הצגת המקור של הדף "מגפת הקורונה בישראל"

{{מגפה
| שם = מגפת הקורונה בישראל
| תאריך התחלה = [[27 בפברואר]] [[2020]]
| תאריך סיום = [[5 במאי]] [[2023]]
| אזור הפגיעה = {{דגל|ישראל||+}}
| פתוגן = [[SARS-CoV-2]]
| מקרי מוות = {{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|2}}{{נתוני מגפת הקורונה|הערת ישראל}}
| מקרי הדבקה = {{מקרי הדבקה בקורונה|ישראל}}
| הבריאו = {{נתוני מגפת הקורונה|ישראל|3}}{{נתוני מגפת הקורונה|הערת ישראל}}{{ש}}{{רענון נתונים}}
| מפה = 
}}
'''מגפת הקורונה בישראל''' הייתה התפרצות [[מגפת הקורונה|מגפת הקורונה העולמית]] במדינת [[ישראל]]. החולה המאומת הראשון ב[[ישראל]] נרשם ב-[[27 בפברואר]] [[2020]].{{הגבלת תוכן עניינים|רמה=3}}

== רקע ==
[[מגפת הקורונה]] הייתה [[פנדמיה|מגפה עולמית]] של [[מחלת נגיף קורונה 2019]].

הנגיף, מזן [[SARS-CoV-2]], עבר תחילה, על פי ההערכה הראשונית, מ[[בעלי חיים]] נגועים ל[[בני אדם]],<ref>{{Cite news|title=החיה והתעלומה: זו מפיצת הקורונה?|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5694933,00.html|work=Ynet|date=2020-03-15|access-date=2023-05-04|language=he|last=ynet}}</ref> שהחלו [[העברה של COVID-19|להעביר את המחלה]] מהאחד לשני, ולפי הערכה אחרת, דלף ממעבדה בסין שבה הונדס.<ref>{{Cite news|title=ה-FBI מעריך: דליפה ממעבדה בסין גרמה למגפת הקורונה|url=https://www.ynet.co.il/news/article/rky1goh0o|work=Ynet|date=2023-03-01|access-date=2023-05-04|language=he|first=ynet|last=והסוכנויות}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://healthy.walla.co.il/item/3562093|כותרת=שינוי כיוון? גורמים בארה"ב מעריכים כי "הקורונה דלפה ממעבדה" - וואלה! בריאות|אתר=וואלה!|תאריך=2023-02-28|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-05-04}}</ref> הנגיף זוהה לראשונה בדצמבר [[2019]] בעיר [[ווהאן]], [[הרפובליקה העממית של סין]] (ככל הנראה האדם הראשון שחלה בכך נדבק במהלך נובמבר 2019 באזור ווהאן). הנגיף התפשט תחילה ברחבי סין בין סוף 2019 עד סוף ינואר [[2020]], ומקרים ראשונים של הדבקות מחוץ לסין זוהו במהלך פברואר 2020, אך בעיקר במהלך מרץ 2020.
{{-}}

== ציר זמן ==
{{גרף קורונה ישראל/חמישה גלים}}

{| border="1" align="center" style="float"
|+ נתונים לפי גלי התחלואה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/segal_eran/status/1443460434888101893|הכותב=[[ערן סגל]]|כותרת=נתוני ביניים|אתר=Twitter|תאריך=30 בספטמבר 2021|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-10-07|archive-date=2021-10-07|archive-url=https://web.archive.org/web/20211007210047/https://mobile.twitter.com/segal_eran/status/1443460434888101893|url-status=live}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://datadashboard.health.gov.il/COVID-19/general|כותרת=נגיף הקורונה בישראל - תמונת מצב כללית|אתר=[[משרד הבריאות]]}}}}{{הערה|{{הארץ||מעקב קורונה - הארץ|0000017f-f30f-d487-abff-f3ff2e330000|5 במרץ 2020|מנויים=לא}}}}
! נתון/גל !! 1 !! 2
!3
!4
!5
|-
!חודשים
|פברואר –
מאי 2020
|יוני –
אוקטובר 2020
|דצמבר 2020 –
מרץ 2021
|יוני –
אוקטובר 2021
|דצמבר 2021 – אפריל 2022
|-
!סה"כ מאומתים
|17,124
|297,526
|523,931
|487,947
|2,204,964
|-
!שיא מאומתים ביום
|740
|9,078
|10,114
|11,333
|85,141
|-
! נפטרים
| 289 || 2,281
|3,813
|1,687
|2,324{{הערה|https://www.cbs.gov.il/he/publications/LochutTlushim/2020/פטירות-שנה-חודש.xlsx}}
|-
!שיא נפטרים ביום
|13
|47
|76
|36
|73
|-
!חולים קשים
|643
|7,989
|12,690
|5,403{{הערה|נכון ל-30 בספטמבר 2021}}
|3,499{{הערה|נכון ל-31 בינואר 2022}}
|-
!שיא חולים קשה
|192
|897
|1,190
|767
|1,254
|-
!שיא חולים קשים
מצטברים ביום
|34
|161
|193
|118
|232
|-
!שיא בדיקות ביום
|13,289
|67,870
|124,663
|414,702
|474,835
|-
!אחוז בדיקות חיוביות
גבוה ביותר ביום
|10.89%
|15.52%
|10.19%
|8.42%
|29.66%
|-
!שיא חולים פעילים
|9,808
|72,400
|84,784
|92,270
|537,755
|-
!חיסונים
|לא
|לא
|באמצע הגל
|כן
|כן
|-
!סגר כולל תאריכים
|כן
25.3.2020 –

4.5.2020
|כן
18.9.2020 –

17.10.2020
|כן
27.12.2020 –

7.2.2021
|לא
|לא
|-
!שיא הגל
| 31.3.2020
|30.9.2020
|18.1.2021
|2.9.2021
|23.1.2022
|-
|}
{{-}}

=== הגל הראשון ===
==== תחילת 2020 ====
[[קובץ:Yaakov Litzman and Moshe Bar Siman Tov.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[שר הבריאות]] [[יעקב ליצמן]] ומנכ"ל משרד הבריאות [[משה בר סימן טוב]], בחתימה על [[צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות)|צו בריאות העם]]]]
ב-27 בינואר חתם [[שר הבריאות]] [[יעקב ליצמן]] על צו, לפי [[פקודת בריאות העם]], המוסיף את נגיף קורונה החדש לרשימת ה[[מחלה|מחלות]] בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית.{{הערה|קבוצה=צ|{{קובץ התקנות|קישור=wuGQt2DVfXyDG2XNTUpeSmsvofYQYvYluxWAcfuTybg|שם=צו בריאות העם (שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8334|פורסם ב=27 בינואר 2020|עמוד=464}}}}

ב-22 בפברואר פורסם כי [[צליינות|צליינים]] [[דרום קוריאה|דרום קוריאנים]] שביקרו בישראל בין 8 ל-15 בפברואר, אובחנו כנשאים לאחר ששבו לארצם.{{הערה|קבוצה=צ|{{כאן|מואב ורדי ואיתי שיקמן|תיירים ששבו לקוריאה מישראל אובחנו עם קורונה|66970|22 בפברואר 2020|item}}}} ב-27 בפברואר, זוהה המקרה המאומת הראשון של נשא קורונה בישראל, אזרח שחזר מ[[מגפת הקורונה באיטליה|איטליה]] מספר ימים קודם לכן.{{הערה|קבוצה=צ|{{כאן|אוריה אלקיים, עמיחי שטיין וקטי דור|מנכ"ל משרד הבריאות: "חולה קורונה מאומת ראשון בישראל"|67303|27 בפברואר 2020|Item}}}} למחרת, אובחנה ההדבקה הראשונה בישראל, אשת האזרח שחזר מאיטליה.{{הערה|קבוצה=צ|{{ynet|סיון חילאי|התפרצות הקורונה: תלונה נגד מנהל "הפיראט האדום" באור יהודה|5689385|5 במרץ 2020}}}} בסוף פברואר, הגיע מספר ה[[#בידוד|מבודדים]] ל-5,630.{{הערה|קבוצה=צ|{{החדשות 13|חן זנדר|נגיף הקורונה: כ-5,600 ישראלים שוהים בבידוד ביתי|item/news/domestic/health/coronavirus-quarantine-1017207|1 במרץ 2020}}}}

ב-5 במרץ 2020 פורסם כי קבוצת צליינים מ[[יוון]] טיילו בישראל כשהם נגועים בנגיף מ-20 עד 27 בפברואר. בעקבות ביקור הקבוצה ב[[בית לחם]] הטיל [[צה"ל]] סגר על העיר.

לפי חוקרים מ[[המכון למחקר ביולוגי בישראל]], חגיגות ומסיבות [[פורים]] שנערכו ב-10 וב-11 במרץ ללא הגבלות וללא ריחוק חברתי, יצרו הדבקה המונית.{{הערה|קבוצה=צ|{{הארץ|אסף רונאל|חוקרי המכון הביולוגי: ישראל הצליחה לשלוט על מגפת הקורונה, עד שהחלו חגיגות הפורים|1.8735285|3 באפריל 2020}}}}

==== סגר ראשון ====
[[קובץ:Lockdown on Israel at Passover eve, 1.jpg|ממוזער|כבישים ריקים ב[[ליל הסדר]] [[2020]]]]
בהדרגה, הטילה הממשלה מגבלות שונות באמצעות [[תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה]]. ב-14 במרץ, משרד הבריאות וראש הממשלה הכריזו על ביטול כל תרבות הפנאי, לימודים באוניברסיטאות, בתי ספר וגנים ואיסור שהייה של יותר מעשרה אנשים באותו מרחב. 

ב-16 במרץ, בהצהרה משותפת עם שר האוצר משה כחלון, ראש הממשלה הודיע כי המגזר הציבורי יועבר למתכונת חירום; המגזר הפרטי יצמצם את עובדיו ב-70% והשירותים החיוניים ימשיכו להתקיים במתכונת מלאה. ב-17 במרץ, משרד הבריאות פרסם הנחיות חדשות, שבמסגרתן אין לצאת מהבית למעט במצבים המחייבים זאת. כך, בוטלה התחבורה הציבורית בכל ערב החל מ-20:00 ועד לפנות בוקר, וכן בימי שישי ושבת. 

ב-19 במרץ, הממשלה אישרה את התקנות לשעת חירום להגבלת התנועה הקובעות מתי מותר לצאת מהבית – ומאפשרות למשטרה לאכוף אותן. ב-20 במרץ, הממשלה אישרה תקנות נוספות שלפיהן מספר העובדים במגזר העסקי והציבורי יצומצם ל-30%, והקובעות לאילו עסקים מותר להמשיך לפעול – ובאיזו מתכונת.{{הערה|קבוצה=צ|{{ynet|איתמר אייכנר ואלי סניור|למי מותר לצאת? כמה נוסעים במכונית? המדריך לתקנות החירום|5698364|20 במרץ 2020}}}}

ב-19 במרץ, בשעה 18:00 יצאו ישראלים רבים למרפסת ביתם ומחאו כפיים כאות הוקרה לצוותי הרפואה ולמתנדבים הרבים שמתמודדים בנגיף, את המפגן יזמו תלמידי [[עין פרת - המדרשה למנהיגות חברתית|מכינת עין פרת]]. האירוע שודר בכול ערוצי הטלוויזיה בישראל וזכה לתשומת לב נרחבת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5698169,00.html|כותרת=מצדיעים לצוותי הרפואה: מפגן מחיאות כפיים ישראלי|אתר=באתר [[ynet]]|תאריך=2020-03-19|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-11-05}}</ref>[[קובץ:Closed_playground_in_Tel_Aviv_durig_Corona_pandemic_2020.jpg|ממוזער|[[גן שעשועים|גן משחקים]] בתל אביב, סגור בעקבות הקורונה, 27 במרץ 2020]]
ב-20 במרץ, דווח על נפטר ראשון מהמגפה.{{הערה|קבוצה=צ|{{mako||ירושלים: בן 88 נפטר לאחר שנדבק בקורונה|72d797add79f071026|news-israel/2020_q1}}}}

[[קובץ:Bus sitting restrictions in Israel during COVID-19 Pandemic in Israel.jpg|ממוזער|ממוזער|אוטובוסים הוגבלו בתפוסתם ונמנעה ישיבה קרוב לנהג, מרץ 2020]]

ב-25 במרץ, הוגבלה היציאה מהבתים. ב-31 במרץ, נאסרה התקהלות ב[[שטח פתוח]] גם לצורכי תפילה.{{הערה|קבוצה=צ|{{וואלה!||ההגבלות החדשות: תיאסר התקהלות של יותר משני אנשים, תפילה - רק ביחידות|3349622|30 במרץ 2020}}}}

בשבוע של [[פסח]] ו[[ליל הסדר]], שחל ב-8 באפריל, הוכרז סגר נרחב. לצורך האכיפה, נפרסו ברחבי הארץ כ-30 אלף שוטרים, 1,400 חיילים וכ-300 פקחים.

ב-12 באפריל נכנס לתוקפו צו המחייב עטיית [[מסכה]] בכל יציאה ממקום המגורים למרחב הציבורי.{{הערה|קבוצה=צ|שם=תקנות|{{דוידסון||מגפת הקורונה: עדכונים אחרונים|sciencenews/התפרצות-הקורונה-עדכונים-אחרונים|5 באפריל 2021}}}}

==== הקלות ויציאה מהסגר ====
ב-18 באפריל החלה ירידה במספר החולים, ומספר המחלימים המאומתים החדשים היה גבוה ממספר הנדבקים המאומתים החדשים - 209 מחלימים לעומת 158 נדבקים. מאז ועד 29 במאי, לא עלה מספר החולים החדשים על מספר המחלימים, ומספר החולים הפעילים הלך ופחת. בעקבות הנתונים החלו לבחון בממשלה הקלה על המגבלות וחזרה לפעילות מלאה של המשק באמצעות [[התו הסגול]] ומערכת החינוך.

החל מ-19 באפריל החלו הקלות ראשונות. ב-30 באפריל בוטלה מגבלת קיום פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית.{{הערה|קבוצה = צ|שם=תקנות}}

ב־4 במאי בוטלה מגבלת המרחק, ופורסמה [[אסטרטגיית יציאה]] לשגרה בצל המגפה. בעת פרסומה נאמר שבהתאם למדדים מסוימים עלולות ההקלות להתבטל.

[[קובץ:Azrieli_Mall_Food_Court_Coronavirus_May_2020.jpg|ממוזער|אזור המזון בקניון עזריאלי לאחר פתיחת הקניונים מחדש ב-7 במאי]]

מאז 3 במאי, חזרו הילדים והנוער למוסדות הלימוד בהדרגה תחת הנחיות שרוככו ב-14 במאי. עקב [[שרב]] קיצוני, מ-19 במאי ועד ל-22 במאי, לא חלה חובת עטיית מסכה בכיתות הלימוד ובמרחב הציבורי.{{הערה|{{וואלה!||בעקבות השרב: אושרה אי-עטיית מסיכות בכיתות ובמרחב הציבורי עד סוף השבוע|3361700|19 במאי 2020}}}}

במהלך חודש מאי 2020 הגבלות על התחבורה הציבורית ועל בתי עסק קטנו בהדרגתיות.{{הערה|קבוצה=צ|{{ynet|אסף זגריזק|עוד דחייה בחזרת הרכבת: תשוב רק ב-8 ביוני|5736090|24 במאי 2020}}}} פורסמו מתווים לפתיחת מסעדות, בתי קפה וברים (למעט מועדוני הריקודים) וקיום פעילויות מצומצמות נוספות. אלה נפתחו ב-27 במאי, קצת לפני המועד המקורי.{{הערה|קבוצה=צ|{{כאן|עמיחי שטיין ומיכאל שמש|בתי הכנסת והמסגדים ייפתחו החל ממחר בכל הארץ|71346|19 במאי 2020|Item}}}} בהדרגה נפתחו תחת הנחיות גם בתי המלון ו[[אטרקציה תיירותית|אטרקציות תיירותיות]] נוספות.{{הערה|קבוצה=צ|[https://m.ynet.co.il/Articles/5737533 ההקלות], [https://m.ynet.co.il/Articles/5737375 אישורן]}}

=== הגל השני ===
לקראת סוף מאי 2020 החלה עליה איטית בתחלואה, שגרמה לעיכוב בהקלות, ולמרות זאת באמצע יוני חזרו להתקיים אירועי שמחות ותרבות, תחת הנחיות.{{הערה|קבוצה=צ|{{mako|קרן מרציאנו|סוגרים בתי ספר, אסורה התקהלות: שכונת עג'מי ביפו, ערערה ורהט הוכרזו אזורים מוגבלים|b56f2333772c271027|news-politics/2020_q2|17 ביוני 2020}}}} בסוף יוני, התגבר קצב עליית התחלואה.

==== הידוק ההגבלות ====
[[קובץ:שר הבריאות יולי אדלשטיין מבקר חולה קורונה באסף הרופא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[משרד הבריאות|שר הבריאות]] [[יולי אדלשטיין]] (מימין) וד"ר [[אסנת לבציון-קורח]] מנהלת [[המרכז הרפואי שמיר]] (משמאל) מבקרים חולה קורונה, 23 ביולי 2020]]בתחילת יולי, הוחלט שההתקהלות בשטח סגור תצומצם מאוד.{{הערה|קבוצה=צ|{{mako|כתבי N12|מתי ייכנסו לתוקף ההגבלות החדשות? מה שידוע עד כה|70d7b30e7f01371027|news-lifestyle/2020_q3|2 ביולי 2020}}}} לאחר 3 ימים, הוחלט שיסגרו אולמות אירועים ומוסדות תרבות. צומצם מספר האנשים המותר בסוגי בתי עסק שונים{{הערה|קבוצה=צ|{{וואלה!|דנה ירצקי וקינן כהן|מדריך: מה פתוח, מה נסגר - ומתי כל ההגבלות נכנסות לתוקף?|3371996|7 ביולי 2020}}}} ובתחבורה ציבורית.{{הערה|קבוצה=צ|{{ynet|אסף זגריזק|כך תעבוד התחבורה הציבורית - עד להודעה חדשה {{!}} שאלות ותשובות|57617640|9 ביולי 2020}}}}

בימים שלאחר מכן הודקו מעט חלק מההגבלות, ובהמשך הודקו עוד יותר במהלכי חקיקה.{{הערה|קבוצה=צ|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-politics/2020_q3/Article-9b75bfe19c85371026.htm|כותרת=השרים דנים: הקרב המסתמן בישיבת הממשלה|אתר=N12|תאריך=16 ביולי 2020|תאריך_וידוא=2020-07-16|archive-date=2020-07-16}}}} בשלב זה מוקדו המגבלות בעיקר בסופי שבוע. הגבלת המסעדות נדחתה עקב לחץ,{{הערה|קבוצה=צ|{{וואלה!|דנה ירצקי, טל שלו ויואב איתיאל|המרד הצליח: ברגע האחרון, נתניהו וגנץ הודיעו שיידחו את סגירת המסעדות לשלישי|3374370|17 ביולי 2020}}}} ואחרות שונו על ידי [[ועדת הקורונה]].{{הערה|קבוצה=צ|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-53c699a1e9e7371026.htm|כותרת=לקראת סוף השבוע - אלו כל ההגבלות שנשארו בתוקף|אתר=N12|תאריך=24 ביולי 2020|תאריך_וידוא=2020-07-24|archive-date=2020-07-24|archive-url=https://web.archive.org/web/20200724064418/https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-53c699a1e9e7371026.htm|url-status=live}}}} ב-5 באוגוסט בוטלו. נקבעה התערבות נקודתית בערים שבהן רמת התחלואה גבוהה.{{הערה|קבוצה=צ|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-54b915c2100c371027.htm|כותרת=קבינט הקורונה אישר: מתחמי הקניות ייפתחו בסופ"ש|אתר=N12|תאריך=5 באוגוסט 2020|תאריך_וידוא=2020-08-05|archive-date=2020-09-02|archive-url=https://web.archive.org/web/20200902165710/https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-54b915c2100c371027.htm|url-status=live}}}} סוכם ש[[הופעה|הופעות חיות]] יתקיימו במתכונת "[[דרייב אין]]", תחת מגבלות.{{הערה|קבוצה=צ|{{ynet|רן בוקר|משרדי הבריאות והתרבות סיכמו: הופעות חיות במתכונת "דרייב אין"|57695070|22 ביולי 2020}}}} עד אמצע יולי מספר הנדבקים עלה בחדות. בסופו נבלמה העלייה.

עם מינוי [[רוני גמזו]] ל"ממונה הקורונה", החל תכנון [[תוכנית הרמזור]], להתאמת המגבלות באופן מקומי, לפי רמת התחלואה המקומית ביישוב.

ב-9 באוגוסט, אושרו הגבלות. בהן: צמצום הנוכחות במקומות העבודה.{{הערה|קבוצה=צ|{{וואלה!|דנה ירצקי, יקי אדמקר ומאיה הורודניצ'אנו|הגבלות הקורונה החדשות: מספר הנוסעים ברכב יוגבל, הנוכחות בעבודה תצומצם|3379117|9 באוגוסט 2020}}}} במקביל, חודשו מופעי התרבות באוויר הפתוח.{{הערה|קבוצה=צ|{{ynet|רן בוקר, איתמר אייכנר, רועי רובינשטיין|מופעי התרבות חוזרים במרחבים פתוחים, הקהל יחולק לקבוצות של עד 20|57785740|9 באוגוסט 2020}}}} ב-14 באוגוסט, אושר סטנדרט אחיד לפעילות במסעדות ובתי תפילה, ביחס לגודלם.

באוגוסט, נמשכה העלייה בכמות הנדבקים שאושפזו בבתי החולים. מספר הנדבקים היומי נשאר סביב 2000.

