הצגת המקור של הדף "סולמה של צור"

{{פירוש נוסף|נוכחי=רכס הרים|אחר=מועצה אזורית לשעבר|ראו=[[מועצה אזורית סולם צור]]}}
[[קובץ:Sulamzor.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"מעלה הסולם" על הרכס במבט מכביש 89]]
'''רכס סולם צור''' הוא [[רכס הרים]] מוארך ותלול המשתפל מן [[הגליל העליון]] אל [[הים התיכון]], אשר לאורך פסגתו עובר הגבול שבין [[ישראל]] ו[[לבנון]]. ממזרח לרכס ישנן שתי שלוחות, רכס חניתה ורמת אדמית-הר מנור.

השם "סולם צור" מתועד מ[[התקופה ההלניסטית]], ונזכר רבות בספרות [[חז"ל]], ונראה כי נבע מכך שבמקטע זה של [[דרך הים]] שבין [[ארץ ישראל]] ובין ערי החוף ה[[פיניקים|פיניקיות]] - [[צור (לבנון)|צור]], [[צידון]] ו[[בירות]] - נאלצו העוברים לעלות ולרדת בתלילות על גבי הרכס.

בקצהו המערבי של הרכס נמצא מצוק נקרות, [[ראש הנקרה]], שגובהו כ-300 מטרים, ואשר בצדו הצפוני נמצאת העיירה [[א-נאקורה]] ובצדו הדרומי נמצא קיבוץ [[ראש הנקרה (קיבוץ)|ראש הנקרה]]. בקצהו הצפוני של המצוק, שבתחום לבנון, נמצא "א-ראס אלאביד" ("הראש הלבן").

קו הגבול העובר לאורך הרכס נקבע לראשונה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], במסגרת חלוקת [[המזרח התיכון]] בין שטחי ה[[מנדט]] ה[[בריטניה|בריטי]] וה[[צרפת|צרפתי]].

בספרות חז"ל ובמקורות החיצוניים מתקופה זו נזכר הרכס כנקודת ציון ידועה בגבול הצפון-מערבי של [[ארץ ישראל]], ולמרגלותיו התקיימו עיירות [[יהודים|יהודיות]] גדולות ב[[תקופת התלמוד]], ובהן [[חניתה]], [[מצובה]] ו[[בצת]].

הרכס נזכר בתחילה ב[[ספר מקבים א|ספר החשמונאים]] כסמן לגבולה הצפון-מערבי של הארץ, לעניין הפקדת [[שמעון התרסי|שמעון החשמונאי]] על ארץ ישראל בשנת [[144 לפנה"ס]]: {{ציטוטון|ואת שמעון אחיו העמיד לשר צבא ב'''סולם צור עד גבול מצרים'''}}{{הערה|[[ספר מקבים א|ספר חשמונאים א']] יא, נ', עמ' קנ"ה במהדורת [[אברהם כהנא]].}}.

הרכס נזכר גם אצל [[יוסף בן מתתיהו]], במסגרת תיאור סביבות [[הגליל המערבי]] והעיר [[עכו]], בתקופת [[המרד הגדול]]:
{{ציטוטון|ועכו נבנתה בחוף ארץ הגליל, בעמק הגדול, והרים לה סביב משלוש רוחות. מרוח מזרח סובבים עליה הרי הגליל הרחוקים ממנה שישים ריס, ומצד דרום הר הכרמל, כמרחק מאה ועשרים ריס, וגבוה מאלה הוא ההר הסוגר עליה מצפון, הנקרא בפי יושבי המקום בשם '''סולם הצוריים''', והוא רחוק מהעיר מאה ריס.}}{{הערה|[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]], ב, י', ב', עמ' 145 בתרגום [[יעקב נפתלי שמחוני|י' שמחוני]].}}.

ב[[מדרש|מדרשי חז"ל]] נזכר סולם צור כשער הכניסה הצפוני לארץ ישראל, בסיפור אגדה על הגעת [[אברהם אבינו]] מ[[חרן]] לארץ ישראל בדרך הים:
{{ציטוטון|בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהריים ובארם נחור, ראה אותם אוכלים ושותים ופוחזים, אמר הלוואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת, '''וכיוון שהגיע לסולמה של צור''' ראה אותם עסוקים בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור, אמר הלוואי יהא חלקי בארץ הזאת. אמר לו הקב"ה 'לזרעך אתן את הארץ הזאת'}}{{הערה|[[בראשית רבה]] לט, ח.}}.

