו שותפות בפרויקט התחייבו לתמוך בו בסך של 8.5 מיליון דולר{{הערה|{{מעריב|יוסי גרינשטיין|פרס: לוויין התקשורת "עמוס" יכניס את ישראל לתעשיית החלל|19890604|65}}}}. במקביל הודיעה מערכת הביטחון שהלוויין אינו מתאים לצורכי צה"ל והיא לא תשתתף בפרויקט{{הערה|{{מעריב||מערכת הביטחון לא תשתתף בניסוי לווין התקשורת עמום|19881012|86}}}}{{הערה|{{מעריב|עמנואל רוזן|קצין קשר ראשי: לוויין התקשורת "עמוס" אינו מתאים לצרכי צה"ל|19890522|91}}}}. ביוני 1989 הוצג לראשונה פרויקט הלוויינים של התעשייה האווירית ב[[הסלון האווירי בפריז|סלון האווירי בפריז]]{{הערה|{{מעריב|דן ארקין|ה"מיג" התרסק הרוסים הרוויחו|19890616|101}}}}. ביוני 1989 נוסדה גם חברת "[[חלל תקשורת]]", כדי לשווק את שירותי התקשורת של הלוויין, ולספק שירות ללקוחותיו. בעלי המניות בחברה באותה עת היו התעשייה האווירית, "החברה הכללית לשירותי לוויין", חברת [[גילת טלקום|גילת תקשורת]] ושותפים נוספים{{הערה|{{גלובס|צביקה פז|שכר הלימוד של גילת תקשורת|456821|13 בדצמבר 2000}}}}.

בנובמבר 1992, לנוכח קשיים בגיוס ההון למימון המשך פיתוח פרויקט "עמוס" (שעל פי ההערכות באותה עת הסתכם בכ-164 מיליון דולר), החליט דירקטוריון התעשייה האווירית לבטלו, אם משרד האוצר לא יבוא לעזרתה. בינואר 1993 קיבל האוצר את דרישות התעשייה האווירית, ביניהן מתן ערבות מדינה בסך 100 מיליון דולר לגיוס הון למימון הפרויקט. בספטמבר 1993 חתמה התעשייה האווירית על הסכם עם ממשלת ישראל בדבר חכירת 3 [[משיב (RF)|משיבים]] מתוך 7 שבלוויין (משיב, פיסת החומרה בלוויין, הכוללת 2 מקטעי חלל, אשר קולטת את השידור מהקרקע ומחזירה אותו לשידור בבתי המשתמשים). תקופת החכירה נקבעה ל-10 שנים בסכום כולל של 150 מיליון דולר{{הערה|שם=שלו|{{גלובס|שי שלו|מבקר המדינה קבע: עמוס 1 הישג טכנולוגי, אך כישלון כלכלי|201063|17 במאי 2000}}}}.

שיגורו של "עמוס 1" נערך במאי 1996, בפיגור של כמעט שנה וחצי מהמתוכנן. באוקטובר 1999 פרסם [[מבקר המדינה]] דו"ח ביקורת על הפרויקט שקבע כי שיגור "עמוס 1" היה הישג טכנולוגי, אך כישלון כלכלי. עלות הפרויקט הסתכמה במאות מיליוני דולרים, חריגה של 70% מהתקציב שאישר דירקטוריון התעשייה האווירית בפברואר 1991. מנתוני התעשייה האווירית, שפורסמו במרץ 1998, עלה כי ההפסד הצפוי במשך שנות הפרויקט מגיע לעשרות מיליוני דולרים, לעומת תחזיות לרווח של לפחות 115 מיליון דולר, שהוצגו למדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר בשנת 1991{{הערה|שם=שלו|}}. עם זאת, לאחר שהחל לפעול בהצלחה, חתמה חברת "חלל תקשורת" תוך חודשים ספורים על חוזים להשכרת שירותים מהלוויין עם לקוחות זרים מחוץ לישראל, בין השאר עם [[רשתות טלוויזיה בארצות הברית|רשת הטלוויזיה האמריקאית]] [[HBO]] ששכרה חצי משיב באלומה האירופאית של הלוויין. לקוחות אירופאיים נוספים שאיתם חתמה על חוזים כללו את חברת "אנטנה הונגריה", ערוץ ATV הפולני, ערוצי 7-ABC ו-19-TV מרומניה, וחברת SPACEWAY מגרמניה{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|HBO תרכוש שירותים מלווין התקשורת עמוס|103837|31 בדצמבר 1996}}}}.

