הצגת המקור של הדף "כי הנה כחומר"

{{חלונית
|ניקוד=כן
|רוחב=15em
|כותרת=כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר
|תוכן=כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר{{הערה|"הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל" {{תנ"ך|ירמיהו|יח|ו}}}}{{ש}}
בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר{{ש}}
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ חֶסֶד נוֹצֵר{{הערה|"נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים..." {{תנ"ך|שמות|לד|ז}}}} {{ש}}
לַבְּרִית הַבֵּט{{הערה|"הַבֵּט לַבְּרִית כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס." {{תנ"ך|תהילים|עד|כ}}}} וְאַל תֵּפֶן{{הערה|"...אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ." {{תנ"ך|דברים|ט|כז}}}} לַיֵּצֶר{{ש}}

כִּי הִנֵּה כָּ'''אֶ'''בֶן בְּיַד הַמְסַתֵּת{{ש}}
בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ מְכַתֵּת{{ש}}
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מְחַיֶּה וּמְמוֹתֵת{{ש}}
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר{{ש}}

כִּי הִנֵּה כַּ'''גַּ'''רְזֶן בְּיַד הֶחָרָשׁ{{ש}}
בִּרְצוֹתוֹ '''דִּ'''בֵּק לָאוּר וּבִרְצוֹתוֹ פֵּרַשׁ{{ש}}
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ תּוֹמֵךְ עָנִי וָרָשׁ{{ש}}
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר{{ש}}

כִּי הִנֵּה כַּ'''הֶ'''גֶה בְּיַד הַמַּלָּח{{ש}}
בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח{{ש}}
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל טוֹב וְסַלָּח{{הערה|"כִּי אַתָּה ה' טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ." {{תנ"ך|תהילים|פו|ה}}}}{{ש}}
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר{{ש}}

כִּי הִנֵּה כִּ'''זְ'''כוּכִית בְּיַד הַמְזַגֵּג{{ש}}
בִּרְצוֹתוֹ '''ח'''וֹגֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְמוֹגֵג{{ש}}
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מַעֲבִיר זָדוֹן וְשׁוֹגֵג{{ש}}
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר{{ש}}

כִּי הִנֵּה כַּ'''יְ'''רִיעָה בְּיַד הָרוֹקֵם{{ש}}
בִּרְצוֹתוֹ מְיַשֵּׁר וּבִרְצוֹתוֹ מְעַקֵּם{{ש}}
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם{{הערה|"אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם ה' נֹקֵם ה' וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם ה' לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו" {{תנ"ך|נחום|א|ב}}}}{{ש}}
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר{{ש}}

כִּי הִנֵּה כַּ'''כֶּ'''סֶף בְּיַד הַצּוֹרֵף{{ש}}
בִּרְצוֹתוֹ '''מְ'''סַגְסֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְצָרֵף{{ש}}
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מַמְצִיא לְמָזוֹר תֶּרֶף{{ש}}
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר.}}
'''כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר''' הוא [[פיוט]] קדום הנאמר בקרב [[יהודי אשכנז|קהילות אשכנז]] ב[[תפילה|תפילת]] ערבית בליל [[יום הכיפורים]].

מקורו של הפיוט וזהות מחברו לא ידועים, אך הוא מופיע ב[[מחזור תפילה|מחזורים]] אשכנזים החל מ[[המאה ה-12]].{{הערה|שם=עציון|יעקב עציון, [http://hebrew-academy.org.il/2016/09/25/%D7%9B%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%94-%D7%9B%D7%94%D7%92%D7%94-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%98-%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA/ כי הנה כהגה – מן הפיוט אל המכונית], באתר [[האקדמיה ללשון העברית]], 25 בספטמבר 2016}}

==הפיוט==
הפיוט נכתב במקור כ[[אקרוסטיכון]] [[אלפבית עברי|אלפביתי]] אך עם השנים השתבש הנוסח ואבדו חלק מבתי הפיוט וכיום האקרוסטיכון מגיע (בצורה משובשת) רק עד האות [[מ"ם]].{{הערה|איתי מרינברג, [http://old.piyut.org.il/articles/822.html כי הנה כחומר - אמנות השיר], באתר [[הזמנה לפיוט]]}} 

כל בית מבתי הפיוט בנוי בנוסח קבוע החוזר על עצמו ורק חלק מן המילים מתחלפות. במילים המתחלפות שיבץ הפייטן בעלי מלאכה, בעיקר בתחום ה[[אומנות]], ואת השליטה המוחלטת שלהם בחומר בו עובדים. השיר ממשיל שליטה מוחלטת זו לאפסות האדם מול האל. 