ב[[תוספתא]] וב[[התלמוד|תלמוד]] מובא מעשה על [[רבן גמליאל דיבנה]] שהלך בדרך שבין [[אכזיב|כזיב]] וסולם צור:
{{ציטוטון|מעשה ברבן גמליאל שהיה מהלך מעכו לכזיב ... הגיע לכזיב בא אחד ושאל לו את נדרו, אמר לו לשעמו כלום שתינו רביעית יין האיטלקי, אמרו לו הן, אמר לו אם כן תטייל עמנו עד שיפיג יינו. הלך עמהן, '''כיוון שהגיע לסולמה של צור''' ירד מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו את נדרו, ודברים הרבה למדנו באותו היום.}}{{הערה|[[תוספתא]], [[מסכת פסחים|פסחים]], פ"ב ה"ט, [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[מסכת עבודה זרה|עבודה זרה]], פ"א ה"ט, [[ויקרא רבה]], ל"ז ג', [[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת עירובין|עירובין]], ס"ד ע"ב.}}.

בנוסף, ב[[ברייתא דתחומין]] וב[[תלמוד הבבלי]] הרכס מוזכר כאתר אליו הגיעו בני בבל שעלו לארץ, ובו ישב רבי [[יעקב בר אידי]]:
{{ציטוטון|אמר לו רב נחמן לחמא בר אדא שליח ציון, כי סלקת להתם (כאשר תלך לשם - בדרך לבבל) '''אקיף וזיל אסולמא דצור''' (עשה מעקף ועבור דרך סולם צור) וזיל לגבי דרבי יעקב בר אידי (ובקר אצל ר' יעקב בר אידי)}}{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת ביצה|ביצה]], כ"ה ע"ב.}}.

כן נזכר הרכס כגבולה ה[[הלכה|הלכתי]] של ארץ ישראל מצד צפון מערב: {{ציטוטון|ארץ ישראל אין חייבים עליה משום רשות הרבים ... '''משום דמקיף לה סולמא דצור''' מהך גיסא (כיוון שסולם צור מקיף אותה מצד אחד) מחתנא דגדר מהך גיסא (ומדרונות [[חמת גדר]] תוחמים אותה מן הצד השני)}}{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת עירובין|עירובין]], כ"ב ע"ב.}}, וכן:
{{ציטוטון|בדבר הזה אין אנו מודיעין (את ההלכות האלו אין צורך ללמד), אפילו כן, '''לא מטין לסולמיה דצור''' עד דשכחון כולן (כיוון שהם ממילא לא יגיעו לסולם צור עד שישכחו את כולן'''}}{{הערה|[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], פ"ד ה"ג.}}.

עוד נזכר הרכס במדרשי אגדה שונים: {{ציטוטון|וסליק '''עד שהגיע לסולמי צור''' ... '''כיוון שהגיע לסולמי צור''' חמי חד ארי קטיל (ראה אריה מת אחד)}}{{הערה|[[ויקרא רבה]] כ"ב, ז', [[במדבר רבה]] י"ח, כ"ב, [[קהלת רבה]], ה', ה', תנחומא בובר חוקת א'.}}, וכן לעניין ציד החלזונות בחופים שמדרום לרכס לצורך הפקת צבעים היקרים: {{ציטוטון|ומדלת הארץ השאיר נבוזראדן רב טבחים לכרמים וליוגבים ([[ספר ירמיהו|ירמיהו]] נ"ב), כורמים - תני רב יוסף, אלו מלקטי אפרסמון מעין גדי ועד רמתא, יוגבים – '''אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה'''}}{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת שבת|שבת]], כ"ו ע"א.}}. 

על שם הרכס נקראה בעבר [[מועצה אזורית סולם צור|המועצה האזורית סולם צור]]. כן נקרא בשם זה כיום [[בית ספר תיכון|בית הספר התיכון]] האזורי אשר נמצא בקיבוץ [[גשר הזיו]], כ-6 ק"מ מדרום לרכס.

==לקריאה נוספת==
*[http://old.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/al-atar3_rozenson.pdf מאמר של ד"ר ישראל רוזנסון] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20180103133516/http://old.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/al-atar3_rozenson.pdf |date=2018-01-03 }} המסביר את השם "סולמה של צור" ואת הקשר למונח התלמודי "סולם צורי".

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הגליל]]
[[קטגוריה:גבול ישראל–לבנון]]
[[קטגוריה:לבנון: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:אסיה: רכסי הרים]]
[[קטגוריה:ישראל: רכסי הרים]]
[[קטגוריה:נחלת שבט אשר]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל ביהדות]]
[[קטגוריה:המכלול: ערכים הנכללים בזים תורני]]
{{וח|סולמה של צור}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=סולמה של צור|גרסה=31676339|פריט=Q6843693}}