הצגת המקור של הדף "מזמור י"ט של מדינת ישראל"

'''מזמור י"ט של מדינת ישראל''' הוא [[דרשה]] שנשא הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] בליל [[יום העצמאות]], [[ה' באייר]] [[תשכ"ז]], כשלושה שבועות לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]]. הרצי"ה עסק בהזדמנות זו ביחסו ל[[מדינת ישראל]] והזכיר, שלא כהרגלו, את חסרונם של חלקי [[ארץ ישראל]] שלא היו אז תחת שלטון המדינה. ושוחררו באופן מפתיע במלחמה שבאה מיד. רבים מתלמידיו רואים בכך סוג של [[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]]{{הערה|ראו למשל את דברי הרב [[יואל בן נון]] בשם הרב [[יעקב פרידמן (ראש ישיבה)|יעקב פרידמן]] (הרב יואל בן-נון [http://www.olam-katan.co.il/כתבות/item/1787-איחוד,-למרות-הפירוד-המובנה בראיון לעלון עולם קטן])}}.

==הנאום==
בליל יום העצמאות תשכ"ז התקיימה ב[[ישיבת מרכז הרב]] [[סעודת מצווה|סעודת מצוה]] לציון י"ט (19) שנים למדינה. בדרשתו דיבר הרצי"ה על תחושותיו בליל [[כ"ט בנובמבר]] [[תש"ז]], כאשר התקבלה [[החלטת החלוקה]] ב[[עצרת האומות המאוחדות]]. הרב תיאר רגשות מעורבים ובעיקר אכזבה גדולה מחלוקת הארץ ומקריעתם של חבלי ארץ. בדבריו ביטא את חזון [[ארץ ישראל השלמה]] באופן ברור וחוסר ההשלמה עם הקיים, תוך שהוא זועק בקול מר '''"אֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ"!'''.

כשנשאל מאוחר יותר על ידי תלמידיו, מדוע החליט לדבר על כך, בצעד שהיה מפתיע ולא קשור לעניינים המדוברים, ענה הרצי"ה שאכן לא חשב לדבר על כך בהכינו את דבריו, אך תוך כדי דבריו חש רוח פנימית דוחפת אותו לדבר זאת, ללא שידע את הסיבה.

===קטעים מהנאום===
בהזכירו את ליל ה[[כ"ט בנובמבר]], מתאר הרצי"ה את תחושותיו:
{{ציטוט|תוכן="לפני י"ט שנה, באותו לילה מפורסם, בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל, כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה ב[[תרי עשר]] - "וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ"{{הערה|{{תנ"ך|יואל|ד|ב}}}}! איפה [[חברון]] שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה [[שכם]] שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה [[יריחו]] שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה [[עבר הירדן]] שלנו?! איפה כל רגב ורגב? כל חלק וחלק, של ארבע אמות של ארץ ד'?! הבידינו לוותר על איזה מילימטר מהן? חלילה וחס ושלום!"}}

כאשר התייחס למדינת ישראל, דימה אותה הרצי"ה ל[[מצוות עשה]] ותיארה כהתגשמות חזון הנביאים:
{{ציטוט|תוכן="ב"ה, זכינו וזוכים אנו אף עתה, לקיים דבר ד' זה על ידי תפארת גבורת צבאנו. נסכם בקצרה: השלטון היהודי בארץ הקודש, קרי: מדינת ישראל וצבאה, יחד עם היותו בבחינת "קץ מגולה", הריהו מצווה מפורשת וחשובה, מצווה כלל-ישראלית... ולעומת מה שנאמר: "האם זו המדינה שאותה חזו נביאנו?" אומר אני: זוהי המדינה שחזו ה[[נביא]]ים. כמובן, אין המדינה בתכלית השלמות, אולם נביאינו ורבותינו, ממשיכיהם, אמרו שהמדינה תהיה כזו: זרע אברהם, יצחק ויעקב, ישובו ויקימו בה תקומה יישובית ושלטון מדיני עצמאי..."}}


==השפעת הנאום ופרשנותו==
הנאום נחשב אחד מאבני הדרך לקראת היווצרותו של [[גוש אמונים]], מספר שנים לאחר מכן, על ידי תלמידי [[הרב צבי יהודה קוק]] - הרבנים [[חנן פורת]], [[הרב משה לוינגר|משה לוינגר]] ואחרים. הרעיון שלפיו כל חלקי ארץ ישראל הם מרכיב הכרחי בחזרתה של האומה לביתה הטבעי ולמלוא חיוניותה עמד ביסוד התשתית הרעיונית של הארגון.

==לקריאה נוספת==

*[[זאב סולטנוביץ'|הרב זאב סולטנוביץ']], '''ביאור למזמור י"ט של מדינת ישראל''', מכון [[ישיבת הר ברכה|הר-ברכה]], ה'תשע"ג

==קישורים חיצוניים==

*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=275&id=2022&q= מזמור י"ט של מדינת ישראל], לקריאה ושמיעה, ב[[ישיבה (אתר אינטרנט)|אתר ישיבה]].

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ציונות דתית]]
[[קטגוריה:נאומים בישראל|מזמור י"ט למדינת ישראל]]
[[קטגוריה:1967 בישראל]]
[[קטגוריה:ישיבת מרכז הרב]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=מזמור י"ט של מדינת ישראל|גרסה=28364572|דרגה=נקי}}