הצגת המקור של הדף "משק המים והשפכים בישראל"

{{לעדכן|כל הערך=כן|סיבה=הנתונים השתנו מאוד מאז 2007|נושא=כלכלה|נושא2=ישראל}}
[[קובץ:SeaofGalilee.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הכנרת]], לשעבר מאגר המים המרכזי של מדינת ישראל.]]
'''משק המים בישראל''' הוא שם כולל למערכות ההפקה, ההולכה והאגירה של [[משאבי מים בישראל|מים בישראל]].

[[ישראל]] נמצאת בחלקה הצפוני של רצועת ה[[מדבר]]יות העולמית. חלק גדול משטחה הוא מדברי וכמות ה[[משקעים]] הממוצעת מספקת רק בקושי את צורכי האוכלוסייה ההולכים וגדלים. לפיכך ה[[מים]] בישראל הם [[משאב]] יקר שהמדינה מגנה עליו ומפתחת אותו.

המדינות השכנות סובלות מבעיות דומות וישראל חולקת את מקורות מימיה עם [[ירדן]], [[לבנון]], [[סוריה]] ו[[הרשות הפלסטינית]]. חלק ממים אלו מגיעים מ[[נהר]]ות שמקורותיהם במדינות השכנות. הגידול באוכלוסיית [[המזרח התיכון]] הופך את בעיית המים לבעיה מרכזית בעלת השלכות גאו-פוליטיות.

==הביקוש למים בישראל==
[[קובץ:PikiWiki Israel 32219 Kibbutz Maagan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אי]] בדרום הכנרת, מול קיבוץ [[מעגן (קיבוץ)|מעגן]], מרץ [[2009]] (נכון ל־2022 האי אינו נראה ונמצא מתחת לפני הים)]]

צריכת המים נחלקת לפי מגזרים כדלקמן: (הנתונים במיליוני [[מטר מעוקב|מטרים מעוקבים]] בשנה):
{|border="1" class="wikitable"
|+ צריכת מים בישראל
!
!2003
!
!2015
|-
!שימושים חקלאיים
|920
|48%
|1117

|-
!צריכה עירונית וביתית
|780
|40%
|770
|-
!צריכה תעשייתית
|180
|12%
|123
|-
!מים לטבע
!
!
!35
|-
!הקצאה לירדן ולרשות הפלסטינית
!
!
!122
|-

! סה"כ ||1,930||100%
|2,168
|}

צריכת המים של משקי הבית בישראל נחלקת כך:
{|border="1" class="wikitable"
! שימוש !! אחוז צריכה
|-
|הדחת אסלות||38%
|-
|רחצה||32%
|-
|הדחת כלים||12%
|-
|כביסה||10%
|-
|שתייה||5%
|-
|כיורי אמבטיה||3%
|}

==מקורות המים==
{{ערך מורחב|משאבי מים בישראל}}
מאגרי המים העיקריים של ישראל הם אגם [[הכנרת]], הניזון בעיקר מן [[נהר הירדן|הירדן]] ויובליו סיפק כשליש מצריכת המים של ישראל,{{הערה|1=[http://www.mekorot.co.il/Heb/WaterResourcesManagement/waterresource/Pages/Kinneret.aspx הכנרת ומים עיליים]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} כ-300–700 מיליון מ"ק בשנה, אך עקב ירידת המפלס מהווה כעת רק 2 אחוזים מכלל תצרוכת המים,{{הערה|אסף בן נריה, [http://www.zavit.org.il/צרות-של-מתפילים/ צרות של מתפילים], באתר "זווית", 5 ביולי 2017}} [[אקוויפר ההר]] ו[[אקוויפר החוף]]. האקוויפרים הם שכבות סלע נקבוביות תת-קרקעיות האוגרות [[מי תהום]] בנקבוביותיהם ומהוות כעין [[אגן ניקוז|אגני היקוות]] טבעיים תת-קרקעיים. האקוויפרים עשויים בעיקר מסלעי [[אבן גיר|גיר]] ו[[דולומיט]]. אקוויפר החוף עשוי בעיקר מחול ו[[כורכר]]. האקוויפרים מתמלאים מ[[גשם|מי גשמים]] שמחלחלים דרך הקרקע או ממקורות אחרים (כגון מים שמוחדרים במיוחד לתת-הקרקע). קיימת סכנה ששאיבה מוגברת ממאגר כזה תגרום לירידת מפלס קריטית שתביא ל[[המלחת_מי_תהום|המלחתו]], עקב חלחול מים מליחים פנימה. זהו נזק בלתי הפיך שיגרום לפסילת מאגר כזה לשימוש. לפיכך ממלאים את האקוויפרים באופן יזום - מי [[שיטפון|שיטפונות]] וכן מים עודפים שנצברים בכנרת, בשנים ברוכות, מוזרמים אל ה[[אקוויפר]]ים. ירידה ב[[מפלס הכנרת]] היא על כן לעיתים מתוכננת ונובעת מוויסות כזה.