לאחר הצלחת שיגורו של "עמוס 1" והשכרת כל הקבילות שלו, המשיך הפרויקט לפעול על בסיסי כלכלי במימון השוק הפרטי, בהובלת חברת "חלל תקשורת". החברה חתמה על הסכם עם התעשייה האווירית לרכישת הלוויין "עמוס 2" תמורת כ-130 מיליון דולר ("עמוס 1" היה בבעלות התעשייה האווירית ולחברת "חלל תקשורת" היה רק זיכיון לשיווק שירותיו). העלות הכוללת של רכישת הלוויין והשיגור לחלל, לרבות רכישת פוליסת ביטוח, שיווק, הנהלה והוצאות ריבית, הייתה צפויה להסתכם ב-150 מיליון דולר. לצורך כך גייסה כ-55 מיליון דולר בהנפקת [[מניה|מניות]] ו[[איגרת חוב|איגרות חוב]] ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך בתל אביב]], בנוסף לקחה הלוואה בנקאית בסך 95 מיליון דולר, והון עצמי של כ-4 מיליון דולר. על פי ה[[תוכנית עסקית|תוכנית העסקית]], שהציגה בעת ההנפקה סך פוטנציאל ההכנסות השנתי של "עמוס 2" עמד על עד כ-44 מיליון דולר. ובמשך תקופת חייו היה צפוי עמוס 2 להניב 300 מיליון דולר הכנסות מובטחות. הלקוחה העיקרית של הלוויין הייתה [[yes הטלוויזיה בלוויין|חברת YES]], שהתחייבה מראש לשכור את שירותי תקשורת בסך 208 מיליון דולר למשך 11 שנים{{הערה|{{גלובס|שי שלו|פרוייקט "נאסא ישראל" יוצא לדרך: ח.ל.ל מגייסת 226 מ' ש'|439885|12 בספטמבר 2000}}{{ש}}{{גלובס|שי שלו|חברת ח.ל.ל מנסה לגייס 55 מיליון דולר באמצעות אג"ח למימון הלוויין "עמוס 2"|201045|17 במאי 2000}}}}.

בינואר 2002 הודיעה התעשייה האווירית על עסקת ענק לאספקת 10 לווייני תקשורת מסוג "עמוס" ל[[הרפובליקה העממית של סין|רפובליקה העממית של סין]] בעלות של כמיליארד דולר{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|עיסקת ענק בחלל: תע"א תספק לסין 10 לווייני תקשורת בכמיליארד דולר|555480|20 בינואר 2002}}{{גלובס|דרור מרום|תע"א תספק לסין שני לווייני תקשורת מסוג "עמוס" ב-180 מיליון דולר|554541|16 בינואר 2002}}}}.

==לווייני עמוס==
===עמוס 1===
{{ערך מורחב|עמוס 1}}
עמוס 1 הוא לוויין התקשורת הישראלי שפותח על ידי התעשייה האווירית, וכלל תתי-מערכות של החברות DASA הגרמנית ו־Alcatel Espace הצרפתית. שוגר ב־[[16 במאי]] [[1996]]. הוא נמכר לחברת אינטלסאט בשנת [[2009]] ויצא מכלל שימוש.

שימש בין השאר, לשירות טלוויזיה ישירות לבתים ([[DTH]]/[[DBS]]) על ידי חברת [[Yes הטלוויזיה בלוויין|yes]] ואחרים בארץ, על ידי HBO וחברות נוספות ב[[אירופה]]. חלל תקשורת הצליחה במהירות למלא את כל יכולת השידור של עמוס 1 ואף צברה בקשות נוספות, אי לכך החליטה החברה להרחיב את פעילותה ולשם כך יזמה את [[עמוס 2]], שכיום נמצא בבעלותה המלאה.

