הצגת המקור של הדף "מכון התקנים הישראלי"

{{סוכנות ממשלתית
| שם = מכון התקנים הישראלי
| סמל = [[קובץ:מכון התקנים הישראלי.png|190px]]
| תמונה = [[קובץ:מכון התקנים הישראלי 2.JPG|250px|בניין מכון התקנים]]
| תחום שיפוט = חוק התקנים, התשי"ג-1953
| משרד אחראי = [[משרד התעשייה והמסחר]]
| מטה מרכזי = [[רמת אביב]]
| עובדים = 1,000
| תקציב = [[2015]]{{הערה|[http://www.sii.org.il/SIP_STORAGE/FILES/8/3718.pdf דין וחשבון שנתי 2015]}}{{ש}}
הכנסות:  402 מיליון [[ש"ח]]{{ש}}
הוצאות: 411 מיליון [[ש"ח]]{{ש}}
[[גירעון תקציבי]]: 9 מיליון [[ש"ח]]
|כיתוב=בניין מכון התקנים
|תאריך הקמה=[[1953]]
| אתר אינטרנט = [http://www.sii.org.il www.sii.org.il]
}}
[[קובץ:מכון התקנים הישראלי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכון התקנים הישראלי ברחוב חיים לבנון ברמת אביב]]
[[קובץ:מכון התקנים הישראלי 3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|המבנים המרכזי והשמאלי]]
'''מכון התקנים הישראלי''' (הידוע ב[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] "'''מת"י'''") הוא [[גוף סטטוטורי]] הפועל על פי הסמכויות שמעניק לו חוק התקנים, התשי"ג-1953{{הערה|[http://www.moital.gov.il/NR/exeres/D603917E-B905-4854-BE5F-8BA2A02A4F77.htm חוק התקנים], התשי"ג-1953}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מטרת המכון היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המצרכים, אם בקביעת תקנים ואם בדרך אחרת, ורשאי הוא, בין השאר, לערוך מחקרים, סקרים ובדיקות של חמרים, מוצרים ומיתקנים, לאשר מיפרטים וכללים טכניים ולעודד את השימוש בהם, ולקיים השגחה על ייצור מצרכים בהתאם לכללים שקבע וכן לעסוק באיסוף מידע, מיונו והפצתו.}}

הגופים האחראים לקביעת מדיניותו של המכון נושאים אופי ציבורי: הגוף העליון הוא המועצה הכללית, תחתיו פועל ה"וועד הפועל" (ה[[דירקטוריון]]). במועצה הכללית ובוועד הפועל מיוצגים כלל מגזרי המשק והחברה: המגזר העסקי, התעשייה והמסחר, המגזר הצרכני, רשויות המדינה, גופי מדע, מחקר ועוד. מנכ"ל המכון מאז אוגוסט [[2018]] הוא [[גלעד גולוב]].{{הערה|[http://www.sii.org.il/44-14780-he/SII.aspx אילן כרמית, מנהל אגף התעשייה במכון התקנים מונה לתפקיד ממלא מקום מנכ"ל]. הודעות לתקשורת, ''מכון התקנים הישראלי''. 6 ביוני 2017}} למכון כ-1,000 עובדים, והכנסותיו השנתיות עומדות על כ-400 מיליון ש"ח.{{הערה|{{TheMarker|אמיתי זיו, אורה קורן|"מכון התקנים הוא משאבה של כסף שגורמת רק נזק"|smb/1.2079698|24 ביולי 2013}}}}

לשם ביצוע המשימות המוטלות עליו, פועל מכון התקנים בשלושה תחומים עיקריים: תקינה, [[מעבדת בדיקה|בדיקות מעבדה]] והתעדה של מוצרים ושירותים. בנוסף, מרכז ההדרכה של מכון התקנים מבצע הכשרות למקצועות השונים הקשורים לפעילותו.

== פעילות המכון ==
=== תקינה ===
מטרת פעילותו של המכון בתחום התקינה והכנת התקנים היא: הגנה על הצרכן מפני מוצרים פגומים, הבטחת בטיחותו ובריאותו, שמירה על [[איכות הסביבה]] ופישוט תהליכים לשיפור התקשורת בין הספק ללקוח.

התקן הישראלי הוא מסמך המפרט דרישות טכניות החלות על מוצר, או על שירות, או על תהליך, כדי שיתאימו לייעודם. כן דן התקן בתכונות המוצר, השירות או התהליך. את הכנת התקנים מרכז אגף התקינה, המפעיל לשם כך מאות וועדות טכניות, בהן חברים אלפי נציגים מכל מגזרי המשק והחברה.

