הצגת המקור של הדף "ישראל זנגוויל"

{{סופר
|תמונה=[[קובץ:Israel Zangwill.jpg|200px|ישראל זנגוויל]]
}}
[[קובץ:TheMeltingpot1.jpg|שמאל|ממוזער|180px|כריכת ה[[תוכנייה]] למחזה '''כור ההיתוך''', [[1916]]]]
'''ישראל זַנְגְוִויל''' (ב[[אנגלית]]: '''Israel Zangwill''';{{כ}} [[11 בפברואר]] [[1864]] – [[1 באוגוסט]] [[1926]]) היה [[סופר]] [[יהודי]]-[[אנגליה|אנגלי]] נודע ופעיל [[ציונות|ציוני]]. ולאחר מכן, מייסד התנועה [[טריטוריאליזם יהודי|הטריטוריאליסטית היהודית]].

==ביוגרפיה==
{{להשלים|נושא=ספרות|נושא2=אישים}}
ישראל זנגוויל נולד ב-[[1864]] ב[[בריטניה]] למשפחה יהודית ענייה שהיגרה מ[[האימפריה הרוסית|רוסיה]]. התחנך בבית הספר היהודי ברובע המזרחי ב[[לונדון]], שם החינוך היה [[חינם]], ולאחר מכן אף שימש כמורה באותו מוסד. לאורך תקופה זו נהג לרשום את אירועי היהודים ברובע זה, שישמש לו מאוחר יותר כחומר רקע ליצירותיו.

בשנת [[1895]] יצר [[בנימין זאב הרצל]] קשר עם זנגוויל וביקש את עזרתו בהעלאת המודעות לבניין בית לאומי-יהודי בקרב הקהילה היהודית ב[[בריטניה]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=תיאודור הרצל|שם=עניין היהודים – ספרי יומן (1895 – 1898)|מו"ל=מוסד ביאליק, ירושלים, הוצאת הספריה הציונית|שנת הוצאה=1997|עמ=257-258|קישור=http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Book.aspx?nBookID=98246075}}}} לאחר דחיית [[הקונגרס הציוני]] השביעי את [[תוכנית אוגנדה]], עזב ישראל זנגוויל את התנועה הציונית וייסד את [[טריטוריאליזם יהודי|הארגון הטריטוריאלי]], שחיפש [[בית לאומי לעם היהודי]] לא בהכרח ב[[ארץ ישראל]]. מבין האפשרויות שהציג וניסה ליישם היו [[קנדה]] ו[[אוסטרליה]].

בנוסף לפעילותו ב[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]] פעל ישראל זנגוויל למען [[פמיניזם|המאבק לשחרור האישה]] ולמען השאיפה להנהגת [[שלום עולמי]].
מיוחסת לזנגוויל האמירה שארץ ישראל היא "ארץ ללא עם, לעם ללא ארץ", המתייחסת למיעוט וחוסר הייחוד הלאומי של [[ערבים|האוכלוסייה הערבית]] שחיה במקום, לעומת העם היהודי החי ללא ארצו בגלות. זנגוויל אכן השתמש באמירה, אך מקורותיה הם כנראה מאמצע [[המאה ה-19]].{{הערה|1= [http://www.meforum.org/1877/a-land-without-a-people-for-a-people-without Diana Muir, A Land without a People for a People without a Land, '''Middle East Quarterly''', spring 2008, pp. 55-62 ] }}