===עמוס 2===
{{ערך מורחב|עמוס 2}}
עמוס 2 שוגר ב־[[28 בדצמבר]] [[2003]], והוא משרת לקוחות בשלושה אזורי שירות: [[המזרח התיכון]] (כולל ישראל), [[אירופה]] והחוף המזרחי של [[ארצות הברית]]. שירותי השידור והתקשורת שמעניק הלוויין כוללים: הפצת שידורי טלוויזיה ורדיו ישירות לבתי הצופים (כמו השירותים שמציעה חברת YES הישראלית), הפצת שידורי טלוויזיה ורדיו למרכזי כבלים, הפצת שירותי אינטרנט, ושידור נתונים לרשתות תקשורת. הפרויקט שעלותו הוערכה בכ־150 מיליון דולר יצר הכנסות של כ־37 מיליון שקל עד תחילת 2005.

עמוס-1 ו-2 מוקמו בסמיכות האחד לשני (מעל קו האורך 4 מעלות מערב) על מנת ליצור מיקום משותף (CO LOCATION). מיקום משותף זה איפשר למשתמשי הלוויין להגדיל את יכולות השימוש בו, ללא צורך ב[[אנטנה]] נוספת. כעת עמוס-3 מחליף את עמוס-1 ונמצא בסמיכות ללוויין עמוס-2.
עמוס 2 סיים את חייו המסחריים באפריל 2017, וביצע תמרון התרחקות מהחגורה הגיאוסטציונארית. הלקוחות הועברו ללוויני עמוס 3 ועמוס 7{{הערה|שם=סוףחיים|[http://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=78848 חלל תקשורת: לאחר 13 שנה, הלוויין עמוס 2 הגיע לסוף חייו המסחריים], אתר ספונסר, מבוסס על הודעת חלל תקשורת לבורסה לניירות ערך בתל אביב, מתאריך 2 באפריל 2017}}.

===עמוס 3===
{{ערך מורחב|עמוס 3}}
עמוס 3 שוגר ב-[[28 באפריל]] [[2008]]. מטרתו הייתה להחליף את עמוס-1 שהוצא משירות ואף להגדיל את יכולות התקשורת הלוויינית של "חלל תקשורת". הלוויין מיועד לפעול עד 2026.

===עמוס 4===
{{ערך מורחב|עמוס 4}}
עמוס 4 שוגר ב-[[31 באוגוסט]] [[2013]]. משרת את אזור [[דרום-מזרח אסיה]]. הלוויין מיועד לשימוש עד 2025.

===עמוס i5===
ב-25 בנובמבר 2009 הודיעה חברת חלל תקשורת כי על מנת לענות לביקושים מוקדמים עבור שירותי עמוס 5 באפריקה, הגיעה החברה להסכם זמני להעברה ולהצבת לוויין תקשורת משומש מתוצרת חברת בת של לוקהיד מרטין ששוגר כבר ב-1995 מסין בשם AsiaSat2 למתן שירותים באפריקה בהקדם עד שישוגר עמוס 5 ב-2011. הלוויין ששמו הוחלף לעמוס i5 ונחכר לכשנה וחצי, הוצב בדצמבר 2009, בנקודה בחלל אליה שוגר בהמשך הלוויין עמוס 5. החברה החלה לספק באמצעותו שרותי תקשורת לוויינית מוקדמים באפריקה בינואר 2010, ללקוחותיה שהמתינו להפעלתו המסחרית של עמוס 5 (ששוגר בסוף 2011). הלוויין איבד את אמינותו התפעולית מוקדם מהצפוי בשל מחסור בדלק לתמרוניו חודשים מספר לפני שעמוס 5 שוגר ולכן חלל תקשורת העבירה את הלקוחות שקיבלו שרות באמצעותו, ללוויינים אחרים למשך מספר חודשים. לאחר ששוגר עמוס 5 והושלמו בדיקות המערכות שלו, הועברו אליו הלקוחות.