[[קובץ:Aquabella.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[עין חמד]] ב[[הרי ירושלים]]]]
חלק גדול משאיבת המים בישראל נעשה כיום מאקוויפר ההר. חלק מסוים מן השאיבה מן האקוויפרים מהווה שאיבה חוזרת של מי הכנרת ומי שיטפונות שהוחדרו לאקוויפרים בשנים גשומות. בשנים גשומות במיוחד, מוחדרים לאקוויפרים מרבית המים הנשאבים מן הכנרת, בעוד שבשנים שחונות בהן יורד מפלס הכנרת סמוך לקו האדום התחתון - לא נעשית החדרה ממי הכנרת וכל השאיבה משם מופנית לצריכה.

מאקוויפר החוף שואבים רק במקומות מסוימים בשל מצבו הקריטי - חלקים ניכרים ממנו הומלחו עקב שאיבת יתר בעשרות השנים האחרונות. מי הכנרת מוזרמים אל האקוויפרים, כמו גם אל שטחי ה[[נגב]], באמצעות [[המוביל הארצי]] ו[[מפעל ירקון-נגב]] – רשת משוכללת, מאובטחת ומפוקחת אקולוגית, המשמשת להובלת המים {{דרוש מקור}}.

==המלחמה על המים==
{{הפניה לערך מורחב|המלחמה על המים}}
אגם הכנרת ניזון בעיקר מ[[נהר הירדן]] וכן מהמטרה ישירה של מי [[גשם|גשמים]]. נהר הירדן עצמו ניזון בעיקר מנחלים הקרויים [[מקורות הירדן]] ([[נחל שניר|חצבני]], [[נחל חרמון|בניאס]] ו[[נחל דן|דן]]). רוב המים הזורמים בנחלים אלו מקורם בהפשרת [[שלג]]ים ב[[חרמון]] ובהרי לבנון וסוריה. שליטתן של מדינות זרות אלה, על מקורות המים היא בעייתית ביותר, עקב היותן [[מדינת אויב|מדינות אויב]]. בעבר, בעת מגעים מדיניים ברמות שונות בין ישראל לסוריה, עלתה דרישתה לשליטה על חלקים מחוף הכנרת. העברת השליטה בשטחים אלה מישראל לסוריה עלולה להעביר גם את השליטה על חלקים ניכרים ממי הכנרת לידי סוריה.
בשנת [[1964]] החלה סוריה בפרויקט נרחב של הסטת מסלולו של הבניאס אל עבר שטחה. ישראל הגיבה בהפגזה כבדה של אזור הפרויקט. תקופה זו כונתה "המלחמה על המים".

== משבר המים בישראל ==
=== בעיות באיכות וכמות המים ===
מאז הקמתה התעוררו שתי בעיות מרכזיות במשק המים בישראל - ירידה בכמות המים הראויים לשתייה, והתדרדרות מתמדת באיכותם. רמת המליחות בכנרת ובאקוויפרים הלכה ועלתה וגרמה לירידה באיכותם של המים. בנוסף, לא תוכננו תוכניות ארוכות טווח של חיסכון מים לשנות בצורת. חוסר טיפול בשפכים, פסולת ודלקים גרם לזיהום מי התהום. את מצב זיהום המים בארץ ניתן לראות בזיהום הנחלים כמו נחל הקישון ונחל הירקון. לעיתים סביבות אקולוגיות ונחלים מתייבשים עקב המחסור במים ולעיתים הופכים לתעלות ביוב עקב זיהום תעשייתי. מעבר לירידה בכמות ובאיכות עלתה גם צריכת המים עם השיפור במצב הכלכלי, עלייה לישראל ובריבוי הטבעי.