=== מעמד חוקי ===
התקנים נחלקים לתקנים רשמיים עליהם חלה חובת יישום על פי ה[[חוק]], ולתקנים שאינם רשמיים, אשר החלתם נעשית ב[[התנדבות]]. ההכרזה על תקן כרשמי היא בסמכותו של [[שר]]. התקנים המוכנים על ידי אגף התקינה אינם מפורסמים ברשומות, וניתנים לגישה חופשית בבניין מכון התקנים בלבד. קבלת עותק של תקן מתאפשרת תמורת תשלום בלבד, גם במקרים של תקנים רשמיים ששקולים לחוק.

=== תקנים בינלאומיים ===
מכון התקנים הישראלי מייצג את ישראל בארגוני התקינה בעולם כגון: [[ארגון התקינה הבינלאומי]] (ISO) ו[[הנציבות הבינלאומית לאלקטרוטכניקה]] (IEC). וחובר במוסדות המנהלים ארגונים אלו. המכון מקיים קשרים עם מוסדות מקבילים לו בחו"ל והוא קשור עם עמיתיו בהסכמי הדדיים שאיתם זוכה מכון התקנים להכרה בינלאומית מקיפה. קשרים אלו מסייעים לעיתים לחברות ישראליות לפתוח את הדרך לשווקים בחו"ל.

=== בדיקות מעבדה ===
מכון התקנים הישראלי מפעיל מערך של בדיקות מעבדה המספק שירותי בדיקה למוצרים ולתהליכים. מערך הבדיקות מציע ריכוז טכנולוגיות המקיף את ענפי תעשייה רבים במעבדותיו, בין היתר: בניין, חשמל, כימיה, מזון, טקסטיל, מכניקה, אלקטרוניקה, תקשוב, מכניקה והידרוליקה.

=== מעבדות מוכרות ===
מכון התקנים הישראלי חתום על הסכמי הכרה{{הערה|[https://www.sii.org.il/he/international-agreements הסכמי הכרה בין מכון התקנים הישראלי למעבדות בין-לאומיות והתקנים שמופיעים בהסכם עם כל אחת מהן]. "מכון התקנים הישראלי".}} עם מעבדות בין-לאומיות לבדיקת התאמת מוצרים לתקנים בין-לאומיים. ההכרה בדוחות הבדיקה נעשית בהתאם לרשימת תקני המוצרים שבכל הסכם מול כל מעבדה.

לעיתים, בתקן הישראלי קיימות דרישות לאומיות ייחודיות. במקרים אלו המעבדה בחו"ל יכולה לבצע את הבדיקה. כאשר המעבדה אינה יכולה לבצע את הבדיקות הללו, הן מתבצעות בארץ ואז נדרש לשלוח את דגם המוצר למכון.

=== התעדות למוצרים, תהליכים ושירותים ===
[[קובץ:Tav Teken Israeli.svg|150px|ממוזער|סמל תו תקן ישראלי]]
מכון התקנים הישראלי הוא הגורם בעל ההרשאות הנרחבות ביותר במדינת ישראל לצורך התעדת מוצרים ותהליכים הכוללים: תווי תקן, תעודות בדיקה ואישורים אחרים - ישראלים ובינלאומיים. פעילות ההתעדה מרוכזת באגף איכות והסמכה של המכון.
*'''תו תקן''' - סימן המאשר כי המוצר איכותי ומתאים לדרישות התקן.
*'''תו בטיחות''' - סימן המאשר שהמוצר מתאים לתקן הכולל דרישות בטיחות.
*'''תו ירוק''' - סימן המאשר שהמוצר עומד בקריטריונים המוכיחים שפגיעתו בסביבה פחותה.

מכון התקנים הישראלי מתעיד אלפי ארגונים בישראל למערכות ניהול איכות כגון: ISO 9001, ISO 14001 ועוד.

=== הפרס הלאומי לאיכות ומצוינות ===
מכון התקנים הישראלי מוביל את תחרות [http://www.qualityaward.co.il הפרס הלאומי לאיכות ומצוינות] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20210111212341/http://www.qualityaward.co.il/ |date=2021-01-11 }} על שם ראש הממשלה [[יצחק רבין]], במגזר העסקי. תחרות זו מתקיימת בהתאם להחלטות הממשלה לקידום האיכות והמצוינות בישראל. התחרות נערכת בשותפות של [[משרד ראש הממשלה]], משרד התמ"ת, מכון התקנים הישראלי, [[נציבות שירות המדינה]], [[לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים]] ו[[האיגוד הישראלי לאיכות]].

התחרות נערכת בשני מסלולים:
#מסלול האיכות והמצוינות העסקית, המנוהל על ידי מכון התקנים הישראלי
#מסלול המצוינות הארגונית במגזר הציבורי, המנוהל על ידי נציבות שירות המדינה

== היסטוריה ==
מכון התקנים הישראלי הוקם על בסיס מכון התקנים הארצישראלי, שהוקם ב-[[1945]] על ידי [[אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל]]. המכון הארצישראלי נרשם כחברה בע"מ ובדק וקבע תקנים באופן עצמאי בדרכי הפעולה הסטנדרטיות, בהן ביצוע בדיקות איכות, עריכת סקרים ומחקרים ועוד.

