הצגת המקור של הדף "יחסי בנין–ישראל"

{{יחסי מדינות
| מדינה 2 = ישראל
| מדינה 1 = בנין
| צבע 1 = red
| צבע 2 = blue
| משטר 2 = [[דמוקרטיה פרלמנטרית]]
| מפה = Israel Benin Locator.png
| משטר 1 = [[רפובליקה]]
}}
'''יחסי בנין-ישראל''' הם ה[[יחסים בילטרליים|יחסים הדיפלומטים]] בין '''[[מדינת ישראל]]''' ו'''[[בנין|רפובליקת בנין]]'''. ישראל מיוצגת בבנין על ידי שגריר לא תושב שפועל ב[[אביג'אן]], [[חוף השנהב]]{{הערה|[http://mfa.gov.il/MFA/AboutTheMinistry/Pages/Israel-s%20Diplomatic%20Missions%20Abroad.aspx משרד החוץ]}}.

== היסטוריה ==
===עד שנת 1973===
קשרים בין ישראל ודאהומיי פותחו כבר בשנת 1958, עת ביקר בישראל שר הכלכלה של דאהומיי{{הערה|{{דבר||יפותחו הקשרים ביז דאהומי וישראל|1958/08/18|00116}}}}. היחסים הרשמיים בין שתי המדינות כוננו זמן קצר לאחר הכרזת העצמאות של בנין באוגוסט [[1960]]{{הערה|{{דבר|י. נוימן|7 מדינות חדשות באפריקה רוצות ביחסים עם ישראל|1960/09/02|00110}}}}. נציגות ישראל בחוף השנהב ניהלה את הקשרים עם דאהומיי יחד עם שאר מדינות האזור{{הערה|{{למרחב||נציגות באבידז'אן|1960/09/16|00208}}}} ובשנת 1961 הואמן [[שלמה הלל]] כשגריר בדאהומיי{{הערה|{{על המשמר||מינויים חדשים בשירות החוץ|1961/04/16|00619}}}}. 

בספטמבר 1961 ביקר נשיא דאהומי, הוברט מאגה, בישראל{{הערה|{{חרות||הנשיא הוברט מאגה - המנהיג האפריקני ה־4 המבקר בישראל|1961/09/22|00201}}}} ובמהלך הביקור נחתמה ברית ידידות בין המדינות{{הערה|{{חרות||נחתמה ברית ל"ידידות עולם" בין מדינת ישראל ודאהומיי|1961/09/29|00109}}}}. בדצמבר 1961 הגיש שגריר דאהומיי בישראל את כתב האמנתו{{הערה|{{חרות||שגריר דאהומיי הגיש כתב האמנתו|1961/12/06|00434}}}}. בהמשך ביקרו בישראל בכירים בשלטונות דאהומיי, בהם שר הביטחון{{הערה|{{דבר||הגיע שר הבטחון של דאהומיי|1962/07/18|00108}}{{ש}}{{חרות||שר הבטחון של דאהומיי המריא אתמול בדרכו חזרה לארצו|1962/07/26|00402}}}}, הרמטכ"ל{{הערה|{{דבר||הגיע הרמטכ"ל של דאהומיי|1963/09/05|00600}}}} ושר החוץ{{הערה|{{על המשמר||רחוב דאהומיי ייחנך היום בבירה|1962/08/01|00109}}}}, שהביע בעת ביקורו תמיכה בעמדה הישראלית בסכסוך הישראלי ערבי{{הערה|{{חרות||דאהומי ובנות בריתה תדרושנה מו"מ ישיר בין ישראל והערבים|1962/08/08|00204}}}}. בספטמבר 1963 קיים נשיא דאהומיי ביקור שני בישראל{{הערה|{{על המשמר||נשיא דאהומיי בא לביקור של 4 ימים|1963/09/30|00105}}}}. הקשרים עם ישראל נמשכו גם לאחר התהפוכות השלטוניות בדאהומיי וביולי 1964 ביקר בישראל סגן נשיא דאהומיי{{הערה|{{דבר||סגן־הנשיא וראש הממשלה של דאהומיי הגיע לביקור בישראל|1964/07/06|00110}}{{ש}}{{מעריב|גיל קיסרי|טכס צנוע לראש ממשלה אורח|1964/07/06|02208}}}}{{הערה|{{דבר||סיפוק על התפתחות היחסים והסכמה להמשך שיתוף הפעולה|1964/07/10|01105}}}}. בשנת 1966 ביקרו בישראל שר החוץ של דאהומיי{{הערה|{{הצופה||דאהומיי מבקשת סיוע כספי וטכני מישראל לביצוע תכניות הפיתוח|1966/02/25|00206}}}} והרמטכ"ל{{הערה|{{מעריב||רמטכ"ל דהומי: לא נבקש סיוע צבאי|1966/04/21|00201}}}} ובמרץ 1967 ביקר שר הפנים של דאהומיי בישראל{{הערה|{{הצופה||הגיע שר הפנים של דאהומיי|1967/03/23|00123}}}}. בדצמבר 1967 ביקר בישראל שר העבודות הציבוריות של דאהומיי{{הערה|{{דבר||הגיע שר מדאהומיי|1967/12/14|00434}}}}. בשנת 1971 ביקרו בישראל שר החינוך{{הערה|{{דבר||בא שר־החינוך של דאהומיי|1971/06/07|00208}}}} ושר הפנים{{הערה|{{מעריב||שר הפנים של דאהומיי סייר במשטרת ישראל|1971/08/25|00313}}}} של דאהומיי.

