הצגת המקור של הדף "יחסי ישראל–ניגריה"

{{יחסי מדינות
| מדינה 1 = ישראל
| מדינה 2 = ניגריה
| צבע 1 = green
| צבע 2 = orange
| משטר 1 = [[דמוקרטיה פרלמנטרית]]
| משטר 2 = [[רפובליקה פדרלית]]
|מפה={{מפת איתור/יחסי מדינות - אפריקה|מפה=ישראל-ניגריה}}}}
[[קובץ:Pinchas Sapir - JU Nwodo1959.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פגישה בשנת [[1959]] בין שר המסחר והתעשייה, [[פנחס ספיר]] לשר המסחר הניגרי, ג'יי. יו. נואודו]]
[[קובץ:Reuven Rivlin receives the credential of the new ambassador from Nigeria, October 2017 (3729).jpg|250px|ממוזער|[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[ראובן ריבלין]] ושגריר ניגריה בישראל בעת הגשת [[כתב האמנה|כתב האמנתו]], אוקטובר 2017]]
[[קובץ:NigeriaEmbassyTLV.jpeg|250px|ממוזער|שגרירות ניגריה ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]], 2020]]
[[קובץ:2013EfLapid.jpg|ממוזער|[[אפרים לפיד]] בהרצאה מטעם מכללת הגליל בבית הספר למודיעין באבוג'ה לאנשי ביטחון בניגריה, 2013.]]
בין [[מדינת ישראל]] ו[[ניגריה|הרפובליקה הפדרלית של ניגריה]] קיימים [[יחסים דיפלומטיים]] רשמיים וכן שיתוף פעולה בנושאים שונים. לישראל יש שגרירות רשמית ב[[עיר בירה|עיר הבירה]] הניגרית [[אבוג'ה]], בעוד שלניגריה יש שגרירות רשמית בעיר [[תל אביב]] בלבד.

שגריר ניגריה בישראל (מ-[[2021]]) הוא נארט אוגוסטין קולו.

==היסטוריה==
היחסים בין שתי המדינות כוננו לראשונה במהלך שנת [[1960]], בתקופה בה מדינת ישראל ביקשה ליצור קשרים עם מדינות רבות באפריקה, וזאת על מנת ליצור משקל נגד לתוצאותיו של [[החרם הערבי]], אשר באותה התקופה היה בשיא כוחו, והיה עלול להשאיר את ישראל בודדה למול מדינות ערב הסובבות. במהלך שנות ה-60 וה-70, ישראל קיימה פעילות ענפה ברחבי [[אפריקה שמדרום לסהרה]], לרבות בניגריה. לאורך התקופה, מאות מומחים ומתנדבים ישראלים נשלחו על מנת לסייע בפיתוח והמודרניזציה של ניגריה, ובעיקר בתחומי החקלאות, החינוך, הרפואה וההכשרה טכנולוגית. [[ג'רי בית הלוי|משה (ג'רי) בית הלוי]] הישראלי שימש כמאמן נבחרת הכדורגל הראשון של ניגריה העצמאית. הקדנציה שלו ביטאה את הקשר הקרוב בין דרום ומערב המדינה למדינת ישראל, לצד המתחים למול צפון המדינה.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Green Eagle Nation: The Politicization of Sports Journalism in the Post-Independence Nigerian Press|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/african-studies-review/article/green-eagle-nation-the-politicization-of-sports-journalism-in-the-postindependence-nigerian-press/7E94F8CDC839BB4A219C3F9FB014C5DA|כתב עת=African Studies Review|שנת הוצאה=2020|עמ=1–23|doi=10.1017/asr.2020.3|מחבר=Lynn Schler, Itamar Dubinksy}}}} בד בבד, מאות אנשי מקצוע ניגרים, ביניהם חקלאים, מומחים, אנשי חינוך, אנשי אקדמיה, סטודנטים, רופאים, עובדים קהילתיים ומהנדסים נשלחו לישראל על מנת לקבל הכשרה מקצועית מקיפה בתחומם.