בסוף אוגוסט אושרה [[תוכנית הרמזור]].{{הערה|קבוצה=צ|[https://govextra.gov.il/media/25845/cabinet30082020.pdf מודל הרמזור ומתווה לתפילה באלול ובתשרי]}} לפיו נקבע צבע לכל יישוב על פי: קצב גידול התחלואה, מספר החולים (ל-100,000 נפש), ושיעור התוצאות החיוביות.{{הערה|קבוצה=צ|{{הארץ|נעה שפיגל ונעה לנדאו|קבינט הקורונה אישר את "מתווה הרמזור" להגבלות ביישובים לפי רמת התחלואה|1.9114194|30 באוגוסט 2020}}}} המתווה הנכנס לתוקף ב-6 בספטמבר.

בתחילת ספטמבר, החלה עליה חדה בתחלואה. במקביל נפתחה [[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך#שנת התשפ"א|מערכת החינוך]]. בישיבת הקבינט שהתקיימה, המליץ רוני גמזו, להטיל סגר מקומי על הערים האדומות שהיו כולן יישובים חרדיים וערביים. לאחר לחצים והתנגדויות, הוחלט להסתפק ב[[עוצר]] לילי.

==== סגר שני ====
ב-11 בספטמבר, ממונה הקורונה [[רוני גמזו]] המליץ ל[[קבינט הקורונה]] על "תוכנית שלושת השלבים": ריסון מהודק, ריסון חלקי וחזרה לרמזור.{{הערה|קבוצה=צ|{{TheMarker|TheMarker|המדריך לסגר: מה הוא יכלול, מי יעבוד מהבית - ומתי נצא ממנו|1.9146266?v{{=}}E3F09DD122452FF763F973D847936512|10 בספטמבר 2020}}}} הממשלה אישרה החל מ-18 בספטמבר, [[ערב ראש השנה]], סגר באורך של כ-21 יום, וחזרה ל"מתווה הרמזור". השר [[יעקב ליצמן]] התפטר במחאה. התקהלות צומצמה במקומות העבודה, בתחבורה הציבורית ובבתי הכנסת. ונאסר להתרחק ממקום המגורים, מעבר ל[[קילומטר]].{{הערה|קבוצה=צ|[https://www.kan.org.il/item/?itemId=77477 יציאה מהבית]}}

ב-22 ספטמבר החל הקבינט לדון בהידוק הסגר. [[שר הפנים]] [[אריה דרעי]] התנה את סגירת בתי הכנסת, בהגבלת ההפגנות. הממשלה החליטה לאשר את סגירת כלל מקומות העבודה (פרט לחריגים), הספורט, בתי הכנסת והפגנות הוגבלו למרחק של אלף מטרים ממקום המגורים, בניגוד לעמדת [[משרד הבריאות]] [[משרד האוצר]], וגמזו.{{הערה|קבוצה=צ|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3388650|כותרת=גמזו והגורמים הרפואיים התנגדו לסגר מוחלט - נתניהו דחה את עמדתם|אתר=וואלה!News|תאריך=24 בספטמבר 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-09-25}}}} נשמעו טענות על עיסוק יתר בנושא ההפגנות, בשל רצונו של ראש הממשלה נתניהו לעצור את ההפגנות נגדו ונגד התנהלות הממשלה במהלך המשבר. היו שקראו להקמת [[ועדת חקירה]] בשל אופן קבלת ההחלטות.{{הערה|קבוצה=צ|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-58023300,00.html|כותרת=רוטשטיין: "מתקרבים בממדים ליום כיפור, נצטרך ועדת חקירה"|אתר=ynet|תאריך=24 בספטמבר 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-09-24}}{{!}} {{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-58023920,00.html|כותרת=פרופ' רפי ולדן: "הממשלה התקשקשה ... להקים ועדת חקירה"|אתר=ynet|תאריך=24 בספטמבר 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-09-24}}{{!}}{{Cite news|title=בלי ועדת חקירה לאירועי הקורונה - לא נלמד כלום|url=https://www.themarker.com/opinion/.premium-1.9200373|newspaper=TheMarker|access-date=2020-10-02}}}} השר [[אסף זמיר]] התפטר.

ב-25 בספטמבר נכנס לתוקפו הידוק הסגר השני. מלבד הגבלת ההפגנות שדרשה שינוי חקיקה, ונכנסה לתוקף ב-30 בספטמבר.{{הערה|קבוצה=צ|[https://twitter.com/itzikelrov/status/1309424975850491904 חברי הליכוד]}}{{הקלות סגר 2}}

==== הקלות ויציאה מהסגר ====
במהלך הסגר הוצגו 3 תוכניות שונות לאסטרטגית היציאה.{{הערה|קבוצה=צ|1={{קישור כללי|כותרת=אסטרטגיית יציאה: כל נקודות המחלוקת ביציאה מהסגר|אתר=N12|תאריך=12 באוקטובר 2020|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q4/Article-216e1888aea1571026.htm|תאריך_וידוא=2020-11-16}}}} המשותף היה שהמעבר בין כל שלב יבוצע לאחר 14 יום, ובכפוף ליעדים: מספר הנדבקים, מקדם ההדבקה, מספר החולים הקשים ואחוזי התפוסה בבתי החולים.{{הערה|קבוצה=צ|{{מעריב אונליין|מעיין הרוני|ראש שירותי בריאות הציבור הציגה את אסטרטגיית היציאה מהסגר|corona/corona-israel/Article-794971|11 באוקטובר 2020}}}}

ב-13 באוקטובר אושרו מעט הקלות. ב-17 באוקטובר תם הסגר למעט בערים האדומות, ונפתחה מערכת ה[[חינוך לגיל הרך]] בכל הארץ.{{הערה|קבוצה=צ|[https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q4/Article-e4dc1ed2f083571026.htm יוצאים מהסגר]}} קודמה תוכנית להגדרת "איים ירוקים" לאזורי מלונות שהכניסה אליהם תותר בהצגת בדיקה או אישור החלמה.{{הערה|קבוצה=צ|{{ynet|אדיר ינקו, מאיר אוחיון|אדלשטיין באילת: "העיר הייתה בגסיסה, היו מי שניסו לעשות סיבוב על הגב שלה"|58475000|17 בנובמבר 2020}}}} הוטלו סגרים בכמה יישובים. לבקשת הקבינט, קיצר משרד הבריאות את התכנית לפתיחת המשק.{{הערה|קבוצה=צ|{{כאן|נוב ראובני|גמזו: יש אור ירוק לקבינט להמשיך בהקלות הבאות|79161|28 באוקטובר 2020|item}}}}

בניגוד לעמדת משרד הבריאות, אסטרטגיית היציאה לא בוצעה כסדרה. לדוגמה, פתיחת חנויות הרחוב הוקדמה בשבוע,{{הערה|קבוצה=צ|{{קישור כללי|כותרת=קבינט הקורונה אישר: חנויות הרחוב ייפתחו ביום ראשון|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=79466|תאריך_וידוא=2021-04-07}}}} לאחר שחלפו 7 ימים בלבד מההקלה הקודמת. כך גם תלמידי המוסדות הפנימייתיים חזרו ללימודים בניגוד לעמדת משרד הבריאות.

בשל הפרות חתונות ואירועים שנערכו בידי ישראלים בשטחי [[שטח A|А]] ו-[[שטח B|B]] ברשות הפלסטינית, נחתם צו [[שטח צבאי סגור]] האוסר על כניסת ישראלים לשטחים.{{הערה|קבוצה=צ|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-58442710,00.html|כותרת=מתלבטים על סגר לילי; נתניהו התייעץ עם מנהיגים בשיחת זום|אתר=ynet|תאריך=10 בנובמבר 2020|תאריך_וידוא=2020-11-11}}}}

בנובמבר נוספו הקלות שונות בערים ירוקות וצהובות.{{הערה|קבוצה=צ|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-politics/2020_q4/Article-d073eb98a33d571027.htm|כותרת=בכירים בממשלה: ההקלות בסגר יעצרו, יש עלייה בנדבקים|אתר=N12|תאריך=2020-11-17|תאריך_וידוא=2020-11-17}}}} בנובמבר בסיום הגל השני דורגה ישראל [[מדד בלומברג לחסינות בפני קוביד-19|במדד בלומברג]] במקום ה-21.

=== הגל השלישי ===
==== סגר שלישי ====
הגל השלישי היה ברובו בשל [[וריאנט אלפא של נגיף הקורונה|זן האלפא]] של הנגיף שכונה בהתחלה הזן הבריטי.

ב-3 בדצמבר 2020, מקדם ההדבקה עלה מעל 1, וממוצע הנדבקים עמד על כאלף.{{הערה|קבוצה=צ|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/gazitdoron/status/1334510453301579778|הכותב=דורון גזית|כותרת=גרף|אתר=טוויטר|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-03}}}} בממשלה התפתחה מחלוקת לגבי קיום סגר לילי ב[[חנוכה]]. החוק מחייב להטיל סגר רק בהינתן תועלת ברורה, אך מאחר שמשרד הבריאות לא הציג תמיכה במהלך, הסגר לא בוצע.{{הערה|קבוצה=צ|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q4/Article-6298a2c1f034671026.htm|כותרת=N12 - עוד פארסה: בגלל קשיים משפטיים - הסגר הלילי ירד מהפרק|אתר=N12|תאריך=2020-12-08|תאריך_וידוא=2020-12-08}}}} הוחלט להמתין ולבצע ריסון הדוק כשיהיו 2,500 נדבקים (בממוצע שבועי) או מקדם הדבקה 1.32, ואם אחרי 3 שבועות לא תהייה ירידה, לבצע סגר.{{הערה|קבוצה=צ|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=81172|כותרת=השרים אישרו: אין הגבלות בחנוכה, ייתכן סגר מלא בהמשך|אתר=[[כאן חדשות]]|תאריך=10 בדצמבר 2020|תאריך_וידוא=2020-12-10}}}}

הוחלט שיפתחו המוזיאונים, הקניונים והשווקים, בערים הירוקות והצהובות, לאחר פיילוטים.{{הערה|קבוצה=צ|{{כלכליסט|כלכליסט ו-ynet|קבינט הקורונה הכריע: סגר לילי מיום רביעי הקרוב|3879730|7 בדצמבר 2020}}}} נבלם על ידי המפלגות החרדיות ניסיון להטיל סגר בערים אדומות.{{הערה|קבוצה=צ|{{ynet|נדב איל|במקום שאין ממשלה|5870725|7 בינואר 2021}}}}

אחרי השתהות ארוכה, הממשלה החליטה על סגר החל מ-27 בדצמבר 2020. בניגוד לקודמיו, מוסדות הלימוד המשיכו כסדרם כשעבודה במגזר הפרטי בהיקף של 50%, ומגבלת מרחק של 1,000 מטרים. היעד לסיומו: ירידה יחד עם פחות מאלף נדבקים ביום. בעת ההחלטה, מקדם ההדבקה - 1.25, נדבקים - 2,931.{{הערה|קבוצה=צ|{{וואלה!|nhrc fvi uheh tsner|מה נותר פתוח, אילו עסקים נסגרים ולאן מותר לצאת מהבית: מדריך לסגר השלישי|3407472|27 בדצמבר 2020}}}} בשיח הציבורי והמקצועי היו שביקרו זאת או הציעו תחליף.{{הערה|קבוצה=צ|{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/RanBalicer/status/1342024874475347970|הכותב=קבינט המומחים|כותרת=מקור1|אתר=[[טוויטר]]}}}}{{הערה|קבוצה=צ|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/health-news/local/Article-d7b573106f58671026.htm|כותרת=מקור2|אתר=mako|תאריך_וידוא=2021-01-03}}}} לאחר דיון סוער בכנסת אושרר הסגר ברוב דחוק ב-28 בדצמבר.{{הערה|קבוצה=צ|{{כיפה|אלעד הומינר|על חודו של קול: ועדת החוקה אישרה את תקנות הסגר|חדשות/1104485-על-חודו-של-קול-ועדת-החוקה-אישרה-את-תקנות-הסגר|28 בדצמבר 2020}}}}

בהמשך, הוחלט על הידוק הסגר החל מ-8 בינואר 2021 בחצות, נסגרה מרבית מערכת החינוך, מגבלת ההתקהלות הוחמרה, יציאה לעבודה הותרה למקומות חיוניים בלבד ועוד.{{הערה|קבוצה=צ|1=[https://www.kan.org.il/Item/?itemId=97657 החלטה], [https://www.kan.org.il/Item/?itemId=97795, תקנות]{{קישור שבור|10.10.2021}}}} בסוף ינואר עלתה ישראל בדירוג בלומברג למקום ה-15. התחלואה הגיעה לשיאה באמצע ינואר 2021.

==== יציאה מהסגר ====
בסוף ינואר, החלה ירידה במספר הנדבקים, היא נבלמה בתחילת פברואר. בפברואר החלו דיוני היציאה.{{הערה|קבוצה=צ|1=[https://13news.co.il/item/news/domestic/health/lockdown-corona-1205766/ הקלות בכפוף למספר המתחסנים: תוכנית השלבים ליציאה מהסגר], חדשות 13}} העומס בבתי החולים היה גבוה, וכמוהו גם ממדי התחלואה: 7,397 נדבקים, מקדם הדבקה: 0.99.

ב-7 בפברואר אותה שנה הוסרו חלק מהמגבלות, ביניהן מגבלת המרחק.{{הערה|קבוצה=צ|{{וואלה!|ברק רביד, מירב כהן, סוניה גורודיסקי וקינן כהן|הגבלת המרחק בוטלה, החינוך יישאר סגור: ישראל יוצאת מהסגר השלישי|3416439|7 בפברואר 2021}}}} חלק ממערכת החינוך נפתח ב-11 בפברואר.{{הערה|קבוצה=צ|{{mako|יעל אודם|איך חוזרים ללימודים, איפה - ומתי: השאלות והתשובות|5c7586779288771026|news-education/2021_q1|9 בפברואר 2021}}}}

ב-15 בפברואר נקבע כי ב-21 לחודש תחל הפעלת [[דרכון ירוק]] בתרבות הפנאי. וכן על פתיחת מקומות מסחר, חלקים נוספים ממערכת החינוך וכו'.{{הערה|קבוצה=צ|{{ynet|איתמר אייכנר|עוד תלמידים חוזרים לכיתות, שובם של הקניונים ובתי הכנסת {{!}} המדריך להקלות|58871640|16 בפברואר 2021}}}} מגבלת התקהלות תוקל. בעת הפתיחה: נדבקים - 3,041, מקדם הדבקה - 0.83.
 [[קובץ:Operation Guardian of the Walls, May 2021. XX.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|מלחמה בשלהי הגל השלישי: [[מפקד חיל האוויר]], [[עמיקם נורקין]], וקציני מטהו במהלך [[מבצע שומר החומות]]]]
בפורים 2021 הוטל סגר לילי.{{הערה|קבוצה=צ|{{ynet|כתבי ynet|הגבלות, קנסות ואוטובוסים: הסגר הלילי נכנס לתוקף|58915450|25 בפברואר 2021}}}} לאחריו, אושרו הקלות נוספות למרות אזהרת ממונה הקורונה, אשר קבעו בין השאר כי החל מ-7 במרץ 2021 ישובו שאר השכבות לבתי הספר, תוקל מגבלת ההתקהלות ויפתחו עסקים נוספים, חלקם עם [[התו הירוק]].{{הערה|קבוצה=צ|{{ynet|איתמר אייכנר|הפעימה השלישית תתקיים כמתוכנן: מסעדות וגני אירועים ייפתחו ביום א'|58931130|1 במרץ 2021}}}} באמצע מרץ החלה ירידה חדה בתחלואה, וממוצע הנדבקים ירד אל מתחת לאלף.

ב-19 במרץ החלו הקלות נוספות.{{הערה|קבוצה=צ|{{ynet|כתבי ynet|אושרה הפעימה הרביעית: ילדים בבריכות ויותר צופים במופעים ומגרשים {{!}} כל השינויים|59006740|18 במרץ 2021}}}} ב-30 במרץ לא היו ערים אדומות - לראשונה מאז השקת [[תוכנית הרמזור]] כשמקדם ההדבקה היה 0.53.

ב-18 באפריל, לאחר [[יום העצמאות]], בוטלה הנחיה המחייבת עטיית מסכה בשטחים פתוחים ללא התקהלות. בנוסף, מערכת החינוך חזרה לפעילות שגרתית מלאה.{{הערה|{{mako||החל מהיום – הקלות משמעותיות: הוסרה חובת עטיית מסכה בשטח פתוח, מערכת החינוך חוזרת לפעילות מלאה|342dcccc321e871026|news-lifestyle/2021_q2|17 באפריל 2021}}}} ב-23 באפריל דווח על תמותה יומית אפסית בגבולות [[הקו הירוק]], לראשונה מאז 29 ביוני 2020. ב-27 במאי נפתחו בתי הקולנוע הגדולים לאחר שאלה סירבו לפתוח בכפוף לתו הירוק ממניע כלכלי.{{הערה|{{mako|נועם כהן|היום זה סוף-סוף קורה! רשתות הקולנוע נפתחות|6e4c26a197ca971026|news-entertainment/2021_q2|27 במאי 2021}}}} ב-30 במאי מספר המאומתים היומי צנח ל-3 בלבד, והממוצע הנע עמד על 19.

ב-1 ביוני, הוסרו מגבלות [[התו הסגול]] ו[[התו הירוק]]{{הערה|{{וואלה!|מירב כהן|בלי התו הסגול והירוק, עם מסיכות: אילו הגבלות הוסרו היום ומה עדיין בתוקף?|3438825|31 במאי 2021}}}} ובוטלה הגבלת ההתקהלות.{{הערה|{{כאן|דקלה אהרן-שפרן|בכיר במשרד הבריאות: ייתכן שנצטרך לתקן תקנות קורונה נוספות ולכן מצב החירום מוארך|106783|01 ביוני 2021|Item}}}} בנוסף, ב-15 ביוני בוטלה חובת עטיית המסכות במבנה סגור,{{הערה|{{כאן|דקלה אהרן שפרן|אדלשטיין: נבטל את חובת המסכות במקום סגור ב-15 ביוני|107056|06 ביוני 2021|Item}}}} למעט בסוגי מקומות מסוימים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3441829|כותרת=החל מהבוקר: בוטלה חובת עטיית המסיכות בחללים סגורים - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!|תאריך=2021-06-15|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-06-15|archive-date=2021-06-15|archive-url=https://web.archive.org/web/20210615042205/https://news.walla.co.il/item/3441829|url-status=live}}}} ביוני 2021 בסיום הגל השלישי דורגה ישראל במקום ה-4 במדד בלומברג להתמודדות טובה עם המגפה, כאשר מעליה רק ארצות הברית, [[ניו זילנד]] ושווייץ.

=== הגל הרביעי ===
ב-13 ביוני הושבעה בישראל [[הממשלה השלושים ושש]] בראשות [[נפתלי בנט]], והטיפול במגפה עבר לידיה.

==== "בלימה רכה" ====
באמצע יוני 2021, נמדד שינוי מגמה ועליה במקרי הדבקה, בעקבות כמה התפרצויות ב[[בנימינה]] וב[[מודיעין-מכבים-רעות|מודיעין]] שמקור רובן מישראלים שחזרו ממדינות אחרות ונדבקו ב[[מוטציה B.1.617 של נגיף הקורונה|זן דלתא של הנגיף]], ובעקבות המדידות הוחלט על צעדים והמלצות.{{הערה|{{וואלה!|מירב כהן|בנט: מתייחסים לעלייה בתחלואה כהתפרצות חדשה של הקורונה בישראל|3443590|22 ביוני 2021}}}} כך ב-25 ביוני חויבה עטיית מסכות במבנה סגור.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/HJ9PLxXnu|כותרת=חובת עטיית מסכות בחללים סגורים - החל מהיום ב-12:00|אתר=ynet|תאריך=25 ביוני 2021|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-06-25|archive-date=2021-06-25|archive-url=https://web.archive.org/web/20210625063817/https://www.ynet.co.il/news/article/HJ9PLxXnu|url-status=live}}}} ב-7 ביולי, הקבינט החליט על צעדים נוספים, כמו שימוש בבדיקות מהירות בקייטנות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q3/Article-a4f16acfe208a71027.htm|כותרת=קבינט הקורונה החליט שלא להטיל מגבלות חדשות|אתר=N12|תאריך=7 ביולי 2021|תאריך_וידוא=2021-07-07|archive-date=2021-07-07|archive-url=https://web.archive.org/web/20210707122221/https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q3/Article-a4f16acfe208a71027.htm|url-status=live}}}} חלק מהמלצות משרד הבריאות לא התקבלו. בהמשך התברר כי הזן הפעיל בגל הרביעי היה [[וריאנט דלתא של נגיף הקורונה]], שהיה מדבק יותר מקודמיו באופן משמעותי. וריאנט דלתא הדביק גם אנשים מחוסנים. המחוסנים לרוב אמנם לא סבלו מסימפטומים, אך יכלו להעביר את הנגיף לאחרים.

