הצגת המקור של הדף "עידן הקרח הקטן"

[[קובץ:2000_Year_Temperature_Comparison.png|שמאל|ממוזער|400px|גרף המציג מספר ניסיונות לשחזר את הטמפרטורות ב 2000 השנים האחרונות]]
'''עידן הקרח הקטן''' (או '''תקופת הקרח הקטנה'''; ב[[ראשי תיבות]]: '''תק"ה''') הוא כינויה של תקופה של התקררות שנמשכה בערך מ[[המאה ה-14]] ועד לאמצע [[המאה ה-19]]. התקררות זו הביאה לסיום תקופה חמה באופן יוצא דופן הידועה כאופטימום ה[[אקלים|אקלימי]] ה[[ימי הביניים|ימי-ביניימי]]. היו שלוש נקודות מקסימום בעידן הקרח הקטן, בערך ב־[[1650]], [[1770]] ו־[[1850]], כשביניהן היו תקופות של התחממות קלה. 

בתחילה חשבו כי תקופת הקרח הקטנה הייתה תופעה גלובלית; כיום הדבר פחות ברור. יש שאומרים כי היא התרחשה רק ב[[חצי הכדור הצפוני]] ולא בכל העולם.

== חצי הכדור הצפוני ==
תקופת הקרח הקצרה גרמה לחורפים קרים מאד בחלקים שונים של העולם, אך היא תועדה בעיקר ב[[אירופה]] וב[[צפון אמריקה]]. באמצע [[המאה ה-17]], ה[[קרחון|קרחונים]] באלפים ה[[שווייץ|שווייצרים]] התקדמו, כשהם בולעים בתים והורסים כפרים. נהר ה[[תמזה]] והתעלות וה[[נהר]]ות של [[ארצות השפלה]] קפאו פעמים רבות בחורף, ואנשים גלשו על הקרח. בחורף של [[1780]], [[נמל]] [[ניו יורק]] קפא, כך שאנשים יכלו ללכת ברגל מ[[מנהטן]] ל[[סטייטן איילנד]]. קרחונים הצפים בים בסביבות [[איסלנד]] הגיעו לקילומטרים רבים לכל כיוון, וסגרו את הנמלים של האי לספנות. הקרח ב[[החוג הארקטי|חוג הארקטי]] הגיע כל כך רחוק דרומה שישנן עדויות של סירות [[אסקימואי]]ם שהגיעו ל[[סקוטלנד]]. 

החורפים הקשים השפיעו על חיי האנשים בצורות שונות. אוכלסייתה של [[איסלנד]] נפלה ב־50%, ומושבות ה[[ויקינגים|וויקינגים]] ב[[גרינלנד]] דעכו עד לסופן המוחלט. בצפון אמריקה, ה[[אינדיאנים]] יצרו אגודות כתגובה לחסר ב[[מזון]]. 

ברבות מהשנים האלו כמות ה[[שלג]] הייתה גדולה הרבה יותר ממה שתועד לפני או לאחר מכן, והוא נותר על הקרקע למשך חודשים רבים מעבר למצב כיום. [[קיץ|קייצים]] ו[[אביב]]ים רבים היו קרים ורטובים מהרגיל, אם כי היו שינויים רבים בין השנים השונות. היה צורך לשנות את הרגלי ה[[חקלאות]] ב[[אירופה]] על מנת להתאים את הגידולים לתקופת הגידול הקצרה יותר, והיו שנים רבות של רעב ומחסור. סופות קשות גרמו ל[[שיטפון|שיטפונות]] נרחבים ולהרוגים רבים. חלק מאלה הביאו לאיבוד קרקעות לצמיתות בחוף ה[[דנמרק|דני]], ה[[גרמניה|גרמני]] וה[[הולנד]]י. 

עד לתחילת [[המאה ה־19]] כבר מופו כל הקרחונים. בדרום ובצפון קוי השלג היו נמוכים בכ-100 מטרים ממצבם ב־[[1975]] {{הבהרה|משפט לא ברור}}. 

