הצגת המקור של הדף "עזרא הסופר"

{{פירוש נוסף|נוכחי=עזרא הסופר|אחר=|ראו=[[עזרא (פירושונים)]]}}
{{אישיות רבנית
|שם=עזרא
|תמונה=
|כיתוב=
|מקום לידה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[מסופוטמיה]], [[פחוות יהודה]]
|השתייכות=
|תחומי עיסוק=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[ברוך בן נריה]]
|תלמידיו=[[שמעון הצדיק]]
|בני דורו=
|חיבוריו=רוב [[דברי הימים]]
}}
'''עֶזְרָא הַסּוֹפֵר''' (חי ב[[המאה הרביעית לאלף הרביעי|מאה הרביעית לאלף הרביעי]], נפטר ב-[[ט' בטבת]] או ב-[[י' בטבת]]) היה מ[[מנהיגות|מנהיגי]] ה[[יהודים]] בימי [[שיבת ציון]] ובתחילת [[תקופת בית שני]]. כינויו "הסופר" מתאר את בקיאותו ב[[תורה]] ואת פעולותיו ב[[לימוד התורה]] והעתקתה. דעה נוספת מסבירה שזה כינוי לפקיד גבוה ב[[ממלכת פרס]]. 

בגמרא נאמר שהנביא [[מלאכי]], האחרון מבין נביאי ה[[תרי עשר]], הוא למעשה עזרא הסופר {{הערה|{{בבלי|מגילה|טו|א}}}}.<ref>נחלקו בזה תנאים אך הגמ<nowiki>' אמרה שמסתברא כמ''</nowiki>ד מלאכי זה עזרא.</ref>

בשנת [[ג'תי"ג]] (שנה אחרי חנוכת [[בית המקדש השני]]), [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] עזרא מ[[בבל]] ל[[ירושלים]] בראש חבורה, כממונה מטעם מלך פרס [[ארתחשסתא הראשון|ארתחשסתא]]. הוא הביא עמו מענק של [[כסף (יסוד)|כסף]] ו[[זהב]] ממלך [[ממלכת פרס|פרס]] עבור [[בית המקדש]] ותרומות של יהודי פרס שהועלו באישור המלך, בנוסף לתקציב קבוע של המלך עבור בית המקדש. 

[[חז"ל]] אמרו, כי עזרא יכול היה לעלות כבר בעלייה של [[זרובבל]] ויהושע, אך לא עלה מאחר שהיה צריך להמשיך לימודו אצל [[ברוך בן נריה]], וכיוון שמצות [[תלמוד תורה (מצווה)|לימוד תורה]] יותר גדול מ[[מצוות בניין בית המקדש|בניית המקדש]] לא עלה{{הערה|{{בבלי|מגילה|טז|ב|ללא=שם}}}} . בכך משמש עזרא הסופר חוליה מקשרת ב[[שלשלת הקבלה|מסירת התורה]] בין הדורות שכן ברוך בן נריה היה תלמידו של [[ירמיהו הנביא]].

על מעלתו של עזרא נאמר ב[[תוספתא]]{{הערה|1=סנהדרין ד.}} כי ראויה הייתה ה[[תורה]] [[מעמד הר סיני|להינתן]] על ידו, אלא שבא [[משה רבנו]] וקדמו, עוד אמרו חז"ל על עזרא שאם [[אהרן הכהן]] היה קיים, היה עזרא גדול ממנו בדורו{{הערה|[[מדרש שמואל]] טו ב}}. 

עזרא הסופר נפטר בט' בטבת, ומאחר שיום זה סמוך ל[[עשרה בטבת]], יום האבל לציון תחילת המצור הבבלי על ירושלים, צירפו את האבל על מותו של עזרא אליו.

על פי ההיסטוריון [[יוסף בן מתתיהו]] בספרו [[קדמוניות היהודים]] ([[המאה התשיעית לאלף הרביעי]]), עזרא נפטר בשיבה טובה "ונקבר בכבוד רב ב[[ירושלים]]"{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 11, פרק ה, פסקה ה, סעיף 158.}}. 

לפי מסורות עממיות נקבר עזרא ב[[עיראק]] ב[[קבר עזרא הסופר]], והאתר שימש מוקד עלייה לרגל ל[[יהדות בבל|יהודי עיראק]] ומוסלמים.