הממשלה החליטה על מדיניות חדשה תחת הכותרת "בלימה רכה". העיקרון המוביל של האסטרטגיה קובע שיש לדכא את ההדבקות במינימום פגיעה בכלכלה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q3/Article-387dbf31d4c8a71026.htm|כותרת=חיסון שלישי, בלי סגרים: אסטרטגיית בנט לניהול משבר הקורונה|אתר=N12|תאריך=2021-07-09|תאריך_וידוא=2021-07-09|archive-date=2021-07-09|archive-url=https://web.archive.org/web/20210709194707/https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q3/Article-387dbf31d4c8a71026.htm|url-status=live}}}}

ב-21 ביולי החלו תקנות של גרסה מקלה יותר של [[תו ירוק|התו הירוק]] בכנסים ואירועים עם מזון ויותר ממאה איש. גורמי מקצוע תמכו בתו ירוק מחמיר יותר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/bk11qto40d|כותרת=ראש קבינט המומחים לבנט: "תו ירוק - גם במקומות עם פחות מ-100 איש"|אתר=ynet|תאריך=20 ביולי 2021|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-07-20|archive-date=2021-07-20|archive-url=https://web.archive.org/web/20210720171929/https://www.ynet.co.il/news/article/bk11qto40d|url-status=live}}}} לבסוף נקבע ש[[התו הירוק]] יורחב ב-29 ביולי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3451039|כותרת=החל מהיום: המתווה החדש של התו הירוק נכנס לתוקף|אתר=וואלה!|תאריך=29 ביולי 2021|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-07-29|archive-date=2021-07-29|archive-url=https://web.archive.org/web/20210729051716/https://news.walla.co.il/item/3451039|url-status=live}}}} ב-29 ביולי החל מבצע ה"בוסטר" - החיסון השלישי, לאחר שהתברר כי כמות הנוגדנים מתפוגגת בהדרגה לאחר מתן החיסון השני. ישראל הייתה המדינה הראשונה שהחלה במיזם לאומי במתן מנת חיסון שלישית. במהלך החודשים אוגוסט-ספטמבר התחסנו בישראל למעלה מ-3 מיליון איש.

בחודש אוגוסט 2021 כבר הובן שהמדינה נמצאת בעיצומו של גל תחלואה רביעי. גל תחלואה זה היה שונה מגלי תחלואה קודמים, בשני מרכיבים עיקריים. ראשית, רוב משמעותי של החברה בישראל היה מחוסן. רוב מוחלט של החולים המאושפזים במצב קשה היו אנשים שלא התחסנו.{{הערה|אדיר ינקו, [https://m.ynet.co.il/Articles/59747550 הנתונים נחשפים: כל החולים במצב קשה אינם מחוסנים], [[ynet]]{{כ}}, 5.08.2021}} מצד שני, לראשונה, נדבקו וחלו גם אנשים מחוסנים, אם כי בהיקף קטן יותר. למרות הגל הותרו קיום אירועים המוניים כמו ההופעה של [[עומר אדם]], ה[[פאנג'ויה|פנג'ויה]] ב[[אילת]] ו[[תפילות ראש השנה]] ב[[אומן (עיר)|אומן]], תוך הטלת מגבלות שונות שנועדו לצמצם הדבקה.

קבינט הקורונה החליט שב-8 באוגוסט יוטלו הגבלות נוספות על הציבור נוכח העלייה בתחלואה בקורונה, לרבות חובת עטיית מסיכות גם בחללים פתוחים אם יש יותר ממאה איש והעברת משרדים במגזר הציבורי למתכונת עבודה בהיקף של 50% נוכחות במשרד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3452098|כותרת=עטיית מסיכות בחללים פתוחים ותו ירוק מורחב: המדריך המלא להגבלות הקורונה|אתר=וואלה!|תאריך=4 באוגוסט 2021|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-08-04|archive-date=2021-08-04|archive-url=https://web.archive.org/web/20210804035413/https://news.walla.co.il/item/3452098|url-status=live}}}}

ב-11 באוגוסט הוחלט על הרחבת התו הירוק לכל ענפי המשק, למעט קניונים ומסחר (על חלקם הופעל [[התו הסגול]]). נקבע שהחל מ-18 באוגוסט{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q3/Article-767dc1fb8ca4b71027.htm|כותרת=מיום רביעי הקרוב: משרד הבריאות דורש הגבלות התקהלות באולמות|אתר=N12|תאריך=2021-08-15|תאריך_וידוא=2021-08-15|archive-date=2021-08-15|archive-url=https://web.archive.org/web/20210815172500/https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q3/Article-767dc1fb8ca4b71027.htm|url-status=live}}}} תוגבל ההתקהלות ל-50 בפנים ו-100 בחוץ במקומות שאין בהם תווים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3454902|כותרת=לאחר שינויים שהוכנסו ברגע האחרון: הגבלות הקורונה החדשות נכנסו לתוקף - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!|תאריך=2021-08-18|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-08-18|archive-date=2021-08-18|archive-url=https://web.archive.org/web/20210818050226/https://news.walla.co.il/item/3454902|url-status=live}}}} במשרד הבריאות תמכו בהגבלת ובהקטנת התקהלות בכל חלל והממשלה התנגדה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q3/Article-685b0e3f102ab71027.htm|כותרת=N12 - אלרעי-פרייס נגד מסיבות הפאנג'ויה: "אלפים במגע זה עם זה"|אתר=N12|תאריך=2021-09-01|תאריך_וידוא=2021-09-01|archive-date=2021-09-01|archive-url=https://web.archive.org/web/20210901181635/https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q3/Article-685b0e3f102ab71027.htm|url-status=live}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/health/article/4573262?amp=1|כותרת="לא קל לי עם מדיניות הממשלה, אבל היא לגיטימית"|אתר=[[ישראל היום]]|תאריך_וידוא=2021-09-17|archive-date=2021-09-17|archive-url=https://web.archive.org/web/20210917201442/https://www.israelhayom.co.il/health/article/4573262?amp=1|url-status=live}}}}

ב-24 באוגוסט עבר מספר הנדבקים היומי את רף ה-10,000.

בתחילת [[ספטמבר]] הייתה ישראל המדינה עם מספר המאומתים הגבוה ביותר בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה.{{הערה|{{JDN|
חומי ברמן|שיא בגל הרביעי: אתמול נפטרו בישראל 31 חולי קורונה, 125 נפטרו השבוע|1596722|כ"ה באלול תשפ"א}}.}} לקראת [[חגי תשרי]] משרד הבריאות פרסם המלצות כמו ביצוע בדיקת קורונה לפני החג והעדפת פעולות בחוץ. בסוף החודש החלה ירידה. בימים הראשונים של חודש אוקטובר הממוצע הנע ירד לקצת יותר מ-3,000 מאומתים ביום. בנובמבר בסיום הגל הרביעי דורגה ישראל ב[[מדד בלומברג לחסינות בפני קוביד-19|מדד בלומברג]] במקום ה-29.

==== הקלות ====
בתחילת אוקטובר, היו הקלות מסוימות ב[[תו ירוק]] ובבידודים בחינוך. בסוף החודש, הממוצע הנע היה כ-660. בנובמבר בוצע תרגיל להכנה לאפשרות גל נוסף.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q4/Article-54438f02bca0d71026.htm|כותרת=N12 - לראשונה בעולם: ישראל תקיים תרגיל היערכות לקראת הגעת...|אתר=N12|תאריך=2021-11-10|תאריך_וידוא=2021-11-10|archive-date=2021-11-10|archive-url=https://web.archive.org/web/20211110173953/https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q4/Article-54438f02bca0d71026.htm|url-status=live}}}} בחודש נובמבר התרחבו ההקלות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3470539|כותרת=הקלות הקורונה החדשות נכנסו לתוקף: איפה לא תצטרכו תו ירוק? - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!|תאריך=2021-11-11|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-11-17|archive-date=2021-11-17|archive-url=https://web.archive.org/web/20211117092905/https://news.walla.co.il/item/3470539|url-status=live}}}}

=== הגל החמישי ===
ב-10 בנובמבר הוביל ראש הממשלה בנט תרגיל התמודדות נגד זן חדש של הנגיף שטרם התגלה. התרגיל נקרא 'אומגה'.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-876840|כותרת="תרגיל אומגה": ישראל נערכת להתפרצות אפשרית של זן חדש של קורונה|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2022-08-27}}</ref> בסוף נובמבר הסתמנה עלייה קלה במספר הנדבקים והתעורר חשש מגל חמישי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-879342|כותרת=פרויקטור הקורונה חושש: "נערכים לגל חמישי של תחלואה"|תאריך_וידוא=2021-11-27|archive-date=2021-11-27|archive-url=https://web.archive.org/web/20211127163458/https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-879342|url-status=live}}}} ב-26 בנובמבר, הודיע ראש הממשלה [[נפתלי בנט]] שאובחנו בישראל ארבעה מקרים של הדבקה ב[[וריאנט אומיקרון]], ושישראל נוקטת צעדים מהירים כדי למנוע את התפשטותו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q4/Article-ef9235ce6fb5d71027.htm|כותרת=ראש הממשלה ושר הבריאות במסיבת עיתונאים בעקבות גילוי הווריאנט החדש: "נמצאים בנקודה מדאיגה"|תאריך_וידוא=2021-11-27|archive-date=2021-11-27|archive-url=https://web.archive.org/web/20211127142604/https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q4/Article-ef9235ce6fb5d71027.htm|url-status=live}}}} רוב הצעדים עסקו בכניסה או יציאה מישראל, וכן הוחלט להדק מעט את [[תו ירוק|התו הירוק]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3473584|כותרת=המאבק בווריאנט הדרום אפריקני: אלו הן ההחלטות שאישר קבינט הקורונה|אתר=באתר [[וואלה!]]|תאריך=28 בנובמבר 2021|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-11-28|archive-date=2021-11-28|archive-url=https://web.archive.org/web/20211128045109/https://news.walla.co.il/item/3473584|url-status=live}}}} ב-19 בדצמבר, אמר ראש הממשלה שהגל החמישי החל וקרא לעודד [[עבודה מהבית]] במגזר הפרטי ולהתחסן.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3477817|כותרת=בנט: "הגל החמישי החל, המטרה - חיסון הילדים כמה שיותר מהר"|אתר=באתר [[וואלה!]]|תאריך=19 בדצמבר 2021|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-12-19|archive-date=2021-12-19|archive-url=https://web.archive.org/web/20211219221438/https://news.walla.co.il/item/3477817|url-status=live}}}} באותו יום אותרו כאלף נדבקים. כעבור יומיים, אושרה חבילת הנחיות הכוללת גם צמצום נוכחות במגזר הציבורי והרחבתו של התו הירוק. מנגד, ב-[[16 בינואר]] [[2022]], חתמה שרת הכלכלה והתעשייה על היתר כללי זמני לעבודה בשעות נוספות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.glima.info/publications/10137.pdf|כותרת=הודעה על מתן היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות (הוראת שעה - התמודדות עם נגיף הקורונה nCov-2019 Coronavirus Novel). פורסמה בי"פ 10137, התשפ"ב, 16.1.2022, עמ' 2860.}}}} זאת על מנת לאפשר למקומות עבודה להתמודד עם גל ההיעדרויות של עובדים, באמצעות העסקת העובדים שכן מגיעים יותר שעות ממה שמותר בדרך כלל. ההצעה להקטין התקהלויות הייתה במחלוקת בקבינט המומחים, כאשר בהמשך הקבינט הביע תמיכה מסויגת בעניין.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/ranbalicer/status/1480903076252983298|הכותב=[[רן בליצר]]|כותרת=ציוץ|אתר=Twitter|תאריך=11 בינואר 2022|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-01-12}}}} הגל היה ברובו בשל זן האומיקרון, אך זן הדלתא, שהיה פחות נפוץ השפיע גם הוא.{{הערה|שם=מחצית|{{גלובס|גלי וינרב|פרופ' רן בליצר: "מחצית מהחולים הקשים החדשים – בווריאנט דלתא"|1001398591|15 בינואר 2022}}}} בהמשך, זן הדלתא הוערך כזניח.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/ranbalicer/status/1485329489429250057|הכותב=רן בליצר|כותרת=ציוץ|אתר=Twitter|תאריך=23 בינואר 2022|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-01-23}}}}

בסוף ינואר, החלה ירידה בכמות הנדבקים. בפברואר הוחלט לצמצם את תקנות התו הירוק במקומות רבים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3487003|כותרת=החל מחצות: תקנות התו הירוק יצומצמו - יחול רק במקומות עם "סיכון גבוה" להדבקה - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!|תאריך=2022-02-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-02-06}}}} ב-1 במרץ התו הירוק הושאר בבתי אבות בלבד. ממוצע הנדבקים ירד לכ-6,200. לאחר עליה במרץ, הייתה ירידה בכמות הנדבקים. ב-23 באפריל, בוטלה חובת עטיית המסכות בחללים סגורים. החובה הושארה בבתי חולים, בתי אבות, טיסות וכלפי אנשים שנמצאים בדרכם לבידוד.{{הערה|{{Cite news|title=החמץ חוזר, המסכות יורדות: איפה עדיין צריך לעטות אותן?|url=https://www.ynet.co.il/news/article/sjldwd11sc|work=Ynet|date=2022-04-23|access-date=2022-04-23|language=he|first=אדיר|last=ינקו}}}} ב-20 במאי, בוטלה חובת בדיקת [[PCR]] לנוחתים ב[[נתב"ג]].{{הערה|{{מקור ראשון|יאיר קראוס|בדיקות הקורונה בנתב"ג יבוטלו, במשרד הבריאות חוששים|news/484813|8 במאי 2022}}}} ב-23 במאי בוטלה חובת עטיית המסכות בטיסות יוצאות ונכנסות מישראל.{{הערה|{{ynet|רועי רובינשטיין|החל מהיום מותר לטוס לחו"ל בלי מסכה: "ננשום טוב יותר"|61302910|23 במאי 2022}}}}

===הגל השישי===
בחודש יוני 2022 החלה עליה בתחלואה, בעיקר בשל [[העברה של COVID-19|התפשטותו]] של [[וריאנט (ביולוגיה)|וריאנט]] 5.BA {{אנ|SARS-CoV-2 Omicron variant#BA.4 and BA.5}}.{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/reports/daily-report-20220616/he/daily-report_daily-report-20220616.pdf תמונת המצב בישראל: החל גל תחלואה שישי], [[מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה]]}} כחודש לאחר מכן דווח כי הגל השישי עבר, ככל הנראה, את שיאו. לקראת סוף חודש אוגוסט 2022, ירד ממוצע המאומתים אל מתחת לאלף, לראשונה מאז דצמבר 2021{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/reports/daily-report-20220714/he/daily-report_daily-report-20220714.pdf תמונת המצב בישראל: גל התחלואה השישי בסימן ירידה], [[מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה]]}}

{{טבלת מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים}}

==השפעות המגפה==
{{הפניה לערך מורחב|השפעת מגפת הקורונה על ישראל}}
משך הזמן הארוך בצל המגפה השפיע באופן משמעותי על תחומים רבים במדינה; על החברה, ה[[השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה#בישראל|כלכלה]], [[פוליטיקה של ישראל|המערכת הפוליטית]], [[המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש|המחאה נגד השלטון]], [[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך|מערכת החינוך]], ה[[השפעת מגפת הקורונה על הספורט|ספורט]], [[איכות הסביבה|איכות סביבה]], [[השפעת מגפת הקורונה על תעשיית המוזיקה|תעשיית המוזיקה]], [[אלימות במשפחה]],{{הערה|{{mako||"לא עבור כולן הבית הוא מקום בטוח להיות בו בזמן הסגר"|49474325db10171026|women-agenda}}}} צריכת ה[[אינטרנט]] הביתית ועוד.

==התמודדות מערכת הבריאות==
{{עריכה|סיבה=הערות שוליים רבות הוכנסו בתור קישורים פנימיים|נושא=בריאות|נושא2=היסטוריה}}
{{הפניה לערך מורחב|מערכת הבריאות בישראל}}
ב-23 בינואר 2020 פורסמו הנחיות התגוננות מפני נשאי הנגיף.{{הערה|{{ynet|[[ענבר טויזר]]|משרד הבריאות: הנחיות לטיפול בחשד לנושאי "הנגיף הסיני"|5664783|23 בינואר 2020}}}}

בהתאם לצורך הוקמו או נסגרו מחלקות מיוחדות לטיפול בקורונה. למשל, ב[[בית חולים שיבא]] הוכשר במהלך מרץ חניון בית החולים כמחלקה לטיפול נמרץ לחולים קשים.<!-- כאן 11, 20/3, 20:58 -->

במרץ 2020, בעקבות [[#בידוד|בידוד]] או הידבקות של הצוותים הרפואיים בנגיף, נסגרו מחלקות וצומצמה פעילות בבתי חולים רבים.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר|נופלים כמו זבובים: מחלקות שלמות נשלחו לבידוד - ובתי החולים יעברו לעבודה במשמרות|1.8695548|21 במרץ 2020}}}} כדי לפתור את בעיית כוח האדם שנוצרה, גויסו סטודנטים לרפואה וקוצרו תורנויות תוך מעבר למשמרות.

ב-23 במרץ, תוך כדי טיפול המדינה בהתפרצות הנגיף, פרסם [[מבקר המדינה]] [[מתניהו אנגלמן]] את דו"ח הביקורת 70א הכולל פרק העוסק בהתמודדות מערכת הבריאות עם מגפות. בדו"ח עלה כי נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות, על כן הומלץ לנקוט בפעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן. עוד עלה בדו"ח שמשרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות במקרה של התפרצות.{{הערה|[https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-755826 מבקר המדינה על המוכנות להתפרצות מגפה: "אין מספיק מיטות, אין תוכנית להשלמת הפערים"][https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2020/70a/200-health.pdf הדו"ח בפורמט PDF]}}

במאי 2020 מונה פרופ' [[נמרוד מימון]] לעמוד בראש "מגן אבות ואמהות", תוכנית העוסקת במשבר הקורונה בבתי אבות ומוסדות סיעודיים. באוגוסט, הממשלה אישרה תוכנית, שמטרתה הפגת בדידות, קטיעת שרשראות הדבקה וטיפול בצרכי האזרחים הוותיקים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1294965633470402560|הכותב=כאן חדשות|כותרת=דיווח|אתר=טוויטר|תאריך_וידוא=2020-08-16|archive-url=https://web.archive.org/web/20200902165808/https://mobile.twitter.com/kann_news/status/1294965633470402560|archive-date=2020-09-02
|url-status=dead}}}}

ביוני 2020, דווח שחלק מבתי החולים נכנסו לגרעונות כלכליים,{{הערה|{{Cite news|title=בתי החולים: אנחנו בבור תקציבי, 10,000 עובדים בסכנת פיטורים|url=https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.8986997?v=AAD815C51DAD87223F6C62278C31B837|newspaper=TheMarker|access-date=2021-10-08|archive-date=2020-09-02|archive-url=https://web.archive.org/web/20200902165804/https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.8986997?v=AAD815C51DAD87223F6C62278C31B837|url-status=live}}}} וביולי הוגדל התקציב נוסף.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-politics/2020_q3/Article-f2ec0083a574371026.htm|כותרת=N12 - מעקב N12: האם מטפלים בכישלונות שהביאו להתפרצות?|אתר=N12|תאריך=2020-07-14|תאריך_וידוא=2021-01-06}}}} כמו כן, פנו פנימאים ורופאי המחלקות לרפואה דחופה וחדרי המיון לראש הממשלה נתניהו ולשרים כ"ץ ואדלשטין והתריעו על מצבה של מערכת הבריאות לקראת חורף [[ה'תשפ"א]]. בסוף יולי, התקיימה שביתת [[אחות|אחיות ואחים]] שנסתיימה אחרי סיכום על תוספת תקנים ותנאים נוספים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-57684080,00.html|כותרת=הושגה הסכמה לסיום שביתת האחיות שהחלה היום|אתר=ynet|תאריך=20 ביולי 2020|תאריך_וידוא=2020-07-20|archive-url=https://web.archive.org/web/20200902165819/https://www.ynet.co.il/article/SkdFhvXlv|url-status=live|archive-date=2020-09-02}}}}

באוגוסט 2020, דווח על עומסים בחלק ממחלקות בתי החולים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=75734|כותרת=פרופ' גמזו: אם נטיל סגר על ערים אדומות - הוא יכלול הגבלות תנועה|אתר=כאן{{!}}|תאריך_וידוא=2020-08-11|archive-url=https://web.archive.org/web/20200902165808/https://www.kan.org.il/Item/?itemId=75734|url-status=live|archive-date=2020-09-02}} {{הארץ|עידו אפרתי|יחידות לטיפול נמרץ נסגרות בשל ריבוי חולי קורונה, ובבתי החולים מצביעים על סימני קריסה|0000017f-e7e1-df5f-a17f-ffff000a0000|11 באוגוסט 2020}}}} בספטמבר, החלו חלק מבתי החולים בהעברת מאושפזים לבתי חולים אחרים בשל עומס. רופאים בגמלאות נקראו לסייע.{{הערה|קבוצה=מ|{{Ynet|רועי רובינשטיין|מנכ"ל משרד הבריאות קורא לרופאים בגמלאות לסייע לבתי החולים|58009180|21 בספטמבר 2020}}}}{{הערה|קבוצה=מ|{{ynet|אדיר ינקו|פרופ' גרוטו: בתי החולים בצפון ובי-ם מתמלאים ומעבירים מטופלים למרכז|57976420|14 בספטמבר 2020}}}} בחורף נמשכו עומסים גדולים גם במהלך הסגר השלישי.{{הערה|קבוצה=מ|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3412007|כותרת=מחלקות הקורונה מלאות בחולים: "הצוותים מגיעים לקצה גבול היכולת" - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2021-01-17|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-01-17}}}} בתי חולים ציבוריים היו גם במצוקה כספית,.{{הערה|קבוצה=מ|[https://mobile.mako.co.il/news-columns/2021_q1/Article-63fdb12b6983771027.htm במצוקה כספית]}} היו שנאלצו להמתין ב[[אמבולנס]] עד הכנסתם לבית החולים.{{הערה|קבוצה=מ|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q1/Article-7b3e502061b3771026.htm|כותרת=N12 - אמבולנסים עם חולי קורונה ממתינים בחניה – עד שיתפנה מקום...|אתר=N12|תאריך=2021-01-25|תאריך_וידוא=2021-01-25}}}}

ביולי 2021 התקיימה שביתה של חלק ממערכת הבריאות, במחאה על הפסקת ההעסקה של כ-200 עובדים שגויסו במהלך המגפה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3447815|כותרת=מהיום: שביתה כוללת של עובדי המנהל והמשק בבתי החולים הממשלתיים - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!|תאריך=2021-07-12|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-07-13|archive-date=2021-07-13|archive-url=https://web.archive.org/web/20210713002037/https://news.walla.co.il/item/3447815|url-status=live}}}} לאחר 3 ימים, היא הוקפאה בעקבות שיחות עם השר הורוביץ.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/hjyamaaao|כותרת=הופסקה שביתת עובדי המינהל והמשק בבתי החולים|אתר=www.ynet.co.il|תאריך=2021-07-15|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-07-15|archive-date=2021-07-15|archive-url=https://web.archive.org/web/20210715153913/https://www.ynet.co.il/news/article/hjyamaaao|url-status=live}}}} עומסים נרשמו בבתי החולים באוגוסט.{{הערה|{{הארץ|עידו אפרתי|בשל העומס, חולי קורונה מהמרכז הזקוקים לאשפוז מועברים לבתי חולים בירושלים|0000017f-e636-df2c-a1ff-fe7713210000|14 באוגוסט 2021|מנויים=לא}}}} לקראת סוף החודש, איימו חלק מבתי החולים בשביתה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q3/Article-ec0c4fb983e6b71027.htm|כותרת=N12 - 7 מנהלי בתי חולים ציבוריים: "ממחר נפסיק לקבל חולי קורונה"|אתר=N12|תאריך=2021-08-22|תאריך_וידוא=2021-08-22|archive-date=2021-08-22|archive-url=https://web.archive.org/web/20210822155113/https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q3/Article-ec0c4fb983e6b71027.htm|url-status=live}}}} השביתה הסתיימה בתחילת ספטמבר.{{הערה|{{הארץ|עידו אפרתי|שבעת בתי החולים הציבוריים סיימו את השביתה לאחר שהגיעו להבנות עם האוצר|0000017f-e67c-df5f-a17f-fffe091f0000|5 בספטמבר 2021}}}} היו עומסים גם בחודש זה ובינואר - פברואר 2022,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-895342|כותרת=האם וריאנט הקורונה החדש יוביל לגל שישי? נחמן אש מסביר|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2022-02-03}}}} ומחסור במנות דם פגע גם הוא ביכולת לספק טיפול איכותי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=121900|כותרת=השר הורוביץ: העומסים בבתי החולים - בעיקר בגלל לא מחוסנים שהביאו על עצמם מחלה קשה|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-02-08}}}}

=== טיפול רפואי ===
הטיפול שניתן בבתי החולים היה תומך ולא ישיר וכולל מתן [[חמצן]], [[עירוי]] נוזלים, [[אנטיביוטיקה]] כאשר עולה חשד ל[[זיהום (רפואה)|זיהום חיידקי]], ובמידת הצורך [[הנשמה מלאכותית מכנית]].

