הצגת המקור של הדף "סקיאפארלי (נחתת)"

{{רכב חלל
|שם=סקיאפארלי
|שם בשפת המקור=Schiaparelli
|תמונה=[[קובץ:Schiaparelli landing on Mars.png|250px]]
|כיתוב=הדמיית הנחיתה של סקיאפארלי על מאדים
|סוכנות חלל=[[סוכנות החלל האירופית]]
|מפעיל=[[סוכנות החלל האירופית]] ו[[רוסקוסמוס]]
|יצרן=[[ת'לאס אליניה ספייס]]
|תאריך שיגור=14 במרץ 2016
|משגר=[[פרוטון (משגר לוויינים)|פרוטון M]]
|אתר שיגור=200/39 ב[[קוסמודרום בייקונור]]
|אתר אינטרנט=[http://exploration.esa.int/mars/46124-mission-overview/ סקיאפארלי באתר ESA]
|סוג משימה=[[נחתת (חללית)|נחתת]]
|אתר נחיתה=[[מישור מרידיאני]]
|תאריך נחיתה=19 באוקטובר 2016
|משך המשימה= תוכנן: 2–8 [[סול (מאדים)|סול]] {{ש}} בפועל: התרסקות במהלך הנחיתה
|משקל=577 [[ק"ג]]
|כוח=בחלל: 2000 וואט (מהלוחות הסולאריים של הגשושית TGO){{ש}}על פני מאדים: שתי [[סוללת ליתיום-יון|סוללות ליתיום־יון]] בעלות אנרגיה של 5100 [[ואט-שעה|וואט־שעה]]
|קוטר=2.4 [[מטר]]ים{{ש}}ללא מגן החום - 1.65 מטרים
|גובה=1.8 מטרים
}}
'''סקיאפארלי''' ('''Schiaparelli'''; שם טכני: Entry, Descent and Landing Demonstrator Module או EDM, "מודול הדגמת חדירה, הנמכה ונחיתה") היא [[נחתת (חללית)|נחתת]] שפותחה על ידי [[סוכנות החלל האירופאית]] כחלק מפרויקט [[אקסו מארס]], ומטרתה הייתה לשמש מדגים טכנולוגי ליכולת אירופאית לנחות על פני השטח של [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[מאדים]]. הנחתת נכשלה בניסיון הנחיתה שלה על מאדים והתרסקה על הקרקע שלו ב־[[19 באוקטובר]] [[2016]].{{הערה|שם=ניתוח תמונת אתר הפגיעה}}

משימת הנחתת הייתה הניסיון השני של סוכנות החלל האירופאית להנחית רכב ולהפעילו על פני מאדים בהצלחה, לאחר שהמשימה האירופאית הקודמת לכוכב הלכת, [[ביגל 2]] {{אנ|Beagle 2}}, אמנם נחתה עליו ב־2003, אך לא הצליחה ליצור קשר עם מפעיליה.{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי|נחתת המאדים שיפריאלי בדרך לקרקע|schiaparelli-on-route-to-the-ground-1810165|17 באוקטובר 2016}}}} סקיאפארלי כללה ציוד מדעי מצומצם ותוכננה לפעול באמצעות [[סוללה חשמלית|סוללות חשמליות]] במשך 2–8 [[סול (מאדים)|סול]] ([[יום]] מאדימי).

הנחתת מכונה על שמו של ה[[אסטרונום]] ה[[איטליה|איטלקי]] [[ג'ובאני סקיאפארלי]], שחקר את מאדים.{{הערה|[http://www.esa.int/Our_Activities/Space_Science/ExoMars_lander_module_named_Schiaparelli ExoMars lander module named Schiaparelli], ESA, 8 November 2013}}

