הצגת המקור של הדף "כתף הינום"

{{מפת מיקום|מדינה=ירושלים|שם=כתף הינום|אורך=35.225478|רוחב=31.768981|מפורט=כן|כותרת=כן|סוג=עיר|כיוון כתב=}}
[[קובץ:Hinnom22.jpg|שמאל|ממוזער|400px|מכלול מערכת 25]]
[[קובץ:KetefHinom.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק ממכלול מערה 25]]
[[קובץ:Hinnom33.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תייר "מדגמן" את אחד ממשכבי הראש]]
[[קובץ:Hinnom44.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכלול המערות ביחס לבסיס כנסיית סנט אנדרוז]]
'''כתף הינום''' הוא [[אתר ארכאולוגי]] ובו מערכת [[מערת קבורה|מערות קבורה]] ה[[תיארוך|מתוארכות]] ל[[תקופת בית ראשון|ימי בית המקדש הראשון]]. האתר שוכן ב[[ירושלים]], למרגלות ה[[כנסייה]] ה[[סקוטלנד|סקוטית]], [[כנסיית אנדראס ה"קדוש" (ירושלים)|כנסיית אנדראס ה"קדוש"]], בצמוד ל[[מרכז מורשת בגין]]. את השם לאתר בחר הארכאולוג [[גבריאל ברקאי]] מהחוג לארכאולוגיה ב[[אוניברסיטת תל אביב]], שצרף את המושגים המקראיים "כתף היבוסי" עם "גיא בן הינום"{{הערה|1=[[S:ביאור:יהושע טו#ח|יהושע טו, ח]]}}.

== רקע ==
כתף הינום מהווה חלק מה[[נקרופוליס]] – "עיר המתים" של ירושלים, תופעה ידועה בערים עתיקות: העיר מוקפת מכל עבריה ב"טבעת" קברים. שמו ניתן לו עקב היותו צמוד ל[[גיא בן הינום]] ממערב. באזור כולו נתגלו לא מעט מערכות קבורה המתוארכות לימי מלכי יהודה, לצד שרידי כנסייה ביזנטית, קברי פיר חצובים מהתקופה הרומית, ושדה של [[שריפת גווייה|קברי שריפה (קרמאציה)]] של חיילי [[הלגיון העשירי פרטנסיס|הלגיון הרומי העשירי]]. כאשר הקומפלקס בכתף הינום הוא הגדול והעשיר מכולם בממצאים. האתר נחפר כמה פעמים החל מראשית [[המאה ה-20]], אך החפירה הגדולה והמקיפה ביותר נערכה בראשית [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] על ידי ד"ר גבריאל ברקאי.

== מערות הקבורה ==
מערות הקבורה שנתגלו דומות זו לזו בתבניתן. באתר נחשפה קבוצה של שבע מערות, חמש מערות של חדר קבורה יחיד, ושתי מערות מרובות חדרים: חדר גדול, חצוב כולו בסלע, וממנו ניתן לגשת לחדרים קטנים יותר, חצובים אף הם בסלע האם. בכל חדר ישנם דרגשים חצובים, עליהם הונחו המתים, ומתחתם בור גדול, אליו נאספו העצמות לאחר פרק זמן של כשנה. תקרתן של רוב המערות התמוטטה במהלך ההיסטוריה, ורוב הבורות נתגלו ריקים עקב [[שוד קברים]]. עם זאת נתגלו ממצאים מתקופות שונות לגמרי, כולל שרידים מן [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]], דבר המלמד על שימושים שונים שנעשו במערות לאורך השנים.