=== בעיות סמכותיות ===
מעבר לבעיות אלו, עד להקמת הרשות סבל משק המים מביזור סמכויות בין משרדי הממשלה השונים וחוסר יכולת לקבל החלטות ולתכנן את משק המים לטווח הארוך.

בשנת 2001 הגישה הוועדה המיוחדת של הכנסת לחקירת הנושא את מסקנותיה הסופיות. דו"ח הוועדה העביר ביקורת קשה מאוד על הממשלה ועל המעט שנעשה לאורך השנים לטיפול בנושא, ותיארה את המצב כעל סף קריסה ואסון. עיקר הביקורת התייחס לתהליך קבלת ההחלטות במשק המים, היחסים בין הרשויות העוסקות בנושא, אי הגדרה של מדיניות כוללת והיעדר מקור, רשות או סמכות אשר ירכז בתוכו את התכנון והביצוע של התוכניות למשק המים.

הסמכויות במשק המים פוזרו בין מספר משרדים:
* משרד הבריאות היה אחראי על תקנים תברואתיים, ולו הייתה הסמכות לסגור בארות ומאגרי מים שלא עמדו בתקן.
*[[המשרד להגנת הסביבה]] היה אחראי על שמורות הטבע ועל שמירה על מאגרי המים מ[[זיהום מים|זיהום]].
*[[משרד האנרגיה|משרד התשתיות הלאומיות]] (האנרגיה והמים) היה אחראי על חברת מקורות, נציבות המים ומועצת המים.
*[[משרד הפנים]] היה אחראי על תכנון של מערכות המים ברשויות המקומיות.
* משרד האוצר היה אחראי תקצוב התוכניות למשק המים.
*[[משרד החקלאות ופיתוח הכפר|משרד החקלאות]] היה אחראי על הקצאת המים לחקלאות ועל קביעת מדיניות כללית לאזורי חקלאות.
* משרדי [[משרד החוץ|החוץ]] ו[[משרד הביטחון|הביטחון]] היו אחראים על התהליכים המדיניים ו[[המלחמה על המים|סכסוכי המים מול סוריה וירדן]] לדוגמה.
פיזור הסמכויות בין המשרדים השונים גרם לכך שלכל אחד מהם הייתה זכות החלטה על תחום אחר הנוגע למשק המים, וחוסר הסכמה של משרד אחד בנוגע להחלטה של משרד אחר היה יכול למנוע ממנה לקרות. לבסוף נכנס משק המים למצב של קיפאון מתמיד.{{דרושה הבהרה|סיבה=}}

=== משק המים ברשויות המקומיות ===
בעיה נוספת הייתה בתוך הרשויות המקומיות, אשר היו גובות כסף על שימוש במים, אך היו משתמשות בו לטובת נושאים אחרים כמו חינוך ורווחה. כתוצאה מכך חלה התדרדרות בתשתיות המים ברשויות המקומיות, מה שגרם לדליפות מים רבות ולבזבוז מים. ירושלים הייתה העיר היחידה שבה פעל תאגיד מים עוד לפני הקמתם לפי חוק, "הגיחון".

בנוסף, לא נבנו מתקני סינון וטיפול מים, לא היה מעקב אחר תשתיות המים וכו'.
=== מחזור מים ===
בעיה נוספת הייתה אי מחזור המים. עד לשנת 1990 המים ששימשו לחקלאות היו מי שתייה. רק החל משנות ה-90 החל תהליך של מחזור מים ושימוש במי קולחין.

