הצגת המקור של הדף "מכס"

'''מכס''' הוא [[מס]] המוטל על [[יבוא]] [[טובין|סחורות ושירותים]]. בעבר היה נהוג להטיל מכס גם על [[יצוא]] סחורות<ref>{{צ-ספר|מחבר=דניאל שפרבר|שם=האנציקלופדיה העברית|מקום הוצאה=גבעתיים רמת גן|מו"ל=חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ|שנת הוצאה=תשל"ג}}</ref>.

==מטרות==

רוב מדינות העולם מטילות מכס משתי סיבות עיקריות:
#ככלי לגיוס כספים לצורך מימון פעילות ה[[ממשלה]].
#כאמצעי לצמצום היקף היבוא על מנת לכוון ולהגן על [[תעשייה|תעשיות]] מקומיות.

ההבחנה קיימת רק לגבי המניע של הממשלה המטילה את המס. בפועל, מכס שהוטל כדי להגדיל את הכנסות הממשלה עדיין מקטין את היבוא ולהפך.

==היסטוריה==
[[קובץ:Bnot-yaakov02.JPG|שמאל|ממוזער|200px|בית המכס הישן (כיום נטוש) ב[[גשר בנות יעקב]], ספטמבר-2007]]
המילה נזכרת לראשונה בהקשר של מס המושת על [[שלל מלחמה]] ב[[ספר במדבר]]: {{ציטוטון| וַהֲרֵמֹתָ֨ '''מֶ֜כֶס''' לַֽיהוָ֗ה מֵאֵ֞ת אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַיֹּצְאִ֣ים לַצָּבָ֔א אֶחָ֣ד נֶ֔פֶשׁ מֵחֲמֵ֖שׁ הַמֵּאֹ֑ות מִן־הָאָדָם֙ וּמִן־הַבָּקָ֔ר וּמִן־הַחֲמֹרִ֖ים וּמִן־הַצֹּֽאן|פרק ל"א פסוק כ"ח}}

מכסים התקיימו בעת העתיקה, למשל ב[[האימפריה הפרתית|אימפריה הפרתית]] וב[[רומא העתיקה]], שם נקראו portoria. הזכות לגבות מס על סחורות נכנסות ויוצאות מהמדינה נחשבה מאז ומתמיד זכות טבעית של השליט, כאשר ההצדקה לכך הייתה בעיקר תשלום על שימוש ב[[כביש]]ים, [[גשר]]ים ו[[נמל]]ים שנבנו ותוחזקו על ידי ה[[ממשל]] ואיפשרו את המסחר.

=== המוכס בהלכה ===
ה'מוכס' היה ממונה מטעם המלכות לגבות מס לפי השערתו והערכתו, יש שכתבו שהמוכס היה קונה מהמלך זכות לגבות את המס לעצמו.

בתלמוד נכלל המוכס עם [[משחק בקוביה]] ומפריח יונים שחכמים פסלום לעדות כיון שראו שהרבה פעמים הם גבו יותר מהראוי. ואף שדינא דמלכותא דינא כתבו בתלמוד בשם רב חנינא בר כהנא שאמר בשם שמואל שמדובר במוכס שאין לו קצבה, ובשן דבי רבי ינאי תירצו שמדובר במוכס העומד מאליו{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|קיג|א}}.}}.

כן, נמנו המוכסים בין אלו 'שתשובתן קשה', מפני שגוזלים את הרבים, וכשהם באים לעשות תשובה ולהחזיר את הגזילה, אינם יודעים למי להחזיר. וכן שנינו בתוספתא (בבא קמא, פרק י, הלכה יד), קשה גזל הרבים מגזל היחיד, שהגוזל את היחיד יכול לפייסו ולהשיב לו את הגזילה, ואילו הגוזל את הרבים אינו יכול לפייסם ולהשיב להם את מה שגזל מהם, מפני שאינו יודע למי להשיב. למרות זאת, תיקנו חכמים לגוזלים את הרבים, שישיבו את הגזילה למי שהם מכירים שגזלו ממנו, ומשאר הגזילות - יעשו צרכי רבים, באופן שיהנו מכך גם הנגזלים.

בתקופת ה[[תנאים]] הייתה התייחסות שלילית כלפי מוכסים [בגלל שהמוכס מטעם השלטון היה גובה יותר ממה שצריך ושומר את העודף לעצמו ולכן נחשב לגזלן]. לדוגמה, ב[[ברייתא]] מובא המוכס כדוגמה מובהקת לרשע: {{ציטוטון|אין לך משפחה שיש בה מוכס ואין כולם מוכסין, שיש בה לסטים ואין כולם לסטין. מפני שכולם מחפים עליו|{{בבלי|שבועות|לט|א}}. {{הערה|התייחסות שלילית דומה מופיעה במקורות רבים נוספים}}}}.