המכון הארצישראלי הוקם כצורך להרחיב את "המעבדה לבדיקת חומרים", שהוקמה ב-[[1923]] אף היא על ידי ארגון הארכיטקטים ואינג'נרים (אאא"י), במטרה לבדוק את איכותם של חומרי בניין. ב-[[1953]], 30 שנה לאחר הקמת המעבדה, עוגן המכון בחוק והוכר כסמכות היחידה למתן "תו תקן ישראלי".

בקיץ [[2015]] [[אלי שטיין]] מונה למנכ"ל המכון, מינוי זה בוטל על ידי בית המשפט. אילן כרמית כיהן כממלא-מקום המנכ"ל, וב[[מאי]] [[2018]] נאלץ לעזוב את התפקיד מסיבות משפטיות. מנכ"ל המכון מאז אוגוסט [[2018]] הוא [[גלעד גולוב]].

=== הרפורמה במכון התקנים ===
ב[[חוק ההסדרים]] לשנת 2017–2018 הוחלט לבצע רפורמה במכון התקנים על מנת לסייע בהורדת [[יוקר המחיה]], עקב מסקנות ועדת לנג (הוועדה להסרת חסמים והגברת התחרות בייבוא). במסגרת החוק נקבע:
*חריגה מהתקינה הבינ"ל בתקינה הישראלית תדרוש אישור ראש הממשלה, שר האוצר ושר הכלכלה.
*שינוי בהרכב התקינה - עד לרפורמה מי שעמדו בראש ועדות התקינה היו אנשי התעשייה המקומית. החוק הורה על החלפתם באנשי [[אקדמיה]] ועל ייצוג הולם לצרכנים, לתעשיינים ליבואנים ולממשלה.
*פתיחת שוק בדיקות הטובין לתקן לתחרות - מעבדות אשר הוסמכו מקצועית על ידי [[הרשות הלאומית להסמכת מעבדות]] או גוף בינ"ל החבר בארגון הבינ"ל להסמכת מעבדות ILAC, ואושרו על ידי הממונה על התקינה, יוכלו לבצע את הבדיקות הנדרשות לשם ייבוא טובין, אשר עד לרפורמה נערכו על ידי מכון התקנים בלבד.
*העברת פעולות רגולטוריות המבוצעות על ידי מכון התקנים כזרוע של הממונה על התקינה אל הממונה על התקינה, ובניהן - קביעת הנהלים הנדרשים לנושא בדיקות ההתאמה לתקן, קביעת מסלולים להקלת משטר הבדיקות על יבואנים, בדיקת הצהרות יבואנים ועוד.
*הסמכת מנכ"ל משרד הכלכלה לקדם תוכנית תלת שנתית להתאמת כלל התקנים הישראלים הרשמיים לתקינה הבינ"ל, כך שלא יכללו תנאים ייחודיים לישראל.
בין הגופים החברתיים הפועלים להסרת חסמים בתחום היבוא ולקידום הרפורמה במכון התקנים, ניתן למצוא את [[לובי 99]].
השלמת הרפורמה מתוכננת ל-[[1 במרץ]] [[2021]].{{הערה|[https://www.port2port.co.il/article/תעשיה-וסחר/מכס-ותקינה/הרפורמה-במכון-התקנים-הפעימה-השלישית-נכנסה-לתוקף/ הרפורמה במכון התקנים-הפעימה השלישית נכנסה לתוקף] במגזין port2port,{{כ}} 17 בדצמבר 2019}}

==הסכמי הכרה בינלאומיים==
מכון התקנים הישראלי חתם על הסכמי הכרה עם מעבדות בין-לאומיות לבדיקת התאמת מוצרים לתקנים בין-לאומיים. ההכרה בדוחות בדיקה נעשית בהתאם לרשימת תקני המוצרים שבכל הסכם מול כל מעבדה. ההסכמים חלים על בדיקות דגם. הבקשה להכרה תכלול את תעודת הבדיקה, דו"ח הבדיקה והזמנת הבדיקה. כאשר בתקן הישראלי יש דרישות לאומיות נוספות (תוספת לתקנים המאומצים), המעבדה בחו"ל יכולה לבצע את הבדיקה. אם המעבדה אינה יכולה לבצע את הבדיקות הללו, הן מתבצעות בארץ ואז נדרש לשלוח את דגם המוצר למכון.
בחלק מההסכמים{{הערה|[http://www.sii.org.il/1586-he/SII.aspx הסכמי הכרה בין מכון התקנים הישראלי למעבדות בין-לאומיות לבדיקת מוצרים]. ''מכון התקנים הישראלי''.}} מופיעה רשימת תחומים בנושא בדיקות חשמל ואלקטרוניקה. בכל תחום מוכרים כל התקנים שבתחום שפורסמו על ידי ארגון התקינה הבינלאומי לחשמל ואלקטרוניקה IEC .ביתר הנושאים כגון ציוד מכני וכימיה מופיעה רשימת תקנים.