על שמו רחובות בישראל, תנועת הנוער הדתית [[עזרא (תנועת נוער)|עזרא]] וכן היישוב [[בית עזרא]].

==מעמדו וסמכויותיו==
עזרא היה "שליח המלך", כלומר הממונה מטעמו על היהודים שישבו ב[[נציבות עבר הנהר]] (ובכלל זה מחוץ ל[[יהודה (חבל ארץ)|מחוז יהודה]]). מתוקף תפקידו הוא היה [[שופט]] עליון שביכולתו לגזור [[קנס|קנסות]], עונשי [[מאסר]], [[גלות]], ואפילו [[עונש מוות]]. בסמכותו היה מינוי שופטים ודיינים שיסייעו להשליט את חוקי התורה, שהוכרו כחוקי המלך. ככלל, עיקר סמכותו של עזרא מוגדרת כסמכות אוטונומית דתית ולא כתפקיד של שררה שלטונית.

יש מחלוקת בין המפרשים האם עזרא הסופר כיהן [[כהן גדול|ככהן גדול]] ב[[בית המקדש השני]]. שיטת ה[[רמב"ם]]{{הערה|הרמב"ם בהקדמתו ל[[משנה תורה]]}} ועוד{{הערה|{{היברובוקס|[[המאירי]]|פתיחה למסכת אבות|2835|עמוד דיגיטלי=29||ללא}}; {{ויקיטקסט|תוספות רי"ד/יומא#דף ט עמוד א|תוס' רי"ד יומא ט, א}}}} שעזרא הסופר היה כהן גדול. מאידך שיטת רש"י{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|ה|מא|מפרש=רש"י}}}} והאבן עזרא{{הערה|{{תנ"ך|חגי|א|א|מפרש=אבן עזרא}}}} ועוד{{הערה|{{היברובוקס|[[רבי שמעון בן צמח דוראן|התשב"ץ]]|מגן אבות על מס' אבות פ"א מ"ב|40026||עמוד דיגיטלי=30|ללא}}}}. שהוא לא שימש ככהן גדול.

ממדרש [[שיר השירים רבה]]{{הערה|{{אוצר החכמה||שיר השירים רבה, ה, ה|627610|||עמוד דיגיטלי=27}}}} משתמע שעזרא לא היה כהן גדול כלל. אלא להפך, ה' מנע את עלייתו בזמן הקמת הבית על מנת שלא לבזות את בית המקדש, מפני שמכורח גדלותו היה [[השטן]] מקטרג שהוא יותר ראוי לכהן ככהן גדול מ[[יהושע בן יהוצדק]], ובהכרח הייתה פורצת מחלוקת בעניין מינויו במקום יהושע בן יהוצדק{{הערה|{{ציטוטון|אמר ריש לקיש מקודש הבית שלא עלה עזרא באותה שעה. שאלו עלה עזרא באותה שעה היה לשטן לקטרג ולומר מוטב שישמש עזרא בכהונה גדולה מלשמש יהושע בן יהוצדק כהן גדול ויהושע בן יהוצדק היה כהן גדול בן כהן גדול. אבל עזרא, על ידי שהיה אדם צדיק לא היה ראוי לשמש בכהונה גדולה כמותו}}}}.

גם במנין הכהנים של הספר [[יוסיפון (ספר)|יוסיפון]] עזרא לא נמנה ברשימת הכהנים הגדולים.

==פעולותיו==
עזרא פעל לחיזוק לימוד התורה וקיומה, והנחיל לעם את ההכרה שעבודת הקב"ה מתבצעת בידי כל יחיד בדומה לעבודת הקב"ה על ידי ה[[כהנים]] ב[[בית המקדש]]. בפעולותיו נקט עזרא בעיקר גישה של הסברה, שכנוע ותיקון [[תקנת חכמים|תקנות]], אותה העדיף על פני כפיה. לפי חלק מהמפרשים עזרא חתם על "האמנה" בשם עזריה, לפי דעה אחרת עזרא לא חתם מפני שלא היה אז ביהודה.