זנגוויל נפטר ב-[[1926]], לאחר שסבל מ[[התמוטטות עצבים]].
אשתו [[אדית איירטון]] (Ayrton) הייתה סופרת ופעילה [[סופרג'יזם|סופרג'יסטית]].
הייתה בתם של הפיזיקאי ומהנדס החשמל הנודע [[ויליאם אדוארד איירטון]] {{אנ|William Edward Ayrton}} ואשתו הראשונה הרופאה והפעילה הסופרג'יסטית [[מתילדה צ'פלין]] {{אנ|Matilda Chaplin Ayrton}}. אמה מתה ב-1883, והיא גדלה עם אמה החורגת, ה[[מתמטיקאי]]ת ו[[הנדסת אלקטרוניקה|מהנדסת האלקטרוניקה]] היהודייה, [[הרת'ה איירטון]] {{אנ|Hertha Ayrton}}. נפטרה ב-[[1945]], בגיל 70.{{הערה|[http://archive.jta.org/article/1945/05/09/2867086/edith-zangwill-widow-of-famous-author-dies-in-england-was-70 Edith Zangwill, Widow of Famous Author, Dies in England, Was 70], ''[[JTA]]'', May 9, 1945.}}

בנם, [[אוליבר זנגוויל]], היה [[פסיכולוג]] בריטי נודע.

אחיו של ישראל זנגוויל, [[לואי זנגוויל]] {{אנ|לואי זנגוויל}}, היה סופר אנגלי.

מבין חבריו היו [[ג'רום ק. ג'רום]] ו[[ה. ג'. וולס]].

על שמו נקראו [[שמות רחובות בישראל|רחובות בישראל]].

==יצירתו הספרותית==
{{להשלים|נושא=ספרות|נושא2=אישים}}
יצירותיו, אשר תיעדו חיי היהודים ב[[גטו]] שב[[לונדון]], התאפיינו באמירה סימבולית על חיי היהודים ב[[גלות (יהדות)|גולה]], ששולבה בה מחאה על מצבו הקיומי של העם היהודי ודחף עז לתקן ולשנות אותם. הן נעשו מקובלות בקרב יהודים אוהבי ספרות יפה ושוחרי התנועה הציונית, גם לאחר שזנגוויל פרש ממנה.

ספרו "[[ילדי הגטו]]" (ראה אור ב-[[1892]]) מספר על יהודי הגר ב[[גטו]] המטיל ספק בדתו אך למרות זאת ממשיך בערכי היהדות מתוך סיפוק רוחני. ספר זה זכה להצלחה בינלאומית. בספרו "[[חולמי הגטו]]" מתאר ישראל זנגוויל דמויות היסטוריות של יהודים מתבוללים.

בסיפור קצר בשם "תיבת נח" שכתב בשנת (1899) תיאר זנגוויל את קורותיה של מדינת [[אררט (מדינה ליהודים)|אררט]] על פי חזונו של [[מרדכי מנואל נח]] שביקש להקים מדינה ליהודים באי [[גרנד איילנד]] בארצות הברית.

מבין מחזותיו: "כור ההיתוך" (הוצג ב-[[1909]]), אשר דן בחיי היהודים ה[[הגירה|מהגרים]] ל[[אמריקה]], "מלך השנוררים"{{הערה|[https://www.babelio.com/livres/Zangwill-Le-Roi-des-Schnorrers/3105  ישראל זנגוויל - Le-Roi-des-Schnorrers] babelio.com/livres/Zangwill-Le-Roi-des-Schnorrers}}(עובד למחזה בצרפת על ידי הסופר צרפתי-ישראלי [[מרקו קוסקס]], בשם: "Le Roi des Schnorrers")