===עמוס 5===
{{ערך מורחב|עמוס 5}}
עמוס 5 פותח על ידי חברת Reshetnev ה[[רוסיה|רוסית]] כשחלקים ממנו נבנו גם בחברת אלקאטל אלניה ספייס ה[[איטליה|איטלקית]]. הוא שוגר מ[[קזחסטן]] ב-[[11 בדצמבר]] [[2011]], לאחר שתאריך השיגור המקורי נדחה במספר חודשים מפאת עיכובים בהרכבתו. פעילותו מיועדת לשרת בעיקר לקוחות מיבשת [[אפריקה]].

ב-[[21 בנובמבר]] [[2015]] בשעה 06:45 בבוקר [[שעון ישראל]] אבד הקשר עם הלוויין ובעקבות כך הופסקו השירותים שסופקו דרכו, ב-15 בדצמבר 2015 הודיעה [[חלל תקשורת]] שהכשל הוא מוחלט וסופי ואין יכולת להחזירו לפעולה.

===עמוס 6===
{{ערך מורחב|עמוס 6}}
היה מיועד להחליף את לווייני עמוס 2 ועמוס 3 המשרתים לקוחות מאירופה וישראל וגם לשרת לקוחות מאזור יבשת אפריקה יחד עם עמוס 5. באוקטובר 2015 נודע כי [[פייסבוק (חברה)|חברת פייסבוק]] שכרה כ-40 אחוז מיכולות תעבורת האינטרנט של הלוויין למספר שנים תמורת סכום של 95 מיליון דולר לצורך מיזם חברתי של חיבור מדינות מתפתחות ב[[אפריקה]] לרשת האינטרנט גם ללא תשתיות פיזיות כמו כבלי תקשורת.

ב-[[1 בספטמבר]] [[2016]] נהרס הלוויין כליל בעת פיצוץ שאירע ב[[משגר לוויינים וחלליות|משגר]] הטיל [[פאלקון 9]] של חברת [[SpaceX]] במהלך ניסוי, יומיים לפני שנועד לשגרו לחלל{{הערה|{{גלובס||הלוויין עמוס 6 הושמד; האם העסקה למכירת חלל לסינים בסכנה?|1001149805|1 בספטמבר 2016}}}}.

===עמוס 7===
{{ערך מורחב|עמוס 7}}
בסוף 2016 שכרה חלל תקשורת את AsiaSat 8 (מתוצרת לוראל, שוגר מארצות הברית ב-2014), לאחר אובדן עמוס 6 כדי לספק ללקוחותיה שרות זמני (4 שנים עם אופציה לשנה נוספת, ובסך הכל אמור לפעול עד 2022) במקום עמוס 6. חלל מיתגה את הלוויין בשם עמוס 7. הלוויין הוצב מחדש בנקודה 4 מעלות מערב (סמוך ללוויין עמוס 3) ולאחר שעבר סדרת בדיקות לתקינותו החלה הפעלתו המסחרית ב-27 בפברואר 2017{{הערה|[http://www.israeldefense.co.il/he/node/28682 הלוויין עמוס 7 נכנס לפעילות בשירות חלל תקשורת], עמי דומבה, IsraelDefense, {{כ}}27 בפברואר 2017}}. פעילותו נועדה להחליף את מרבית שירותי התקשורת שסיפקו עמוס 2, עמוס 5 וחלק מהפעילות שיועדה לעמוס 6 וצפוי לפעול בשירות חלל תקשורת עד פברואר 2022.

=== עמוס 17 ===
ב-[[21 בדצמבר]] 2016 חברת חלל תקשורת דיווחה כי התקשרה בהסכם עם קבוצת "[[בואינג]]" לפיו הזמינה החברה מבואינג את ייצור הלוויין עמוס 17, מערכותיו ושירותים נוספים. נכון ל-2018, עלות הפרויקט עומדת על 192 מיליון דולר{{הערה|שם=הנפקה|[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001230808 חלל תקשורת לא מחכה למשקיע: הודיעה על הנפקות הון וחוב] עמרי כהן, 9 באפריל 2018}}.

זהו לוויין מתקדם ביותר עם מטע"ד סיפרתי (Digital Channelizer), שפועל בשלושה תחומי תדר ומאפשר קישוריות בין כל האלומות בכל תחומי התדרים. זהו הלוויין הראשון עם מטע"ד מסוג HTS בתחום תדר C-band, מה שהופך אותו אטרקטיבי במיוחד למפעילי טלקום וממשלות.