=== מסקנות הוועדה והצעדים שננקטו ===
רוב מסקנות הוועדה מומשו כלשונן:
* נדרש להקים רשות מרכזית אחת אשר תתכלל את כלל הנושאים הנוגעים למשק המים, ותהווה גוף ביצועי ורגולטורי שיפקח על משק המים ועל חברת [[מקורות]].
* הוחלט על הפסקת סבסוד מחיר המים והעלאתו. מטרת צעד זה הייתה עידוד חיסכון והגדלת תקציב רשות המים עד לסיום המשבר. בשנת 2014 הופחת מחיר המים ב-10%.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = גלובס, חדשות 2|כתובת = http://www.mako.co.il/news-money/economy-q4_2014/Article-33451977ef83a41004.htm|כותרת = בחודש הבא: מחיר המים יוזל ב-10%}}}}
* הוחלט על הקמת חמישה מתקני התפלה - בפלמחים, באשדוד, וכו'.
* הוחלט על הזרמת מים לשמורות טבע ולנחלים.
* חוקק חוק תאגידי המים, אשר הוציא את האחריות לנושא המים העירוני מידי הרשויות המקומיות ושם אותו בידיהם של תאגידים אשר זהו ייעודם. עם השנים התעוררה ביקורת על העלויות הגבוהות שגובים תאגידי המים ונטען כי הכסף שמשולם מגיע למשכורות לעובדי התאגידים ולא למשק המים. ניסיונות לצמצום או ביטול תאגידי המים לא צלחו עד היום. נכון לדצמבר 2017 קיימים 56 תאגידים{{הערה|[http://www.water.gov.il/Hebrew/Municipal-sector/financial-statements-Water-corporation/Pages/default.aspx תאגידי המים]}} המשרתים את אוכלוסיית המדינה 8,765,700{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=629 אוכלוסיית מדינת ישראל]}}
* הוחלט על יציאה בקמפיין פרסומי שמטרתו הייתה העלאת המודעות לחיסכון במים.
* תקציב משק המים יהיה תקציב סגור ולא ישמש לנושאים אחרים. 

==פיתוח מקורות מים חדשים==
[[קובץ:Betzaiyt33.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מאגר בית זית]] שהוקם כדי לגרום למי הגשמים לחלחל אל [[אקוויפר החוף]], אך נכשל]]

בעיית המים של ישראל עולה ויורדת מסדר היום הציבורי בהתאם ל[[מפלס הכנרת]] ולהופעתן של שנים שחונות או שנים ברוכות גשמים.

====הובלה====
במחצית הראשונה של [[העשור הראשון של המאה ה-21]] התנהלו דיונים מתקדמים עם [[טורקיה]] לגבי רכישה של מים מתוקים, שיועברו באמצעות [[מכלית|מכליות]], ואף נידונה אפשרות של הנחת צינור מים בין המדינות, כדי לפתור מחסור אפשרי במים בשנים שחונות. עם זאת, הצעות אלו לא יצאו אל הפועל.

====טיהור שפכים====
ישראל ו[[סינגפור]] הן המדינות המתקדמות ביותר בעולם בהשבת שפכים לצורכי חקלאות.

המפעל הגדול ביותר למטרה זו הוא ה[[שפד"ן]]. כ-70 אחוזים ממי הביוב בישראל עוברים טיהור ומושבים לצורכי השקיה, וכ-60 אחוזים משדות ה[[נגב]] מושקים ב[[מי קולחין]] שעברו השבה. צינור המים המוביל אותם לנגב מכונה "הקו השלישי".

==== התפלה ====
{{לעדכן|נושא=מדע וטכנולוגיה}}
{{ערך מורחב|התפלה בישראל}}
מקור מים נוסף הוא [[מים מליחים]], לרבות מי-ים (המצויים בכמות בלתי מוגבלת). בתהליכים (פיזיקליים בעיקרם) מסוגים שנים, תחת הכינוי הכולל "[[התפלה]]", מופרדים המים מהמלחים המומסים בהם (או מרובם) ומתקבלים מים בעלי תכולת מלחים נמוכה באיכות מספקת לשתייה. מתקני התפלה פועלים בקנה מידה קטן כבר שנים רבות ב[[אילת]] ומתפילים מים מליחים לרמת [[מי שתייה]]. ב-[[2005]] נכנס לפעולה [[מתקן התפלה אשקלון]] שמספק כ-120 מיליון מ"ק של מים מותפלים בשנה. מתקן זה פועל בשיטת ה[[אוסמוזה הפוכה|אוסמוזה ההפוכה]] והוא הגדול מסוגו בעולם ומפיק מים באיכות טובה. [[מתקן התפלה פלמחים]] שהחל לפעול בשנת [[2007]] מספק כ-90 מיליון מ"ק מים בשנה. בדצמבר [[2009]] החל לפעול [[מתקן התפלה חדרה]] שמספק עד 127 מיליון מ"ק מים בשנה.{{הערה|1=[http://ppp.mof.gov.il/Mof/PPP/MofPPPTopNav/MofPPPProjects/PPPProjectsList/hatpala/ נתוני מכרזי בניית אתרי ההתפלה בישראל], אתר [[החשב הכללי]] של [[משרד האוצר]]}}{{הערה|1=[http://www.tashtiot.co.il/index.php/2010/05/16/מתקן-התפלה-חדרה/ מתקן התפלת מי-הים הגדול מסוגו בעולם נחנך היום בחדרה]}}