ארבעה חודשים אחרי עליית עזרא ל[[ארץ ישראל]], הגיעו אליו חלק מהשרים וסיפרו כי נפוצים [[נישואי תערובת ביהדות|נישואי תערובת]] עם העמים השכנים, בעיקר בקרב עשירי העם. עזרא שראה בנישואי תערובת חטא חמור שעלול לגרום לעונש גלות ולסכנת [[התבוללות]], הגיב בזעזוע, קרע את בגדיו, מרט את שערות ראשו ו[[צום|צם]]. קהל גדול שהתאסף סביבו בכה וקרא לגרש את הנשים הנוכריות. עזרא השביע את הכהנים והלווים לסייע לו וכינס את העם לאספה מיוחדת ואיים להחרים את רכושו של מי שיעדר מהאספה. באסיפה [[שבועה (יהדות)|השביע]] עזרא את העם להיפרד מהנשים הנוכריות (אפשרות [[גיור|גיורן]] של הנשים הנוכריות לא הוזכרה כלל), והוחלט להקים בית דין מיוחד לגירוש הנשים ה[[נוכרי]]ות. בבירור שערך [[סנהדרין|בית הדין]] התגלה פגם בייחוסם של 113 איש. ראו הרחבה ב[[גירוש הנשים הנוכריות]].{{ש}}
*החלפת [[כתב עברי עתיק|הכתב העברי המקורי]], שנשמר עד ימינו בידי ה[[שומרונים]], ב[[אלפבית ארמי|כתב האשורי]] המרובע<ref>[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] כא: - כב. וראה שם מחלוקת בזה. וכן איתא ב[[מסכת זבחים|זבחים]] סב.</ref>.

כדי לחזק את קריאת התורה, כינס עזרא את כל העם לאספה מיוחדת ב[[ראש השנה]]. באסיפה עמד עזרא על מגדל עץ, וקרא בתורה לאוזני כל העם. לצידו עמדו 13 ממנהיגי העם וה[[לוי (יהדות)|לויים]] וכנראה הסבירו לעם את פירוש הקריאה.  

בין פעולותיו העיקריות לחיזוק לימוד התורה נמנות התקנות הבאות:
*הנהגת [[טעמי המקרא]].
*תקנה לקרוא בתורה בראש השנה (לדעת חלק מהמפרשים).
*העמדת מתורגמן ליד הקורא בתורה, כדי שיסביר את הפירוש לשומעים.

לצידו פעלו תלמידיו שכונו "סופרים". הסופרים היו ביישובי יהודה העתיקו ספרי תורה למדו את העם תורה ותקנו תקנות.

===תקנות עזרא===
עזרא נחשב החוליה המקשרת בין [[תורה שבכתב]] ל[[תורה שבעל-פה]]. [[חז"ל]] מונים עשר [[תקנת חכמים|תקנות]] שנתקנו ל[[עם ישראל]] על ידי עזרא{{הערה|1=על פי [[תלמוד בבלי]] [[מסכת ברכות|ברכות]] כ"ב; [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]] פ"ב}}, והן:

#[[קריאת התורה]] בימים [[שני וחמישי]], וכן בתפילת [[תפילת מנחה|מנחה]] של [[שבת]]. הקריאה בימי שני וחמישי נועדה למנוע מצב של שלושה ימים רצופים בלא קריאה בתורה, והקריאה במנחה בשבת נועדה לאלו שלא יכולים להגיע לקריאה ב[[יום חול|ימי החול]].
#קריאת פרשיות התוכחה, המכילות את הקללות המגיעות לישראל אם יפרו את התורה, בזמנים קבועים: את הכתובות ב[[ספר ויקרא]] לפני חג ה[[שבועות]] ואת הכתובות ב[[ספר דברים]] לפני [[ראש השנה]], על מנת שתכלה שנה וקללותיה{{הערה|1=מגילה לא:}}. תקנה זאת מתאימה יותר לסדר קריאת [[פרשת השבוע]] במסורת הבבלית, ולא למסורת הארץ ישראלית של סיום התורה כל שלוש שנים.
#ישיבת [[בית דין רבני|בתי הדין]] בימי שני וחמישי, שהיו ימי ה[[שוק (מסחר)|שוק]] בהם מתכנסים בני הכפרים בעיירות הגדולות{{הערה|1=כתובות ג.}}.
#[[כביסה|כיבוס]] הבגדים בימי חמישי, כדי שביום שישי יהיו פנויים להכנות האחרות ל[[שבת]].
#אכילת [[שום]] בערבי שבת.
#השכמת האישה בבוקר לאפות, כדי שיהיה לחם מצוי בבית עבור העניים.
#לבישת [[סינר]] על ידי הנשים משום [[צניעות (יהדות)|צניעות]].
#שתהא אשה [[חפיפה (הלכה)|חופפת]] וטובלת.
#מעבר רוכלים ממקום למקום ומכירת תכשיטי נשים כדי שהנשים תמצאנה חן בעיני בעליהן. תקנה זאת מונעת מסוחרי המקום למנוע [[תחרות]] מצד רוכלים אשר אינם כפופים למסי המקום.
#[[טבילה (יהדות)|טבילת]] [[בעל קרי]] לפני [[לימוד תורה]].