ב[[אתיופיה]] וב[[מאוריטניה]] היה שלג קבוע על פסגות הרים בהם כיום אין שלג. [[טימבוקטו]], עיר חשובה על דרך השיירות הטרנס-[[סהרה|סהרית]], הוצפה לפחות 13 פעמים על ידי [[ניז'ר (נהר)|נהר ניז'ר]], ואין תיעוד של הצפות כאלה עד אז או מאז. ב[[סין (אזור)|סין]] הפסיקו לגדל גידולים המתאימים ל[[מזג אוויר]] חם כמו [[תפוז]]ים, במקומות שבהם גידלו אותם במשך מאות שנים. בצפון אמריקה, המתיישבים האירופיים הראשונים דיווחו על חורפים קשים ביותר. 

ניתן לראות את תקופת הקרח הקטנה גם ב[[אמנות]] של אותה התקופה; לדוגמה, השלג שולט ברבות מתמונות הנוף של הצייר ה[[פלמית|פלמי]] [[פיטר ברויגל הבן]], שחי בין [[1564]] ל־[[1638]].

אדם מפורסם אחר שחי בתקופה זו היה [[אנטוניו סטרדיווארי]], יצרן [[כינור]]ות. האקלים הקר של אותה התקופה גרם לעצים מהם ייצר את הכינורות להיות דחוסים יותר; יש שמייחסים את ה[[צליל]] המעולה של הכינורות שהוא יצר לעובדה זו.

== השפעה תרבותית ==
=== אדריכלות ===

סדרת תקופות הקור היחסיות שהחלה בשנת 1650 שינתה לחלוטין את אורח הבנייה האירופי. עד לתקופה זו כללו הבתים חדר מרכזי רב־תכליתי שאח בערה במרכזו. החל מתקופה זו ועד לתחילת המאה העשרים הבתים חולקו לחדרים קטנים שבכל אחד מהם בערה אח. רק במאה העשרים החלו האדריכלים המערביים לאחד מחדש את חדר האורחים, פינת האוכל והמטבח.

החלוקה של אזורי השינה בבית לחדרי שינה פרטיים, השתרשה עמוק בתרבות ולא חלפה מן העולם. שינוי זה הכניס לתרבות הכרה עמוקה בפרטיותו של האדם.

=== תיאורים של חורף בציור האירופי ===
ציורי החורף המפורסמים של [[פיטר ברויגל האב]] צוירו כנראה ב־[[1565]]. ציורי החורף ההולנדיים מתחילים עם [[אברקמפ]] לאחר חורף שנת [[1608]]. אז ישנה הפסקה בציור נושא זה בין [[1627]] ל־[[1640]], ואילו בין השנים 1640 ו־1660 צוירו רוב הציורים האלה. תאריכים אלה מקבילים למה שידוע ממקורות מידע אחרים על האקלים. מצד שני, לאחר שנות ה-60 של [[המאה ה-17]] הפסיקו לצייר נושא זה, למרות שלא ידוע על שינוי במזג האוויר. ברור כי גם לאופנה יש תפקיד חשוב בקביעת נושאי הציורים, ולא רק ל[[אקלים]].

== חצי הכדור הדרומי ==
[[גלעין קרח|גלעיני קרח]] שהוצאו משדות קרח וקרחונים ב[[אנטארקטיקה]] ובהרי [[דרום אמריקה]] מעידים על קור יחסי בשנים האלה, מה שמראה כי לכאורה הייתה התקררות מקבילה גם בחצי הכדור הדרומי. מה[[אלמוג]]ים ב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]] נראה כי הצמיחה בהם הייתה רבה ביותר באמצע [[המאה ה־17]], עיצומה של תקופת הקרח הקטנה.