==מסלול ושלבי הנחיתה==
סקיאפארלי שוגרה על גבי ה[[גשושית]] [[מקפת שיירי הגז אקסו מארס|TGO]] ב־[[14 במרץ]] [[2016]] על ידי משגר [[פרוטון (משגר לוויינים)|פרוטון M]] [[רוסיה|רוסי]] מ[[קוסמודרום בייקונור]] שב[[קזחסטן]].
לאחר שבעה חודשים, ב־[[16 באוקטובר]] 2016, שלושה ימים לפני הנחיתה על מאדים, היא התנתקה מחללית האם שלה והמשיכה במסלול התנגשות עם מאדים, בעוד הגשושית תיקנה את מסלולה למסלול סביב כוכב הלכת. תוך כדי מסלול ההתנגשות, החללית נכנסה למוד שיוט אשר חוסך בניצול החשמל. היא שהתה במצב זה עד כשעה לפני הנחיתה, ותופעל מחדש בגובה של 122.5 ק"מ.{{הערה|שם=סקיאפארלי באתר סוכנות החלל האירופאית}}

===מהלך הנחיתה המתוכנן===
[[קובץ:ESP 048041 1780 RED-montage.jpg|250px|ממוזער|שמאל|תמונות תקריב של אתרי הפגיעה של הנחתת, שצילמה הגשושית [[MRO]] של [[נאס"א]]. התמונה התחתונה מציגה את מכתש הפגיעה של הנחתת, בצד הימני־עליון נראה המצנח והמגן האחורי של הנחתת ובצד השמאלי־עליון נראה מגן החום החזיתי של הנחתת.]]
אופן הנחיתה של סקיאפארלי תוכנן להתרחש כדלקמן: לאחר ה[[חדירה לאטמוספירה]] היא תשתמש ב[[מגן חום|מגן החום]] שלה כדי להאט את מהירותה העצומה של כ־21,000 קמ"ש. בגובה של 11 ק"מ מעל פני הקרקע, ובמהירות של 1,650 קמ"ש, הגשושית תפרוס [[מצנח]] שיאט גם הוא את מהירותה.
בגובה של 7 ק"מ הגשושית תתנתק ממגן החום ותפעיל [[מכ"ם אלטימטרי]] כדי למדוד את נתוני הגובה והמהירות המדויקים שלה.
בגובה של 1.3 ק"מ הגשושית תתנתק מהמגן האחורי והמצנח שלה, ותפעיל שלוש קבוצות בנות שלושה [[מנוע רקטי|מנועים רקטיים]] שיאיטו את מהירותה מ־270 קמ"ש ל־7 קמ"ש עד שתגיע לגובה של 2 מטר מעל פני הקרקע. בשלב זה המנועים יחדלו מלפעול והנחתת תיפול על הקרקע, כאשר מבנה פריך בתחתית הנחתת יספוג את עוצמת ההתנגשות הסופית.{{הערה|שם=סקיאפארלי באתר סוכנות החלל האירופאית|[http://exploration.esa.int/mars/47852-entry-descent-and-landing-demonstrator-module/ Schiaparelli: the ExoMars Entry, Descent and Landing Demonstrator Module], ESA}} 

אתר הנחיתה של הנחתת נקבע באזור [[מישור מרידיאני]] שנמצא בקרבת [[קו המשווה]] של מאדים, שם גם נחת הרובר [[אופורטוניטי]] של נאס"א, שעדיין פעיל.{{הערה|[http://exploration.esa.int/mars/57446-exomars-2016-landing-site/ ExoMars 2016 landing site], ESA, 22 February 2016}}
[[קובץ:Chart landing Schiaparelli on Mars.svg|400px|ממוזער|מרכז|תיאור שלבי הנחיתה של הנחתת סקיאפארלי, מקור: סוכנות החלל האירופאית]]