במסגרת [[פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19|טיפול תרופתי]] תחילה נוסה טיפול עם תרופה בשם [[כלורוקווין]], והוצע גם טיפול בתרופה בשם {{קישור שפה|אנגלית|Lopinavir/ritonavir|קלטרה}} שמוכרת בטיפול נגד [[HIV]], וב[[תרופה אנטי-ויראלית]] ניסיונית בשם [[רמדסיביר]].{{הערה|קבוצה=מ|{{TheMarker|רוני לינדר|תרופה לקורונה? הטיפול שהביא לתפנית במצבו של הנהג החולה|1.8671889|13 במרץ 2020}}}} עם הזמן נוספו תרופות כמו רגנקוב {{אנ|Casirivimab/imdevimab}}, [[Nirmatrelvir]] ו[[מולנופיראוויר]].

[[היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין]] התגייסה לפיתוח [[מכונת הנשמה]] אוטומטית המבוססת על [[הנשמה מלאכותית מכנית|מפוח הנשמה]]. מהנדסים נרתמו לייצר ציוד רפואי חלופי באמצעות מדפסות תלת מימד.{{הערה|קבוצה=מ|[https://www.israeldefense.co.il/he/node/42276 ישראל דיפנס] ו-[https://www.idf.il/מאמרים/קורונה/יחידה-81/ הפיתוחים של יחידה 81]}} היו גם חברות פרטיות שפיתחו פיתרונות חלופיים.

===איתור חולים===
====חקירות אפידמיולוגיות====
{{ערך מורחב|חקירה אפידמיולוגית}}

אחד הכלים העיקריים שהשתמשו בהם עוד מתחילת הגעת המגפה לישראל היו החקירות האפידמיולוגיות.

נוהל החקירות החקירות האפידמיולוגיות שונה מספר פעמים במהלך תקופת המגפה.{{הערה|קבוצה=מ|{{ynet|אדיר ינקו|משרד הבריאות מקצר חקירות אפידמיולוגיות, פחות אנשים יידרשו לבידוד|57627790|10 ביולי 2020}}}}{{הערה|קבוצה=מ|{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/NadavEyalDesk/status/1288151034968395776|הכותב=נדב אייל|כותרת=תוכנית מפורטת להיערכות לאומית בנוכחות הקורונה|אתר=טוויטר|תאריך=28 ביולי 2020|תאריך_וידוא=2020-08-07|archive-url=https://web.archive.org/web/20200902165831/https://mobile.twitter.com/NadavEyalDesk/status/1288151034968395776|archive-date=2020-09-02
|url-status=dead}}}} באוגוסט 2020 הוקמה [[מפקדת "אלון"]] כדי לעזור במערך. משך זמן החקירה האפידמיולוגית השתנה בהתאם לתחלואה ונע על טווח של מספר ימים,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1314081475021754369|הכותב=כאן חדשות|כותרת=דיווח|אתר=טוויטר|תאריך=8 באוקטובר 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-04}}}} כאשר היעד לקטיעת שרשראות ההדבקה היה 48 שעות לכל היותר, כולל הבדיקות. בירידת התחלואה של נובמבר משך זמן החקירה ירד לכ-24 שעות.{{הערה|קבוצה=מ|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q4/Article-895727e5a7d8571026.htm|כותרת=השיפור במערך החקירות: 4 שעות ליצירת קשר עם חולה|אתר=N12|תאריך=3 בנובמבר 2020|תאריך_וידוא=2020-11-20}}}} קושי נוסף היה באי שיתוף הפעולה מצד חלק מהנשאלים. אפקטיביות המערך תהיה מלאה כשמספר הנדבקים היומי הוא כמאות חולים. גורמים אלו ואחרים השפיעו על מידת היעילות של הבדיקות שהשתנו בתקופות השונות.{{הערה|{{גלובס|שני אשכנזי|8,221 נדבקים חדשים אתמול; 13.8% מהנבדקים חיוביים|1001343843|26 בספטמבר 2020}}}}{{הערה|{{TheMarker|מירב ארלוזורוב|לישראל היו כלים אדירים להימנע מסגר שלישי - והיא ביזבזה את כולם|.premium.HIGHLIGHT-1.9431410?v{{=}}8EB2ACF98D73E10E24B0905406E7862A|7 בינואר 2021}}}}

תוך זמן קצר נוצר שיתוף פעולה של מספר גורמים במטרה להגביר את כמות המידע לגבי נדבקים, בניסיון להתחקות אחר התפשטות המגפה. יכולות השב"כ נרתמו לצורך איתור נדבקים אפשריים ולסיוע בחקירות אפידמיולוגיות. מספר ימים לאחר הפעלת יכולת זו הושק יישום "[[המגן (אפליקציה)|המגן]]" מטעם משרד הבריאות שמטרתו זהה. היישום התפרסם ב[[קוד פתוח]] וסייע לקבוע האם המחזיק בה שהה ליד חולה קורונה מאומת וצריך להיכנס לבידוד.{{הערה|{{כלכליסט|רפאל קאהאן|הייתם סמוך לחולה קורונה? אפליקציה חדשה של משרד הבריאות תאתר זאת|3803039|23 במרץ 2020}}}} היישום נבדק על ידי מומחי אבטחה אשר לא הצליחו למצוא בו ליקויים. במקביל, קופות החולים החלו לשלוח ללקוחותיהן שאלונים שנועדו לספק מידע אודות התפשטות המגפה.{{הערה|{{ynet|ynet|בינה מלאכותית ושאלונים לציבור - כך מתכוונים מדעני מכון ויצמן לנבא מראש היכן בדיוק יתפשטו נגיפי הקורונה|5695472|15 במרץ 2020}}{{!}}{{גלובס|שני אשכנזי|זה המבחן שעשוי להבחין בסימני קורונה מוקדמים, ואתם יכולים לבצע אותו לבד|1001324406|2 באפריל 2020}}}}

==== בדיקות ====
{{ערך מורחב|בדיקת קורונה}}
[[קובץ:IDF Corona Laboratory. XV.jpg|250px|ממוזער|הרמטכ"ל [[אביב כוכבי]] (במרכז) בוחן את המעבדה הצבאית לאבחון חולי קורונה בבסיס [[צריפין]] יחד עם ראש אט"ל [[יצחק תורג'מן]] (משמאל), קצין הרפואה הראשי [[טריף בדר]] (מימין) ואנשי [[הרבנות הצבאית]]]]

תפקיד הבדיקות הוא איתור חולים. הבדיקות הן חלק ממערך שמסייע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, חשוב לקבל תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.{{הערה|{{הארץ|רן בליצר|כך תראה השגרה שלנו כשנצא מהסגר|1.8761174|13 באפריל 2020}}}}

הן שימשו במרבית שלבי המגפה גם עבור עובדים חיוניים או אזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כראוי, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד לקבלת מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים. כמו כן, הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן לפתוח בהדרגה אזורים גאוגרפיים שבהם נראה כי המגפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מסגר.{{הערה|{{Cite news|title=האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית|url=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001324603|newspaper=Globes|date=2020-04-05|access-date=2020-12-29|first=גלי|last=וינרב}}}}

ב-12 במרץ 2020 הודיעו נציגי ארגוני ה[[מעבדה רפואית|מעבדות הרפואיות]] שהמעבדות הגיעו ליכולת ביצוע בדיקות מרבית של עד 700 בדיקות ליום.{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|המעבדות קורסות, ולישראל אין מושג כמה באמת חולים|3800358|12 במרץ 2020}}}} בשלב זה לא אושרו בדיקות רבות בגלל מחסור בבדיקות ותקצוב.{{הערה|קבוצה=מ|{{ynet|סיון חילאי|הקריטריונים ישונו? "90% מהבקשות לבדיקות קורונה נפסלות"|5692738|11 במרץ 2020}}}} בעקבות העומס הגובר אושר להן לפעול גם בסופי שבוע ובמקביל נפתחו מעבדות נוספות, ובמהרה גדל קצב הבדיקות ביום ל-2,400,{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|משרד הבריאות יקצר את ההמתנה לתוצאות בדיקות הקורונה|741775|13 במרץ 2020}}}} בנוסף, שונו הקריטריונים לאחר ש-90 אחוז מהדגימות לבדיקת קורונה נזרקו מבלי להיבדק מפני שנלקחו ללא אישור מראש.{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5695419,00.html מעבדות נוספות, ועבודה מסביב לשעון: כך מתגברים את מערך ...]}} קצב הבדיקות המשיך לעלות בהדרגה, והגיע ב-27 במרץ, על פי הדיווחים הרשמיים, לכ-6,000 בדיקות ביום, אם כי במעבדות התריעו כי מספרי הבדיקות שצוינו אלו רק מספר הדגימות שנלקחו ולא הבדיקות שעובדו בפועל. המעבדות לא עבדו במשמרות מלאות ולא הצליחו לצמצם את הפער בביצוע הבדיקות.{{הערה|שם=משרד הבריאות: תוך שבועיים נבצע 30 אלף בדיקות מדי יום|[https://www.inn.co.il/news/432039 משרד הבריאות: תוך שבועיים נבצע 30 אלף בדיקות מדי יום - ערוץ7]}}{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5702349,00.html כמות הבדיקות עלתה, אך לא מספיקים לטפל בהן: "יד ימין לא יודעת מיד שמאל"]}} במקביל, נחנכו מתחמי בדיקות לנוסעים ברכב פרטי.{{הערה|קבוצה=מ|{{קישור כללי|כתובת=https://www.auto.co.il/article/133520-local-news|כותרת=היבדק וסע – שלוש נקודות בדיקה חדשות - אוטו|אתר=www.auto.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-19}}}} צה"ל הסב מעבדה בבסיס [[צריפין]] המיועדת לבדיקות [[DNA]] לשם זיהוי חללים, כך שתוכל לאבחן חיילים חולים.{{הערה|קבוצה=מ|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה"ל|כך נראית המעבדה הצה"לית לזיהוי הקורונה|מאמרים/קורונה/מעבדה-פנים-צהלית/|24 במרץ 2020}}}} ב-25 במרץ נמסר מטעם המנכ"ל בר סימן טוב שנערכו 5,067 והחל מ-29 במרץ צפויות להיערך 10,000 בדיקות ליום.<!-- 25/3, רשת ב', 18:17 -->

למרות הפעולות שננקטו, עם הגידול במספר הנדבקים התמעטו הן הבדיקות הזמינות והן הצוותים הרפואיים הזמינים לכך.{{הערה|{{ynet|סיון חילאי ואלכסנדרה לוקש|יותר מעשרים אנשי צוות רפואי נדבקו בקורונה: "חסר מיגון בסיסי"|5695873|16 במרץ 2020}}}}

לפי מספר מקרים שדווחו, בשל מיעוט הבדיקות, התקיימו קריטריונים קשיחים לביצוען. מסיבה זו היו מבודדים שנחשדו כחולים, לא אושרו לבדיקות בבתי חולים או במד"א ושוחררו. לכן ההערכה הייתה שמספר המודבקים והחולים בפועל גבוה מהמספרים המדווחים.{{הערה|גלית עדות, [https://www.ha-makom.co.il/post-galit-docs-coron/ "מסתובבים ביננו אלפי חולים שאנחנו לא יודעים מהם. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לאיטליה"], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 16 במרץ 2020}}

השיבושים בביצוע מהיר של בדיקות הגבירו חשיפה של חולים בסיכון לנגיף. למשל, אי ביצוע בדיקות במועד היה אחד הגורמים להדבקת הדיירים והעובדים במגדל נופים בו נדבקו עשרות חולים בסיכון, זאת לאחר שנודע על ביקור נשאית בבניין, והבדיקות לשוהים נערכו רק לאחר כשבועיים.

[[קובץ:היבדק וסע.jpg|ממוזער|מתחם "היבדק וסע" בחניון [[פארק הירקון|גני יהושע]] בתל אביב]]
[[קובץ:עמדה חדשנית לבדיקת קורונה.jpg|ממוזער|עמדה לבדיקת קורונה ללא מגע ישיר בין נבדק לבודק]]

למרות תכנון הממשלה להמשיך להגביר במהירות את קצב הבדיקות,{{הערה|שם=משרד הבריאות: תוך שבועיים נבצע 30 אלף בדיקות מדי יום}} התכנונים לא יצאו לפועל כמתוכנן עקב גורמים כמו [[מחסור]] בחומרים כימיים ([[מגיב|ריאגנטים]]).{{הערה|קבוצה=מ|{{ynet|אדיר ינקו ואיתמר אייכנר|ההבטחה ל-30 אלף בדיקות נעלמה, ומספרן כבר לא נחשף|5709930|7 באפריל 2020}}}} עם זאת, באפריל אותר חומר חלופי{{הערה|{{ynet|אדיר ינקו|הצלחה באיתור חומר חלופי לבדיקות הקורונה: "נוכל לעבוד לפחות שבועיים"|5708878|5 באפריל 2020}}{{!}}{{כאן|קטי דור|מחדל הבדיקות: בניגוד להצהרות – המדינה תוכל לבצע רק 12 אלף בדיקות קורונה ביום|69264|05 באפריל 2020|Item}}}} ובוצעו עסקאות רכש להגדלת המלאי.{{הערה|קבוצה=מ|{{TheMarker|שגיא כהן|"נספק חומרים לעוד 12 אלף בדיקות קורונה ביום לפחות"|1.8751011|8 באפריל 2020}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|עשרות אלפי בדיקות קורונה עושות את דרכן מסיאול לישראל|corona/corona-israel/Article-758944|8 באפריל 2020}}}}{{הערה|קבוצה=מ|{{גלובס|שני אשכנזי|משרדי הבריאות והביטחון חתמו על הסכם עם מיי הריטג' לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום|1001326481|23 באפריל 2020}}}}

במקביל הוקלו הקריטריונים לקבלת הפנייה לבדיקת קורונה, והתאפשרה קבלת הפנייה גם דרך [[רפואת משפחה|רופא המשפחה]]. ההפניה נתינה למטופלים שחוו תסמינים מוגדרים ולאחר התייעצות מרחוק עם הרופא.{{הערה|{{mako|ירון אברהם|מהיום: בדיקות קורונה דרך קופת חולים מכבי|3d1e798da774171026|news-israel/2020_q2|5 באפריל 2020}}}}

ב-13 באפריל, הושלם באיחור יעד ממשלתי להגעה לכ-10 אלף בדיקות ביום, ובהמשך החודש הייתה ישראל בין המדינות המובילות בעולם במספר הבדיקות לנפש{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://ourworldindata.org/grapher/full-list-cumulative-total-tests-per-thousand|כותרת=Total COVID-19 tests per 1,000 people|אתר=Our World in Data|תאריך_וידוא=2020-04-24}}}} (ובשיאה הייתה ראשונה למעט מדינות קטנות יותר - [[איסלנד]], לוקסמבורג, בחריין ו[[מגפת הקורונה באסטוניה|אסטוניה]]). בשלב זה הזמן מדיווח על תסמינים ועד קבלת תוצאות בדיקה עמד על כ-7 ימים בממוצע{{הערה|קבוצה=מ|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-c9e385f0d6f6171026.htm|כותרת=ככל שתוצאת בדיקת הקורונה תגיע מהר יותר - הסיכוי להדביק...|אתר=N12|תאריך=12 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-04-20}}}} לעומת על 3 ימים במרץ.{{הערה|{{Cite news|title=התנאי הקריטי ליציאה מהסגר: תוצאות לבדיקות קורונה בתוך 24 שעות - לעומת 8 ימים כיום|url=https://www.themarker.com/technation/1.8760376|newspaper=TheMarker|access-date=2020-04-20|archive-date=2020-04-21|archive-url=https://web.archive.org/web/20200421003406/https://www.themarker.com/technation/1.8760376|url-status=live}}}}

בשלבים אלו רכש משרד הבריאות בדיקות לזיהוי נוגדנים ([[סרולוגיה|סרולוגית]]). מטרתן גילוי תמונת מצב בנוגע לתחלואה בציבור בכך שימצאו נדבקים שלא אומתו. בדיקות אלו שימשו בכמה סקרים שפורסמו. במקביל התייעלה יכולתן של קופות חולים ליטול בדיקות, יחד עם [[מד"א]].{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|קופות החולים יפתחו בשבוע הבא מרפאות ייעודיות לבדיקות קורונה|748069|2 באפריל 2020}}}} החל משלב זה דגש מיוחד ניתן לביצוע בדיקות בבתי אבות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3352597|כותרת=יותר בדיקות ו"אזורים אדומים": המתווה המסתמן לבלימת הקורונה בבתי האבות|אתר=news.walla.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-02|archive-url=https://web.archive.org/web/20200504185259/https://news.walla.co.il/item/3352597|archive-date=2020-05-04
|url-status=dead}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=74459|כותרת=מהשבוע: עובדי המוסדות הגריאטריים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-07-17|archive-url=https://web.archive.org/web/20200719013726/https://www.kan.org.il/Item/?itemId=74459|url-status=live|archive-date=2020-07-19}}}}

ב-14 במאי, דרשו עובדי המעבדות דרשו כוח אדם נוסף וחששו מקריסה אם יהיה גל תחלואה נוסף.{{הערה|[https://www.israelhayom.co.il/article/760677 "בגל ההתפרצות השני של הקורונה המעבדות יקרסו"]}} כדי להפחית סיכוי לקריסה, הוחלט להתמקד בהפחתת מספר הבדיקות למחלימים לטובת בדיקות לאיתור חולים חדשים.{{הערה|קבוצה=מ|{{Cite news|title=משרד הבריאות: פחות בדיקות למחלימים, חלק ימתינו יותר עד השחרור|url=https://www.themarker.com/coronavirus/1.8805208|newspaper=TheMarker|access-date=2021-01-07}}}} בסוף מאי, החליט [[יולי אדלשטיין]] להרחיב את הקריטריונים. למשל, אנשים ללא תסמינים במצבים מסוימים יכלו להיבדק והותרה נטילת בדיקה לפי שיקול דעת של הרופא המטפל.{{הערה|קבוצה=מ|[https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-ed597b6fd5b6271026.htm השינוי]}} בהמשך שונו בהתאם לצורך.{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5742803,00.html דוגמה1] ו-[https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-a47e96747b5b371026.htm דוגמה2]}}

[[קובץ:Alon command headquarter establishment, August 2020. V.jpg|ממוזער|283x283 פיקסלים|ביקור שר הביטחון וראש הממשלה החלופי, [[בני גנץ]] ב[[מפקדת "אלון"]] מפקדת הקורונה הלאומית לקטיעת שרשרת ההדבקה בליווי סגן הרמטכ"ל, האלוף [[אייל זמיר (קצין)|אייל זמיר]], מפקד פיקוד העורף, האלוף [[אורי גורדין]] ומזכירו הצבאי, תת-אלוף [[יקי דולף]], 4 באוגוסט 2020]]

ב-25 ביוני פרסם משרד הבריאות כי מבודדים שנחשפו לחולה ייבדקו בתוך 48 שעות - שבועיים בלבד אחרי שסדצקי הורתה להמתין בין ארבעה ימים לשבוע.{{הערה|קבוצה=מ|{{הארץ|עידו אפרתי|מומחים לחצו לזרז את הבדיקות למבודדים, אך סדצקי סירבה - עד שהתחלף מנכ"ל|0000017f-eaa8-d3be-ad7f-faabf1cc0000|24 ביוני 2020}}}} באותו השלב, המתשאלות היו בעיקר [[אח מוסמך|אחיות]] שגויסו.{{הערה|קבוצה=מ|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-712cf111a6b1371027.htm|כותרת=המערך האפידמיולוגי קורס: "אנחנו כבר באפיסת כוחות"|אתר=N12|תאריך=4 ביולי 2020|תאריך_וידוא=2020-11-20}}}} הוקמה [[מפקדת "אלון"]] לצורך הגדלת כמות התשאולים.