בתחילת [[2009]] הכריז יו"ר רשות המים, על השקעה של 300 מיליון דולר לטובת הקמה של שישה מתקני התפלה זמניים. ההחלטה באה כפתרון זמני להתמודדות עם המשבר במשק המים. בהשוואה למתקנים קבועים, שזמן ההקמה שלהם הוא כ-2 שנים שאורך חייהם הוא 20–30 שנה וכ-3 שנים למתקנים תמידיים שאורך חייהם הוא כ-70–100 שנים, מתקני ההתפלה הזמניים מוקמים בזמן קצר יותר (כמה חודשים), אך [[עלות]] הפקת המים מהם גבוהה פי 2. המתקנים הזמניים צפויים להיות מורכבים בתוך [[מכולה|מכולות]] שימוקמו בסמוך למתקני ההתפלה הקיימים ב[[אשקלון]], [[חדרה]], ו[[מעגן מיכאל]].

מפעלי ההתפלה גדולים הפועלים בישראל, נכון ל-2011:
{| class="wikitable"
! מיקום !! היקף התפלה שנתי (מיליון מ"ק) !! מחיר ריאלי (שקל לקוב) !! שנת הפעלה !! זכיין !! הערה
|-
| '''[[מתקן התפלה אשקלון|אשקלון]]''' || 119 || 2.9 || 2005 || VID{{כ}} ([[קרן קיסטון]]+[[ורידיס]]) || עם הקמתו, היה מתקן ההתפלה הגדול והמתקדם ביותר בעולם בסוגו,{{הערה|1=[http://www.ide-tech.com/news/IDE%20wins%20'Desalination%20Plant%20of%20the%20Year%202006'%20award IDE wins 'Desalination Plant of the Year 2006' award], באתר IDE Technologies}} וזכה בתואר "מתקן ההתפלה המצטיין בעולם לשנת [[2006]]".
|-
| '''[[מתקן התפלה פלמחים|פלמחים]]''' || 90 || 2.6 || 2007 || Via Maris || עלות ההקמה - 970 מיליון ש"ח. המתקן היעיל בעולם ביחס שטח \מ"ק מותקן. הורחב בשנת 2010 ופעם נוספת בשנת 2013
|-
| '''[[מתקן התפלה חדרה|חדרה]]''' || 127 || 2.65 || 2010 || H2ID {{כ}}(IDE + [[שיכון ובינוי]]) || באתר חברת החשמל. זהו המתקן הגדול מסוגו בעולם.{{הערה|1=[http://ppp.mof.gov.il/Mof/PPP/MofPPPTopNav/MofPPPProjects/PPPProjectsList/hatpala/HatpalaHadera/zmanim.htm מתקן התפלה חדרה, לוחות זמנים], באתר [[החשב הכללי (ישראל)|החשב הכללי]]{{ש}} [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3824048,00.html זה קורה: מתקן ההתפלה בחדרה התחיל לפעול], 23.12.09, אתר ynet {{ש}} [http://www.tashtiot.co.il/index.php/2010/05/16/מתקן-התפלה-חדרה/ מתקן התפלת מי-הים הגדול מסוגו בעולם נחנך היום בחדרה], 16.5.10, tashtiot.co.il
}}
|-
| '''[[מתקן התפלה שורק|שורק]]''' || 150 || 2.01 || 2013 || SDL {{כ}}([[הנדסת התפלה|IDE]]{{כ}} + Hutichison Water)|| הופעל 8/2013
|-
| '''[[מתקן התפלה אשדוד|אשדוד]]''' || 100 || ? || 2013 || [[מקורות]] || בסגירה פיננסית לאחר חתימת הסכם
|-
| '''[[מתקן התפלה גליל מערבי|גליל מערבי]]''' || 50 || ? || ? || בבדיקה סטטוטורית || בבדיקה סטטוטורית
|}