=== דרגשי המתים ===
צורת הקבורה במערות חצובות עם דרגשי מתים מוכרת במערות קבורה מימי מלכי יהודה: המת הונח על דרגש כשפניו כלפי מעלה והוא מוקף ב[[מתנה|מנחות]] ו[[קמע]]ות, שנועדו "ללוות" אותו ל[[העולם הבא|עולם הבא]]. הדרגשים בכתף הינום מיוחדים בפארם, שכן הם כוללים "משכבי ראש": שקערוריות חצובות שנועדו לייצב את ראש הנפטר על גבי הדרגש. במשך שנה שכב המת על הדרגש, עד שמגופו נותרו רק עצמות. בתום השנה נאספו אל קברו בני משפחתו, ולאחר [[טקס]] קצר העבירו אותו ואת מנחותיו אל הבור הגדול שמתחת לדרגש. יש הסוברים כי זהו מקורו של טקס ה"[[יארצייט]]" – יום הזיכרון השנתי שנערך אצל היהודים לכבוד המת.{{מקור}}<!-- מי סובר כך, אם בכלל? -->

=== המאספות ===
בורות הליקוט שאליהם הועברו עצמות המתים ומנחותיהם שימשו לאורך שנים רבות את כל המתים שהונחו בתחילה מעליהם, ולכן נקראו בידי ברקאי בשם "[[מאספה|מאספות]]", מתוך פירוש שאליהן התכוון התנ"ך כאשר תיאר את מותם של מלכי יהודה: {{הדגשה|לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹתֶיךָ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ"|{{תנ"ך|מלכים ב|כב|כ|קצר=כן}}}}. עם השנים הכיר ברקאי בטעותו, בהתחשב בפסוקים כגון {{הדגשה|אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי, קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי|{{תנ"ך|בראשית|מט|כט|קצר=כן}}}}, המראים שה"אספה" קודמת לקבורה, ולפיכך אין לה קשר לליקוט העצמות, אלא, כפי שכתבו פרשני התנ"ך הראשונים, דימוי להצטרפות אל עולם המתים, אולם השם "מאספה" כבר הספיק להשתרש.

=== הממצא במאספה ===
כל המאספות בכתף הינום נתגלו ריקות, וזאת כאמור, בשל שוד קברים, מלבד מאספה אחת באחת המערות שנתגלתה שלמה. נסיבות השתמרותה של מאספה זו מעניינות: תקרת המאספה, שהבדילה בינה ובין הדרגש שמעליה, נחצתה לכל רוחבה בשלב כלשהו, וחלקה התחתון צנח אל פנים המאספה וקבר את תכולתה. חלקה העליון, לעומת זאת, נותר שלם. נראה כי בעקבות כך הסיקו שודדי הקברים כי המאספה ריקה, שכן לא ידעו שכל תכולתה קבורה למעשה מתחת "הרצפה". גם במהלך החפירות שניהל פרופ' ברקאי סברו בתחילה כי המאספה ריקה, אלא שחלקי כדים ושברי עצמות שבצבצו מצדי "הרצפה" נתגלו באקראי על ידי נער שהשתתף בחפירה, ולאחר הסרתה נתגלה ממצא מרשים שכלל את עצמותיהם של כ-95 מתים ואלפי פריטי מנחות כגון תכשיטים, כדים, ואף [[קמע]]ות.

== לוחיות ברכת כהנים ==
[[קובץ:Birkat_kohanim_22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחיות ברכת כהנים (לוחית II)]]
הממצא המרשים ביותר שנתגלה במאספה הוא שתי לוחיות כסף זעירות שנמצאו גלולות היטב, המתוארכות סביב שנת [[600 לפנה"ס]]. 
בראיון לעיתון [[ישראל היום]] תיאר ברקאי את סיפור חשיפת הלוחיות: 
 