===מהלך הנחיתה בפועל===
[[קובץ:PIA21130 - Signs of Schiaparelli Test Lander Seen From Orbit.gif|250px|ממוזער|שמאל|תמונת לפני ואחרי של אתר הפגיעה של סקיאפארלי, בצילום של הגשושית MRO. מימין נראה חתך מוגדל של התמונה.]]
ב־[[19 באוקטובר]] סקיאפארלי [[חדירה לאטמוספירה|חדרה לאטמוספירה]] והשתמשה ב[[מגן חום|מגן החום]] שלה כדי להאט את מהירותה, אולם הקשר עימה אבד במהלך הנחיתה. מהמידע המתקבל נראה כי החללית הגיעה בהצלחה לאטמוספירה העליונה והגיעה לשלב פריסת המצנח. בשלב זה המצנח נפרש ותפקד כצפוי, אך נותק מהנחתת מוקדם מדי. לאחר מכן מנועי הבלימה פעלו, אך גבוה מהצפוי ולזמן קצר מאד של 3–4 שניות. הקשר עם הנחתת המשיך 19 שניות אחרי שהמנועים פסקו לעבוד, ואז אבד.{{הערה|Jonathan Amos, [http://www.bbc.com/news/science-environment-37715202 Schiaparelli Mars probe's parachute 'jettisoned too early'], BBC News, 20 October 2016}}{{הערה|שם=עדכון|[http://www.esa.int/Our_Activities/Space_Science/ExoMars/Schiaparelli_descent_data_decoding_underway פיענוח המידע משלב הנחיתה של סקיאפארלי], הודעת סוכנות החלל האירופאית, 20 באוקטובר 2016}} מכ"ם הנחתת עבד בשלב הירידה, והנחתת הצליחה לשדר כ־600 מגה־בייט של מידע ונתונים{{הערה|Peter B. de Selding, [http://spacenews.com/europes-exomars-successfully-inserted-into-mars-orbit-but-lander-may-be-lost/ Europe’s ExoMars enters Mars orbit, but lander feared lost], Space News, 20 October 2016}} מהנחיתה, דבר שמהווה חלק מרכזי מיעדי המשימה.{{הערה|[http://blogs.esa.int/janwoerner/2016/10/21/spacecraft-are-tricky-and-engineering-is-an-art-form/ הבלוג של ראש סוכנות החלל האירופאית] [[יאן ורנר]], 21 באוקטובר 2016}}

ב־21 באוקטובר הצליחה המקפת [[MRO]] של נאס"א לזהות את אתר הפגיעה המשוער של הנחתת.{{הערה|[http://www.nasa.gov/feature/jpl/camera-on-mars-orbiter-shows-signs-of-latest-mars-lander Camera on Mars Orbiter Shows Signs of Latest Mars Lander], NASA, 21 October 2016}} בתמונות של הגשושית זוהה מכתש פגיעה בקוטר של כ־2.4 מטר ובעומק של 50 סנטימטר.{{הערה|[http://www.esa.int/Our_Activities/Space_Science/ExoMars/Detailed_images_of_Schiaparelli_and_its_descent_hardware_on_Mars Detailed images of Schiaparelli and its descent hardware on Mars], ESA, 27 October 2016}} לאחר שמנועיה חדלו מלפעול, הנחתת ככל הנראה החלה ב[[נפילה חופשית]] מגובה של 2–4 ק"מ והתרסקה על הקרקע במהירות של יותר מ־300 קמ"ש. כיוון שמכלי הדלק היו מלאים, ולאור מאפייני אתר הפגיעה, נראה כי המיכלים התפוצצו תוך כדי התנגשות עם הקרקע.{{הערה|שם=ניתוח תמונת אתר הפגיעה|[http://www.esa.int/Our_Activities/Space_Science/ExoMars/Mars_Reconnaissance_Orbiter_views_Schiaparelli_landing_site Mars Reconnaissance Orbiter view of Schiaparelli landing site], ESA, 21 October 2016}}