באמצע [[העשור השני של המאה ה-21]] שיפרה הפעלת מתקני ההתפלה את מצבו של משק המים בישראל. ב-2015 למעלה ממחצית מהמים הנצרכים בישראל מופקים באמצעות התפלת מי ים ומחזור מי שפכים (כ־540,000 אלמ"ק מים מותפלים ו-68,970 אלמ"ק קולחין).

====אגירת מי גשמים====
בשנת [[2007]] החלה לפעול בעיר [[ראשון לציון]] מערכת לאגירת מי גשמים ([[נגר עילי]]). בשלב הראשון, מי הגשמים שימשו להשקיה של [[פארק]]ים וגינות ציבוריות במערב העיר. ובשלב הבא המים יעברו השבחה עד לרמה של מי שתייה רגילים.

==פיקוח, בקרה ומנהלה==
[[הרשות הממשלתית למים ולביוב]] (בשנים [[2006]]-[[1957]] - נציבות המים) הכפופה ל[[משרד משאבי המים]] היא הגוף האחראי על הפיקוח על מקורות המים והקצאתם. הרשות מופקדת על כל הגופים המפיקים מים בישראל, לרבות חברת [[מקורות]] המפיקה כ-65% מן המים בישראל ועוסקת בהולכתם ברמה הארצית (בעיקר [[מוביל המים הארצי]]). חברת "[[תה"ל]]" (תכנון המים לישראל) הייתה אחראית על התכנון ההנדסי של מפעל המים הארצי.

מדיניות משק המים בישראל נקבעת על ידי הרשות ומספר גופים ממשלתיים כמו [[המשרד להגנת הסביבה]] ו[[משרד הבריאות]]. בראשית פעולתה הייתה נציבות המים (שהרשות היא יורשתה) כפופה ל[[משרד החקלאות]], אולם מאז עברה הכפיפות דרך מספר משרדים ממשלתיים.

== שפכים ==
{{מקורות|רמה=אין|פסקה=כן|נושא=מדע וטכנולוגיה}}
ב[[ישראל|מדינת ישראל]] מיוצרים מדי שנה 450 מיליון מטרים מעוקבים של שפכים. השפכים שיטופלו באיכות גבוהה, יכולים לשמש ל[[השקיה]] חקלאית ללא חשש ל[[זיהום קרקע]] ו[[מי תהום]]. השפכים שאינם מטופלים או מטופלים באיכות נמוכה, מזהמים את מי התהום, ה[[נחל]]ים, ה[[קרקע]] וה[[ים]] ופוגעים ב[[צמחייה]].

290 מלמ"ק קולחים מושבים לשנה (כ־64%) לשימוש ב[[חקלאות]] בעזרת [[מכון לטיהור שפכים|מכוני טיהור השפכים]].

מרבית השפכים זורמים במערכות ה[[ביוב]] וההולכה (96%), אך 4% נספגים בקרקע ב[[בור ספיגה|בורות ספיגה]].

סה"כ 63% מהשפכים שהם כ־283 [[מלמ"ש]] מטופלים ברמה נאותה, בעוד 37% (160 מלמ"ש) לא מטופלים כלל או מטופלים ברמה נמוכה.

מתחילת שנות ה-90 חל שינוי בתחום הטיפול בשפכים בישראל. הוקמו מספר גדול של מתקני טיהור השפכים וכמויות גדולות יותר של שפכים טופלו. אם בשנת 1992 פעלו בישראל 7 מט"שים (מכוני טיהור השפכים) בלבד, נכון לשנת 2020 קיימים 89 מט"שים המסווגים כגדולים ומטפלים במעל 1000 מטר קוב ליום.{{הערה|1=[https://www.gov.il/he/departments/guides/sewage_treatment_plants_and_transmission_piping מתקני טיהור שפכים - מט"שים], באתר המשרד להגנת הסביבה}}