בשיא הגל השלישי ב-11 בינואר 2021 נבדקו 120 אלף איש בבדיקות PCR ביום. ובגל הרביעי ב-13 בספטמבר הגיעו לשיא של 179 אלף בדיקות PCR ביום.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/IsraelMOH/status/1437780213983760389?s=20|הכותב=אתר משרד הבריאות|כותרת=תמונת מצב|אתר=טוויטר|תאריך=14 בספט׳ 2021}}}}

עם הזמן נכנסו לשימוש בדיקות מהירות יותר, שאיפשרו כניסה למקומות ואירועים.{{הערה|{{ynet|איריס ליפשיץ-קליגר|המלונות באילת וים המלח נפתחים: עושים סדר ב"איים הירוקים"|58479300}}}}{{הערה|{{mako|קרן מרציאנו|קבינט הקורונה אישר: מתווה התו הירוק ייכנס לתוקף בעוד שבוע|b54aef1de9dca71027|news-politics/2021_q3|22 ביולי 2021}}}} בשלהי 2021 הן אף שימשו לפטור לבידוד במקרים מסוימים.

ב-5 בינואר [[2022]] בעקבות העומסים במתחמי הבדיקות, אושר מתווה בדיקות לפיו רק אנשים מעל גיל 60 וקבוצות סיכון יוכלו לבצע בדיקות PCR, בעוד היתר יידרשו לבדיקות אנטיגן מהירות אך פחות מדויקות.{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|בכירים במערכת הבריאות הכריזו על שינוי במתווה הבדיקות: "יחסוך זמני המתנה"|health/article/6769428|5 בינואר 2021}}}} ב-12 בינואר הותרו בדיקות ה-PCR לכולם, אך עם קדימות לגילאי 60 ומעלה ולקבוצות סיכון.{{הערה|{{mako|יולן כהן|ההוראה החדשה במתחמים: כולם יוכלו להיבדק ב-PCR - אבל צעירים ייצטרכו להמתין יותר|b558f899f6f4e71026|news-lifestyle/2022_q1|12 בינואר 2022}}}} ב-18 בינואר הוחלט לשוב למתווה הקודם. בפברואר, שכבות גיל נוספות יכלו להבדק ב-PCR.

====אמצעים נוספים====
[[קובץ:Special projects to combat Corona, Unit 81. I.webm|ממוזער|פיתוח מכשיר BiPAP על ידי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין]]
חוקרים מ[[מכון ויצמן למדע]] הציגו שאלון ומערכת מיפוי שמטרתם לנבא אזורי התפשטות אפשריים. קבוצת חוקרים נוספת מהמכון פיתחה בשיתוף עם ה[[המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון|מרכז הרפואי וולפסון]] פלטפורמה המאפשרת לבצע ניטור עצמי של חוש הריח כדי לאתר מקרי קורונה בשלבי ההתפתחות המוקדמים.{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית־אור|קורונה|746851|29 במרץ 2020}}}} ב[[אוניברסיטת באר שבע]], פותח מנגנון לאיתור נדבקים בעזרת [[ביוב]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/Bk11O007znd|כותרת=חשש מהתפרצות סמויה: שרידי קורונה אותרו במערכת הביוב באשקלון|אתר=www.ynet.co.il|תאריך=2021-06-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-06-24|archive-date=2021-06-24|archive-url=https://web.archive.org/web/20210624163635/https://www.ynet.co.il/news/article/Bk11O007znd|url-status=live}}}}

[[אלי שפרכר]] פיתח מודל{{הערה|[https://publichealth.doctorsonly.co.il/2020/07/201103/ גמזו מאמץ מודל של מומחה מ"איכילוב" לחיזוי תחלואת הקורונה בישראל], באתר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל}} לחיזוי תחלואת הקורונה שאומצה על ידי הממונה [[רוני גמזו]] בשילוב עם מודלים אחרים. ב[[מכון ויצמן למדע]] פותח מודל{{הערה|{{mako|[[ענבר טויזר]]|התחלואה הסמויה נחשפת: המודל שמתריע מפני התפרצות – "גם בערים ירוקות"|1d4dac5b13f6571026|news-lifestyle/2020_q4|28 באוקטובר 2020}}}} לזיהוי תחלואה סמויה ביישובים.

===ציוד ורכש===
לאחר מחסור שהתעורר ב[[מטוש]]ים, חברת [[MyHeritage]] תרמה כ-66 אלף מטושים שהוזמנו מחוץ לישראל. חברת אינוויטק הודיעה שתספק אלף מכונות הנשמה.<!-- מקור: https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3802770,00.html --><!-- חדשות ערוץ 13, 20:12, 23/3 -->

בעקבות מצב החירום, משרד הביטחון צורף למאמצי ההצטיידות, ו[[המוסד]] סייע בהבאת ערכות בדיקה נוספות.{{הערה|קבוצה=מ|{{ynet|איתמר אייכנר ואטילה שומפלבי|המוסד הביא 100 אלף בדיקות. גרוטו: "זה לא מה שחסר"|5697877|19 במרץ 2020}}}} עקב המחסור המסתמן בציוד מגן, מערכת הבריאות החלה להטיל מגבלות על ניפוק הציוד.<!-- ארנון אפק, 19:34, כאן 11, 20/3 --> עודפים רבים של ציוד מגן נותרו בסין כאשר לספקים לא הייתה יכולת לשלוח אותם לישראל עקב הפסקת הטיסות.<!-- ערוץ 12, 20:33, 23/3 --> בהמשך לכך, חברת [[ישראייר]] הטיסה לראשונה אי פעם מטוס לסין, שנועד להביא לישראל מסכות מגן.{{הערה|קבוצה=מ|{{ynet|איתי בלומנטל|שני מיליון מסכות בדרך: טיסת מטען מיוחדת לסין|5707985|4 באפריל 2020}}}}

ב-25 במרץ התפרסם כי הוקם חמ"ל משותף למשרד הבריאות, הביטחון והמוסד, לצורך תיאום רכש, בשל המחסור הגובר בציוד רפואי בעולם.{{הערה|קבוצה=מ|1=[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001323356 נתניהו: "אם לא נראה שיפור, ייתכן שנצטרך להיכנס לסגר מלא"]}} בהמשך החמ"ל הפך למרכז שליטה כללי שפעל ממתחם בית החולים תל השומר עד לסגירתו כעבור כחודשיים בשל דעיכת גל התחלואה הראשון.{{הערה|קבוצה=מ|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה״ל|״אנחנו בשבילכם, לא עד חצי המלכות - אלא כל המלכות״|מאמרים/קורונה/סיום-פעילות-צהל-במרכז-השליטה-למאבק-בנגיף-קורונה/|26 במאי 2020}}}}

משרד הביטחון הקים צוות חירום בראשות ד"ר [[דני גולד]], ראש [[המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית]], לקישור בין יצרני ציוד רפואי לתעשיות הביטחוניות, לשם ייצור מואץ של ציוד רפואי ומתן פתרונות חדשניים למלחמה במגפה.{{הערה|קבוצה=מ|{{ynet|אודי עציון|נגיף הקורונה מכניס את רפאל והתעשייה האווירית לשדה קרב חדש|economy/article/Bks4ZvgwI|31 במרץ 2020}}}}

ב-26 במרץ נמסר דו"ח מטעם [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]] ליו"ר [[ועדת הקורונה]] [[עופר שלח]] ולפיו בישראל יש רק 1,437 מכונות הנשמה זמינות לשימוש מערכת הבריאות, ובהסתמכות על מקורות נוספים, יש צפי ל-2,864 וזאת אל מול תחזית של 5,000 מונשמים.{{הערה|קבוצה=מ|[https://www.israelhayom.co.il/article/745667 בישראל יש 1,437 מכונות הנשמה פנויות]}}<!-- בשילוב עם מידע מגלי צה"ל, 26/3, 10:05 --> נקבע נייר עמדה על ידי ועדה משותפת של [[ביואתיקה#המועצה_הלאומית_לביואתיקה_רפואית|המועצה הלאומית לביואתיקה]], הלשכה לאתיקה של [[ההסתדרות הרפואית בישראל]] ומשרד הבריאות, שקבע סדרי עדיפויות למקרה ששיעור ההידבקות יהיה גבוה מיכולת ההתמודדות של בתי החולים.{{הערה|קבוצה=מ|{{קישור כללי|הכותב=ועדה משותפת למועצה הלאומית לביואתיקה, ללשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ולמשרד הבריאות|כתובת=https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Bioethics-covid19_2.pdf|כותרת=נייר עמדה של הוועדה הציבורית לתיעדוף חולים קשים בתקופת מגפת הקורונה|אתר=משרד הבריאות|תאריך=אייר תש"פ – מאי 2020|תאריך_וידוא=31 במאי 2020}}}}

לקראת עונת השפעת והחשש מתחלואה כפולה, הוצהר שכמות חיסוני ה[[שפעת]] שנרכשה הוכפלה.{{הערה|קבוצה=מ|{{ynet|אדיר ינקו|הקופות הודיעו שיש חיסוני שפעת לכולם - משרד הבריאות מכחיש|58458420|13 בנובמבר 2020}}}}

=== הדילמה סביב הגדרת חולים קשים===
ב-12 ביולי הפיץ משרד הבריאות הנחיות חדשות באשר להגדרתם של חולים במצב קשה{{הערה|קבוצה=מ|{{הארץ|עידו אפרתי|כמה קשה מצבם של החולים הקשים בישראל? "הארץ" מסביר|1.8980625|9 ביולי 2020}}}} במטרה ליצור אחידות בין בתי החולים בישראל בדיווח על מצב החולים, ולהתאים את הקריטריונים להגדרות של ארגוני בריאות בעולם.{{הערה|{{וואלה!|בועז אפרת|ליצור אחידות בהגדרות: משרד הבריאות עדכן את סיווג מצב החולים בקורונה|3373232|12 ביולי 2020}}}} הגדרות קליניות אחידות למצבם של חולי קורונה חשובות כי מהן נגזר אופן [[טיפול רפואי|הטיפול הרפואי]] ודחיפותו, לצד ביצוע [[ניסוי קליני|ניסוים קליניים]]. ההגדרות משתנות לעיתים בהתאם למידע ולניסיון הרפואי והמחקרי שנצברים.

בין ההנחיות החדשות חולים בעלי [[ריווי חמצן בדם]] של 93% ומטה מוגדרים כחולים במצב קשה. קריטריונים כמו ריווי חמצן בדם הוגדרו ברמה דומה (אך לא זהה) כבר מחודש מרץ אבל חלק מהרופאים לא הכירו אותם. בעקבות שינוי הקריטריונים עלו טענות על ניפוח מספר החולים הקשים. נטען שבעבר חולים קשים נזקקו ברובם למכונות הנשמה ועם הקריטריונים החדשים מרבית החולים הקשים אינם זקוקים כלל להנשמה. על פי ד"ר מיקי הלברטל, מנכ"ל בית החולים [[רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם|רמב"ם]], בעבר 80 אחוז מהחולים הקשים היו מונשמים בעוד שעם הקריטריונים החדשים היחס הוא 36 אחוז.{{הערה|{{מקור ראשון|יאיר קראוס|עלייה במספר החולים קשה: שינוי הקריטריונים אינו הגורם|news/247171|15 ביולי 2020}}}}

אחרי גל התחלואה הראשון חל שינוי בהנחיות הטיפול לפיהן יש לדחות הנשמה ככל שניתן. זאת בשל היבטים שליליים בחיבור למכשירי הנשמה על חולים.
{{הערה|שם=הנשמה|
{{ציוץ|kann_news|כאן חדשות|1279113994025000960|4 ביולי 2020}}}} לפי פרופ' רונן בן-עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות באיכילוב, אחוזי התמותה של חולי קורונה מונשמים גבוהים - כשליש מהחולים מתים ולכן הגישה הרווחת היא לטפל במגוון אמצעים, תרופתיים ומכניים, כדי למנוע צורך בהנשמה. כמו כן, ירידה בריווי החמצן בדם היא סימן האזהרה המוקדם ביותר להחמרה במצב החולה, וזו הסיבה לכך שהיא נקבעה על ידי רשויות הבריאות בעולם כקריטריון קובע למחלה קשה. בנוסף טען בן-עמי שאלו חולים שצריכים להיות מאושפזים תחת מעקב וטיפול אינטנסיבי למניעת החמרה במצבם.{{הערה|{{הארץ|רונן בן-עמי|קורונה היא המחלה הקלה הקשה ביותר. זה לא אומר שאי אפשר לעצור אותה|1.9006741|20 ביולי 2020}}}}

== פעילות הממשלה ==
===מדיניות סגר וריחוק חברתי===
עם היוודע דבר המגפה בסין, ישראל נקטה מדיניות שהתירה המשך שגרה למשך זמן רב, תוך הגבלה הדרגתית של הכניסה לישראל והתנועה בתוכה. צעד זה נחשב כצעד קריטי וישראל היא בין המדינות הבודדות שנקטו בו בתחילתה.

המדיניות בתחילת הדרך הסתמכה בעיקר על שיתוף הפעולה של האזרחים. בנתב"ג לא הייתה עמדת בדיקה לנוסעים{{הערה|{{ynet|דניאל אדלסון, שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" לסין|בחזרה מסין, בלי בדיקה בנתב"ג|5670650|2 בפברואר 2020}}}} ולא נמנעה נסיעת נוסעים חוזרים בתחבורה ציבורית. בהדרגה הוחל באכיפת הבידוד באמצעות ביקור פקחים בבתי מבודדים, סיוע המשטרה ודיווח אזרחים ב"מלשינון".
[[קובץ:סגר הקורונה ביום העצמאות ה-72.jpg|ממוזער|מחסום בירושלים, במהלך הסגר הכללי שהוטל ביום העצמאות ה-72]]
במרץ 2020, בעקבות עלייה מעריכית במספר הנדבקים, הוקשחה מאוד מדיניות הבידוד ומניעת התקהלויות, לצד השקעת מאמץ בהגדלת מספר הבדיקות. בהדרגה הוטלו איסורים על אירועים עם 100 משתתפים, שהוחמר בהמשך למניעת התקהלות של 10 אנשים ולבסוף ל-2 אנשים שאינם בני אותה משפחה. כן נאסר להתרחק ממקום המגורים למעלה ממאה מטר למעט הצטיידות במזון ובתרופות. בערים בהן נמצא שיעור הדבקה גבוה, הוטל [[הסגר (בריאות)|הסגר]] מקומי וכן לקראת פסח נאסרה התנועה בין ערים.<!-- להוסיף התייחסות לטיפול בנוסעים החוזרים מחוץ לישראל, סירוב נשאים להגיע למלונות, תנאים במלונות ואספקת מזון: כאן 11, 13/4, 20:47 וכתבות קודמות --> בסוף אפריל, ישראל החלה לאפשר פתיחה של עסקים מסוימים ולהקל על חלק מההנחיות. בחגים ומועדים הוחמרו ההנחיות. בתחילת מאי, החלו להיפתח מוסדות החינוך. ההקלות המשיכו במהלך מאי.

בסוף מאי, המנכ"ל היוצא, [[משה בר סימן טוב]], דיווח שזוהתה עלייה בתחלואה - בעיקר בבתי הספר. נאמר שיש להקפיד על ההנחיות ולהימנע משאננות. יש לשוב ולהימנע ממפגשים עם המבוגרים, הנמנים עם קבוצת הסיכון להידבק בנגיף. "אנחנו רוצים לשמור על שגרה כלכלית, אבל חשוב ממנה לשמור על התחלואה", הוסיף המנכ"ל. "אנחנו בחשיבה מאומצת עם משרדי הממשלה כדי לשמור על האיזון הזה".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3363618|כותרת=בר סימן טוב: מזהים עלייה בתחלואה בקורונה - בעיקר בבתי הספר - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2020-05-29|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-24|archive-date=2020-05-29|archive-url=https://web.archive.org/web/20200529221432/https://news.walla.co.il/item/3363618|url-status=live}}}} תמך שסיוע כלכלי יאפשר לאנשים לממש את הנחיות משרד הבריאות. למחרת, הוחלט להתרכז בבדיקות נרחבות, הסברה, אכיפה והרתעת עסקים שיפרו את ההנחיות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/amsterdamski2/status/1266393255484276738|הכותב=שאול אמסטרדמסקי|כותרת=דיווח|אתר=[[טוויטר]]|תאריך=29 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-29}}{{!}} {{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3363691|הכותב=דנה ירקצי, מאיה הורודניצ'אנו ובועז אפרת|כותרת=השרים אישרו: הלימודים יימשכו כסדרם, למעט במוקדי תחלואה ...|אתר=news.walla.co.il|תאריך=30 במאי 2020|תאריך_וידוא=2020-05-30}}}} בהמשך, הוחזרו מגבלות.

אחרי מינויו לממונה הלאומי למאבק בנגיף הקורונה, החל פרופ' [[רוני גמזו]] לגבש תוכנית שלא הגיעה לכדי יישום.{{הערה|{{mako|קרן מרציאנו|תוכנית הפרויקטור למלחמה בקורונה נחשפת: כל הפרטים|ff729a14a1c8371026|news-lifestyle/2020_q3|26 ביולי 2020}}}}

בהמשך, הוקלה הכניסה בטיסות למדינה כחלק ממתווה. בסוף 2020 הוטלו 2 סגרים ארציים נוספים וביניהם הקלות. לאחר צמצום הטיסות בתקופת הסגר, הותרה הכניסה לפי מתווה ששונה מספר פעמים. העלייה בתחלואה בקיץ 2021 טופלה באמצעות ריחוק מצומצם יחסית לעבר וצעדים אחרים. בסוף 2021, על רקע התפשטות [[וריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה]] בעולם,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1312045|כותרת=ראש הממשלה נפתלי בנט: "זו האסטרטגיה הלאומית מול הקורונה"|אתר=בחדרי חרדים|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-12-15|archive-date=2021-12-15|archive-url=https://web.archive.org/web/20211215174949/https://www.bhol.co.il/news/1312045|url-status=live}}}} הממשלה הידקה קלות את ההנחיות בשטח במדינה.

=== החמרות מקומיות ===
במהלך המגפה, הוטלו סגרים מקומיים או הגבלות מקומיות. בתחילה, הופעלו בעיקר [[תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל)]], כשהראשונה הייתה [[בני ברק]]. בהמשך הוחלפו ב[[חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש]]. לפי [[תוכנית הרמזור]], ההגבלות היו אמורות להיקבע לפי צבע היישובים.

=== בידוד ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות)]], [[תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה]], [[חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש]]|}}
אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות עם הנגיף הוא שתסמיניו וגילויו אינם מתאפשרים בימים הראשונים, ובשל כך נשאיו ממשיכים להדביק אנשים נוספים. התסמינים מופיעים בין ימים אחדים ל־14 יום, ולכל צעד חשוב במניעת התפשטות המגפה הוא בידוד של מי שנחשד שהוא חולה, או מי שחזר ממדינה נגועה.

ב-12 בפברואר 2020 פרסם משרד הבריאות צו, המאפשר כפיית בידוד בבית חולים.{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=f+Sn/GU3qzwNJgGIspU2+dC92R2ujzQzEWUxdRx4KT0|שם=צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בבית חולים) (הוראת שעה)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8351|פורסם ב=12 בפברואר 2020|עמוד=620}}}} צו נוסף כלל הנחיות למעסיקים, בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית.{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=f+Sn/GU3qzwNJgGIspU2+TpoMitETCvhYFXxHt4f3Po|שם=צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8342|פורסם ב=4 בפברואר 2020|עמוד=526}}}}

בנוסף פרסם משרד הבריאות [[תעודת מחלה]] גורפת, לכל עובד השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית.{{הערה|[https://www.health.gov.il/newsandevents/spokemanmesseges/documents/04022020.pdf תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020 – עדכון], באתר משרד הבריאות, 24 בפברואר 2020 {{כלכליסט||מפסידים עבודה בגלל הקורונה? דעו את זכויותיכם|3798690|5 במרץ 2020}}}}

==== מלוניות קורונה ====
[[קובץ:First «corona motel» in Israel, March 2020. II.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מלונית הבידוד ב[[דן פנורמה תל אביב]] עם צוות [[פיקוד העורף]], 17 במרץ 2020]]
בחודש מרץ 2020, הקים משרד הביטחון "מתקני בידוד חוץ-ביתיים", על מנת למנוע הדבקה בתוך המשפחה בבידוד ביתי. מספר מתקנים עברו הסבה ל"מלוניות בידוד" בסיוע [[פיקוד העורף]]: מתקני [[יחד למען החייל]], מלונות ובהם [[דן פנורמה תל אביב]] ו[[דן ירושלים]].{{הערה|{{כלכליסט|עמרי מילמן|במקום בידוד ביתי: משרד הביטחון מקים שלושה מתקני החלמה קבוצתיים לחולי קורונה קלים|3800850|13 במרץ 2020}}, {{ערוץ7|קובי פינקלר|פרוייקט מלוניות הבידוד יוצא לדרך|430596|16 במרץ 2020}}}}

כוונת משרד הבריאות להכשיר כמתקן לאשפוז חולי קורונה קלים, גם את המרכז ה[[גריאטריה|גריאטרי]] ב[[ראשון לציון]] [[מלב"ן]] שנמצא באחריותו, מוסד שמעמדו היה מצוי במחלוקת טרם המשבר, עוררה התנגדות.{{הערה|{{הארץ|בר פלג|משרד הבריאות מתכנן לאשפז חולי קורונה במרכז גריאטרי בראשון לציון, העירייה מתנגדת|1.8664648|11 במרץ 2020}}}} לאחר שנדחתה עתירה של משפחות מאושפזים לבית הדין המחוזי, ב-21 במרץ 2020 הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא זה.<!-- מקור-רדיו, 22/3, כנראה כאן תרבות, שישים החדש עם איציק יושע --> באופן דומה, כוונתו לפנות את [[המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם]] ללא מתן הודעה מוקדמת למשפחות נתקל בהתנגדות עזה.{{הערה|{{ynet|רענן בן צור|מחאה נגד פינוי קשישים לטובת מחלקת קורונה: "גזר דין מוות"|5700695|24 במרץ 2020}}}}

====אכיפה ואיכון סלולרי====
מאז החלת מדיניות הבידוד של החולים החשודים, התפרסמו מקרים של הפרת צווי הבידוד. כן התגלו קשיים בביצוע [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידמיולוגיות]] הן בשל העומס הגובר הנובע מריבוי המקרים או אי שיתוף פעולה מלא מצד חלק מהנדרשים לבידוד מסיבות שונות.

