הצגת המקור של הדף "מיסוד"

{{לשכתב|מתחיל במוסד אחד וממשיך במוסד שונה|נושא=מדעי החברה|כל הערך=כן}}
'''מיסוד''' הוא תהליך במהלכו פעילות [[חברה|חברתית]], הופכת בעקבות תהליכים [[סוציולוגיה|סוציולוגיים]] שונים לפעילות מושרשת בחברה, ונתפסת כחלק מהמציאות האובייקטיבית.

ביסודו של תהליך המיסוד עומדת הקניית משמעות מעבר להגדרתה התכלתית של פעילות חברתית מסוימת. תאוריות המיסוד מתארות התפתחות בה בתחילה בני אדם החלו פעילות מסוימת מתוך שיקולים רציונליים ולאורך זמן הפעילות התקבעה והשיקולים הרציונליים נשכחים. לדוגמה, לצפייה קבועה במשחק כדורגל, שתכליתה הנאת הצופה ועדכון לגבי המתרחש בעולם הספורט, עשוי להצטרף ערך מוסף הנלווה למטרות אלו (כלומר, הצופה מעוניין בצפייה הקבועה מעבר להנאה לעדכון שהוא מקבל ממנה, ולא יהיה מוכן להחליפה גם בתחליפים המשרתים מטרות אלו בצורה עדיפה). ערך מוסף זה הוא הערך ה'''ממסדי''' של הצפייה, והוא שהופך אותה למוסד.

מיסוד אינו תהליך מוחלט, ובמציאות לרוב פעילויות וארגונים מכילים מאפיינים מוסדיים בצד מאפיינים שאינם כאלו.

שמות נרדפים למיסוד הם השתגרות ובדומה רוטיניזציה, פעולה חברתית החוזרת על עצמה שוב ושוב עד שמתקבעת כעומדת בפני עצמה, לעיתים במנותק מהכוונה המקורית של הפעולה. 

למשל, זוג צעיר נהג לאכול אצל הוריו ארוחת שבת כל שבוע כיוון שרצה לחסוך בהוצאות. עם השנים, וגם כאשר הזוג הפך מבוסס כלכלית ובעל ילדים, הנוהג של ארוחת שבת אצל ההורים התמסד כהכרחי ורצוי ללא קשר לסיבה המקורית לארוחה.

אחד המאפיינים של מוסד הוא תובענות. כל המוסדות מנסים לשלוט על היבט אחד או יותר של חיינו. כך, למשל, [[בית ספר]], [[אוניברסיטה]], [[ביטוח לאומי]] וכו'. [[ארווינג גופמן]], בחיבורו על [[מוסדות כוללניים|המוסדות הכוללניים]] הציג קטגוריה חדשה למיון מוסדות: מוסדות כוללניים. 
למוסדות אלה כמה אלמנטים:
* שתלטנות- המוסד כופה את חוקיו על החוסה, מי יותר ומי פחות.
* סוציאליזציה- החוסה לומד על מיקומו החברתי החדש, על תפקידיו ועל כללים אחרים.
* הפרדת הסגל מהחוסים
לאלמנט זה כמה מאפיינים:

* מחשבות סטריוטיפיות (הדדיות);
* קיום דיסטאנס;
* טקסים פורמליים- טקסים שהם חלק מחוקי המוסד;
לסגל קיימות כמה סמכויות:
'סמכות מקבילה'- הזכות של כל מי ומי מהסגל להטיל מרותו על כל חוסה
'סמכות פרטנית'- הזכות של הסגל לרדת לפרטים האנטימיים ביותר של החוסים.
'סמכות מרחיבה'- הזכות של הסגל לעונש לא חייבת להיות קשורה לסוג העבירה.
תוצאות השהייה במוסד:
* טשטוש האישיות (סוציאליזציה)
*ריכוז מחשבות החוסים בדברים זניחים
*סלנג מוסדי (לשני הצדדים, החוסים והסגל)
*הפגנת האישיות על ידי כניסה לצרות
*הסתגלויות משניות- "קומבינות"

==לקריאה נוספת==
*פיטר ל. ברגר, תומאס לאקמן, "'''מיסוד'''", בתוך: דניאל רוט-הלר וניסן נוה (עורכים), היחיד והסדר החברתי, תל אביב: [[עם עובד]], 1999,{{כ}} 408-395.

[[קטגוריה:סוציולוגיה]]
[[קטגוריה:סוציולוגיה פוליטית]]