=== המט"שים הגדולים עם ספיקת שפכים עירוניים מעל 10 מיליון מ"ק/שנה ===
נתונים, נכון ל-2017.{{הערה|1=[https://www.gov.il/BlobFolder/guide/sewage_treatment_plants_and_transmission_piping/he/wastewater_municipal_wastewater_big-wastewater-treatments-reports.xlsx כמות השפכים העירוניים המטופלים במט"שים גדולים - דוח 2017], באתר המשרד להגנת הסביבה}}
{| class="wikitable sortable"
|-
| '''שם מט"ש''' || '''ספיקה אלף מ"ק/שנה''' || '''שנת הקמה'''
|-
|[[שפד"ן]] || 140,012 || 1969
|-
|חיפה || 37,260 || 1961
|-
|ירושלים (שורק) || 35,139 || 1999
|-
|איילון || 21,228 || 1999
|-
|נתניה || 17,108 || 1993
|-
|באר-שבע || 16,440 || 2002
|-
|כפר סבא - הוד השרון || 11,085 || 1996
|-
|אשדוד || 11,444 ||
|-
|חדרה || 10,479 || 1997
|-
|כרמיאל || 10,137 || 1999
|}

תחום הטיפול בשפכים מקודם על ידי שיתוף פעולה בין-משרדי בין [[המשרד להגנת הסביבה]], [[משרד הבריאות]] ו[[רשות המים]].

==ביקורת==
ארץ ישראל אינה עשירה במים, והיא סובלת מתנודות בכמויות המשקעים משנה לשנה. הביקורת על משק המים בישראל מתמקדת בנושאים הבאים
{{הערה|1={{הארץ|רמי היפש|ככה מייצאת ישראל מים לשווייץ|1.1309737|מרץ 2008}}}}{{הערה|1={{ynet|פרופ' הלל שובל|החקלאות מייבשת אותנו|3651377|06.01.09}}}}:
* [[סובסידיה|סבסוד]] עלויות המים בצורה לא כלכלית
* הקצאת משאבי המים בצורה שמעודדת בזבוז
* אופן הצריכה של המים מהווה בזבוז
* ליקויים בניהול ובניצול של מאגרים קיימים בעתות שפע ובעתות משבר
* ליקויים בתכנון וההקמה של עתודות מים חדשות (לדוגמה על ידי התפלה או יבוא מים)

ביולי 2001 הוקמה [[ועדת חקירה פרלמנטרית]] לנושא משק המים בישראל. הוועדה קבעה כי עיקר הבעיות במשק המים בישראל נובעות מכשלים ניהוליים ומריבוי רשויות העוסקות בתחום המים בישראל.
{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/water/2002-06-02.html פרוטוקול מס' 25 מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית למשבר במשק המים], באתר הכנסת}}{{הערה|1=עמירם כהן, [http://news.walla.co.il/?w=//234440 ח"כ דוד מגן: "לא חיפשנו דם – חיפשנו מים"], באתר וואלה!}}
ביולי 2008 הוקמה [[ועדת חקירה ממלכתית]] לבדיקת משבר המים בישראל.
{{הערה|1=הודעה לעיתונות, [http://portal.knesset.gov.il/Com10bikoret/he-IL/Messages/28072008.htm מניעת המלחה וזיהום האקוויפרים], באתר הו[[ועדה לענייני ביקורת המדינה]]}}

==ראו גם==
* [[משאבי מים בישראל]]
* [[בית הדין לענייני מים]]
* [[היטל בצורת]]
* [[המוביל הארצי]]
* [[שמחה בלאס]]
* [[שפד"ן]]
* [[משק המים והשפכים ברשות הפלסטינית]]

==לקריאה נוספת==
* חיים גבירצמן, '''משאבי המים בישראל''', הוצאת [[יד יצחק בן-צבי]], ירושלים, תשס"ג, 287 עמ'{{הערה|1=ביקורת: {{קתדרה|שילה הטיס רולף|כמעט הכול על אודות משק המים בישראל|109.7|109, ספטמבר 2003, עמ' 174-171}}}}
* יהושע שורץ, [http://www.water.gov.il/Hebrew/Planning-and-Development/Planning/MasterPlan/DocLib1/ReviewMasterPlans.pdf '''תוכניות אב למשק המים שנערכו בעבר והפקת לקחים'''], הוצאת [[רשות המים]] במדינת ישראל, מרץ 2010
*[[סת' סיגל]], '''[[המאבק על כל טיפה|המאבק על כל טיפה: כיצד הניסיון הישראלי מציל את העולם מצמא]]''', הוצאת סלע מאיר, תשע"ו 2016