הלוויין שוגר בהצלחה ב-[[7 באוגוסט]] [[2019]] בעזרת משגר מדגם [[פאלקון 9]] של חברת [[SpaceX]], לאחר עיכוב של מספר ימים עקב חשד לתקלה בשסתום אחד ממנועי המשגר{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן|הלוויין עמוס 17 שוגר בהצלחה לחלל|5564694|7 באוגוסט 2019}}}}. הלוויין יספק כיסוי [[תקשורת סלולרית#היסטוריה וסיווג של המערכות הסלולריות|לשירותי תקשורת]] מתקדמים כולל הדור החמישי של הסלולר ואינטרנט עבור יבשת אפריקה, המזרח התיכון, וחלקים מאירופה ואסיה{{הערה|{{וואלה!|מערכת וואלה! חדשות|הספירה לאחור החלה: הלוויין עמוס 17 ישוגר הלילה לחלל|3251824|06 באוגוסט 2019}}}}{{הערה|[https://www.space.gov.il/news-space/131687 שיגור עמוס 17 נדחה בעקבות תקלה במשגר של ספייס אקס]. [[סוכנות החלל הישראלית]]. 4 באוגוסט 2019}}. [[קו אורך|קו האורך]] הגאוגרפי מעליו הוא מרחף - 17° מזרח העניק ללוויין את זיהויו המספרי וזהה [[מסלול גאוסטציונרי|למסלול הגאוסטציונרי]] של הלוויין עמוס 5 שסיים את חייו ב-2015. אורך חיי הלוויין מתוכנן ל-20 שנים לפחות כשהעלות השנתית הצפויה עומדת על כ-5 מיליון דולר.

===עמוס 8===
במרץ [[2018]] חלל תקשורת הודיעה כי הלוויין עמוס 8 יבנה על ידי חברת לוראל (LORAL/SYSTEMS SPACE) בעלות של כ-112 מיליון דולר. הלוויין נועד לשיגור ב-[[2020]] במשגר מסוג פאלקון 9 ומיועד להחליף את עמוס 6{{הערה|שם=עמוס8|[https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3734873,00.html לוראל האמריקאית תייצר את עמוס 8; "תע"א הציעה מחיר לא תחרותי"], דרור רייך, כלכליסט, 25 במרץ 2018}}. לוראל בנתה גם את הלוויין אסיה סאט 8 שהוחכר לחלל תקשורת וכונה "עמוס 7".

באפריל 2018, לאחר בחירת חברת SSL כאחראית על לוויין עמוס 8, הודיעה התעשייה האווירית כי היא מנסה לקדם את תכנון ושיגור לוויין תקשורת באופן עצמי ואף לאתר עבורו לקוחות ממשלתיים ופרטיים{{הערה|דה מרקר, גיא ארז, [https://www.themarker.com/markets/1.5980598 תעשייה אווירית נגד חלל תקשורת: מציעה לממשלה לבנות לוויין עצמאי] 9 באפריל 2018}}. תוכנית זאת זכתה לגיבוי ממשלתי שאף התייחסה ללוויין כ"לוויין לאומי" (ולא כ"לוויין מסחרי") שנועד לספק שירותי תקשורת עבור הממשלה וגופים ציבוריים נוספים בישראל כגון צה"ל מלבד לקוחותיו המסחריים.

ב-[[3 בספטמבר]] 2018 פורסם כי התקבלה החלטה לבנות את הלוויין שייקרא "עמוס 8" על ידי התעשייה האווירית בישראל במימון חלקי של הממשלה (דרך משרד הביטחון ומשרד המדע). הלוויין שמיועד לשיגור ככל הנראה בסוף 2021, ונועד להיות בעל יכולות דיגיטליות מתקדמות{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי |מי יפעיל את הלוויין עמוס 8 שעל מימונו החליטה הממשלה ביום ראשון השבוע (2/9/18)?|amos-8-to-build-in-iai-0409181|3 בספטמבר 2018}}}}{{הערה|{{ynet||לוויין כחול לבן: עמוס 8 ייוצר בישראל|5340291|3 בספטמבר 2018}}}}.