בשל כך הוחלט להתחיל באכיפת הבידוד על ידי משרד הבריאות בשילוב עם המשטרה. במספר מקרים ביצעה המשטרה מעצר של מפירי בידוד,{{הערה|{{וואלה!|לירן לוי|גבר בן 47 מתל אביב נעצר על ידי המשטרה בחשד להפרת צו בידוד|3346535|14 במרץ 2020}}{{!}}{{ynet|איתי בלומנטל|תיעוד: שופינג במקום בידוד ביתי נגמר במעצר צעירה...|5695514|15 במרץ 2020}}}} והוחלט לפתוח [[תיק פלילי|תיקים פליליים]] כנגד מפירי הבידוד ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים לאכיפת הבידוד.{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט ו-ynet|193 חולים בישראל; המשטרה פתחה 20 תיקים נגד מפרי בידוד|3800950|14 במרץ 2020}}{{!}} {{ישראל היום|איציק סבן|אכיפת הבידוד עולה מדרגה: יוקם כוח מיוחד בשיתוף המשטרה לאיתור מפרים|739941|8 במרץ 2020}}}}

ב-16 במרץ 2020 אישרה הממשלה את [[תקנות שעת חירום (נתוני מיקום)]], שאפשרו [[איכון סלולרי]] של חולה קורונה ושל אדם החייב בבידוד בית עקב חשש שחלה במחלה זו, גם ללא צו בית משפט המורה למסור נתונים אלה. המשטרה רשאית להעביר את המידע למשרד הבריאות. בנוסף אושרו [[תקנות שעת חירום]] נוספות שהסמיכו את ה[[שב"כ]] לעשות שימוש [[הכלי|ב'כלי']] כדי לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית.

בעקבות דיון [[ועדת חוץ וביטחון]] בנושא, הסתבר שהשב"כ גם בוחן את פירוט היסטוריית השיחות.{{הערה|{{וואלה!|יקי אדמקר|ועדת חוץ וביטחון חשפה: שב"כ בוחן פירוט שיחות של חולי קורונה|3348890|26 במרץ 2020}}}} בהמשך, קודם חוק שיחליף את התקנות. [https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-769993 האיכון הופסק] ביוני. ביולי, אושר חוק שהסמיך את השב"כ לסייע למשרד הבריאות בחקירות אפידמיולוגיות באופן זה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/חוק_הסמכת_שירות_הביטחון_הכללי_לסייע_במאמץ_הלאומי_לצמצום_התפשטות_נגיף_הקורונה_החדש_(הוראת_שעה)|כותרת=חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) – ויקיטקסט|אתר=he.wikisource.org|תאריך_וידוא=2021-01-06|archive-date=2021-01-12|archive-url=https://web.archive.org/web/20210112144025/https://he.wikisource.org/wiki/חוק_הסמכת_שירות_הביטחון_הכללי_לסייע_במאמץ_הלאומי_לצמצום_התפשטות_נגיף_הקורונה_החדש_(הוראת_שעה)|url-status=live}}}}

בהמשך קבעה ועדת השרים שהסתייעות בשב"כ לחקירות אפידמיולוגיות תוגבל למקרים נקודתיים, החל מ-20 בינואר 2021 בכפוף לתנאים.{{הערה|{{הארץ|ג'ודי מלץ|ועדת שרים החליטה: מעקבי שב"כ אחר נדבקים יצומצמו ב-20 בינואר|0000017f-e682-d97e-a37f-f7e766ad0000|16 בדצמבר 2020|מנויים=לא}}}}

ב-1 במרץ 2021 קבע [[בג"ץ]], בהרכב של שבעה שופטים, שאיכון שב"כ לגבי כלל האוכלוסייה יופסק ויוגבל רק לחולים שלא משתפים פעולה עם החקירה האפידמיולוגית. בסוף מרץ 2021 החליטה [[ועדת חוץ וביטחון]] שיופסק האיכון.{{הערה|{{Cite news|title=נדחתה בקשת הממשלה להמשיך ולהסתייע באיכוני השב"כ|url=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001365651|newspaper=Globes|date=2021-03-29|access-date=2021-03-29|first=דני|last=זקן|archive-date=2021-03-29|archive-url=https://web.archive.org/web/20210329143711/https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001365651|url-status=live}}}} בסוף אותה שנה חודשו האיכונים לזמן קצר בעקבות התפשטות [[וריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה]]{{הערה|{{ynet|אדיר ינקו|בעקבות הביקורת: בנט והורוביץ החליטו להפסיק את איכוני השב"כ|news/article/rknfvoikf|2 בדצמבר 2021}}}}.

במהלך המגפה בוצע שימוש גם במערכת שמעבירה מיקום מבודדים במסרונים כחלק מהניסיון להדק את האכיפה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/hyzbidbro|כותרת=בנט הנחה: המשטרה תשתמש במערכת שמעבירה מיקום מבודדים ב-SMS|אתר=www.ynet.co.il|תאריך=2021-07-18|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-07-18|archive-date=2021-07-18|archive-url=https://web.archive.org/web/20210718100401/https://www.ynet.co.il/news/article/hyzbidbro|url-status=live}}}}

=== מדיניות הכניסה והיציאה מישראל ===
{{הפניה לערך מורחב|השפעת מגפת הקורונה על ישראל#סגירת גבולות בין-לאומיים}}

עוד לפני שהתגלו חולים בישראל, נקטו הרשויות פעולות ראשוניות למניעת כניסת המחלה למדינה על ידי נשאים החוזרים ממדינות נגועות. החוזרים מחוץ לארץ נדרשו להיכנס ל[[#בידוד|בידוד]], ומי ששהה בשבועיים האחרונים במדינה נגועה, או היה במגע עם אדם ששהה שם, ופיתח תסמינים של המחלה נדרש להגיע ל[[בית חולים]].

תחילה, חלה ההוראה רק על החוזרים מ[[ווהאן]] שבסין, אולם בהדרגה התרחבה למדינות נוספות בהן הייתה כמות גבוהה של נדבקים, וב-9 במרץ 2020 ההוראה כללה את החוזרים מכל המדינות, וצומצמו הטיסות אל מחוץ לישראל.

באמצע אוגוסט הותרה חזרה מחוץ לישראל בלי בידוד על בסיס מנגנון משתנה שהגדיר "מדינות ירוקות" שלא מצריכות בידוד. בדצמבר שבו והוגדרו כל המדינות כאדומות. במהלך 2021 התעדכנו ההנחיות כשאיום בולט היה זני קורונה חדשים אשר נוצרים מ[[תשנית|תשניות]] ועשוים לשנות את תכונות הנגיף.

=== מידע והסברה ===
{{להשלים|נושא=בריאות|נושא2=היסטוריה}}
[[קובץ:Bbcorona.jpeg|250px|ממוזער|[[פשקוויל]] שהופץ ב[[בני ברק]] בעיצומה של המגפה]]

בתחילת המגפה שודרו מדי ערב הודעות לציבור מטעם ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], שרים ואישים נוספים כגון מנכ"ל משרד הבריאות [[משה בר סימן טוב]] ו[[סיגל סדצקי]]. בהמשך נוהג זה צוצמם ואף פסק. ב-20 באפריל 2020, לאחר שבכלל ההודעות לתקשורת נמנע מעיתונאים להציג שאלות לראש הממשלה או שאר בעלי התפקידים, תא הכתבים המדיניים וארגונים נוספים פנו בתלונה ל[[משרד ראש הממשלה]] בדרישה שיתאפשר להעלות שאלות, תוך התחשבות בהנחיות הבריאות.{{הערה|{{העין השביעית|אורן פרסיקו|במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב לפניות בנוגע למנהגו של נתניהו להימנע מלענות לשאלות|369762|20 באפריל 2020}}}}

בכירי משרד הבריאות הרבו להתראיין מידי ערב על מנת להעביר מסרים לציבור.{{הערה|{{יוטיוב|GbF0SHPUiac|שם=מאחורי השקפים והריאיונות: כך מתנהלת המלחמה התקשורתית בקורונה|אורך=14:42|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי}}}}{{הערה|{{מקור ראשון|יאיר קראוס|"כשהיקפי התמותה יעלו, יגידו שלא עשינו מספיק"|news/215721|26 במרץ 2020}}}}

[[פיקוד העורף]] השיק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי.{{הערה|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה״ל|הושק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי|אתרים/פיקוד-העורף/2020/הושק-פורטל-חירום-לאומי-ומוקד-טלפוני-ייעודי/|18 במרץ 2020}}}} [[המשרד לשוויון חברתי]] הפעיל מוקד מיוחד (8840) עבור מידע לגיל שלישי. גם אתר [[כל-זכות]] הנגיש מדריכי זכויות ייעודים למשבר ודף עדכונים על ההקלות הממשלתיות.{{הערה|{{כל זכות|יומן עדכונים בנושא קורונה}}}} ארגון [[נגישות ישראל]] קרא ב-19 במרץ 2020 להנגיש את השירותים לאנשים עם מוגבלות.{{הערה|[https://www.aisrael.org/?CategoryID=3523&ArticleID=66905 מייסד נגישות ישראל בקריאה לשר הבריאות: "הקפידו על הסדרי נגישות לאנשים עם מוגבלות וקשישים בהערכויות הנגזרות מהמשבר"], באתר נגישות לישראל, 19 במרץ}} ציבורים שונים התריעו בתחילת המגפה על היעדר הסברה בשפות שאינן עברית, כגון [[ערבית]], [[צרפתית]], [[רוסית]] ו[[אמהרית]].

הופצו סרטוני הסברה מטעם משרד הבריאות ומטעם [[לשכת הפרסום הממשלתית]] ששודרו ב[[יוטיוב]], ב[[טלוויזיה]] ב[[רשתות חברתיות|רשתות החברתיות]] וכו'.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?time_continue=18&v=Qb02BTxHJsk&feature=emb_logo|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=שומרים מרחק על 2 מטרים!|אתר=יוטיוב|תאריך_וידוא=2020-05-09|archive-date=2020-05-30|archive-url=https://web.archive.org/web/20200530022851/https://www.youtube.com/watch?time_continue=18&v=Qb02BTxHJsk|url-status=live}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/watch/?v=374714910100195|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=כדי למנוע התפרצות מחודשת חייבים להקפיד על שלושה כללים חשובים|אתר=פייסבוק, טלויזיה|תאריך_וידוא=2020-05-20|archive-date=2020-05-30|archive-url=https://web.archive.org/web/20200530022826/https://www.facebook.com/watch/?v=374714910100195|url-status=live}}}} למשל, הופץ סרטון המציג את שרשרת ההדבקה. הסרטון הופץ במספר שפות ובמספר מדינות ביקשו להשתמש בסרטון.{{הערה|{{יוטיוב|56ExB4t8Bdk|שם=עוצרים את שרשרת ההדבקה (מונגש)|אורך=1:00}}{{!}} {{ערוץ7|אורלי הררי|הבקשה של האיטלקים ממשרד הבריאות בישראל|432505|31 במרץ 2020}}}}

כמעט שנה לאחר תחילתה, מערך ההסברה הייעודי למגפה טרם פעל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/GLZRadio/status/1338046865988849664|הכותב=[[גלי צה"ל|גל"צ]]|כותרת=דיווח|אתר=[[טוויטר]]|תאריך=13 דצמבר 2020|תאריך_וידוא=2020-12-13}}}} הוא הוקם בספטמבר 2021.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/syps11a4xt|כותרת=אחרי יותר משש שנים שהתפקיד לא אויש: אלעד טנא מונה לראש מערך ההסברה הלאומי|אתר=ynet|תאריך=19 בספטמבר 2021|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-09-19}}}}

====הסברה לציבור הערבי====
{{להשלים|נושא=בריאות|נושא2=היסטוריה}}
לאחר פער ממושך ותלונות על אי הנגשת מידע בערבית, מונתה סוזאן מזאווי כדוברת לציבור הערבי מטעם משרד הבריאות.<!-- הילאל חאג' יחיא?, מרחאבית, 26/3 -->

האתרים שהוקמו מטעם משרד הבריאות{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=فيروس كورونا - وزارة الصحة|אתר=נגיף|כתובת=https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus-ar/|שפה=ar|תאריך_וידוא=2020-05-03}}}} ופיקוד העורף{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://info.oref.org.il/12402-ar/Pakar.aspx|כותרת=معلومات وتعليمات للمواجهة مع حالة الطوارئ|אתר=info.oref.org.il|תאריך_וידוא=2020-05-03|archive-url=https://web.archive.org/web/20200421234938/https://info.oref.org.il/12402-ar/Pakar.aspx|archive-date=2020-04-21
|url-status=dead}}}} הכילו פרק שלם בערבית המנגיש את המידע וההנחיות הקשורים למגפה.

ב-17 במרץ 2020, הוציאו אנשי הדת ב[[ערביי ישראל|חברה הערבית]] הוראה לסגור את מקומות התפילה וגם לא מעט פסקי הלכה שאסרו על אנשים להיות בתפילות מרובות משתתפים.{{הערה|1=[https://www.themarker.com/consumer/health/.premium-1.8860688?v=51B4C65397525808155572F7F8EB5C3F כתבה על הקורונה בציבור הערבי]}}

ב[[מאי]] [[2020]] הוקם משל"ט במזרח ירושלים בראשות [[בן צבי אליאסי]] במטרה לרכז בגוף אחד טיפול בצורכי התושבים{{הערה|[http://www.karmel.co.il/חברה/תא-ל-בן-צבי-אליאסי-בלב-האוכלוסייה-במזרח-ירושלים בן צבי אליאסי בראש המשל"ט]}}.

====הנחיות והסברה בציבור החרדי====
אל מול עדויות של הפרת הנחיות במגזר החרדי התקבלו תלונות על הסברה לא מספקת לציבור זה ומידע לא מותאם לאופן צריכת התקשורת בציבור החרדי.{{הערה|{{גלובס||דעה: החרדים של דנה ויס|1001322839}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ד"ר אסף מלחי, ד“ר גלעד מלאך, ד"ר שוקי פרידמן|שם=כיצד מתמודד המגזר החרדי עם נגיף הקורונה?|קישור=https://www.idi.org.il/articles/31128}}}}

בזמן המשבר הוקם מטה הסברה נפרד לציבור החרדי, בניהולם של יועצי התקשורת מני חדד ואבי בלומנטל,{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי, איתי בלומנטל|אלפי חולים, ערים אדומות: "יש משבר אמון חריף בין המגזר החרדי לממסד"|57919800|3 בספטמבר 2020}}}} הופעלו אמצעים ייעודים כגון כריזת רחוב ועיתון מיוחד.{{הערה|{{ynet|ynet|עיתון חירום לציבור החרדי: "קורונה דוחה שבת"|5702206|26 במרץ 2020}}{{!}} {{mako||"עדיף בבית בחיים – מאשר בבית החיים": משרד הבריאות מחדד מסרים לציבור החרדי|c03bb66b1bce071026|news-israel/2020_q1}}}}

ב-16 באפריל 2020 נודע כי הנחיות משרד הבריאות לכניסה לבידוד לא הגיעו למנויי [[טלפון כשר|הטלפונים הכשרים]], חרף פניית [[משרד התקשורת]] לו[[ועדת הרבנים לענייני תקשורת]]. תלונה בעניין הוגשה למשרד מבקר המדינה.{{הערה|{{גלובס|גד פרץ|שערוריית הטלפונים הכשרים: הוגשה תלונה למבקר המדינה|1001325471|16 באפריל 2020}}}}

הרב [[אלימלך פירר]] פרסם מאמר על דעתם של הרבנים [[חיים קניבסקי]], [[גרשון אדלשטיין]] ו[[שלום כהן (רב)|שלום כהן]], בו קריאה לכל מי שיכול להתחסן - ללכת ולעשות כן.{{הערה|{{mako|יאיר שרקי|הקריאה של בכירי הרבנים החרדים: כל מי שיכול - שילך להתחסן|77d83ce43c76671027|news-lifestyle/2020_q4|15 בדצמבר 2020}}}}

===אומדן אפקטיביות הצעדים===
בשל מאפייני המחלה, השפעות המדיניות קורות תוך שבועיים ואכן תוצאות הקשחת המדיניות לא איחרו לבוא-במהלך אפריל היה מיתון בקצב ההדבקות. מאידך, נתון זה התקבל כאשר הבדיקות הושהו בשל צמצום מלאי ה[[ריאגנט]]ים הדרושים לביצוע בדיקות ולכן מספר הנשאים המאומתים אינו העיד על מספר הנשאים בפועל.

ב-24 במרץ 2020, הודלף שראש הממשלה נתניהו הציג לשריו תרחיש עתידי שחזה מיליון חולים ו-10 אלף מתים בסוף אפריל. פרופ' [[גבי ברבש]], שהיה בצוות קבלת ההחלטות, קבע שהתרחיש שגוי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q1/Article-f22c8c8cd4b0171026.htm|כותרת=תרחיש האימים שהציג נתניהו לשרים בישיבת הממשלה הלילית|אתר=N12|תאריך=24 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-05-16}}{{!}} {{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast-2020_q1/Article-8eaaae5278e0171026.htm|הכותב=מהדורת [[חדשות 12]]|כותרת=אמירתו של ברבש|אתר=[[N12]], דקה 9:30|תאריך=24 במרץ 2020}}}} התרחיש גם סתר את תרחיש הייחוס של משרד הבריאות. התרחישים התעדכנו לאור נתוני התחלואה, הצעדים שבוצעו (כמו סגר או סגירת מקומות) והמחקר המואץ שנעשה על הנגיף ברחבי העולם. מודל הייחוס חושב ב[[מכון גרטנר]] לחקר [[אפידמיולוגיה]], המייעץ למשרד הבריאות. לפי מודל הייחוס מ-3 במרץ, בתרחיש של הדבקה גבוהה (כל אדם מדביק 2), שיא המגפה היה אמור להיות תוך 4 חודשים, ביולי, וסיומה היה אמור להיות בנובמבר 2020 (1.4 מיליון חולים, כ-22 אלף מתים מקורונה. 42.5 אלף מיטות היו נדרשות בשיא המגפה כשבמרץ היו בישראל 16 אלף מיטות ששימשו לצרכים רבים). הדבקה נמוכה יותר האריכה את משך המגפה אבל הורידה את התחלואה והתמותה (שיטוח עקומת התחלואה). היה חשש שתחלואה גבוהה תיצור עומס ואף קריסה ב[[בית חולים|בתי החולים]] שתפגע בטיפול בחולי קורונה ובחולים אחרים, דבר שישפיע בין היתר על התמותה. המודל התייחס למצב שהיה לפני צעדי המנע שננקטו. במשרד הבריאות דחפו לביצוע צעדי [[ריחוק חברתי]] ואף סגר - כך שקצב ההדבקה ירד לפחות מ-1, קצב שבו מספר החולים החדשים מתכווץ.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר ושלי אפלברג|מספרים קשים לעיכול: תרחיש האימים שדחף את ישראל לצעדים חסרי תקדים|1.8680993|17 במרץ 2020}}}} בהמשך עודכן מודל הייחוס לפי הגורמים השונים.{{הערה|{{ציוץ|amsterdamski2|[[שאול אמסטרדמסקי]]|1252848117440864256|אפריל 2020}}}}

ב-11 באפריל, פורסם דוח של [[מכון גרטנר]] שחקר את קצב ההדבקה במרץ.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/economics/economy/coronavirus-israel-economics-1044422/|כותרת=חזרת המשק בהדרגתיות: אסטרטגיית היציאה מהמשבר של משרד הבריאות|אתר=חדשות 13|תאריך_וידוא=2020-07-26|archive-url=https://web.archive.org/web/20200415092452/https://13news.co.il/item/news/economics/economy/coronavirus-israel-economics-1044422/|url-status=live|archive-date=2020-04-15}}}} ב-6 לחודש, קצב ההדבקה היה קצת פחות מ-3, כלומר כל אדם הדביק בממוצע קצת פחות מ-3 אנשים. אחרי יומיים, הקצב ירד ל-2.5. למחרת, בזמן חג הפורים, קפץ ל-3.2. ב-15 לחודש, ירד ל-1.6. אחרי שבוע, הוא ירד ל-1.3 והמשיך לקטון.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=69495|כותרת=לפחות 5 תוכניות ליום שאחרי קורונה: חוכמת המונים או בלאגן?|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2020-05-16|archive-url=https://web.archive.org/web/20200416082324/https://www.kan.org.il/item/?itemId=69495|url-status=live|archive-date=2020-04-16}}}} מקדם ההדבקה ב-22 באפריל היה קטן מ-1.{{הערה|[https://13news.co.il/item/news/domestic/health/coronavirus-israel-1049212/ דיווח]}}

בתחילת אפריל, בשל הפער בביצוע הבדיקות, לא היה ניתן להשען רק על מדד הנדבקים החדשים ולכן המדדים שלפיהם בוצעה [[אמידה]] של התקדמות הטיפול במגפה כללו בנוסף למספר המאומתים החדשים גם את שיעור החיוביים מכלל הנדבקים ומספר המאושפזים והמתים. ב-13 באפריל ישראל ניצבה במקום 6 מתוך 23 מדינות המערבי בדירוג עולה של מספר הנפטרים למיליון איש, ובמקום אחד מעל החציון במספר הנדבקים ובמספר הבדיקות למיליון איש.{{הערה|לפי הנתונים מ-10 באפריל באתר worldmeters.|שם=worldmeters (על האתר [{{קישור כללי|כתובת=https://www.cnn.com/interactive/2020/05/world/worldometer-coronavirus-mystery/|כותרת=The mystery behind the data aggregation site Worldometer|תאריך_וידוא=2020-06-04|אתר=www.cnn.com}}])}} חודש לאחר מכן השתפר מעט דירוג ישראל, בעוד שיעור הבדיקות יחסית לאוכלוסייה נסק. עם זאת ניכר באוכלוסייה (ואף בכנסת{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-b0993c8d87ee171027.htm|כותרת=הוסרו המסכות: חברי הכנסת תועדו מתקרבים זה לזה ומתקהלים...|אתר=N12|תאריך=7 במאי 2020|תאריך_וידוא=2020-05-29|archive-url=https://web.archive.org/web/20200515085642/https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-b0993c8d87ee171027.htm|url-status=live|archive-date=2020-05-15}}}}) התרופפות ניכרת ברמת ציות לתקנות. תוצאותיה לא באו לביטוי עד סוף מאי, שבו דווחה התפרצות גדולה בבית ספר ב[[ירושלים|בירה]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/Doron_Kadosh/status/1265895831225450501|הכותב=דורון קדוש (כתב [[גלי צה"ל]])|כותרת=דיווח|אתר=[[טוויטר]]|תאריך=28 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-29|archive-url=https://web.archive.org/web/20200528152952/https://twitter.com/Doron_Kadosh/status/1265895831225450501|url-status=live|archive-date=2020-05-28}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-education/2020_q2/Article-04f68bcad116271026.htm|כותרת=כמה תלמידים חלו בכל בית ספר - הפילוח העדכני|אתר=N12|תאריך=29 במאי 2020|תאריך_וידוא=2020-05-29|archive-url=https://web.archive.org/web/20200530022844/https://www.mako.co.il/news-education/2020_q2/Article-04f68bcad116271026.htm|url-status=live|archive-date=2020-05-30}}}}

למדד יחס האוכלוסייה/מקרי מוות יש מגבלות: מדיניות הדיווח של המדינות, כולל מדינות המערב אינה אחידה, והדירוג אינו לוקח בחשבון את התפלגות הגילאים במדינות השונות-באוכלוסייה ישראל קיים שיעור צעירים גבוה יותר ביחס לחלק מהעולם. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע ותקופה של ירידה, ישראל עשתה כ-10 אלף בדיקות.

