הצגת המקור של הדף "יקנעם (מושבה)"

{{בוט יישובים/0241
|שם=יקנעם |
|שם בערבית=|
|מוצא המייסדים=|
|מפה דינמית={{מפה דינמית/מועצה אזורית מגידו|בחירה=[[יקנעם (מושבה)]]}}
|סמל=|
|דגל=|
|תמונה=[[קובץ:Yokneam (Moshava).JPG|250px]]|
|כתובית=|
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|אתר אינטרנט=[http://www.yokneam.org אתר יקנעם]
}}
'''יָקְנְעָם''' היא [[מושבה]] במערב [[עמק יזרעאל]], בתחום השיפוט של [[המועצה האזורית מגידו]]. היא הוקמה בשנת [[1935]] על ידי עולים מ[[אירופה]], מעיראק וילידי הארץ, ומנוהלת על ידי [[ועד מקומי]]. יקנעם נועדה להיות מושבה גדולה שבה יחיו מאות משפחות, אך בהדרגה הפכה ליישוב קהילתי ששמר על אופיו הכפרי, יחד עם קליטת משפחות שאינן חקלאיות. 

מהבחינה הארגונית היישוב משתייך לתנועת [[האיחוד החקלאי|האיחוד]] החקלאי. 

המשקים החקלאים כוללים [[רפת|רפתות]], [[לול|לולים]], פירות וירקות, פרחים, משתלות, וגידולי שדה.

ביולי 1950 הוקמה בסמוך למושבה יקנעם, במעלה ההר, [[מעברה]]. המעברה הפכה לשיכונים שהיו חלק מ[[מועצה מקומית]] אחת עם המושבה, ובכך היו תושבי המושבה למיעוט במועצה. בשנת 1967 נפרדו השיכונים מהמושבה, למושבה ניתן השם הרשמי "יקנעם" ולמועצה המקומית אשר בשנת 2006 הייתה ל[[עיר]], ניתן השם הרשמי "[[יקנעם עלית]]". 
==שם המושבה==
המושבה יקנעם קרויה על שם היישוב ה[[מקרא]]י [[תל יקנעם|יקנעם]] המוזכר ב[[ספר יהושע]]: 
:{{ציטוטון|מֶלֶךְ קֶדֶשׁ אֶחָד, מֶלֶךְ-יָקְנְעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד|יהושע י"ב כ"ב}}.
ושוב כגבולה הדרומי של נחלת [[שבט זבולון]]:
:{{ציטוטון|וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי, לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם; וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם, עַד-שָׂרִיד.  יא וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה, וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת; וּפָגַע, אֶל-הַנַּחַל, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי יָקְנְעָם..|יהושע י"ט, י'-י"א}}.

==היסטוריה==
בשנת 1934 קנתה חברת [[הכשרת היישוב]] 20,000 דונם בסביבת [[תל יקנעם]]. 3200 דונם מהשטח נמכר ל[[קרן קיימת לישראל]] וחלק מהשטח נמכר למתיישבים פרטיים. התוכנית הייתה להקים במקום מושבה גדולה של 400 משפחות{{הערה|שם=הרצוג|{{דבר|עמרם הרצוג|יקנעם בת 10|1946/04/05|00401}}}} וליישב על אדמת הקרן הקיימת עוד 120 משפחות מעולי גרמניה.
משפחת שבתיאל דויטש הייתה המשפחה הראשונה שבאה לגור ביקנעם{{הערה|1=אתר המושבה  http://www.yokneam.org/htmls/page_522.aspx?c0=13326&bsp=13325}}, בתחילה גרו באוהל ואחר בצריף ליד הקידוח באזור מנסורה לרגלי הכרמל. משפחה חלוצה זו עלתה לקרקע ביקנעם כשנתיים לפני שאר המתיישבים וחיה בתנאים קשים ביותר, כאשר מסביבם היו רק כפרים ערביים. המשפחה התקיימה מפונדק ששירת את עוברי האורח שחלפו בוואדי מילק. ב-[[1 בדצמבר]] [[1935]] התיישב במקום גרעין מקיבוץ [[הזורע]] וכן כמה מבעלי האדמות הפרטיות, והם החלו בבניית צריפים וקדיחת [[באר מים|בארות מים]]{{הערה|{{דבר||יקנעם|1936/02/18|00607}}}}. בסוף שנת 1943 היו במושבה 29 משפחות חקלאיות ועוד 18 משפחות שלא התפרנסו מחקלאות{{הערה|{{על המשמר||יקנעם|1943/12/15|00401}}}}.