==משפחתו==
עזרא היה בנו של [[שריה (כהן גדול)|שריה הכהן]]. והיה עשרים דורות מ[[פנחס]]{{הערה|עזרא, יהוצדק, שריה, עזריה, חלקיה, שלוּם, צדוק, אחיטוב, אמריה, עזריה, יוחנן, עזריה, אחימעץ, צדוק, אחיטוב, אמריה, מריות, זרחיה, עוזי, בוקי, אבישוע, פנחס, אלעזר, אהרן {{תנ"ך|דברי הימים א|ה|כט|מא}}. אמנם ב{{תנ"ך|עזרא|ז|א|ה}} מובאת רשימה מקוצרת יותר שהושמטו בה ששה מבין הדורות, וראה ב[[מצודת דוד (פירוש)|מצודת דוד]] וביאור המלבי"ם}} בן למשפחת כהנים מבית [[צדוק]], ממנה נתמנו הכהנים הגדולים. אחיו היה יהוצדק הכהן הגדול.  
 
נאמר בתלמוד, כי [[רבי אלעזר בן עזריה]] היה דור עשירי לעזרא, וזו הייתה אחת הסיבות למינויו לנשיאות.

==תאריך פטירתו==
בסליחה אשכנזית מפורסמת, המזוהה כנכתבה על ידי רבי [[יוסף טוב עלם]], נאמר שעזרא נפטר ב[[ט' בטבת]] ותאריך זה מופיע ב[[מגן אברהם]] ובספרי מפרשים אחרים של השולחן ערוך{{הערה|{{HebrewBooks|שלמה האאס|כרם שלמה, אורח חיים|20427|פרעסבורג 1843, סימן תק"פ|עמוד=118}}}}. לעומת זאת, במספר סליחות ספרדיות, ובספרים אחרים, כמו ספר היוחסין של [[אברהם זכות|רבי אברהם זכות]]{{הערה|{{HebrewBooks|אברהם זכות|ספר יוחסין|45041|קראקא, ש"מ (1580), דף י"ד, ב|עמוד=28}}}}, כתוב שעזרא הסופר נפטר ב[[י' בטבת]]{{הערה|חיים סיימונס, '''סיבות לתענית תשעה בטבת''', סיני 106 (1990), עמ' קלט}}.

==ראו גם==
*[[מלאכי]]
*[[שיבת ציון]]
*[[הכנסת הגדולה]]
*[[אלפבית עברי]]
*[[ספר עזרא]]
*[[קנסו של עזרא]]
*[[קללת עזרא הסופר]]
*[[נחמיה]]
* [[קבר עזרא הסופר]]

==לקריאה נוספת==
*{{דמויות מן המקרא|י"ג - "עזרא ומתן התורה"}}
*{{פרידמן|הפרק "גירוש הנשים הנוכריות - המהפכה המשפטית של עזרא", עמ' 392-382}}.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/689204 עזרא הסופר], באתר "בית חב"ד"
*{{רמב"י נושא|עזרא הסופר}}
*{{אוצר ישראל|ח|51|עֶזְרָא|עמודים=44–48}}
*[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1639 עזרא - בתלמוד ומדרשים, תקנות עזרא, ספר עזרא], באנציקלופדיה היהודית של אתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{שלשלת הקבלה}}

[[קטגוריה:עזרא הסופר|*]]
[[קטגוריה:כהנים בתקופת בית שני]]
[[קטגוריה:אישים הקשורים לבית המקדש]]
[[קטגוריה:כהנים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:שיבת ציון]]
[[קטגוריה:יהודי תקופת בית שני]]
[[קטגוריה:כהנים מבני צדוק]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם יישובים בישראל]]
[[קטגוריה:ספר עזרא]]
{{ו}}
[[קטגוריה:מוסרי התורה]]
[[קטגוריה:אנשי כנסת הגדולה]]