=== בעולם ===
[[מלכי אנגליה]] בתקופת [[ימי הביניים]] הנהיגו מכסים בשיעור הנתון לשיקולו הבלעדי של המלך, בניגוד למיסים אחרים אשר נקבעו באישור ה[[פרלמנט]].

בין המאות [[המאה ה-16|ה-16]] ו[[המאה ה-18|ה-18]] שלטה ב[[אירופה]] התפיסה הכלכלית ה[[מרקנטיליזם|מרקנטליסטית]] ומדינות כ[[בריטניה]] ו[[צרפת]] הטילו מכסים כבדים על היבוא מהארצות השכנות (ובמידה פחותה בהרבה על [[קולוניאליזם|מושבותיהן]]). לאחר ש[[אדם סמית']], [[דייוויד ריקרדו]] ואחרים הראו את יתרונות [[השוק החופשי]] והתועלת שב[[סחר בינלאומי]] חופשי, חלה ירידה מסוימת אך המכסים ברחבי העולם עדיין היו גבוהים יחסית.

המפנה המשמעותי הגיע לאחר [[מלחמת העולם השנייה]]. מדינות העולם החלו לכונן אזורי סחר חופשי ולחתום הסכמים שהעניקו למדינות אחרות מעמד של שותפות סחר מועדפת ובפועל ביטלו או הורידו מכסים. גושי סחר חופשי כ[[השוק האירופי המשותף|שוק האירופי המשותף]] (שהפך אחר כך ל[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]]) ואזור הסחר החופשי של [[צפון אמריקה]] מאפשרים נפח גדול מבעבר של סחר חופשי. [[ארגון הסחר העולמי]] (WTO) פועל לצמצום מכסים ועידוד מסחר בינלאומי.

==ניתוח כלכלי==

[[קובץ:Tarrifs.png|שמאל|ממוזער|400px|השפעת מכס על שוק המוצר המקומי]]
כדי להבין את המתרחש בשוק המקומי של מוצר עם הטלת מכס, נבחן שוק כזה בשלושה שלבים: נתחיל משוק סגור ליבוא ונוסיף בזה אחר זה את היבוא החופשי ואת המכס.
# בשלב הראשון השוק סגור ליבוא. הכמות והמחיר נקבעים לפי [[היצע וביקוש|עקומות הביקוש וההיצע]] המקומיות <math>\ S,D</math> כפי שמתואר בתרשים ובשווי משקל הכמות המיוצרת היא <math>\ Q3</math> ומחיר המוצר <math>\ P3</math>.
# כעת נפתח השוק ליבוא. בהנחה שהשוק המקומי זניח בגודלו ביחס לשוק המוצר העולמי, ניתן לומר בקירוב שההיצע העולמי [[גמישות (כלכלה)|גמיש לחלוטין]]: ניתן לייבא כל כמות במחיר הבינלאומי הקבוע <math>\ P1</math>. ב[[שיווי משקל (כלכלה)|שיווי משקל]] החדש, ירד המחיר ל-<math>\ P1</math> וסך הכמות הנצרכת עלתה ל-<math>\ Q5</math>. רווחתם של צרכני המוצר עלתה, אך מצד שני הכמות המייצרת במפעלים המקומיים ירדה ל-<math>\ Q1</math> וכתוצאה מזה ירדה רווחתם של היצרנים המקומיים, מה שגרם בוודאי לפיטוריהם של עובדים בתעשייה המקומית.
# הממשלה החליטה להטיל מכס בגובה <math>\ P2-P1</math> על כל יחידה מיובאת של המוצר. המשמעות המעשית היא שההיצע העולמי של המוצר נראה כעת לצרכנים המקומיים כפי שהוא מיוצג בעקומה <math>\ S_t</math> בתרשים. ניתן לראות כי הטלת המכס קיזזה חלק מההשפעה של פתיחת השוק ליבוא: המחיר עלה ל=<math>\ P2</math>. הייצור המקומי עלה ל-<math>\ Q2</math> וסך הכמות הנצרכת והמיובאת שניהם נמוכים יותר משהיו בשלב 2, אך גבוהים מאלה של המשק הסגור. כמובן שיש השלכה נוספת: לממשלה יש תוספת הכנסה בגובה <math>\ (Q4-Q2)*(P2-P1)</math>. סך כל הרווחה במשק ירד לעומת שלב 2 אך עדיין עולה על זה שבשלב 1.