עם זאת, בעקבות [[מלחמת יום הכיפורים]] בשנת [[1973]], ניגריה, בדומה למדינות רבות באפריקה, הודיעה על ניתוק הקשרים עם מדינת ישראל, בלחצן של מדינות ערב ובהשפעתו של [[חרם הנפט]]. היחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות שוקמו רק במהלך חודש ספטמבר [[1992]].{{הערה|שם=ניגריה|{{NFC|ד"ר מיכאל מ. תנחום|תחשבו על ניגריה|003-D-44715-00|10 בינואר 2010}}}} בעקבות חידוש היחסים, ישראל הקימה מחדש את שגרירותה באבוג'ה בחודש אפריל 1993, ובעקבותיה ניגריה פתחה מחדש את שגרירותה בישראל.

במהלך נובמבר [[2003]], הושקה בלאגוס "אגודת הידידות ניגריה–ישראל", וזאת בהשתתפותם של כ-2,000 אורחים מקומיים. האגודה נועדה לתרום לקידום היחסים בין שתי המדינות, ובעיקר בתחום הדתי, הבא לידי ביטוי בביקורם מדי שנה של אלפי אזרחים ניגרים בישראל במסגרת מסע [[צליינות]] ב[[ארץ הקודש]].{{הערה|[http://mfa.gov.il/MFAHEB/AboutUs/DiplomaticUpdates/Pages/israel_nigeria.aspx יסוד אגודת הידידות ניגריה ישראל], באתר [[משרד החוץ]]}}

במהלך אוקטובר [[2013]] קיים נשיא ניגריה, גודלאק ג'ונת'ן, ביקור רשמי בישראל, אשר במהלכו נפגש עם [[ראש ממשלת ישראל]], [[בנימין נתניהו]], וזאת מספר שנים לאחר ביקורו הקודם של הנשיא בישראל, בשנת [[2007]]. במהלך הפגישה, הביע נשיא ניגריה את הוקרת תודתו לסיוע הישראלי אשר הוענק לניגריה לאורך השנים, וביקש להמשיך ולקדם את היחסים הפוליטיים והכלכליים שבין שתי המדינות.{{הערה|[http://mfa.gov.il/MFAHEB/PressRoom/Pages/Nigerian_President_Jonathan_visits_Israel_281013.aspx ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם נשיא ניגריה גודלאק ג'ונת'ן], באתר [[משרד החוץ]]}} במסגרת הדיונים גם נחתם הסכם טיסה דו-צדדי בין ניגריה וישראל, אשר מאפשר לראשונה לקיים טיסות ישירות בין שתי המדינות.{{הערה|{{ערוץ7|ניר הר זהב|יעד חדש לתיירים הישראלים: ניגריה|264502|28 באוקטובר 2013}}}} ההסכם, אשר נחתם בין סגן שר החוץ הישראלי, [[זאב אלקין]], לשרת החוץ הניגרית, פרופ' ויאולה אונוולירי, צפוי להקל על הגעתם לישראל של כ-30 אלף צליינים מדי שנה, וזאת מכל רחבי אפריקה שמדרום לסהרה.{{הערה|{{nrg|אלי ברדנשטיין|התקרבות ביחסי ישראל וניגריה: טיסות ישירות|517/659|29 באוקטובר 2013|1|2}}}}{{הערה|{{TheMarker|זוהר בלומנקרנץ|למרות המחאה: אטלס ג'ט הטורקית החלה לבצע טיסות צליינים מישראל לניגריה|1.2156101|3 בנובמבר 2013}}}} באפריל 2023 החלה חברת [[אייר פיס]] {{אנ|Air Peace}} להפעיל טיסות ישירות מ[[נמל התעופה בן-גוריון]] אל [[אבוג'ה]].{{הערה|{{mako||היסטוריה: הטיסה הראשונה מניגריה תנחת היום בארץ|65d7acf1df29781027|travel-world/magazine|20 באפריל 2023}}}}

בדצמבר [[2015]] נמנעה ניגריה (יחד עם רואנדה) בהצבעת [[מועצת הביטחון]] על הצעה להכיר ב[[מדינה פלסטינית]]. ההימנעות הובילה להכשלת היוזמה.{{הערה|ישראל היום, 4.7.2016, עמ' 15, [[בועז ביסמוט]]}}

==יחסים כלכליים==
מאז חידוש היחסים בין שתי המדינות בשנת 1992, למעלה מ-50 חברות ישראליות פועלות בניגריה בתחומים שונים, לרבות תחומי הבנייה, התשתיות, ההיי-טק, התקשורת, החקלאות וניהול המים. כמו כן, שתי המדינות מקיימות יחסי מסחר שוטפים בתחומים מגוונים.{{הערה|שם=ניגריה}}

