הצגת המקור של הדף "יחסי מצרים–פינלנד"

{{יחסי מדינות
| מדינה 1 = מצרים
| מדינה 2 = פינלנד
| צבע 2 = Green
| צבע 1 = Orange
| משטר 1 = [[רפובליקה]]
| משטר 2 = [[רפובליקה]]
| מפה = Finland Egypt Locator.png
}}
'''יחסי מצרים–פינלנד''' הם יחסי החוץ בין [[מצרים]] ל[[פינלנד]].

== היסטוריה ==
=== ראשית היחסים ===
פינלנד הכירה במצרים ב-[[8 באפריל]] [[1922]] ובאותה שנה הוקמה קונסוליית כבוד ב[[אלכסנדריה]]. היחסים בין פינלנד ומצרים היו פשוטים אך הסחר היה חסר משמעות למדי והוגבל לספנות באלכסנדריה. בשנת [[1930]] חתמו המדינות על הסכם סחר זמני. יחסי המסחר הוגברו כאשר הספינה, סומן יוטסן, הפליגה למצרים בדצמבר [[1933]] כדי להציג תערוכת יצוא.

בשנת [[1939]] מונה הקונסול הכללי ארנסט סולברג לקונסול אלכסנדריה, אך משימתו נמשכה רק שנתיים. [[מלחמת העולם השנייה]] שינתה את המצב הפוליטי ובינואר [[1942]] מצרים ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם פינלנד. שגרירות [[שוודיה]] ייצגה את האינטרסים של פינלנד במהלך המלחמה.

לאחר המלחמה כוננו היחסים הדיפלומטיים מחדש ב-[[15 בפברואר]] [[1947]]. עם זאת, עברו שמונה שנים עד ששגרירות [[רומא]], [[איטליה]] הוסמכה אף לקהיר. בשנת [[1956]] השתתפות פינלנד בעקבות [[משבר סואץ]] הייתה מרכזית כשפינלנד שלחה שומרי שלום לאזור.

=== שדרוג היחסים ===
ב-[[1 ביולי]] [[1959]] שודרגה הנציגות הדיפלומטית הפינית במצרים, ונפתחה שגרירות ב[[קהיר]]. בתחילת [[שנות השישים]] יחסי הסחר התפתחו בצורה חיובית והתיירות מפינלנד למצרים צמחה לאט. בשנת [[1965]] חתמו פינלנד ומצרים על הסכם למניעת [[כפל מס]].

בינואר [[1967]] ביקר הנשיא [[אורהו קקונן]] במצרים. ביקורו של הנשיא הפיני זכה לפרסום חיובי רב בתקשורת ועורר את האינטרס של המדינות זו לזו. כמה משלחות כלכליות נסעו מפינלנד למצרים במטרה לבחון אפשרויות לשיתוף פעולה בתחום המסחר והתרבות. למרות זאת. חוסר היציבות הפוליטי ההולך וגובר של [[המזרח התיכון]] מנע את התפתחות היחסים הכלכליים. לאחר סיום [[מלחמת ששת הימים]], פינלנד התבדלה בפעילות שמירת שלום שזכתה לתודה ולהערכה של מצרים.

יחסי המסחר החלו להתעורר מחדש עם מוצרי יער, עץ מנוסר, נייר ותאית המהווים את עיקר המסחר. מצרים הייתה מדינת הייצוא החשובה ביותר ב[[אפריקה]] עבור פינלנד. הביקור הראשון של שר סחר החוץ התקיים בשנת [[1971]] כאשר אולאבי מטילה נסע למצרים.

שיתוף הפעולה לפיתוח בין פינלנד ומצרים החל בשנת [[1975]], כאשר הכספים שימשו לחשמול שישה כפרים כפריים שבוצעו על ידי Nokia Oy. מצרים נבחרה להיות מדינת סדר היום של שיתוף פעולה בפיתוח בשנת [[1980]], והענפים העיקריים של שיתוף הפעולה היו חקלאות ותעשיית המזון, פרויקטים תעשייתיים, אנרגיה ותשתיות וכן טלקומוניקציה ובריאות.

בינואר [[1977]] קייג'ו קורחונן היה השר הראשון לביקור במצרים. חודשיים לאחר מכן הגיע C.G עמינוף, שר סחר החוץ, למצרים כדי לחתום על הסכם הנוגע לשיתוף פעולה כלכלי, תעשייתי וטכני.