==ספריו==
{{להשלים|נושא=ספרות|נושא2=אישים}}

===בתרגום עברי===
* '''מחזות הגיטו''': תמונות וציורים; תרגום: [[ש. ל. גורדון|ש. ל. גרדון]]; עם תמונת המחבר ותולדת חייו, ערוכה בידי [[ראובן בריינין|ר. בריינין]], ורשה: [[הוצאת תושיה|תושיה]], תרנ"ח-תר"ס-1899, תרס"א.{{הערה|{{המגיד|ד. רוטבלום|אוצר הסִפרה: ביבליותיקה עברית|1898/09/15|00700}}.}}
* '''מלך הקבצנים''': סִפור; תרגום: [[ש"ל גרדון]], פייטרקוב: תושיה, תר"ס.
* '''למות בירושלים'''; תרגום: [[דוד יודילוביץ]], ראשון לציון – ירושלים: דפוס [[השקפה (כתב עת)|ההשקפה]], אתתלג לגלותנו [=תרס"ב] 1902.
* '''מימון המשֻגע ונתן החכם''' (תרגום מהעתון האנגלי [[ג'ואיש וורלד|דשואיש ורלד]]), ירושלם: [[בן ציון טרגן|ב’ טאראגאן]] ו[[ש"י שריזלי]], אלף תתל"ג לחרבן [תרס"ג?] 1903.
* '''עיקר-הלאומים'''; תרגם מאנגלית: [[אברהם שלום אורלאנס|א"ש אורלאנס]], ניו יורק: הוצאת קדימה, 1918.
* '''לוטש הזכוכיות''': סִפור; תרגום: [[פסח גינזבורג |פ"ג]] [=פסח גינזבורג], ‬תל אביב: גינזבורג, תרפ"ז 1927.
* '''[[ילדי הגטו]]''': סִפורים; מעֻבד על ידי מ’ טשודנר, תל אביב: [[הוצאת יזרעאל]], 1939, 1949; תשי"ט-1959.
* '''חולמי הגֶיטו'''; תרגם מאנגלית: [[ראובן גרוסמן]], תל אביב: [[הוצאת מצפה]], תרצ"ב; [[י' שרברק]], תש"ו 1946. ([[שבתי צבי]], [[אוריאל אקוסטה]], [[ברוך שפינוזה]], [[ישראל בעל שם טוב]], [[הרמב"ם]], [[פרדיננד לסל]])
* '''חולמי גאֻלה'''; תרגם מאנגלית: [[ראובן גרוסמן]], תל אביב: י' שרברק, תש"ו 1946.
* '''ילדי הגיטו'''; ערך: [[שלמה יזרעאל]], על פי תרגומיהם של [[מאיר טשודנר|מ'[איר] טשודנר]] ו[[יעקב עדיני|י'[עקב] עדיני]], תל אביב: [[הוצאת יזרעאל|יזרעאל]], תשל"ה 1974.
* '''הדרך לעצמאות: נאומים, מאמרים ומכתבים:''' ערך: [[בנציון נתניהו|ב. נתניהו]], תרגום: [[יהושע השל ייבין|י' ייבין]], א"ש אורלאנס, תל אביב: הוצאה מדינית, 1938.

==לקריאה נוספת==
* [[דוד ויטל]],‫ הברירה של זנגוויל, '''קשת החדשה''', 13, (2005), עמ' 133–145.
* עדנה נחשון, ישראל זנגוויל : הגטו על במת התיאטרון, '''[[הדאר (כתב עת)|הדאר]]''', 79, יד, תש"ס, עמ' 13-16; 79, טו: עמ' 22–23.
* מירה קצבורג-יונגמן, זנגוויל מול פינסקר והרצל: גישות שונות ל"בעיית היהודים",‫ '''הקונגרס העולמי למדעי היהדות''', 11, ב 2, תשנ"ד, עמ' 171–177.
* מירה קצבורג-יונגמן, ישראל זנגוויל, ארץ-ישראל והבעיה הערבית, '''[[יהדות זמננו (כתב עת)|יהדות זמננו]]''', 8, (תשנג), עמ' 153–176.
* [[יוסף נדבה]], ישראל זנגוויל והבעיה ערבית, [[האומה]], ד, (תשכו), עמ' 209–216.
* [[גור אלרואי]], '''מחפשי מולדת: ההסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית (יט"א) ומאבקה בתנועה הציונית בשנים 1925-1905''', [[מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות]] [[מוסד ביאליק|והוצאת מוסד ביאליק]], תשע"ג (2011).