הדוגמה שנבחרה היא רק אחד ממספר תרחישים אפשריים: אם הממשלה מטילה מכס גבוה יותר ייתכן שהוא יבטל לגמרי את כדאיות היבוא ויחזיר את שוק המוצר לשלב הראשון. ייתכן גם שהמחיר הבינלאומי בכלל יהיה גבוה יותר מזה המקומי ויגרום למשק להפוך ליצואן של המוצר. יחד עם זאת, הניתוח הסכמטי מאפשר להסיק כי מכס על יבוא של מוצר:
* מיטיב עם מגזרים מסוימים ומזיק לאחרים כאשר סך ההשפעה על הרווחה במשק היא שלילית.
* ישפיע על השוק במידה התלויה בביקוש וההיצע המקומיים כמו גם אלה העולמיים.
* יוצר עיוות במשק, במובן זה שהכמות והמחיר משתנים מאלה שהיו נקבעים על ידי [[כוחות השוק]].
* מקזז את השפעת פתיחת המשק למסחר בינלאומי לטוב ולרע, באופן חלקי או מלא.

==תמיכה וביקורת==
=== תמיכה===
* מכסים אמורים לעזור לתעשיות צעירות בשוק המקומי לגדול ולהגיע למצב שבו תוכלנה [[תחרות (כלכלה)|להתחרות]] בשוק העולמי. בעיקר אמורים הדברים בתעשיות שבהן יש חשיבות גדולה ל[[יתרונות לגודל|לגודל]] כגון תעשיית ה[[מטוס]]ים או ה[[מכונית|מכוניות]].
*לאפשר לתעשיות מקומיות שנחשבות חיוניות לשרוד למרות שאינן תחרותיות, יחסית לייצור בחו"ל.
* כאשר מפעל מקומי אינו יכול להתחרות ביצרנים אחרים בשוק העולמי, מכס על המוצר עשוי למנוע סגירת מפעלים ופיטורי [[עבודה (כלכלה)|עובדים]]. על כן [[איגוד עובדים|ארגוני עובדים]], קבוצות עניין ו[[תעשייה|תעשיינים]] מבקשים לעיתים קרובות מממשלות להטיל מכסים כדי למנוע תחרות כזאת.

=== ביקורת===
* הטלת המכס אמנם מסייעת ליצרנים המקומיים בשוק הספציפי בו הוטל המכס אך היא פוגעת ברווחתם של הצרכנים שהיו יכולים ליהנות ממחירים נמוכים יותר.
* הטלת מכסים מהווה הטיית השוק החופשי ופגיעה בשווי המשקל הכלכלי. דבר זה שלילי בעיני חסידי הקפיטליזם המוחלט.
* הטלת המכס עלולה לפגוע בכל ענפי הייצוא שכן היא גורמת ל[[ייסוף]] המטבע המקומי.
* במקרה שהמוצר המדובר הוא [[חומר גלם]], הרי הצרכנים שלו הם בעצמם יצרנים, שיכולתם להתחרות בשוק המקומי והעולמי נפגעת כתוצאה מעלויות גבוהות יותר.
* הטלת מכס פוגעת ביצרנים בחו"ל ובדרך כלל גוררת פעולת תגמול מצד הממשלות הזרות בצורה של מכסים על מוצרי היצוא של המשק.
* מכסים, בדומה ל[[סובסידיה|סובסידיות]], מאפשרים לתעשיות לא יעילות להמשיך להתקיים ומנציחים מצב של אי יעילות במשק.
* לפעמים נוצר מצב שבו נגבה מכס על מוצר שלא מיוצר בארץ. במקרה כזה, הגנה על תוצרת הארץ, אחת הסיבות למכס, לא מתקיימת.

==המכס בישראל==
[[קובץ:IMG 20170811 014652 customs israel ben gurion airport.jpg|ממוזער|left|250px|אזור המכס ב[[נמל התעופה בן-גוריון]]]]
{{ערך מורחב|מיסי יבוא בישראל}}
ב[[ישראל|מדינת ישראל]], [[רשות המסים בישראל|רשות המיסים]] שב[[משרד האוצר]] אחראית על גביית המכס ועל הבקרה בנמלי התעופה וה[[ספנות]].

בישראל נהוג מכס על מוצרים רבים ומגוונים. בראשית שנות המדינה נעשה שימוש אגרסיבי במכסים בשיעור גבוה והגבלות מנהלתיות כדי לאפשר התפתחות תעשיות ולהגן על [[היצור המקומי]]. בשנות ה-60 הורדו שיעורי המכס, אך הם הועלו מחדש לאחר [[מלחמת יום הכיפורים - הכשל המודיעיני והמדיני|מלחמת יום הכיפורים]]. בשנת 1975 נחתם [[הסכם סחר חופשי]] עם [[השוק המשותף]], שבו הסכימו מדינות השוק המשותף וישראל להפחית בהדרגה את המכס על יבוא ויצוא מישראל. במהלך שנות התשעים הוחלט על מדיניות לפיה יש לחשוף את המשק הישראלי ליבוא מתחרה, באופן גורף ככל שניתן. עם זאת מכסים רבים, כגון בתחום המזון, נותרו על כנם.