== ביקורת ==
{{מפת את"א}}
ב-2013 פרסם [[מבקר המדינה]] ביקורת נרחבת על פעילות [[משרד הכלכלה]] (לשעבר משרד התמ"ת), אשר כללה ביקורת רבה על פעילות המכון, ועל הנזק שהיא גורמת לתחרות בישראל.{{הערה|[http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_266/d64cb5b4-d7c6-4e4a-93a3-86ffedb27baa/208-ver-4.docx ביקורת על משרד הכלכלה], דו"ח שנתי 65א' של מבקר המדינה}}

בעשורים האחרונים נטען ביחס למכון כי הוא שריד מיושן המהווה חסם משמעותי לתחרות ולהורדת [[יוקר המחיה]] בישראל, מאחר שהוא כופה בדיקות יקרות על יבואנים קטנים ללא צורך,{{הערה|{{TheMarker|מירב ארלוזורוב|האזרח נ' רצה לייבא טלוויזיות של סמסונג; ואז נתקל במכון התקנים|1.2489283|19 בנובמבר 2014}}}} כיוון שאינו מכיר בארגוני התקינה הקיימים בארצות הברית ובאירופה,{{הערה|{{נענע10|[[מתן חודורוב]]|אנליסט: מכון התקנים לא סומך על בדיקות בחו"ל, הצרכן הישראלי משלם יותר|1042590|6 במרץ 2014}}}} זאת על אף הנחיית הממשלה.{{הערה|אורה קורן, [http://www.themarker.com/news/macro/1.2219292 גורם ממשלתי: "מכון התקנים אינו עומד בסיכומי הרפורמה עם הממשלה"], דה מרקר, 16 בינואר 2014}} [[ועדת טרכטנברג]] חיזקה טענה זו,{{הערה|אמיתי זיו, אורה קורן, [http://www.themarker.com/smb/1.2079698 "מכון התקנים הוא משאבה של כסף שגורמת רק נזק"], דה מרקר, 24 ביולי 2013}} והמליצה גם כן על קבלת התקינה הבינלאומית, אותה מסרב לקבל המכון.{{הערה|אורה קורן, [http://www.themarker.com/smb/1.2079698 שלומי פריזט: "עצירת הרפורמה במכון התקנים היא אסון למשק"], דה מרקר, 29 ביולי 2013}}

==ראו גם==
*[[המוסד לבטיחות ולגיהות]]
*[[HSEQ Managment Software]]
*[[אקלים בטיחות]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Standards institution of Israel}}
* {{אתר רשמי|http://www.sii.org.il}}
* {{מידה|כותרת=הממונה על התקינה: יש לצמצם את מכון התקנים|מספר כתבה=27970|תאריך=30 בינואר, 2014}}
* {{מידה|כותב=[[עקיבא ביגמן]]|כותרת=חסם ושמו מכון התקנים|מספר כתבה=27758|תאריך=27 בינואר, 2014}}
* {{TheMarker|אורה קניג|"מכון התקנים מנסה להשתיק אותי בצורה שמתאימה למדינות החשוכות בעולם"|1.2218863| 16 בינואר, 2014}}
* {{מידה|כותב=אליה שרקי|כותרת=מכון התקנים תוקע את המשק|מספר כתבה=11777|תאריך=3 ביוני, 2013}}
* {{מידה|כותב=יוסף מלר|כותרת=בנט מתקן את התקנים|מספר כתבה=9676|תאריך=24 באפריל, 2013}}
* [https://web.archive.org/web/20100501200820/http://duns100.dundb.co.il/ts.cgi?tsscript=comp_heb&duns=600071633 כתבה על מכון התקנים הישראלי] באתר [[D&B]]
* [https://web.archive.org/web/20150608195628/http://www.chamber.org.il/content.aspx?code=15351&cat=0 דו"ח מבקר המדינה לשנת 2011, בנושא מכון התקנים], 19 בדצמבר 2011

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ש}}{{מוסדות ממשלתיים}}
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: חברות]]
[[קטגוריה:רחוב חיים לבנון]]
[[קטגוריה:מבנים ואתרים שתכנן דב כרמי]]
[[קטגוריה:ישראל: ארגונים ממשלתיים]]
[[קטגוריה:גופי ניסוי]]
[[קטגוריה:חברים בארגון התקינה הבין-לאומי]]
{{coord|32|6|34.77|N|34|48|9.19|E|display=title|type:landmark}}
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=מכון התקנים הישראלי|גרסה=31346402}}