<div class="mw-content-ltr">
* [[אנדרה ספיר|Andre Spire]], ''Israël Zangwill'', Paris: Cahiers de la Quinzaine, 1909. {{צרפתית}}
* [[ג'וזף לפטוויץ'|Joseph Leftwich]], ''Israel Zangwill'', London: J. Clarke; New York: T. Yoseloff, 1957.
* Maurice Wohlgelernter, ''Israel Zangwill: A study'', New York: Columbia University Press, 1964.{{הערה|סקירה קצרה: {{דבר||מדף ספרים: מחקר ביקורתי על ישראל זנגוויל|1965/03/26|02000|טור 2}}.}}
* Joseph H. Udelson, ''Dreamer of the Ghetto: The Life and Works of Israel Zangwill'', Tuscaloosa: University of Alabama Press (''Judaic studies series''), 1990.
* Meri-Jane Rochelson, ''A Jew in the Public Arena: The Career of Israel Zangwill'', Detroit, Mich.: Wayne State University Press, 2008.
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Israel Zangwill}}
* {{מרחב|זנגויל, ישראל, 1864-1926|ישראל זנגויל}}
* [http://www.worldcat.org/identities/lccn-n79-54630 ישראל זנגוייל] באתר WorldCat Identities
* [http://www.gutenberg.org/ebooks/search.html/?default_prefix=author_id&sort_order=downloads&query=1987 כתבי ישראל זנגוויל] ב[[פרויקט גוטנברג]]
* [http://avot.cet.ac.il/Entry.aspx?pid=10 ישראל זנגוויל], באתר האבות המייסדים של הציונות
* {{דרו|ג|15|החכם ר' ישראל זאנגוויל|עמוד=15}}
* {{הארכיון הציוני|ישראל זנגוויל}}
* {{דואר היום|י. בן-אמתי|שנוי טעם...|1923/10/31|00200}}
* {{דואר היום|[[שמעון ארנסט|ש. ארנסט]]|ישראל זנגביל (ליובל הששים)|1924/03/14|00302}}
* [[משה גליקסון]], [http://www.benyehuda.org/gluckson/sangwill.html ישראל זנגביל, [[הארץ]], 2 באוגוסט 1926; 'תורתו בלאומיות', '''מעברות''' ב,ט (תר"פ)], ב[[פרויקט בן-יהודה]]
* {{דבר||ישראל זנגביל|1926/08/02|00117}}
* {{דואר היום|מר|ישראל זנגביל|1926/08/06|00500}}
* {{דואר היום|יצחק גור אריה|על זנגביל (קוים)|1926/08/06|00502}}
* {{דואר היום|[[זלמן בן-טובים|זב"ט]]|ישראל זנגביל וירושלים|1926/08/06|00501}}
* {{דואר היום|[[זלמן קוטלר|ז. קוטלר]]|ישראל זנגביל (שרטוטים)|1926/09/08|00801}}
* {{דואר היום|[[זלמן בן-טובים|זב"ט]]|לתולדותיו של ישראל זנגביל|1926/11/15|00306}}
* {{דואר היום|בר רב האי|ישראל זנגביל (למלאת שנתים למותו)|1928/08/29|00304}}
* {{דבר|ישראל זנגביל|"שבתאי צבי"|1936/03/01|04203}}
* {{חרות|יוחנן פוגרבינסקי|ישראל זנגביל (שלושים לפטירתו)|1956/07/27|00600}}
* {{דבר|ד"ר [[יוסף קרוק]]|ישראל זנגביל (30 שנה למותו)|1956/10/12|00501}}, {{דבר||המשך|1956/11/02|00402|2 בנובמבר 1956}}
* {{דבר|[[ליאו קניג|ל. קניג]]|היוצרים בלשונות זרות (הרהורים על יצירתו של י. זאנגוויל|1957/11/22|00502}}, {{דבר||המשך|1957/11/22|00600}}
* {{מעריב||ספרות בעולם: חלומותיו של "חולם הגיטו": מונוגרפיה על ישראל זנגוויל|1965/01/01|01600}}
* {{דבר|מיכאל הרסגור|מיומנו של חוקר העבר: מי מכיר את זאנגוויל|1980/09/05|01402}}
* {{הארץ|עדנה נחשון|מה הביא את ישראל זנגוויל לכתוב מחזה על תקוות החברה האנושית, "כור ההיתוך"|1.1102026|30 באפריל 2006}}
* [http://www.zionistarchives.org.il/AttheCZA/Pages/IsraelZangwill.aspx ישראל זנגוויל וההסתדרות היהודית הטריטוריאליסטית], באתר [[הארכיון הציוני המרכזי]], ינואר 2019