ב-30 במרץ, חוקרים מ[[מכון רקח לפיסיקה]] העריכו שהמגמה באותה עת שיקפה צפי ל-500 חולים קשה באמצע אפריל.{{הערה|[[יאיר קראוס]], [https://twitter.com/yair_kraus/status/1244697718200717316 ציוץ בטוויטר]}} לפי המדד, הגעה למספר נמוך בהרבה של חולים קשה מעידה על טיפול אפקטיבי. במאי, כמות המאומתים היומית הידועה הייתה דו ספרתית. כמות החולים הקשים קטנה מ-182 באמצע אפריל ל-62 באמצע מאי. ביחס לעולם, ישראל מוקמה במקום ה-33 במספר הנדבקים המדווחים, לאחר שבאמצע אפריל ישראל דורגה במקום ה-18.{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5731292,00.html "רק" 135 חולי קורונה חדשים השבוע, אושרו הקלות לקיום אירועים]}}

לפי משרד הבריאות, קצב הסרת ההגבלות בישראל נחשב כמהיר ביותר במדינות שהטילו סגר, נכון לאמצע מאי. הם אמרו שבשל העובדה שמעט מאוד ישראלים גילו תסמיני קורונה וביקשו להיבדק, מספר הבדיקות ירד באופן משמעותי. הובע חשש שהדבר עלול להביא לכך שמוקדי הדבקה משמעותיים יוחמצו ויגרמו להתפשטות נוספות ודרמטית בכל המדינה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-0c60b7fbdc41271026.htm|כותרת=החשש שמונע הקלות נוספות: ויכוח על פתיחת המסעדות|אתר=N12|תאריך=14 במאי 2020|תאריך_וידוא=2020-05-15|archive-url=https://web.archive.org/web/20200530022851/https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-0c60b7fbdc41271026.htm|url-status=live|archive-date=2020-05-30}}}}
לפי מחקר ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ממאי, כ-70% משרשראות ההדבקה בישראל הגיעו מ[[ארצות הברית]]. שאר המקרים הגיעו בעיקרן ממדינות [[אירופה]], ובראשן [[בלגיה]] ו[[צרפת]]. הנגיף לא הגיע כמעט ממוקדי ההתפרצות הראשונים, כמו סין [[דרום קוריאה]] ו[[סינגפור]], מהן נאסרו הטיסות בשלבים המוקדמים של הטיפול בהתפרצות. נוסעי האונייה "[[דיימונד פרינסס]]", שהובאו היישר לבידוד כששבו מ[[יפן]] לא הפיצו את הנגיף. נגיפי הקורונה הראשונים הגיעו לישראל רק בסוף חודש ינואר, לא לפני כן. לחוקרים יש שני הסברים: ראשית, חובת הבידוד על השבים מארצות הברית הוטלה באיחור, 39 ימים אחרי שנאסרו טיסות מ[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. כמו כן, מהמחקר עלה שחלקם לא הקפידו באופן מלא על הנחיות הבידוד, מה שתרם להדבקה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hayadan.org.il/about-70-of-coronavirus-infection-chains-originate-from-the-us-and-the-rest-from-europe-1905203|הכותב=[[אבי בליזובסקי]]|כותרת=מחקר גנומי מאוני' ת"א: כ-70% משרשרות ההדבקה של הקורונה מקורן מארה"ב והשאר מאירופה|אתר=[[הידען]]|תאריך=19 במאי 2020|תאריך_וידוא=19 במאי 2020}}{{!}} {{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-b69627f98a32271026.htm|כותרת=N12 – כך השפיע האיחור בעצירת הטיסות מארה"ב על...|אתר=N12|תאריך=17 במאי 2020|תאריך_וידוא=2020-05-18}}}}
[[קובץ:COVID-19-Israel-log.svg|שמאל|540x540 פיקסלים]]

בסוף מאי עלה מספר החולים המאומתים החדשים. בלטו התפרצויות בבתי ספר.{{הערה|{{Cite news|title=עלייה מדאיגה: 78 חולי קורונה חדשים התגלו אתמול, זינוק במקרים בבתי ספר|url=https://www.themarker.com/coronavirus/1.8880939|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-29|archive-date=2020-05-30|archive-url=https://web.archive.org/web/20200530002250/https://www.themarker.com/coronavirus/1.8880939|url-status=live}}}} זאת כשבועיים אחרי [[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך#חזרה מלאה ללימודים בכפוף להנחיות|ביטול הקפסולות במוסדות החינוך]]. ביוני עלה מספר החולים הקשים החדשים במקביל לעלייה בתחלואה וגורמים נוספים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1279110713060085760|הכותב=[[כאן חדשות]]|כותרת=גרף המתאר את העלייה|אתר=Twitter|תאריך=4 ביולי 2020|תאריך_וידוא=2020-07-03|archive-url=https://web.archive.org/web/20200703180210/https://twitter.com/kann_news/status/1279110713060085760|url-status=live|archive-date=2020-07-03}}}} מספר המונשמים נשאר קבוע בממוצע. חל פיחות בשימוש בהנשמה בשל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן.{{הערה|קבוצה=מ|שם=הנשמה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1279113994025000960|הכותב=[[כאן חדשות]]|כותרת=המשנה למנכ"ל שיבא, פרופ' ארנון אפק|אתר=Twitter|תאריך=4 ביולי 2020|תאריך_וידוא=2020-07-03|archive-url=https://web.archive.org/web/20200703181049/https://twitter.com/kann_news/status/1279113994025000960|url-status=live|archive-date=2020-07-03}}}} גם מספר זה עלה בהמשך. כמות הבדיקות גדלה מאוד למעל 15 אלף בממוצע ובהמשך למעל 40 אלף.

לא היה מערך תחקירים אפידמיולוגי{{הערה|{{Cite news|title=בישראל עדיין אין כלי לניהול יעיל של מערך החקירות האפידמיולוגיות|url=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001347050|newspaper=Globes|date=|access-date=2020-11-19|first=שני|last=אשכנזי|work=|via=|archive-date=2021-01-25|archive-url=https://web.archive.org/web/20210125011516/https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001347050|url-status=live}}}} יעיל ומהיר שמטרתו צמצום תחלואה. מנגנון תחקור מסוג זה הוזכר גם בדוח של מכון גרטנר מ-11 באפריל (כשאיכוני השב"כ פעלו) ובתוכנית של [[המטה לביטחון לאומי]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/politics/state-policy/coronavirus-second-wave-plan-1091187/|כותרת=תוכנית ההצלה שאמורה הייתה למנוע את הגל השני - ונתניהו גנז|אתר=חדשות 13|תאריך_וידוא=2020-07-18|archive-url=https://web.archive.org/web/20200718081845/https://13news.co.il/item/news/politics/state-policy/coronavirus-second-wave-plan-1091187/|url-status=live|archive-date=2020-07-18}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-de8cbc3dcbce271027.htm|כותרת=חוק איכון הטלפונים: הפתרון הקל לכשלים של הממשלה|אתר=N12|תאריך=25 ביוני 2020|תאריך_וידוא=2020-06-26|archive-url=https://web.archive.org/web/20200626122648/https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-de8cbc3dcbce271027.htm|url-status=live|archive-date=2020-06-26}}}} בסוף יוני, פורסם דוח נוסף של המכון שמייעץ למשרד הבריאות. לפי הדוח, החל מ-21 באפריל, מקדם ההדבקה המוערך החל לגדול ועקף את 1 בסביבות ה-12 מאי. ב-11 ביוני, מקדם ההדבקה היה מעל 1.4.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1277289424032804865/photo/1|הכותב=[[נדב אייל]]|כותרת=הדו"ח של מכון גרטנר|אתר=[[טוויטר]]|תאריך=28 ביוני 2020|תאריך_וידוא=2020-06-28|archive-url=https://web.archive.org/web/20200629053800/https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1277289424032804865/photo/1|url-status=live|archive-date=2020-06-29}}}} בתחילת יולי, ישראל לא הוכנסה לרשימת המדינות הבטוחות לטיסה של [[האיחוד האירופי]].

בתחילת אוגוסט, מקדם ההדבקה היה סביב אחד. לפי גמזו, ישראל סבלה מ"תחלואה מהגבוהות ביותר בעולם, אולי אפילו הגבוהה ביותר של חולים פר נפש".{{הערה|{{Cite news|title="כל עיר תקבע את גורלה": תוכנית "הרמזורים" של גמזו להורדת התחלואה|url=https://www.themarker.com/coronavirus/1.9051724|newspaper=TheMarker|access-date=2020-08-06|archive-date=2020-08-20|archive-url=https://web.archive.org/web/20200820083333/https://www.themarker.com/coronavirus/1.9051724|url-status=live}}}} הממשלה לא הצליחה להורידה. ב-15 בספטמבר מקדם ההדבקה היה 1.551 ומדדי התחלואה גבהו. זאת שבועיים אחרי פתיחת שנת הלימודים. היה חשש{{הערה|[https://govextra.gov.il/media/26580/barometer_4_10092020.pdf ועדת מגן ישראל - צוות ברומטר רפואי שטח]}} מפגיעה בסטנדרט הטיפולי, משחיקת צוותים, ומעליה בעומס על מערכת הבריאות אם לא יינקטו צעדים לריסון ההדבקה ואם לא יוזרמו אמצעים נוספים לדרגי השטח.{{הערה|{{Cite news|title=דגל אדום מהברומטר של גמזו: "על סף אובדן שליטה, ימותו לא רק אנשים עם קורונה"|url=https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.9143767|newspaper=TheMarker|access-date=2020-09-11|archive-date=2020-09-18|archive-url=https://web.archive.org/web/20200918150130/https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.9143767|url-status=live}}}} אותו עומס היה בבתי החולים וב[https://www.ynet.co.il/health/article/SJrSVWQLw#autoplay רפואה בקהילה]. בהמשך דווח שחלה ירידה באיכות הטיפול הרפואי.{{הערה|{{הארץ|עידו אפרתי|נתוני משרד הבריאות: חולי קורונה מאכלסים כ–40% מהמיטות הפנימיות וכ–15% מחדרי המיון|1.9192712|29 בספטמבר 2020}}}}

בתחילת אוקטובר 2020, רק בארגנטינה, מונטנגרו, מקסיקו ואקוודור מספר המתים היומי לנפש היה גבוה יותר. במקביל החלה ירידה במדדים האחרים. מקדם ההדבקה ב-13 באוקטובר היה 0.66. בנובמבר חזר לסביבות 1, כאשר החלה הממשלה להתיר חזרה הדרגתית לפעילות, והתקשתה להתמודד עם קבוצות לחץ שקראו להגביר את קצב הסרת המגבלות. הקנסות למפירים לא הוגדלו בלחץ הסיעות החרדיות.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר|ישראל צועדת בעיניים פקוחות לגל תחלואה נוסף — עוד לפני החיסון|.premium-1.9330492?v{{=}}EF932F63784AD5C3C0718C05BEC94B8F|26 בנובמבר 2020}}}} בהמשך היה מעל 1. עלו המדדים לשיא נוסף. בתחילת הסגר, מקדם ההדבקה ירד מ-כ-1.2 ל-0.9 אך בהמשך עלה ל-0.99.{{הערה|1=[https://twitter.com/GazitDoron/status/1357001446047297536 סיבות אפשריות]}} אחר כך ירד ל-0.79. שבועיים לאחר היציאה מהסגר, החל לעלות לקראת 1, אולם במהלך מרץ 2021 החל לרדת חזרה. למרות הפתיחה הרחבה של המשק, כתוצאה מהחיסון וההדרגתיות התחלואה המשיכה לרדת ומקדם ההדבקה נותר נמוך, לראשונה מאז פרוץ המגפה - חודשיים שלמים לאחר היציאה מהסגר ולא הייתה עלייה בתחלואה. ביוני החלה עליה ומקדם ההדבקה התייצב סביב 1.3.{{הערה|{{Cite news|title=המומחה שמזהיר: "בלי צעדים מיידיים להורדת ההדבקות – פתיחת שנת הלימודים בסכנה"|url=https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.10045119?v=04EEB00D22C7146D65A5FD2C7E5313E5|newspaper=TheMarker|access-date=2021-07-28|archive-date=2021-07-28|archive-url=https://web.archive.org/web/20210728131351/https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.10045119?v=04EEB00D22C7146D65A5FD2C7E5313E5|url-status=live}}}} לאחר מתן מנת חיסון נוספת וצעדים אחרים מקדם ההדבקה החל לרדת ונבלמה העלייה בתחלואה הקשה. דווח על עומסים במערכת הבריאות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=112866|כותרת=פקק הבדיקות: הדרישה להגדלת מספר המתחמים עלתה לפני שבועות|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-09-09|archive-date=2021-09-09|archive-url=https://web.archive.org/web/20210909162813/https://www.kan.org.il/Item/?itemId=112866|url-status=live}}}} באותם ימים התריעה פרופ' [[גליה רהב]] שקיימת ירידה באיכות הטיפול הרפואי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/health/article/4501988|כותרת="במחלקות הקורונה לא יודעים לטפל במונשמים" {{!}} ישראל היום|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך_וידוא=2021-09-17|archive-date=2021-09-17|archive-url=https://web.archive.org/web/20210917194343/https://www.israelhayom.co.il/health/article/4501988|url-status=live}}}} לקראת סוף ספטמבר החלה ירידה בתחלואה הקשה. בסביבה 20 בנובמבר דווח על עליה בתחלואה לאחר תקופה של ירידה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q4/Article-552594034ad4d71026.htm|כותרת=N12 - מומחים לקבינט הקורונה: "החיסוניות יורדת, סימנים לגל...|אתר=N12|תאריך=2021-11-23|תאריך_וידוא=2021-11-23|archive-date=2021-11-23|archive-url=https://web.archive.org/web/20211123202139/https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q4/Article-552594034ad4d71026.htm|url-status=live}}}} פעולות לצורך עיכוב התפשטות זן האומיקרון אפשרו למשל ללמוד עליו, לחסן ואף לרכוש תרופות חדשות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/nadav_eyal/status/1475139806782971907|כותרת=ציוץ של נדב אייל|אתר=Twitter|תאריך=26 בדצמבר 2021|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-12-26}}}} באמצע ינואר 2022, נרשמו עומסים ברפואה בקהילה לאור עליה חדה בתחלואה.{{הערה|שם=מחצית}} בהמשך גם בבתי חולים מסוימים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/s1in2g11cf|כותרת=המחלקות עמוסות בגלל החורף והקורונה: "חייבים לשנות את ההתנהלות שלנו"|אתר=www.ynet.co.il|תאריך=2022-01-29|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-01-30}}}} ב-24 בינואר 2022 ניצבה ישראל במקום הראשון בעולם במספר מאומתים ביחס לאוכלוסייה.{{הערה|{{כלכליסט||ישראל במקום הראשון בעולם במאומתים לנפש; מיליון אובחנו מתחילת ינואר|local_news/article/b10hjajtf|24 בינואר 2022}}}} העלייה החדה בהדבקה גרמה לשיבושים רבים במשק. ב-18 בינואר מקדם ההדבקה היה מתחת ל-1 לאחר שבשיא הוא היה מעל 2. ב-8 במרץ היה מעל 1. ב-23 במרץ היה מתחת ל-1.

בסוף 2020, שבו לישראל נדבקים מאיחוד האמירויות, [[טורקיה]] [[אוקראינה]] וארצות הברית.{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן, איתי בלומנטל, אדיר ינקו|34% מהנדבקים אתמול הם חרדים, שיעור מתחסנים נמוך בבני ברק ובביתר עילית|58725940|12 בינואר 2021}}}} חדרו זנים כמו [[SARS-CoV-2|המוטציה הבריטית]]. חדירת זנים המשיכה להוות איום גם לאחר הירידה בתחלואה.

בתום גל התחלואה הראשון, המליצו צה"ל ומשרד הביטחון לערוך [[תחקיר ארגוני]] מדינתי וליישם לקחים לקראת התפרצות ארצית עתידית. לצד התוצאות הטובות שהשיגה ישראל בגל הראשון, הוצגו לקחים לשיפור, כשלים ופתרונות אבל הם נותרו ללא מענה והתחקיר לא התקיים.{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|מחדל הגל הראשון: הממשלה התעלמה ממסקנות מערכת הביטחון|corona/corona-israel/Article-776683|10 ביולי 2020}}}} לאחר גל התחלואה השלישי, הוקמה במשרד הבריאות וועדה להפקת לקחים על החלטות שהתקבלו במשרד במהלך המגפה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3425241|כותרת=ועדת חקירה פנימית במשרד הבריאות תבדוק את ההתנהלות בקורונה - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!|תאריך=2021-03-23|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-03-23|archive-date=2021-03-23|archive-url=https://web.archive.org/web/20210323093056/https://news.walla.co.il/item/3425241|url-status=live}}}}

=== ביקורת ===
על רקע [[המשבר הפוליטי בישראל (2019–2021)|המשבר הפוליטי בישראל]], עד מאי 2020, כיהנה [[ממשלת מעבר]] והכנסת פעלה במשורה. הממשלה התקינה עשרות [[תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה|תקנות שעת חירום]], שדי בהחלטת ממשלה כדי לאשרה. בהמשך החלה חקיקה.{{הערה|כמו [[הוראת שעה]] ב[[חוק יסוד: משק המדינה]]}} היו ועדות כנסת זמניות שפיקחו על התנהלות הממשלה והייתה תקופה שבה הוועדות לא פעלו. אחרי תקופה זו, הוקמו מחדש ועדות והוקמה [[ועדת הקורונה]] במטרה למדוד את התנהלות הממשלה בזמן המגפה. דוגמה לפיקוח על הממשלה הוא חוק העוסק ב[[איכון טלפון סלולרי]] ומעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה. החוק הוקפא עקב ביקורת, שאלות והסתייגויות של חברי [[ועדת החוץ והביטחון|ועדת חוץ וביטחון]].{{הערה|{{וואלה!||החוק המאפשר מעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה הוקפא|3353105|22 באפריל 2020}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/tomer_ganon/status/1252859453965127680|הכותב=[[תומר גנון]], [[כלכליסט]]|כותרת=דיון בוועדת חו"ב|אתר=טוויטר|תאריך_וידוא=2020-04-22|archive-date=2020-04-30|archive-url=https://web.archive.org/web/20200430231822/https://twitter.com/tomer_ganon/status/1252859453965127680|url-status=live}}}} [[שומר סף (מינהל)|שומרי סף]] כמו היועמ"ש ו[[בית המשפט הגבוה לצדק]] תיפקדו.{{הערה|{{כלכליסט|תומר גנון|עתירה לבג"צ נגד איסוף המידע על חולי קורונה: "אין פיקוח על עוצמת הפגיעה בפרטיות"|3801669|17 במרץ 2020}}}} בהמשך הוקמה [[ממשלת ישראל ה-35]] שהפכה לממשלת מעבר בסוף 2020. ממשלה זו הוחלפה ביוני 2021 ב[[ממשלת ישראל ה-36]].