המדינה חתומה על הסכמים שונים: עם [[ארצות הברית]], עם האיחוד האירופי ועם מדינות נוספות כגון [[טורקיה]] ו[[ירדן]] המבטלים או מקטינים את המכס הקבוע בחוק למוצר כאשר הוא יוצר במדינות ההסכם.

ניתן לקבל החזר על מכס ששולם על מרכיבים ששימשו לייצור מוצרים ליצוא. החזר זה נקרא [[הישבון]]. החזר מכס על רכישות ניתן על ידי מספר חברות פרטיות במסגרת תנאי השירות שלהם.

[[פקודת המכס]] קובעת כי ערך הסחורה המיובאת, שבגינו יש לשלם את מסי היבוא, הוא "מחיר העסקה" ששולם לספק בחו"ל, בצירוף "תוספות" המנויות בפקודה. חלק מן התוספות שעליהן יש לשלם את המכס הן, לדוגמה, ה[[הובלה]] וה[[ביטוח ימי ואווירי|ביטוח]], וחומרים ומרכיבים שמספק היבואן ליצרן ללא תשלום. פעמים רבות, רשויות המכס אינן מקבלות את ערך הטובין לפיו חישב היבואן את מסי היבוא. לעיתים נובעת המחלוקת מהטלת ספק באמיתות מחיר העסקה שהוצהר. אך לעיתים המחלוקת כלל אינה נובעת מספק עובדתי, אלא ממחלוקת משפטית בשאלה האם יש למסות רכיב מסוים, כלומר: האם הרכיב נחשב כתוספת המנויה בפקודה. נושא אחד שהיה לסלע מחלוקת בין יבואנים לרשויות המכס בתחילת המאה ה-21 הוא [[מכס על תמלוגים]].

המכס מהווה כ-1% בלבד מסך הכנסות המדינה ממסים (לדוגמה בשנים 2013-2020{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/reports/state-revenues-report-2013-2014/he/state-revenues-report_2013-2014_Report2013-2014_01.pdf דו"ח מינהל הכנסות המדינה 2013–2014], באתר אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר}}{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/reports/state-revenues-report-2015-2016/he/state-revenues-report_2015-2016_Report2015-2016_01.PDF דו"ח מינהל הכנסות המדינה 2016–2015], באתר אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר}}{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/reports/state-revenues-report-2017-2018/he/state-revenues-report_2017-2018_Report2017-2018_15.pdf דו"ח מינהל הכנסות המדינה 2018–2017 פרק טו - מכס וחשיפת המשק הישראלי ליבוא], באתר אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר}}{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/reports/state-revenues-report-2019-2020/he/state-revenues-report_2019-2020_Report-2019-2020.pdf דו"ח מינהל הכנסות המדינה 2020–2019], באתר אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר}}).

אולם המייבאים משלמים הרבה יותר ל[[עמיל מכס|עמילי המכס]]{{מקור}}. חברות מסוימות מבצעות שחרור קיבוצי מהמכס ואז ה[[עמלה]] נמוכה יותר, אבל בחברות [[United Parcel Service|UPS]], [[פדקס]] וכדומה עמלת השחרור מהמכס בהרבה פעמים גבוהה מהמכס עצמו.

בשנת 2020 קבע בג"ץ כי החל מ-15 בפברואר יחלו רשויות המכס לבדוק את החבילות שנשלחות ב[[דואר ישראל]] כפי שהן בודקות את החבילות של חברות השילוח הפרטיות.

==ראו גם==
* [[איחוד מכסים]]
* [[מעטפת המכס]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Tariffs}}
* [http://www.taxes.gov.il רשות המסים בישראל]
* {{TheMarker|קינן ראובני|"תרשום לי את הפאקטים על הילדים": התרגילים היצירתיים של הישראלים במכס|1.5496166|30 בדצמבר 2017}}
* [https://terms.hebrew-academy.org.il/Millonim/ShowMillon?KodMillon=68 מילון למונחי מכס ובלו] (1957), באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]
* {{בריטניקה|topic/tariff}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007560858505171|מכס}}

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מכס|*]]
[[קטגוריה:מיסים]]
[[קטגוריה:סחר בין-לאומי]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=מכס|גרסה=37157825|פריט=Q52389}}