{{ציטוט|תוכן=עבדנו אז עם חבורת ילדים במסגרת החוג לארכיאולוגיה של החברה להגנת הטבע, אחד הילדים הללו היה נודניק באופן מיוחד. חשבתי לעצמי: נשים אותו במאספה, שינקה את פני הסלע שם. הנחתי שהמאספה הזאת שדודה כמו אלה שבשאר מערות הקבורה, אבל אחרי זמן מה, אני מרגיש שמישהו מושך בשולי חולצתי, אני מסתובב, ורואה את הנודניק עם שני כלים שלמים מימי בית ראשון בידיו. כמעט חנקתי אותו. זו הייתה התנהלות לא תקינה - לשלוף כלים החוצה. הוא לא היה אמור לגעת בהם אלא לקרוא לי פנימה...באחד הימים קראה לי פנימה אחת העובדות, ג'ודית הדלי, כיום פרופסור למקרא בארצות הברית, והצביעה בפניי בתוך העפר על משהו שנראה כמו בדל סיגריה, בצבע אפרפר־סגול. מאוחר יותר מצאנו עוד חפץ דומה, הפעם בגודל של חצי בדל סיגריה. אחרי סינון וניקוי, היה ברור שמדובר בלוחיות כסף שגוללו אותן סביב עצמן, אבל לא ניתן היה לפתוח אותן|מרכאות=כן|מקור=ראיון ב[[ישראל היום]]}}.  

פתיחת המגילות התעכבה במשך שלוש שנים עד שנמצאה טכנולוגיה מתאימה לפתיחת המגילות מבלי שייגרם להן נזק. עם פתיחתן נמצא כי הן מכילות שורות חרוטות בכתב ה[[אלפבית עברי עתיק|אלפבית העברי העתיק]], המשלבות בתוכן וריאציה מקוצרת של [[ברכת כהנים|ברכת הכהנים]] המוכר מן ה[[מקרא]]: [[נוסח המסורה]] של ברכת כהנים (ב[[ספר במדבר]]) הוא {{ציטוטון|יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ; יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ; יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם|{{תנ"ך|במדבר|ו|כד|כו|קצר=כן}}}}, ואילו על לוחית הכסף מכתף הינום נכתב: {{ציטוטון|יְבָרֶךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ; יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם}}. זהו הממצא הקדום ביותר של טקסט מקראי. לאחר למעלה מעשור, הצליח צוות של מדענים להביא לפענוח חלקים נוספים מהכתובת, בעזרת שיטות מתקדמות של [[צילום]]. שתי לוחיות הכסף בנוסף לכלים נוספים אשר נמצאו במאספות מוצגים כיום ב[[מרכז מורשת מנחם בגין|מרכז מורשת בגין]]. 