התנהלות המדינה הייתה גם תחת סיקור וביקורת תקשורתית. הוגשה עתירה כדי להתיר עיון בפרוטוקולים ובתמלילים של ישיבות הממשלה בנושאי המגפה. כמו כן, הם עתרו בשביל פרסום של החומרים שעל בסיסם התקבלו ההחלטות. בהמשך הצטרפו [[שקוף (גוף תקשורת)|שקוף]], [[כלכליסט]], [[כאן 11]] ו[[גלובס]]. המדינה הסכימה לפרסם את [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001355764 המצגות] ו[https://twitter.com/amsterdamski2/status/1253333998987694080 פרוטוקולי הדיונים] אך לא את התמלילים.{{הערה|{{גלובס|חן מענית|"גלובס" מצטרף לעתירה לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה|1001324847|7 באפריל 2020}}}}{{הערה|{{כאן|שאול אמסטרדמסקי|החלטות גורליות ברבע שעה, ליצמן נעדר מדיונים|70085|23 באפריל 2020|Item}}}} העתירה נדחתה לבסוף.<ref>{{Cite news|title=בג"ץ דחה את עתירת "הארץ" לחשיפת תמלילי דיוני הקורונה|url=https://www.haaretz.co.il/news/politics/2022-09-07/ty-article/00000183-16d7-de57-a7d3-fff718d60000?utm_source=App_Share&utm_medium=iOS_Native|work=הארץ|access-date=2022-09-07|language=he}}</ref> מבקר המדינה, [[מתניהו אנגלמן]], כתב דו"ח העוסק בניהול המדינה את משבר הקורונה. הדוח פורסם ב-31 באוגוסט 2021.{{הערה|{{Cite news|title=דו"ח מבקר המדינה {{!}} הכסף המבוזבז, הניהול הכושל וכל מי שנשכח מאחור: מחדלי הממשלה בניהול משבר הקורונה נחשפים|url=https://www.themarker.com/news/.premium-LIVE-1.10168306?v=FCF810BC3299081C73217452A7DBDC53%7Cnewspaper=TheMarker%7Caccess-date=2021-08-31%7D%7D%3C/ref|newspaper=TheMarker|access-date=2021-08-31|archive-date=2021-08-31|archive-url=https://web.archive.org/web/20210831114852/https://www.themarker.com/news/.premium-LIVE-1.10168306?v=FCF810BC3299081C73217452A7DBDC53%7Cnewspaper%3DTheMarker%7Caccess-date%3D2021-08-31%7D%7D%3C%2Fref|url-status=live}}}}{{הערה|{{Cite news|title=מהסגרים ועד ההלוואות: דוח המבקר על ההתנהלות במשבר הקורונה|url=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001383425&responsive=true|newspaper=Globes|date=2021-08-31|access-date=2021-08-31|archive-date=2021-08-31|archive-url=https://web.archive.org/web/20210831121627/https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001383425&responsive=true|url-status=live}}}}

== חיסון ==
{{מספרי מתחסנים בישראל}}{{ערך מורחב|לתת כתף}}
בפברואר 2020 החל [[המכון למחקר ביולוגי בישראל|המכון הביולוגי]] בפיתוח [[חיסון נגד קורונה]], [[BriLife]]. לשם כך הובאו על ידי משרד הביטחון, משלוחים מסין של הנגיף. נרכשו חיסונים מכמה חברות.

המבצע לחיסון האוכלוסייה נפתח ב-20 בדצמבר 2020, לאחר אישור החירום לחיסון ב[[מינהל המזון והתרופות האמריקני]]. בסוף 2020 ישראל הייתה במקום הראשון בעולם, במספר המתחסנים ובשיעור המתחסנים ביחס לאוכלוסייה. תוך מספר שבועות החלו את תהליך החיסון עשרות אחוזים מאזרחי המדינה. החיסונים הובילו לירידה בתחלואה ובתמותה. ב-30 ביולי 2021 בעקבות התגברות התחלואה, החל מתן מנת החיסון השלישית ([[חיסון דחף]]). ב-3 בינואר 2022 החל מתן המנה הרביעית.

== פעילות גופי הביטחון והמודיעין ==
ההתמודדות במגפה עוררה את ראשי [[קהילת המודיעין הישראלית|קהילת המודיעין]] והביטחון לרתום את המסגרות שתחת פיקודיהם על מנת לסייע ולחזק את הגופים הממלכתיים לטפל במגפה ובהשלכותיה זאת מעבר לתחומי אחריותם המקובלים, מעורבות זו עוררה דיון בנושא.

=== משטרת ישראל ===
* '''אכיפת תקנות הקורונה''': על [[משטרת ישראל]] הוטלה האחריות לאכיפת תקנות הקורונה, במהלך שנת 2020 רשמה המשטרה כ-467 אלף דוחות, מרבית הדוחות בשל אי עטיית מסכה יציאה או ממקום המגורים במהלך סגר.{{הערה|[https://www.gov.il/he/departments/news/police_corona_data המאבק בקורונה: נתוני אכיפה]}}
* '''תגבור כוחות שיטור, אבטחה ופיקוח''': עיבוי כוחות שיטור, [[משמר הגבול]] ופיקוח לטובת אכיפת נוהלי סגר ואיוש מחסומים.

=== [[אגף המודיעין|אמ"ן]] ===
* '''מחקר, ניתוח נתונים והערכת מצב לטובת גיבוש מדיניות פעולה לאומית''': במרץ 2020 הוקם בכפיפות לאגף המודיעין בצה"ל [[מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה]]. עוסק במחקר מערכתי ורפואי אודות המגפה בישראל ומחוצה לה. מרכז המידע פרסם באופן תקופתי דו"חות מצב והערכות על מגמות בהתפשטות המגפה והמלצות לגופים הממלכתיים על דרכי פעולה אפשריות.
*'''פיתוח וייצור פתרונות טכנולוגיים''': סדרת מאמצים טכנולוגיים לייצור פתרונות חדשניים בתחום הרפואה המבוססים יכולות צה"ליות. מאמצים אלו מובלים ברובם על ידי [[היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין|היחידה הטכנולוגית]] של [[מערך המבצעים המיוחדים]], [[יחידה 81]]. המאמצים אלו כללו ייצור של מכונות הנשמה, הסבת אמבולנסים ועוד.{{הערה|{{Cite news|title=כך התגייסה היחידה הסודית של חיל המודיעין למלחמה בקורונה|url=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325557|newspaper=Globes|date=2020-04-17|access-date=2021-04-16|first=אורי|last=ברקוביץ'|archive-date=2021-04-16|archive-url=https://web.archive.org/web/20210416162109/https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325557|url-status=live}}}}<!-- עדויות על חוסר שמירה על ההנחיות, מערך הבדיקות בתוך צה"ל-השגיאה שהתגלתה, המערך הרפואי בתוך צה"ל-תלונות החיילים על חוסר התפקוד, הידבקות הרמטכ"ל, פיקוד העורף, אוגדה 98 -->
*'''סיוע למשרד הבריאות''' לשיפור מערכת הנתונים ולהגברת השליטה על האמצעים בוצע על ידי יחידה 8200, אשר באופן יוצא דופן, סייעו לכך חיילי היחידה מהבית (בשל הבידוד והסגר).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/756529|הכותב=יואב לימור|כותרת=מודיעין אזרחי|אתר=ישראל היום|תאריך=12.6.2020|תאריך_וידוא=2021-04-16|archive-date=2021-04-16|archive-url=https://web.archive.org/web/20210416162109/https://www.israelhayom.co.il/article/756529|url-status=live}}}} [[יחידה 9900]] סייעה למתן נתונים על מיקומים גיאורגרפיים של חולי קורונה מאותרים במסגרת המאמץ לקטיעת שרשרות ההדבקה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.idf.il/מאמרים/מאחורי-המסכה/משרת-ביחידה-הטכנולוגית-של-9900/|הכותב=דובר צה"ל|כותרת=סמ"ר מ. משרת ביחידה הטכנולוגית של 9900|אתר=IDF|תאריך_וידוא=2021-12-19|archive-date=2021-04-19|archive-url=https://web.archive.org/web/20210419012404/https://www.idf.il/מאמרים/מאחורי-המסכה/משרת-ביחידה-הטכנולוגית-של-9900/|url-status=live}}}} גם היו שסייעו לבני הגיל השלישי{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-763109|כותרת=בצל הקורונה: מיחידה 9900 של אגף המודיעין לבני הגיל השלישי, באהבה|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2021-04-16|archive-date=2021-04-16|archive-url=https://web.archive.org/web/20210416162110/https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-763109|url-status=live}}}} ולמערכת החינוך.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/845875|הכותב=חנן גרינווד|כותרת=בגלל הקורונה ב-8200 מלמדים ילדים לבגרות|אתר=ישראל היום|תאריך=31.1.2021|תאריך_וידוא=2021-04-16|archive-date=2021-04-16|archive-url=https://web.archive.org/web/20210416162109/https://www.israelhayom.co.il/article/845875|url-status=live}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.idf.il/אתרים/אגף-המודיעין/2020/יחידה-8200-בהתמודדות-מול-נגיף-הקורונה/|הכותב=דובר צה"ל|כותרת=מה הקשר בין 8200 ל-700 מורים וחיילי 8200 - פרויקט הוואטסאפ המיוחד בצל הקורונה|אתר=IDF|תאריך=25.3.2020|תאריך_וידוא=2021-12-19|archive-date=2021-04-20|archive-url=https://web.archive.org/web/20210420015302/https://www.idf.il/אתרים/אגף-המודיעין/2020/יחידה-8200-בהתמודדות-מול-נגיף-הקורונה/|url-status=live}}}}

=== פיקוד העורף ויחידות נוספות ===
* '''תגבור כוחות למשימות סיוע ותמיכה לוגיסטית בעורף''': לצורך השליטה של פיקוד העורף במשימות שהוטלו עליו הוקמה [[מפקדת "אלון"]].
*'''חלוקת מזון על ידי חיילי פיקוד העורף ובסיוע יחידות אחרות''' כגון הצנחנים, חלוקת תרופות ומצרכים חיוניים למוקדים מרכזיים במרכזי אוכלוסייה ותחלואה. כמו כן, מאמץ זה כלל סיוע בייצור מסגרות בידוד לחולים מאומתים. המאמץ מובל על ידי [[פיקוד העורף]].
* '''פינוי חולי קורונה יחד עם תקציב ייעודי להסברה'''. לדוגמה, ביולי הורה [[משרד הביטחון|שר הביטחון]] על מבצעים ממוקדים בערים מסוימות. במהלכם, ניתנות לערים שבהן תחלואה גבוהה חבילות הכוללות הקצאת מקומות ייעודיים במלוניות ואמצעי הסברה מותאמים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-2cf14026d2d5371027.htm|כותרת=N12 - פעם נוספת: התפרצות קורונה בבית אבות משען בבאר שבע|אתר=N12|תאריך=17 ביולי 2020|תאריך_וידוא=2020-07-17|archive-url=https://web.archive.org/web/20200717171155/https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q3/Article-2cf14026d2d5371027.htm|url-status=live|archive-date=2020-07-17}}}}
*'''פיקוד העורף''' פעל בתחומים נוספים כמו הסברה באמצעות הרשתיות החברתיות של [[פיקוד העורף]] והעלאת המורל הלאומי באמצעות [[חיל החינוך והנוער]] - הופעות [[להקות צבאיות בישראל|הלהקות הצבאיות]], הרצאות, ופעילויות נוספות.
*'''[[חיל הרפואה]]''' השקיע מאמצים לזירוז הליכי בדיקות הקורונה באמצעות פיתוח אמצעים מיוחדים וההשתתפות במאמץ הבדיקות והחיסונים על ידי חובשים חיילים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.idf.il/אתרים/אגף-הטכנולוגיה-והלוגיסטיקה/2020/צפו-ברובוט-הקורונה-החדש-בפעולה/|הכותב=דובר צה"ל|כותרת=צפו ברובוט הקורונה החדש בפעולה|אתר=IDF|תאריך=6.8.2020|תאריך_וידוא=2021-12-19|archive-date=2021-11-22|archive-url=https://web.archive.org/web/20211122022707/https://www.idf.il/אתרים/אגף-הטכנולוגיה-והלוגיסטיקה/2020/צפו-ברובוט-הקורונה-החדש-בפעולה/|url-status=live}}}} רופאים צבאיים טיפלו בחולים בבתיהם בשלבים מסוימים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=121559|כותרת=מגויסים: הרופאים הקרביים שמטפלים בחולי קורונה מדלת לדלת|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-02-03}}}}

=== [[שירות הביטחון הכללי]] (השב"כ) ===
חלקו של השב"כ היה בתחום איכוני חולים בקורונה. פעילות זו הוטלה עליו בהתאם להחלטות הממשלה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/857995|הכותב=מיטל יסעור בית אור|כותרת=השב"כ: בזכות האיכונים אותרו יותר ממאה אלף חולי קורונה|אתר=ישראל היום|תאריך=4.3.2021|תאריך_וידוא=2021-04-16|archive-date=2021-04-16|archive-url=https://web.archive.org/web/20210416162109/https://www.israelhayom.co.il/article/857995|url-status=live}}}}

=== [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים]] ===
חלקו של המוסד היה בתחילת התפשטות המגפה בישראל, התבטא בפעולה להשגת אמצעים לטיפול בנפגעי המגפה ובמערך הבדיקות לזיהוי מהיר של חולים כגון בדיקה באמצעות מטושים, וטיפול בחולים קשים באמצעות מערכות הנשמה, ורכש ציוד מיוחד נוסף כפי שנדרש.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5736846,00.html|כותרת=השלל הגדול של המוסד: נחשפת רשימת הציוד שהובא במשבר הקורונה|אתר=ynet|תאריך=2020-05-26|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-04-16|archive-date=2021-04-16|archive-url=https://web.archive.org/web/20210416162109/https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5736846,00.html|url-status=live}}}} הרכש נעשה ממקורות שמעבר למערך האספקה מחוץ לישראל שהיה למערכת הבריאות.

== הנצחה ==
* יד זיכרון לנפטרי הקורונה במדינת ישראל - האתר [https://izkor-covid19.co.il/ "כולנו רקמה אנושית אחת"], שהקימה [[תנועת דרור-ישראל|תנועת דרור ישראל]], מאפשר לכבד ולזכור את הנפטרים מהנגיף.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://izkor-covid19.co.il/|כותרת=רקמה אנושית - יד זיכרון לנפטרי הקורונה במדינת ישראל|אתר=izkor-covid19.co.il|תאריך_וידוא=2021-04-03|archive-date=2021-04-11|archive-url=https://web.archive.org/web/20210411124505/https://izkor-covid19.co.il/|url-status=live}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-809020|כותרת=יוזמה מרגשת: הוקם אתר הנצחה לנפטרי הקורונה בישראל|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2021-04-03|archive-date=2020-12-17|archive-url=https://web.archive.org/web/20201217084702/https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-809020|url-status=live}}}}

== בתרבות ==
זמרים ויוצרים רבים כתבו על מגפת הקורונה והבידודים שבאו בעקבותיה, ופרסמו גרסאות מיוחדות לשיריהם.

הזמר [[חנן בן ארי]] הוציא את השיר "געגועים לבני אדם",{{הערה|{{Citation|title=חנן בן ארי - געגועים לבני אדם (קליפ רשמי) Hanan Ben Ari|url=https://www.youtube.com/watch?v=G9m54DdWgoo|accessdate=2021-06-16|language=he-IL|archive-date=2021-06-22|archive-url=https://web.archive.org/web/20210622050110/https://www.youtube.com/watch?v=G9m54DdWgoo|url-status=live}}}} שכתב ביחד עם הרב [[ליאור אנגלמן]]. הזמר [[ישי ריבו]] הוציא את השיר "כתר מלוכה".{{הערה|{{Citation|title=ישי ריבו - כתר מלוכה {{!}} Ishay Ribo - Keter Melukha|url=https://www.youtube.com/watch?v=RVKoNZloRvQ|accessdate=2021-06-16|language=he-IL|archive-date=2021-06-11|archive-url=https://web.archive.org/web/20210611011519/https://www.youtube.com/watch?v=RVKoNZloRvQ|url-status=live}}}}

[[עברי לידר]] הוציא ווידאו-קליפ "היום תקרא לי עם",<ref>{{Citation|title=היום תקרא לי עם // יהושע לימוני (Joshua Limony//Today call me a nation)|url=https://www.youtube.com/watch?v=8Y3kMFNlSjY|accessdate=2023-01-06|language=he-IL}}</ref> בו הוא מביא אנשים שמספרים על חוויותיהם מתקופת הקורונה.

[[יעקב שוואקי]] הוציא שיר על הנערים שלא חגגו בר מצווה עם משפחתם. בקליפ נראים עשרות ילדים חוגגים בר מצווה בתקופת הקורונה. השיר נקרא "המלאך".

הסופר עמוס שביט פרסם רומן על חולה שהציל את [[בוריס ג'ונסון]] מקורונה, [[ניר ברעם]] כתב על פחדים שהתעוררו בסגרים; ו[[מיה טבת דיין]] הוציאה ספר שירה על קשיי האימהות במגפה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=122192|כותרת=סגרים, בידודים והרבה פחדים: איך הקורונה הפכה לז'אנר ספרותי?|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-02-13}}}} הרומן [[אשת הרב אשת הבישוף|אשת הרב, אשת הבישוף]] עוסק גם באתגרי מגפת הקורונה.

==ראו גם==
* [[מגפת הקורונה]]
* [[מידע כוזב על מגפת הקורונה]]
* [[מגפת הקורונה לפי מדינות]]
* [[מגפת הקורונה בחברה החרדית]]
* [[:קטגוריה:ישראלים שנפטרו במגפת הקורונה|ישראלים שנפטרו במגפת הקורונה]]
* [[מבצע לתת כתף]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:COVID-19 pandemic in Israel}}
; פרסומים בגופים רשמיים
* [https://datadashboard.health.gov.il/COVID-19/ קורונה - לוח בקרה] – תמונת מצב מתעדכנת, באתר [[משרד הבריאות]]
* [https://corona.health.gov.il/ מרכז המידע לקורונה], באתר משרד הבריאות
* [https://data.gov.il/dataset/covid-19 מאגר מידע COVID-19], באתר משרד הבריאות

;נתונים עדכניים ואשכולי כתבות
* [https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/corona_in_israel.aspx קורונה בישראל: תמונת מצב], באתר [[שירותי בריאות כללית|כללית]], 18 בנובמבר 2022
* [https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel קורונה בישראל], באתר [[מעריב]]
* [https://law.haifa.ac.il/law-journals/law-and-government/ משפט וממשל כ"ד] - גיליון בנושא "משפט וקורונה"

; קישורים נוספים
* {{mako|פרופ' [[ערן סגל]]|דלתות מסתובבות: מה היינו יכולים לעשות אחרת מול הקורונה|81d8716ab94d771026|news-columns/2021_q1|25 בפברואר 2021}}
* קובי מורן-גלעד ולייה מורן-גלעד, [https://www.intelligence-research.org.il/userfiles/banners/מחקר%20-%20מודיעין%20פנדמי%20הקורונה%20כמקרה%20מבחן.pdf המודיעין האפידמי בשירות בריאות הציבור - הקורונה כמקרה בוחן]
* [[סלים ג'ובראן]] ו[[גיל סיגל]], [https://law.tau.ac.il/sites/law.tau.ac.il/files/media_server/law_heb/Law_Review/forom/Articles/Salim%20Joubran%20%26%20Gil%20Siegal.pdf קביעת סדר עדיפויות לטיפול בחולים קשים במהלך משבר הקורונה: היבטים חוקתיים, חוקיים ומעשיים], '''[[מעשי משפט]]''' י"ג, 2022
* גלי וינרב, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001424090 שכחנו מהמגפה? מספר המאומתים לקורונה בישראל חזר לעלות], באתר [[גלובס]], 11 בספטמבר 2022
* [[מאיה גז]], [https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-945755 פרויקטור הקורונה מזהיר: "ייתכן ואנחנו בתוך גל תחלואה חדש של הקורונה"], באתר [[מעריב]], 14 בספטמבר 2022
* יעל פורמן, [https://www.mako.co.il/health-news/international/Article-716d08289747481026.htm הקורונה עוד לא מאחורינו: בכל יממה מתים שני ישראלים מהמחלה], באתר [[מאקו]], 14 בנובמבר 2022
* רמי שוורץ ועדו אבגר, [https://main.knesset.gov.il/Activity/Info/Research/Pages/incident.aspx?rid=7004&businessType=1 החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים], מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 03 ביוני 2021

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

===ציר זמן===
{{הערות שוליים|קבוצה=צ}}

===התמודדות מערכת הבריאות===
{{הערות שוליים|קבוצה=מ}}

{{ש}}
{{מגפת הקורונה בישראל}}
{{מגפת הקורונה}}
{{היסטוריה של מדינת ישראל}}

[[קטגוריה:מגפת הקורונה בישראל|*]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית אתר רשמי אינה מתאימה להוספה אוטומטית]]
[[קטגוריה:מגפת הקורונה לפי מדינה|ישראל]]
[[קטגוריה:שנות ה-2020 בישראל]]
[[קטגוריה:2020 בישראל]]
[[קטגוריה:2021 בישראל]]
[[קטגוריה:2022 בישראל]]
[[קטגוריה:ישראל: היסטוריה]]
[[קטגוריה:ישראל: בריאות ורפואה]]
[[קטגוריה:התפרצות מחלות בישראל]]
[[קטגוריה:ממשלת ישראל ה-35]]
[[קטגוריה:ממשלת ישראל ה-36]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=מגפת הקורונה בישראל|גרסה=36351160|פריט=Q87070975}}