חקירה של סוכנות החלל האירופאית גילתה כי מגן החום עבד כנדרש וכי פתיחת המצנח הייתה כצפוי. עם פתיחת המצנח, מכ"ם הדופלר עבד כנדרש, אולם [[IMU (מדיד)|יחידת המדידה האינרציאלית]] עבדה שנייה אחת מעל למצופה. כתוצאה מכך, המכשיר נכנס לרוויה ונתן ערך שלילי. הדבר גרם לתוכנת הניווט והשיערוך לקבל חישוב המעיד כביכול על גובה שהוא מתחת לפני השטח, אף על פי שבפועל הנחתת הייתה בגובה 3.7 ק"מ מעל פני השטח. כתוצאה מכך שוחרר המצנח מוקדם, המנועים עבדו בקצרה והמערכות אשר היו אמורות להתחיל לפעול עם הגעה אל הקרקע התחילו לעבוד. כדי לאשר את ההנחה, החוקרים הצליחו לשחזר בסימולציה מהלך אירועים זהה בתגובה לתרחיש כזה.{{הערה|שם=שנייה|[http://www.esa.int/Our_Activities/Space_Science/ExoMars/Schiaparelli_landing_investigation_makes_progress התקדמות בחקירת הנחיתה של סקיאפארלי] [[סוכנות החלל האירופאית]], 23 בנובמבר 2016}}

==פעילות שתוכננה תוך כדי ירידה ועל פני השטח==
כיוון שהיעד המרכזי של הנחתת היה להדגים את טכנולוגיית הנחיתה על פני מאדים, לנחתת לא היה מקור אנרגיה מתחדש כגון [[לוח סולארי|לוחות סולאריים]]. היא הייתה אמורה לפעול על פני מאדים רק באמצעות [[סוללה חשמלית|סוללות חשמליות]] אשר יכלו לספק אנרגיה לתקופה של בין 2 עד 8 [[סול (מאדים)|סול]] (יום מאדימי).
ניסיון הנחיתה התבצע במהלך עונה של [[סופת חול|סופות חול]] על פני מאדים, דבר שלא נוסה עד אז ואמור לספק נתונים חשובים כדי לשפר את היכולת לנחות בתקופות כאלו.{{הערה|Jorge L. Vago et al., [https://www.researchgate.net/publication/283792995_ESA_ExoMars_program_The_next_step_in_exploring_Mars ESA ExoMars program: The next step in exploring Mars], Solar System Research 49(7), p. 520, December 2015}}

לנחתת היו מספר [[מטען ייעודי|מטע"דים]]:{{הערה|שם=מטעד|[http://exploration.esa.int/mars/48898-edm-science-payload/#amelia מטע"די סקיאפראלי] באתר סוכנות החלל האירופאית}}

===DREAMS===
מטען מדעי מצומצם המכונה DREAMS,{{הערה|ראשי תיבות של Dust Characterisation, Risk Assessment, and Environment Analyser on the Martian Surface}} שכלל מספר חיישנים: מכשיר למדידת עוצמת ה[[רוח]] וכיוונה (MetWind), מדידת [[לחות]] (DREAMS-H), מדיד [[לחץ אטמוספירי]] (DREAMS-P), מדיד [[טמפרטורה]] קרוב לפני השטח (MarsTem), שקיפות האטמוספירה והחזרת קרני השמש (Solar Irradiance Sensor=SIS), ומדיד להערכת ה[[שדה חשמלי|שדות חשמליים]] באטמוספירה (Atmospheric Radiation and Electricity Sensor; MicroARES).

===AMELIA===
מטע"ד נוסף, הנקרא (AMELIA (Atmospheric Mars Entry and Landing Investigation and Analysis הוא אסופת חיישני הנחתת הנועדו למדוד את שלבי הנחיתה על מנת שיהיה ניתן לשחזר את מסלול הנחיתה במלואו, בעיקר מבחינת צפיפות האטמוספירה והערכת גובה הנחתת בשלבי הנחיתה השונים. נתונים אטמוספיריים אלו נועדו לשמש עבור משימות עתידיות למאדים

===COMARS+===
מכשיר ה(COMARS+ (Combined Aerothermal Sensor Package נועד למדוד את שטף האטמוספירה על מגן החום במהלך הירידה. המטעד הורכב משלושה חיישנים בקוטר 22 מ"מ, אשר הורכבו על מגן החום האחורי, משדר מידע וקופסת אלקטרוניקה. 
המטע"ד שקל 1.73 ק"ג. מדידותיו נועדו עד לשלב התנתקות מגן החום האחורי מהנחתת, בגובה צפוי של 1200 מטר.