המושבה יקנעם נכללה בוועד גוש נהלל. בעת ההחלטה על הקמת רשויות מקומיות התלבטו פרנסי יקנעם בין השתתפות ב[[מועצה אזורית מגידו]] לבין הקמת מועצה מקומית נפרדת, ולבסוף הוכרע בעד מועצה נפרדת שקמה בסוף שנת 1945{{הערה|{{על המשמר||סיעות הפועלים ברשויות המקומיות בקוו עליה|1945/12/04|00406}}}}. הכרעה זאת חייבה גידול ניכר באוכלוסייה על מנת לאפשר למושבה לעמוד על רגליה באופן עצמאי. ביולי 1950 הוקמה בצמוד למושבה, במעלה ההר, [[מעברה]] שעד שנת 1967 נכללה ב[[מועצה מקומית]] אחת עם המושבה. בראשות המועצה עמד בין השנים 1950-1955 פריץ לוינגר, שהיה מרכז האגודה החקלאית ויו"ר הוועד החל משנת 1940{{הערה|שם=פריץ}}. המעברה החלה את צעדיה הראשונים בהגעת 250 משפחות עולים, לאחר שהמושבה נענתה לאתגר קליטת העלייה והסכימה לקלוט 100 משפחות. עד תחילת שנת 1952 הגיעו עוד כ-400 משפחות עולים, ועל קליטת העולים קבלה המועצה ציון לשבח{{הערה|שם=פריץ|1={{הארץ|[[אורי דרומי]]|פריץ לוינגר, יקה, חקלאי, מראשוני יקנעם ומנהיגיה, 1911-2009|1.1282597|27 בספטמבר 2009}}}}{{הערה| ב"[[הארץ]]" מצוין שהמושבה קלטה 350 משפחות עולים בניגוד ל"[[דבר (עיתון)|דבר]]" שמדבר על קרוב ל-700 משפחות}}. לאחר מספר חודשים הוחל בבניית בתי קבע על פי תוכנית להקמת עיר שתכיל 15,000 תושבים, ולקראת סוף שנת 1951 נכנסו 285 משפחות ראשונות אל בתי הקבע{{הערה|{{דבר||70 משפחות קלטו 700 משפחות|1952/02/29|00800}}}}. בשנת 1952 יקנעם התייחדה בכך שהיה בה [[בית ספר]] יחיד שלא היה קשור לאחד ה[[שיטת הזרמים בחינוך|זרמים]] ובו למדו יחד כל ילדי המעברה והמושבה, דתיים וחילוניים{{הערה|{{דבר||יקנעם ויתר על הזרמים והזרמים ויתרו על יקנעם|1952/07/10|00208}}}}. 

בשנת 1964 כללה יקנעם 4,300 תושבים שמתוכם 160 משפחות התגוררו במושבה. בשנת 1964 עברה הנהלת [[מועצה מקומית|המועצה המקומית]] מהמושבה לבניין חדש על ההר{{הערה|{{דבר|א. מש|בעיותיה של יקנעם החדשה|1964/07/14|00412}}}}. בשנת [[1966]] בקשו נציגי המושבה והעיירה מ[[משרד הפנים]] להיפרד אלה מאלה{{הערה|{{דבר|א. מש|עסקני יקנעם מספרים|1966/02/23|01010}}}}, ובשנת [[1967]] התנתקה המושבה מהמועצה המקומית, השם "יקנעם" נתייחד למושבה והמועצה המקומית נקראת בשמה הרשמי "[[יקנעם עלית]]". 
==גן הפסלים==
במרכז המושבה נמצא [[גן פסלים]] של הפסל [[אלכסנדר קירזנר]]. במקום - 250 יצירות של פסלים ו[[תבליט|תבליטים]] בשלושה נושאים עיקריים: [[השואה]], [[מוזיקה]] ו[[ריקוד]].

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Yokneam (moshava)}}
*[http://www.yokneam.org אתר יקנעם]
* [http://www.megido.org.il/info/yesh/moshava.htm יקנעם מושבה] באתר מועצה אזורית מגידו
* [http://www.romgalil.org.il/cds/482/ יקנעם המושבה] באתר [[הרשות לפיתוח הגליל]]
* [http://morag.artvision.co.il/vault/docs/ganhapsalim.ppt גן הפסלים ביקנעם] {{PPT}}
* {{קתדרה|פרץ לוינגר|פרשת רכישת הקרקעות באזור יקנעם|42.5|42, ינואר 1987, עמ' 170-153}}
** {{קתדרה|יצחק שכטר|בעניין רכישת קרקעות קירה וקאמון|48.12|48, יוני 1988, עמ' 186}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

<gallery>
תמונה:תבליט השואה בגן הפסלים ביקנעם.jpg|תבליט השואה
תמונה:קונצרט לפסנתר בגן הפסלים במושבה יקנעם.jpg|קונצרט לפסנתר
</gallery>

{{מועצה אזורית מגידו|בחירה=[[יקנעם (מושבה)]]}}
[[קטגוריה:מושבות]]
[[קטגוריה:עמק יזרעאל]]