<div class="mw-content-ltr">
* [http://archive.jta.org/article/1923/10/15/2754171/political-zionism-is-dead-zangwill-tells-congress-zangwill-speaks-to-congress-not-for-congress-rabbi-wise-says-coolidge-sends-message Political Zionism is Dead, Zangwill Tells Congress Zangwill Speaks to Congress Not for Congress, Rab], ''[[JTA]]'', October 15, 1923
* [http://archive.jta.org/article/1923/10/24/2755991/zangwill-defends-his-views Zangwill Defends His Views, ''[[JTA]]'', October 24, 1923
* [http://archive.jta.org/article/1924/01/29/2756556/zangwill-explains-his-intermarriage Zangwill Explains His Intermarriage], ''[[JTA]]'', January 29, 1924
* [http://zbw.eu/beta/p20/person/41038/0001/about.en.html MR. ISRAEL ZANGWILL : Novelist, Dramatist, and Jewish Statesman], ''The Manchester Guardian'', August 2, 1926, zbw.eu
* [http://archive.jta.org/article/1926/08/06/2762815/funeral-of-1-zangwill-attended-by-thousands-rabbi-wise-officiates Funeral of I. Zangwill Attended by Thousands; Rabbi Wise Officiates], ''[[JTA]]'', August 6, 1926
* [http://www.unz.org/Pub/LiteraryDigest-1926aug21-00033 Zangwill], ''[[The Literary Digest]]'', August 21, 1926, p. 33
* [[הארי שניידרמן|Harry Schneiderman]], [http://www.ajcarchives.org/ajc_data/files/1927_1928_5_specialarticles.pdf Israel Zangwill: A Biographical Sketch], ''American Jewish Year Book'' 1927-8, 121-143, [[הוועד היהודי-אמריקני|American Jewish Committee]] Archives
</div>

מפרי עטו:
* [http://benyehuda.org/frischmann/asti.html אַסְטִי סְפּוּמַנְטֵי (שיר)], בתרגום [[דוד פרישמן]], ב[[פרויקט בן יהודה]]
* {{חרות||מחללת השבת (תירגם: [[יוסף רביקוב|י. רביקוב]])|1956/07/27|00601}} ({{חרות|י. רביקוב|הערות המתרגם ל"מחוללת השבת"|1956/07/27|00603}})

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:זנגוויל, ישראל}}
[[קטגוריה:סופרים בריטים]]
[[קטגוריה:מחזאים בריטים]]
[[קטגוריה:מחזאים יהודים]]
[[קטגוריה:סופרים יהודים בריטים]]
[[קטגוריה:טריטוריאליזם]]
[[קטגוריה:פמיניסטים בריטים]]
[[קטגוריה:ראשוני הציונות]]
[[קטגוריה:משתתפי הקונגרס הציוני העולמי הראשון]]
[[קטגוריה:לונדון: אישים]]
[[קטגוריה:ילידי 1864]]

[[קטגוריה:נפטרים ב-1926]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=ישראל זנגוויל|גרסה=24840421|דרגה=נקי}}