מצרים הפכה ליעד תיירותי חשוב עבור הפינים. באוקטובר [[1979]] נחתמה אמנת תעבורה אווירית וכעבור חודש הוקמו טיסות בין [[הלסינקי]] ל[[קהיר]]. בשנת [[1980]] חתמו המדינות על הסכם בנושא הגנה על השקעות ושלוש שנים לאחר מכן נכרת הסכם תרבות.

=== משנות ה-90 ועד ימינו ===
מצרים התפתחה למדינה עם הכנסה בינונית נמוכה יותר בגלל הצמיחה הכלכלית ב[[שנות התשעים]]. לכן, בשנת [[2001]] קיבלה פינלנד החלטה לסגת מסיוע פיתוח מסורתי מבוסס מענק עד שנת [[2007]] ולעבור לקראת שותפות מגוונת יותר עם מצרים. שלב המעבר בוצע בשנים 2005–2007. פרויקטים דו-צדדיים הושלמו באופן בר קיימא לשביעות רצונם של המצרים.

למרות חוסר היציבות הפוליטית של מצרים בשנים האחרונות, היחסים המסחריים של פינלנד עם מצרים נותרו ברמה גבוהה. מוצרי תעשיית היער עדיין מהווים חלק גדול מהיצוא של פינלנד למצרים, אך קיים גם סחר במכונות ובציוד. כמדינה חברה ב{{ה|איחוד האירופי}}, פינלנד גם משתתפת באופן פעיל בפעולה המשותפת של המדינות החברות ושירות הפעולה החיצונית של האיחוד האירופי בקהיר.

בנובמבר [[2017]] ביקר שר החוץ הפיני טימו סויני במצרים ופגש את הנשיא [[עבד אל-פתאח א-סיסי]] ואת שר החוץ [[סאמח שוכרי]]{{הערה|שם=חוץ|[https://finlandabroad.fi/web/egy/bilateral-relations יחסי מצרים–פינלנד] באתר משרד החוץ הפיני}}.

== יחסי סחר ==

מצרים היא אחת השותפות החשובות ביותר של פינלנד ב[[אפריקה]] וב{{ה|מזרח התיכון}}. המסחר של פינלנד למצרים היה באופן מסורתי בעל מאזן חיובי. בשנת [[2017]], הייצוא של פינלנד למצרים הגיע לשיא סביב 356 מיליון אירו.

פינלנד ייצאה באופן מסורתי בעיקר חומרי גלם (במיוחד מוצרים מתעשיית היעור) למצרים, כמו גם מכונות וציוד. פינלנד מייבאת מצרכי מזון (בעיקר [[ירקות]] ו[[פירות]]), מוצרים מיוצרים (טקסטיל ומוצרי מתכת) ושירותים.

חוסר היציבות הפוליטי שהחל בשנת [[2011]] בא לידי ביטוי גם בסטטיסטיקה של סחר, כאשר הייצוא נע בכמעט 100 מיליון אירו בין השנים [[2010]]–[[2013]]. בשנת 2013 יצוא פינלנד למצרים עמד על 250 מיליון אירו, אך הוא עלה ל-356 מיליון עד [[2017]]. היבוא של מצרים לפינלנד נותר עד כה מתחת ל-30 מיליון אירו.

יש פוטנציאל רב להגדלת המסחר. יש מסורת ארוכה של תיירות מפינלנד למצרים, אך לאחר קיץ [[2013]] זרם התיירים פחת משמעותית. בשנים האחרונות חלה צמיחה בתיירות, ובחורף [[2018]]–[[2019]], מפעילי התיירות הפינים החלו שוב לארגן טיולים באזור [[הים האדום]]. בנוסף לתיירות, קיים פוטנציאל צמיחה במגזרי סחר רבים במצרים. לחברות פיניות יש פתרונות מצוינים להציע למצרים בתחומים כמו כלכלה מעגלית, אנרגיה מתחדשת, טכנולוגיית מידע וטכנולוגיית בריאות{{הערה|[https://finlandabroad.fi/web/egy/bilateral-relations הסחר בין המדינות] באתר משרד החוץ הפיני}}. 

== נציגויות דיפלומטיות ==
* פינלנד מחזיקה במצרים שגרירות ב[[קהיר]].
* מצרים מחזיקה בפינלנד שגרירות ב[[הלסינקי]].

== קישורים חיצוניים ==
* [https://finlandabroad.fi/web/egy/bilateral-relations יחסי מצרים–פינלנד] באתר משרד החוץ הפיני

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{ניווט יחסי חוץ|מצרים|פינלנד}}
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=יחסי מצרים–פינלנד|גרסה=31603743|דרגה=נקי}}