הפניה החוזרת בשיר, {{ציטוטון|לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר}}, רומזת לברית [[י"ג מידות הרחמים]] ששמור לה מקום חשוב בתפילות יום הכיפורים וכן ל[[ברית מילה|ברית המילה]], לברית ה[[קשת בענן#קשת ביהדות|קשת בענן]] ולשמירת ה[[תרי"ג מצוות|מצוות]]. יש מפרשים שהפניה היא כפולה: מצד אחד פניית האדם אל האל שייתיחס לברית ולא לחטאים שנגרמים על ידי היצר ומהצד השני פניה אל האדם שישמור את הברית ולא יילך אחרי ייצרו.{{הערה|[http://old.piyut.org.il/textual/168.html על הפיוט] באתר [[הזמנה לפיוט]]}}

==לחני הפיוט==
בשל מקומו המרכזי בתפילת יום הכיפורים ומילותיו המובנות, הולחן הפיוט ובוצע פעמים רבות.

הלחן הידוע ביותר של הפיוט הוא לחנו של ר' [[שלום חריטונוב]], [[חסידות|חסיד]] [[חב"ד]] שהיה [[שוחט]] ב[[אוקראינה]] בסוף [[המאה ה-19]] ותחילת [[המאה ה-20]]. בתחילה הושר הלחן כ"[[ניגוני חב"ד|ניגון]]" ללא מילים אך לאחר מכן הוצמד לפיוט.

==השפעת הפיוט על התרבות העברית==
ככל הנראה מקור המילה [[הגה]] בעברית המודרנית הוא פיוט זה. במקור השתמש הפייטן במילה "הגה" במשמעות של "[[עוגן]]" על בסיס המשנה ב[[בבא בתרא]] {{ציטוטון|המוכר את הספינה, מכר (...) את העוגין}}{{הערה|{{משנה|בבא בתרא|ה|א}}}} המילה "עוגין" מופיעה בחלק מהגרסאות כ"הוגין". כנראה הפייטן הבין את [[אטימולוגיה|אטימולוגיית]] המילה כרבים של הגה ובכך יצר מילה חדשה.

בתקופת ההשכלה, חיפשו סופרים עבריים מקורות למילים חדשות והשתמשו במילה הגה באופנים שונים. כך למשל [[ברוך לינדא]] השתמש במילה לתיאור [[משוט]], ו[[אורי ניסן גנסין]] השתמש בה לתיאור ההגה המוכר לנו כיום.{{הערה|שם=עציון|}} 
  
במהלך [[מאורעות תרפ"ט]] כתב [[עמנואל הרוסי]] את השיר "שכב בני". שיר זה הוא מעין [[שיר ערש]] לבנו של המשורר והוא נכתב ללחנו של חריטונוב שאותו הכיר.
==קישורים חיצוניים==
* {{הזמנה לפיוט|168|כי הנה כחומר}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=kjNvG55l3aY נגינת צ'לו] ללחנו של [[בעל הסולם]] לפיוט.
* {{HebrewBooks|[[שלמה פפנהיים]]|חומר ביד היוצר|37294|נדפס ב[[ברודי]], [[תרמ"ד]]}} - פירוש על הפיוט כמשל על חטאי האדם לאורך שני חייו
* {{HebrewBooks|חיים קנולר|דבר יום ביומו|31121|נדפס בפרעמישלא, [[תרצ"ג]]}} - פירוש על הפיוט, (עמודים 217-210)

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:פיוטי יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:יצירות שמחברן אינו ידוע]]