הצגת המקור של הדף "ניאון"

{{פירוש נוסף|נוכחי=יסוד כימי|אחר=נורה המכונה גם "ניאון"|ראו=[[נורה פלואורסצנטית]]}}
{{יסוד כימי
|שם=ניאון
|שכן מימין=
|שכן משמאל=[[פלואור]]
|שכן מלמעלה=[[הליום|He]]
|שכן מלמטה=[[ארגון (יסוד)|Ar]]
|תמונת טבלה מחזורית=[[קובץ:Ne-TableImage.svg|250px]]
|צבע רקע=#c0ffff
|מספר אטומי=10
|סמל כימי=Ne
|סדרה כימית=[[גז אציל|גזים אצילים]]
|צפיפות=0.8999
|מראה=חסר צבע
|תמונה=[[קובץ:Ne,10.jpg|125px]]
|משקל אטומי=20.1797
|רדיוס ואן דר ולס=154
|רמות אנרגיה=2, 8
|מצב צבירה=גז
|יחידות לטמפרטורה=K
|טמפרטורת היתוך=24.56
|טמפרטורת היתוך צלזיוס=-248.59
|טמפרטורת רתיחה =27.07
|טמפרטורת רתיחה צלזיוס=-246.08
|אלקטרושליליות=
|קיבולת חום סגולית=1030
|מוליכות חשמלית=
|מוליכות תרמית=0.0493
|לחץ אדים=
|טמפרטורת אדים=
|מהירות הקול=435
|טמפרטורת מהירות הקול=273.15
|אנרגיית יינון ראשונה=2080.7
|אנרגיית יינון שנייה=3952.3
|אנרגיית יינון שלישית=6122
|אנרגיית יינון רביעית=9371
}}
'''נֵיאוֹן''' (ב[[אנגלית]]: '''Neon''') הוא [[יסוד כימי]] מסדרת [[גז אציל|הגזים האציליים]], ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] Ne ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 10.

==תכונות==
הניאון הוא הגז האציל השני במשקלו, חסר [[צבע]] וכמעט לא פעיל. הוא יוצר [[ספקטרום פליטה]] בצבע [[כתום]]-אדמדם כאשר [[יינון|מיונן]]. לניאון יכולת קירור גדולה פי 40 מהליום נוזלי ופי 3 מ[[מימן נוזלי]] (ההשוואה מתבססת על נפח). ברוב המקרים קירור ניאון יותר זול מקירור הליום.

==שימושים==
בצבע האדמדם-כתום שהניאון פולט בנורות ניאון - נעשה שימוש רב בהכנת שלטי [[פרסומת]].<br>בשפה העברית, השם "נאון" משמש לעיתים גם בצורה גנרית לתיאור [[נורה פלואורסצנטית|נורות חשמל פלואורסצנטיות]] כאשר בפועל, [[אד|אדי]] [[כספית]] משמשים לייצור נורות אלה הפולטות אור בצבעים שונים בהתאם לציפוי הפלאורסצנטי שלהן. שימושים נוספים:
*אינדקטור למתח גבוה.
*משתמשים בניאון בשילוב עם הליום ב[[לייזר]] מטיפוס לייזר-גז.
*[[נוזל קירור]] חסכוני.

==היסטוריה==
ב-1898, זוהה הניאון (מהמילה היוונית '''Neos''' שפירושה "חדש") על ידי [[ויליאם רמזי]] ומוריס טרברס (Morris Travers) בעיר [[לונדון]] שב[[אנגליה]].ניאון התגלה כאשר רמזי צינן דגימת אוויר עד שהפך לנוזל, ואז חימם את הנוזל וכבש את הגזים כשהם רותחים.את גז הניאון מצאו שני הכימאים הבריטיים ויליאם רמזי ומוריס טראוורס, ביוני 1898. 
הם עשו זאת כאשר הם עדיין חגגו את גילוי גז הקריפטון במאי 1898, כאשר הם גילו עוד אחד, ניאון . רמזי האמין שהוא גילה דפוס של מיקום היסודות בטבלה המחזורית, וכאשר יש שיטה, יש מה לחפש . כאשר המדען יודע מה הוא מחפש יש לו סיכוי טוב יותר גם למצוא. 
החוקרים חיפשו גז כבד לא פעיל, בתערובת הקרה של גזים ונוזלים שנשארו במכונת ההקפאה לאחר שהוציאו מהאוויר הנוזלי את ההליום והארגון. הם מצאו קריפטון. מה שהם לא ידעו שהם קיבלו יחד עם ההליום והארגון גם נאון. 
לאחר שמצאו את היסוד הכבד הבא, ולאחר שראו דפוס במשקלים האטומיים, הם היו בטוחים שקיים גן חדש בין הליום וארגון. לכן הם פנו שוב למכונת האוויר הנוזלי שלהם, שיפרו את שיטת ההפרדה ומצאו גז חדש, כאשר העבירו דרך הגז זרם חשמלי הם גילו אור אדום בהיר שאנו מזהים היום עם שלטי הניאון.

==תרכובות==
הניאון יכול ליצור [[תרכובת]] עם [[פלואור]] במעבדה. לא בטוח כי הניאון יוצר תרכובות בטבע, אך כמה עדויות רומזות כי הדבר יכול להיות נכון. היונים {{משמאל לימין|Ne<sup>+</sup>, (NeAr)<sup>+</sup>, (NeH)<sup>+</sup> ,(HeNe)<sup>+</sup>,}} נצפו במחקר עם ספקטרוגרף מסות.