=== חקיקה ===
* [http://www.emwis-il.org/he/Water_legislation_HE/legislation_01.htm סיכום חקיקה], באתר אמוויס
* [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib/מים%20ונחלים/MAIM32.pdf פקודת ים כנרת, 1947], באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]
* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/WaterStreams/LawsAmendments/Documents/WaterMeasurement.pdf חוק מדידת מים, התשט"ו-1955], באתר המשרד לאיכות הסביבה
* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/WaterStreams/LawsAmendments/Documents/waterDrilling.pdf חוק הפיקוח על קידוחי-מים, התשט"ו-1955], באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]
* [https://web.archive.org/web/20131010160058/http://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/D28C8C0E-9FB0-4D8E-997B-7962820868FA/0/chok_nikuz1957.pdf חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח 1957], באתר [[משרד החקלאות]]
* [http://energy.gov.il/LegislationLibrary/WaterLaw.pdf חוק המים, התשי"ט], באתר [[משרד האנרגיה והמים]]
* [http://www.nevo.co.il/Law_word/law14/LAW-0457.pdf חוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה-1965], באתר נבו
* [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib/מים%20ונחלים/Maim50.pdf חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001], באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]
* [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/39F18708-6D55-4A09-99CD-FF253C3FD8B6/25212/6969.pdf כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע"א-2011]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, באתר [[משרד המשפטים]]

=== מבקר המדינה ===
* {{מבקר המדינה|מספר ספר=345|שם=דוח על ניהול משק המים בישראל|מיקום=1990}}
* {{מבקר המדינה|מספר ספר=181|שם=פיקוח על הקצאת מכסות מים לחקלאות|מיקום=דו"ח 51ב' לשנת 2000, עמ' 761}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Water supply in Israel}}
* [http://www.water.gov.il אתר רשות המים בישראל]
* [http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=916 נתונים על מים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]
* {{מממ|עדו אבגר|משק המים בישראל – סוגיות מרכזיות|7d096829-0ff5-e711-80da-00155d0ad651/2_7d096829-0ff5-e711-80da-00155d0ad651_11_10526|25 בפברואר 2018}}
* [http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/vaadat_chakira_mayim.htm דוח ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא משק המים], יוני 2001, באתר [[הכנסת]]
* [https://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_642/489c96b4-1490-4a74-be46-aa02af3d918d/2018-69a-101-Water.pdf?AspxAutoDetectCookieSupport=1 תכנון משק המים וניהולו], באתר [[מבקר המדינה]]
* אורן קידר, נורית קליאוט ושלומית פז, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=2 שינויי אקלים ומשק המים בישראל: נקודת המבט של בעלי עניין מומחים]{{קישור שבור}}, כתב העת 'אקולוגיה וסביבה', ינואר 2010
* {{פורבס|תומר ורון והדר חורש|מים יקרים ימתקו: למה בעצם תעריפי המים עלו היום שוב?|3=0r9VQ=GFKM|4=1 בינואר 2013}}
* {{TheMarker|אבי בר-אלי|10 מיליארד שקל בשנה: השוק השקט שמעסיק את הפוליטיקאים בישראל|1.2972005|12 ביוני 2016}}
* {{TheMarker|אבי בר-אלי|ישראל מתייבשת, אבל כבר לא מתרגשת מזה|1.4216351|5 ביולי 2017}}
* {{מקור ראשון|[[אריאל שנבל]]|האם ישראל באמת מתייבשת שוב? הפולמוס על המים|magazine/60635|8 ביולי 2018}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אספקת מים בישראל|*]]
[[קטגוריה:ישראל: חקלאות]]
[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]
[[קטגוריה:ישראל לפי נושא|מים]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=משק המים והשפכים בישראל|גרסה=35478042|פריט=Q4592809}}