ב-[[25 בספטמבר]] 2018 פורסם בבורסה על ידי חלל תקשורת כי החליטה שלא להעביר את תשלום ה[[מקדמה]] לבניית הלוויין לחברת לוראל, דבר שהביא לביטול החוזה של חלל תקשורת עם חברת לוראל לבניית הלוויין, צעד נוסף לקראת בנייתו ככל הנראה בישראל. כמו כן החברה גם ביטלה את ההסכם לשגרו על ידי חברת ספייס-X, אך עדיין חויבה לשגר את הלוויין עמוס 17 עם ספייס-X.

בדו"ח החברה שפורסם בדצמבר 2018 פורסם כי היא שוקלת להזמין לוויין שיחליף את עמוס 3 וישוגר עוד לפני תום פעילותו ב-2026.

במרץ 2019 הודיעה חברת "יס" כי בכוונתה להעביר בעתיד את פלטפורמת השידורים שלה מלווייני עמוס אל רשת האינטרנט מה שעשוי להקשות על מציאת לקוחות ישראליים שיחתמו על הסכם שימוש מסחרי בלוויין העתידי ומעמיד את ההיתכנות הכלכלית לבנייתו ושיגורו בסימן שאלה. בפברואר 2020 חברת "יס" הבהירה כי החוזה שלה לשידורי הלוויין באמצעות חלל תקשורת יהיו בתוקף עד ינואר 2026.

על פי דוחות "חלל תקשורת" על הרבעון הראשון של 2019 עולה שכל עוד ההחלטה של חברת "יס" לוותר על שידורי הלוויין בתוקף, היא תעדיף שלא לממן את פיתוח ושיגור הלוויין בשל מחסור בלקוח מרכזי מישראל ומכיוון שביכולתה לספק שירותי תקשורת לשאר לקוחותיה מלווייני עמוס 3 ועמוס 7. במקום זאת תבחן אלטרנטיבות השקעה אחרות כמו דחיית שיגור הלוויין הבא שמיועד לנקודת שיגור 4 מעלות מערב (היכן שממוקמים עמוס 3 ועמוס 7) עד [[2026]] (המועד בו עמוס 3 מיועד לצאת משירות) או תוכניתה לפתח ולשגר לוויין תקשורת שישרת לקוחות ממערב אפריקה ודרום אמריקה. כמו כן גם לא בטוח שהתעשייה האווירית היא זאת שתבנה אותו.

===עמוס E===
נכון ל-2018, נמצא בשלבי תכנון ופיתוח בתעשייה האווירית. הוא נועד בתחילה לפרויקט עמוס 8 אך נמצא בשלבי תכנון בלבד וכולל מערכות הנעה המבוססות על מנוע יונים חשמלי שנועד להקטין את משקלו. חלק מהמערכות התקשורת המשופרות שמיועדות להשתלב בלוויין עמוס 8 תוכננו במסגרת פיתוח הלוויין הזה.

לחלל תקשורת אף קיימת תוכנית עתידית לשגר לוויין שיספק שירותי תקשורת לדרום ומרכז אמריקה וירחיב את הפריסה העולמית שלה.

==קישורים חיצוניים==
*{{מעריב|יוסי גרינשטיין|פרס: לוויין התקשורת "עמוס" יכניס את ישראל לתעשיית החלל|19890604|65}}
*{{הארץ|ערן גבאי|חלל תקשורת תשגר שלושה לווייני תקשורת בארבע השנים הקרובות|1.1441091|10 בספטמבר 2007}}
*{{הידען||ריכוז ידיעות ומאמרים על לווייני עמוס|category/scitech_israel/israel_in_space/amos/}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{תוכניות חלל ישראליות}}
[[קטגוריה:תוכנית החלל הישראלית]]

[[קטגוריה:התעשייה האווירית לישראל: לוויינים]]
[[קטגוריה:לווייני עמוס]]
[[קטגוריה:לווייני תקשורת]]
[[קטגוריה:לוויינים אזרחיים]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=עמוס (סדרת לוויינים)|גרסה=33950853|פריט=Q474206}}