===DECA===
לנחתת הייתה מצלמת נחיתה (DECA= Descent Camera) שהורכבה בתחתיתה, אשר אמורה הייתה לצלם 15 תמונות של אתר הנחיתה. לא היו לה מצלמות נוספות.{{הערה|שם=סקיאפארלי באתר סוכנות החלל האירופאית}} המצלמה שבמקור הייתה הגיבוי למצלמת הניטור ב[[טלסקופ החלל הרשל]], הייתה בממדים של קופסה בנפח 9 סמ"ק ושקלה 0.6 ק"ג. המצלמה צילמה בשחור לבן, עם מפתח ראיה של °60. התמונות היו אמורות להיות משודרות רק לאחר השלמת הנחיתה.

===INRRI===
מטע"ד INRRI נועד להיות מחזיר לייזר (רטרורפלקטור) אשר מודד את המרחק תוך כדי נחיתה ומאפשר המשך מדידות גם לאחר השלמת המשימה. בקוטר 54 מ"מ ושקל 25 גרם.

==מבנה הנחתת==
[[קובץ:Maquette EDM salon du Bourget 2013 DSC 0192.JPG|250px|ממוזער|שמאל|דגם של הנחתת מוצג ביריד [[הסלון האווירי בפריז]], 2013]]
הנחתת נבנתה ותוכננה על ידי סוכנות החלל האירופאית. הקבלן הראשי היא חברת ת'אלס אלניה. המאפיינים העיקריים של הנחתת הם:{{הערה|שם=EDM|[http://exploration.esa.int/mars/47852-entry-descent-and-landing-demonstrator-module/ הסבר על הנחתת באתר סוכנות החלל האירופאית] לקראת הנחיתה על מאדים}}
{| class="wikitable"
|-
| קוטר || 2.4 מטר יחד עם מגן החום, 1.65 מטר ללא מגן החום
|-
| גובה || 1.8 מטר
|-
| משקל || 577 ק"ג (כולל דלק)
|-
| החומר ממנו עשוי [[מגן חום|מגן החום]] ||Norcoat Liège
|-
| קוטר המצנח || 12 מטר
|-
| מבנה || [[חומר מרוכב]] - סנדוויץ' אלומיניום המחוזק [[סיבי פחמן]] מחוזקים
|-
| הנעה || 3 מקבצים של מנועי הדרזין - כל אחד מכיל 3 מנועים של 400 ניוטון אשר יופעלו לסירוגין. {{ש}} 3 מכלי דלק של הידרזין (מכלי הדלק יוצרו ב[[רפאל – מערכות לחימה מתקדמות|רפאל]]{{הערה|שם=כחוללבן|{{ynet|אודי עציון|כחול לבן בכוכב האדום|4778533|15 במרץ 2016}}}})
|-
| תקשורת || 2 אנטנות UHF לתקשורת עם מקפת [[מקפת שיירי הגז אקסו מארס|TGO]]
|}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Schiaparelli EDM lander}}
* [http://exploration.esa.int/mars/47852-entry-descent-and-landing-demonstrator-module/ אודות הנחתת באתר סוכנות החלל האירופאית]
* [https://twitter.com/ESA_EDM עמוד הטוויטר של הנחתת סקיאפארלי]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{חקר מאדים}}
{{תוכניות החלל של ברית המועצות ורוסיה}}

{{Coord|2.07|S|353.79|E|globe:mars_type:state|display=title|הערה=מקום ההתרסקות}}
[[קטגוריה:משימות לחקר מאדים]]
[[קטגוריה:גשושיות אירופאיות]]
[[קטגוריה:גשושיות רוסיות]]