===נוסח הלוחיות===
{| border="1"
|- valign="top"
|
{| 
! colspan="2" align="center"| לוחית מס' 1 
|-
| align="center" colspan="2" |2.7X9.7 ס"מ 
|- style="font-size:130%" align="center"
| style="background-color: silver;" |
:-//{{פ|י}}{{פ|ה}}{{פ|ו}}--
:------
:-----
:[א]{{פ|א}}{{פ|ב}} {{פ|ה}}{{פ|ב}}{{פ|ר}}
:-{{פ|ח}}{{פ|ס}}{{פ|ד}} {{פ|ל}}{{פ|א}}{{פ|ה}}
:{{פ|ב}}/{{פ|ל}}{{פ|ש}}{{פ|מ}}{{פ|ר}}{{פ|י}}-
:---{{פ|ב}}{{פ|כ}}-
:-{{פ|ח}}{{פ|ה}}{{פ|ע}}{{פ|ל}}{{פ|מ}}{{פ|ש}}
:{{פ|ב}}{{פ|ה}}--{{פ|ה}}{{פ|מ}}{{פ|כ}}{{פ|ל}}-
:-{{פ|ו}}{{פ|מ}}{{פ|ה}}{{פ|ר}}{{פ|ע}}-
:{{פ|כ}}{{פ|י}}{{פ|ב}}{{פ|ו}}{{פ|ג}}{{פ|א}}{{פ|ל}}-
:{{פ|ה}}{{פ|כ}}{{פ|י}} {{פ|י}}{{פ|ה}}{{פ|ו}}{{פ|ה}}-
:{{פ|ש}}{{פ|י}}{{פ|מ}}/{{פ|נ}}{{פ|מ}}{{פ|ו}}
:{{פ|כ}}{{פ|ו}}{{פ|ר}} {{פ|י}}{{פ|ב}}{{פ|ר}}
:{{פ|כ}} {{פ|י}}{{פ|ה}}{{פ|ו}}{{פ|ה}} [ו]
:[י]{{פ|ש}}{{פ|מ}}{{פ|ר}}{{פ|כ}} [י]
:{{פ|א}}{{פ|ר}} {{פ|י}}{{פ|ה}}{{פ|ו}}{{פ|ה}}
:[פ]{{פ|נ}}[יו אלי]
:[כ ויחנכ]
|
:-//יהו--
:------
:-----
:[א]אב הבר
:-חסד לאה
:ב/לשמרי-
:---בכ-
:-חהעלמש
:בה--המכל-
:-ומהרע-
:כיבוגאל-
:הכי יקוק-
:שימ/נמו
:כור <span style="background-color: #55ff55;">יבר
:כ יקוק [ו]
:[י]שמרכ [י]
:אר יקוק
:[פ]נ[יו אלי]
:[כ ויחנכ]</span>
|}
|
{|
! colspan="2" align="center"| לוחית מס' 2
|-
| align="center" colspan="2" | 1.1X3.9 ס"מ 
|- style="font-size:130%" align="center"
|
:--הברו[כ]
:-א/וניהו-
:-ר-יה[ו]
:--ר/דעה-
:-ש<span style="background-color: #55ff55;">יברכ
:יקוק ו
:[י]שמרכ
:יאר |\ יה
:[וה] \\ פניו
:[אל]יכ וי
:שמ לכ ש
:לו[מ]</span>--
:-----
:-----
:--כמ--
:------
:-ור-נ-
:----
--------
<span style="font-size:60%;">(על גב הלוחית)</span>{{ש}}לישעהו
| style="background-color: silver;" |
:--{{פ|ה}}{{פ|ב}}{{פ|ר}}{{פ|ו}}[כ]
:-{{פ|א}}/{{פ|ו}}{{פ|נ}}{{פ|י}}{{פ|ה}}{{פ|ו}}-
:-{{פ|ר}}-{{פ|י}}{{פ|ה}}[ו]
:--{{פ|ר}}/{{פ|ד}}{{פ|ע}}{{פ|ה}}-
:-{{פ|ש}}{{פ|י}}{{פ|ב}}{{פ|ר}}{{פ|כ}}
:{{פ|י}}{{פ|ה}}{{פ|ו}}{{פ|ה}} {{פ|ו}}
:[י]{{פ|ש}}{{פ|מ}}{{פ|ר}}{{פ|כ}}
:{{פ|י}}{{פ|א}}{{פ|ר}} |\ {{פ|י}}{{פ|ה}}
:[וה] \\ {{פ|פ}}{{פ|נ}}{{פ|י}}{{פ|ו}}
:[אל]{{פ|י}}{{פ|כ}} {{פ|ו}}{{פ|י}}
:{{פ|ש}}{{פ|מ}} {{פ|ל}}{{פ|כ}} {{פ|ש}}
:{{פ|ל}}{{פ|ו}}[מ]--
:-----
:-----
:--{{פ|כ}}{{פ|מ}}--
:------
:-{{פ|ו}}{{פ|ר}}-{{פ|נ}}-
:----
-------
{{פ|ל}}{{פ|י}}{{פ|ש}}{{פ|ע}}{{פ|ה}}{{פ|ו}}
|}
|}

===השפעת הלוחיות בארכיאולוגיה===
מציאת טקסטים מקראיים המתוארכים לסוף [[המאה ה-7 לפנה"ס|המאה השביעית לפני הספירה]], הם העדות המוקדמת ביותר הידועה לחוקרים על טקסטים אלו. ממציאתן של שתי נוסחאות שונות בשתי הלוחיות מסיק גבי ברקאי ששתיהן מבוססות על [[נוסח המסורה]] שבטקסט המקראי ב[[ספר במדבר]] ומקצרות אותו. 