==צורה בטבע==
הניאון נמצא לרוב בצורת גז [[אטום|אטומרי]]. הניאון נדיר באטמוספירת [[כדור הארץ]] והוא מהווה חלקיק אחד מתוך 65,000.

==שילוט ניאון==
נורת ניאון היא צינור מלא בגז האציל, אשר בשני קצותיו [[אלקטרודה|אלקטרודות]]. כאשר מושרה בין שתי האלקטרודות [[מתח חשמלי|מתח]] גבוה מספיק, הגז מתחיל לזהור בצבע האופייני לו. המתח ההתחלתי הדרוש הוא גבוה יחסית, אך בזמן פעולתה, נורת ניאון צורכת כמות [[אנרגיה]] נמוכה, יחסית ל[[נורת להט]] רגילה.

כדי לייצר נורות ניאון, משתמשים בצינורות [[זכוכית]] בקטרים שונים ומעוצבים לצורות שונות.

הצבע שמאפיין את הניאון עצמו הוא אדום-כתום.
ניתן להשפיע על צבע הנורה וליצור גוונים שונים (ביניהם כחול, ירוק ולבן), על ידי שימוש בארגון ואדי כספית (שהפליטה הראשונית היא באולטרה סגול) במקום בניאון, יחד עם ציפויים פלאורסצנטים שפולטים אור בצבעים שונים.

==[[איזוטופ]]ים של ניאון==
{| class=wikitable style=font-size:95%; white-space:nowrap style=text-align:center
! rowspan=2 | סמל
! ([[פרוטון|p]]){{כ}}Z
! ([[נייטרון|n]]){{כ}}N
! מסה איזוטופית (u)
! rowspan=2 | זמן [[מחצית חיים]]
! rowspan=2 | ספין גרעיני
! rowspan=2 | [[שכיחות]] האיזוטופ{{ש}}(כ[[מול#יחידות נוספות|שבר מולרי]] מהיסוד)
! rowspan=2 | טווח השינוי הטבעי{{ש}}(כשבר מולרי מהיסוד)
|-
! colspan=3 | התרגשות אנרגטית
|-
| <sup>16</sup>Ne
| rowspan=19 |{{כ}}10
| 6
| 16.025761(22)
| [KeV{{כ}} (37)122] 9E-21 s
| 0+
|
|
|-
| <sup>17</sup>Ne
| 7
| 17.017672(29)
| ms{{כ}} (6)109.2
| 1/2-
|
|
|-
| <sup>18</sup>Ne
| 8
| 18.0057082(3)
| s{{כ}} (8)1.672
| 0+
|
|
|-
| <sup>19</sup>Ne
| 9
| 19.0018802(3)
| s{{כ}} (5)17.296
| 1/2+
|
|
|-
| <sup>20</sup>Ne
| 10
| 19.9924401754(19)
| יציב
| 0+
| 0.9048(3)
| 0.8847-0.9051
|-
| <sup>21</sup>Ne
| 11
| 20.99384668(4)
| יציב
| 3/2+
| 0.0027(1)
| 0.0027-0.0171
|-
| <sup>22</sup>Ne
| 12
| 21.991385114(19)
| יציב
| 0+
| 0.0925(3)
| 0.0920-0.0996
|-
| <sup>23</sup>Ne
| 13
| 22.99446690(11)
| s{{כ}} (12)37.24
| 5/2+
|
|
|-
| <sup>24</sup>Ne
| 14
| 23.9936108(4)
| min{{כ}} (2)3.38
| 0+
|
|
|-
| <sup>25</sup>Ne
| 15
| 24.997737(28)
| ms{{כ}} (8)602
| (3/2)+
|
|
|-
| <sup>26</sup>Ne
| 16
| 26.000461(29)
| ms{{כ}} (1)197
| 0+
|
|
|-
| <sup>27</sup>Ne
| 17
| 27.00759(12)
| ms{{כ}} (2)32
| (3/2+)#
|
|
|-
| <sup>28</sup>Ne
| 18
| 28.01207(16)
| ms{{כ}} (22)18.3
| 0+
|
|
|-
| <sup>29</sup>Ne
| 19
| 29.01939(29)
| ms{{כ}} (5)15.6
| (3/2+)#
|
|
|-
| <sup>30</sup>Ne
| 20
| 30.02480(61)
| ms{{כ}} (2)5.8
| 0+
|
|
|-
| <sup>31</sup>Ne
| 21
| 31.03311(97)#
| ms{{כ}} (8)3.4
| 7/2-#
|
|
|-
| <sup>32</sup>Ne
| 22
| 32.04002(86)#
| ms{{כ}} (9)3.5
| 0+
|
|
|-
| <sup>33</sup>Ne
| 23
| 33.04938(86)#
| ns{{כ}} 260>
| 7/2-#
|
|
|-
| <sup>34</sup>Ne
| 24
| 34.05703(87)#
| [µs{{כ}} 1.5<] ms{{כ}} 1# 
| 0+
|
|
|}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=נאון}}
* {{בריטניקה|science/neon-chemical-element}}
* 
* {{דוידסון|ארז גרטי|כיצד פועלת מנורת פלורסנט?|maagarmada/technology/כיצד-פועלת-מנורת-פלורסנט|4 אוגוסט 2011}}

{{הטבלה המחזורית|Ne}}

[[קטגוריה:גזים אצילים]]
[[קטגוריה:נוזל קירור]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=ניאון|גרסה=31052961}}