== דפוסי האקלים ==
בצפון [[האוקיינוס האטלנטי]] [[אדמת סחף]] שהצטברה מאז סוף [[תקופת הקרח]] האחרונה לפני {{סינון/שורה|מקורי=כ־12,000 שנה|סיווג=תיארוך|סיווג משנה=פרהיסטוריה|בסיסי=אלפי שנים|מבוגר=}} מראים על גידול תקופתי בכמות הסחף גס-הגרגר שהגיע מקרחונים שנמסו במה שהיום הוא ים פתוח, כאשר כל כ־1500 שנה יש התקררות תקופתית של 1-2 מעלות צלזיוס. הפעם האחרונה שהתקררות כזו אירעה הייתה בתקופת הקרח הקטנה. אפשר להבחין בתופעות דומות גם באדמת הסחף בחופי [[אפריקה]], אך שם נראה שתנודות הטפרטורה היו גדולות יותר, בין 3.5-8 מעלות.

== גורמים ==
מדענים זיהו שני גורמים לתקופת הקרח הקטנה, המנותקים למערכות ה[[אוקיינוס]]-[[אטמוספירה]]-[[אדמה]]: הפחתה ב[[השמש|פעילות הסולרית]] ו[[געשיות]] מוגברת. מחקר מתבצע כיום על גורמים אפשריים אחרים כגון שינויים פנימיים במערכת האקלימית, וגורמים אנושיים. יש הסבורים כי גם להקטנת האוכלוסייה עקב [[המוות השחור]] ולירידה בהיקף החקלאות, הייתה השפעה על הארכת תקופת עידן הקרח הקטן. 

=== פעילות סולרית ===
ה[[אסטרונום]] [[אדוארד מאונדר]] (Edward Walter Maunder) גילה ירידה ניכרת במיספר [[כתם שמש|כתמי השמש]] בשנים [[1715]]-[[1645]], באמצעה של תקופת הקרח הקטנה, היו שנים בטווח זה שלא היו בהן כתמים כאלה כלל. תופעה זו נקראת [[המינימום של מאונדר]] (או prolonged sunspot minimum).

לא הוכח קשר ישיר בין ההפחתה בכמות כתמי השמש לבין ההתקררות, אך ההקבלה בתאריכים אומרת דרשני. אינדיקטורים נוספים לפעילות סולרית נמוכה בתקופה זו הם רמות ה[[פחמן]]-14 והברליום-10.

=== פעילות געשית ===
במהלך תקופת הקרח הקטנה התקיימה פעילות געשית מוגברת ברחבי העולם. בעת [[התפרצות געשית]] פולט [[הר געש]] [[אפר געשי]] המגיע גבוה לתוך האטמוספירה ויכול להתפשט על פני כל כדור הארץ. ענן אפר זה יכול לחסום חלק מה[[קרינה סולארית|קרינה הסולארית]], וכך לגרום ל[[חורף געשי]] – התקררות גלובלית העשויה להימשך זמן רב לאחר ההתפרצות. כמו כן, בהתפרצות נפלטים [[גז געשי|גזים געשיים]], בהם [[גפרית דו-חמצנית]]. כשהגז מגיע לאטמוספירה, הוא הופך לחלקיקי [[חומצה גופרתית]] שמחזירים את קרני השמש. ההתפרצות בשנת [[1815]] של [[הר טמבורה]] ב[[אינדונזיה]] העלתה אפר רב לאטמוספירה; השנה שאחר כך, [[1816]], נודעה כ[[שנה ללא קיץ]], כאשר ירד שלג אף ב[[יולי]] ו[[יוני]] ב[[ניו-אינגלנד]] וב[[אנגליה]].

== סוף תקופת הקרח הקטנה ==
בערך מ־[[1850]], אקלים העולם החל להתחמם שוב ויש שרואים את סוף תקופת הקרח הקטנה בתקופה זו. יש מדענים שחושבים כי האקלים עדיין יוצא מתקופת הקרח הקטנה וכי תהליך זה תורם להתחממות הנגרמת בידי אדם. 

== ראו גם ==
* [[התחממות עולמית]]
* [[עידן הקרח]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Little Ice Age}}

[[קטגוריה:שינוי אקלים]]
[[קטגוריה:מדעי כדור הארץ]]
[[קטגוריה:העת החדשה המוקדמת]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=עידן הקרח הקטן|גרסה=24064173|דרגה=נקי}}