בנוסף בלוחיות מופיע בבירור שמו של [[אלקים|אלוקי]] [[עם ישראל|ישראל]] "[[יקוק]]" חמש פעמים. זהו הממצא הראשון של שם 'יקוק' ב[[ירושלים בתקופת בית ראשון]]. ייחודו של הממצא בולט יותר על רקע מקום הימצאו, [[גיא בן הינום]], שהיה ידוע בפולחן האלילי שלו באותה תקופה - תקופת מנשה.{{הערה|1=ראו [[ספר ירמיהו|ירמיהו]] [[S:ביאור:ירמיהו ז|פרק ז', לא-לב]] {{הדגשה|וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי...|ירמיהו ז|פרק ז', לא-לב}}, וכן [[S:ביאור:ירמיהו יט|ירמיהו פרק י"ט]].}}

== כתף הינום כיום ==
[[קובץ:Gabriel_Barkay_at_Ketef_Hinnom.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברקאי יושב מעל החלל בו גילה את לוחיות הכסף]]
בעת החדשה ניזוק האתר במידה רבה, וזאת החל מהתקופה העות'מאנית כשנסללה דרך על גבי הקברים. בתקופת [[המנדט הבריטי]] נבנתה מעל הקברים הכנסייה הסקוטית, היא [[כנסיית אנדראס ה"קדוש" (ירושלים)|כנסיית אנדראס ה"קדוש"]], ובראשית [[שנות ה-2000]] נבנה בצמוד לקברים מרכז מורשת בגין. כל אלה ניתקו את מערכות הקברים מן הנוף הטבעי שלהם. הרשויות ביצעו באתר עבודות לשיפור הזמינות והיום בין הכנסייה ואתר המורשת יש כניסה נפרדת דרך מדרגות ודרך סלולה ונוחה. הכניסה ללא תשלום אך האתר דל בממצאים ולא מתפרש על זמן ביקור ארוך מידי.

== ראו גם ==
* [[גיא בן הינום]]
* [[ברכת כהנים]]
* [[קבורה ביהדות]]

== לקריאה נוספת ==
* [[גבריאל ברקאי]], "'''[http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13856&source=615 חפירות כתף - הינום בירושלים]'''", [[קדמוניות]] גיליון 68, 1984 (4)
* {{קתדרה|[[גבריאל ברקאי]]|ברכת הכהנים על לוחיות כסף מכתף הינום בירושלים|52.2|52, יולי 1989, עמ' 76-37}}
* {{קתדרה|[[מנחם הרן]]|ברכת כהנים מכתף הינום - המשמעות המקראית של התגליות|52.3|52, יולי 1989, עמ' 89-77}} (פורסם גם בתוך: '''מקרא ועולמו''', [[הוצאת מאגנס]], [[האוניברסיטה העברית]], ירושלים, עמ' 432-421)
<div style="direction: ltr;">
Gabriel Barkay, "Excavations at Ketef Hinnom in Jerusalem" In: [[הלל גבע|Hillel Geva]] (editor) Ancient Jerusalem Revealed - Reprinted and Expanded Edition, 85-106. Jerusalem: Israel Exploration Society, 2000
*Gabriel Barkay et al., "The Amulets from Ketef Hinnom: A New Edition and Evaluation", '''Bulletin of the American Schools of Oriental Research''' 334, American Schools of Oriental Research, May 2004
*Gabriel Barkay et al., "The Challenges of Ketef Hinnom: Using Advanced Technologies to Reclaim the Earliest Biblical Texts and Their Contexts", '''Near Eastern Archaeology''' 66 (4), American Schools of Oriental Research, December 2003
</div>

== קישורים חיצוניים ==
{{פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב}}
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Ketef Hinnom}}
{{coord|31|46|08.33|N|35|13|31.72|E|type:landmark|display=title}}
* {{ynet|רון פלד|ירושלים: חמישה אתרים במרחק פסיעה|3375963|15 במרץ 2007}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים בירושלים]]
[[קטגוריה:ירושלים: מערות קבורה]]
[[קטגוריה:דרך חברון]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל בתקופת הברזל: כתובות]]

{{וח}}