בשנת [[2002]] הגיע שר התעשייה והמסחר הניגרי, מוסטפא בללו, לביקור רשמי בישראל, במהלכו קיים פגישה עם שרת התעשייה והמסחר הישראלית [[דליה איציק]]. במהלך הפגישה בין השרים נדונו יחסי הסחר בין המדינות, וכן אפשרויות השתלבותן של חברות ישראליות בפרויקטי תקשורת וחקלאות בניגריה.{{הערה|[http://www.moital.gov.il/NR/exeres/B49EF2D1-9EF3-4080-8E9A-F1AD95AB21BB.htm ישראל וניגריה יקדמו הסכם לשיתוף פעולה כלכלי בין המדינות], באתר [[משרד הכלכלה]] {{קישור שבור|5 בספטמבר 2019}}}}

בשנת [[2006]], נחנך פורום העסקים ניגריה–ישראל, אשר נועד לסייע בהרחבתם של קשרי המסחר המתפתחים שבין שתי המדינות, באבוג'ה. עוד באותה השנה, שתי המדינות חתמו על מזכר ההבנה הדדי, אשר במסגרתו התחייבו שתי המדינות לקיים מגעים שוטפים בנושאים פוליטיים וכלכליים אשר לשתי המדינות יש בהם עניין משותף. הסיבוב הראשון של ההתייעצויות התקיים ב[[ירושלים]] במהלך חודש נובמבר 2006.{{הערה|[http://embassies.gov.il/abuja/bilateral-relations/Pages/Israel-Nigeria-Relations.aspx יחסי ישראל–ניגריה], באתר [[משרד החוץ]] {{קישור שבור|5 בספטמבר 2019}}}}

לדברי שגריר ניגריה בישראל, [[סולל בונה]], חברת הבנייה הישראלית, מהווה שם דבר בחלקים נרחבים בניגריה, זאת הודות לפעילותה הענפה לאורך השנים במדינה המתפתחת.

ב-2014 סיכלה [[ארצות הברית]] עסקת נשק במסגרתה התכוונה ישראל למכור לניגריה מסוקי [[AH-1 קוברה|קוברה]] שיצאו משירות.

== ראו גם ==
* [[יהודי האיגבו]]
* [[ניגריה#יחסי ישראל–ניגריה]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Relations of Israel and Nigeria}}
* [http://www.nigerianembassy.co.il האתר הרשמי של שגרירות ניגריה בישראל]
* [http://embassies.gov.il/abuja/Pages/default.aspx האתר הרשמי של שגרירות ישראל בניגריה]
* [http://www.mfa.gov.il/MFAHEB/ConsularService/CountryInfo/Pages/countryinfo_nigeria.aspx הרפובליקה הפדרלית של ניגריה], באתר [[משרד החוץ]]
* {{TheMarker|[[מירב ארלוזורוב]], ניגריה|הישראלים שרוצים לעשות עסקים במקום הקשה בעולם - האם הם ישרדו?|1.6635955|9 בנובמבר 2018}}
* {{גלובס|ספיר פרץ|פוטנציאל עסקי גבוה לצד סיכון עסקי רב|1000377011|31 באוגוסט 2008}}
* {{הארץ|יוסי מלמן|איש עסקים ישראלי המתגורר בניגריה: הרבה כסף עם והרבה סכנה|1.1345538|27 באוגוסט 2008}}
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/PIKV58Al-UY?t=255 שר הבינוי של ניגריה] מבקר בישראל, [[סרטי גבע]] (בפולנית), [[ארכיון שפילברג]], אוקטובר 1957 <small><small>(התחלה 4:15)</small></small>
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/BnO1yZBdLMA?t=103 שר החקלאות של ניגריה] בפגישה עם [[בן-גוריון]], [[סרטי גבע]], [[ארכיון שפילברג]], יולי 1958 <small><small>(התחלה 1:43)</small></small>
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007513164805171|ישראל, יחסי-חוץ, ניגריה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{ניווט יחסי חוץ|ישראל|ניגריה}}
{{בקרת זהויות}}
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=יחסי ישראל–ניגריה|גרסה=36203870|פריט=Q15043324}}