במאי 1962 נענתה ישראל לבקשת סיוע לנפגעי הרעב בדאהומיי{{הערה|{{הצופה||עזרה לנפגעי הרעב בדהומיי|1962/05/24|00407}}{{ש}}{{הבוקר||משלוח מזון מישראל לנפגעי הרעב בדאהומי|1962/06/18|00135}}}}. כן פעלו בבנין (וגם בכמה מדינות אפריקניות אחרות), מדריכים צבאיים ישראלים ויועצי פיתוח שסייעו בהקמת גופים דמויי ה[[גדנ"ע]] וה[[נח"ל]]{{הערה|{{על המשמר||65 משתלמים מדרום־אמריקה יגיעו לקורס גדנ"ע בארץ|1962/10/17|00617}}}}{{הערה|{{דבר||ישראל תסייע לדאהומיי בתחום הנח"ל והגדנ"ע|1962/12/19|0020}}}}. מדריכים חקלאיים ישראלים שפעלו בדאהומיי קיבלו מדי ייצוג צה"ליים בפעילותם במדינה{{הערה|{{מעריב|תמר גולן|סילוק הישראלים מאוגנדה וטענות אמין הביכו את ידידי ישראל באפריקה|1972/03/29|00107}}}}.

שגרירי ישראל בדאהומיי היו [[אפרים דובק]] (1965-1970) ו[[מרדכי דרורי]].

נציגי בנין הביעו תמיכה בישראל באו"ם{{הערה|{{מעריב|פיליפ בן|נציגי דאהומי וטוגו באו"ם קוראים לערבים לא להתעלם מישראל|1965/11/09|00201}}}} והצביעו באופן עקבי עם ישראל באו"ם{{הערה|{{מעריב|תמר גולן|כל שגריר ישראלי באפריקה מסנגר על ארץ כהונתו...|1971/02/11|01302}}}}. לאחר סגירת מיצרי טיראן לפני [[מלחמת ששת הימים]] הצהיר שר החוץ של דאהומיי שיש לאפשר לישראל חופש שיט{{הערה|{{דבר|מ. מושקט|בין מדינות אפריקה וישראל|1968/03/04|00705}}}}. באפריל 1969 הביעה דאהומיי הסתייגות מהצעת החלטה אנטי ישראלית בוועידה של מדינות אפריקה{{הערה|{{על המשמר||5 מדינות הסתייגו מהחלטה נגד ישראל|1969/04/07|00104}}}}. בסוף 1970 הצביעה דאהומיי עם ישראל נגד החלטה הכורכת את ישראל עם דרום אפריקה{{הערה|{{מעריב||עצרת האו"ם מגנה ממשלות השוללות זכות הגדרה מעמי ד. אפריקה ופלשתין|1970/12/01|00105}}}}.

עם תפיסת השלטון בדאהומיי על ידי [[מתיו קרקו]] החל שינוי ביחסה של דאהומיי לישראל. בפברואר 1973 הצהיר שר החוץ של דאהומיי, בעת ביקור באלג'יר, שארצו אינה מרוצה מהחזקת ישראל בשטחים שכבשה במלחמת ששת הימים{{הערה|{{דבר||דאהומיי מאיימת בצעדים|1973/02/20|00109}}}}. לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] ניתקה דאהומיי את יחסיה עם ישראל{{הערה|Susan Aurelia Gitelson, [http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.465.4927&rep=rep1&type=pdf Why do Small States Break Diplomatic Relations with Outside Powers?: Lessons from the African Experience],  International Studies Quarterly, Vol. 18, No. 4 (Dec., 1974), pp. 451-484, page 458}}. שר הפנים של דאהומיי נימק את הניתוק בנוכחות של חיילים ישראליים באפריקה{{הערה|Joel Peters, [https://books.google.co.il/books?id=jtgrLRrvMUAC&pg=PA50 Israel and Africa: The Problematic Friendship], 1992, page 50}}. עם זאת, יחסה של דאהומיי כלפי ישראל היה מתון יחסית{{הערה|{{מעריב||לחצים ואיומים מאחורי חקלעים הביאו לסאנקציות נגד ישראל|1974/11/08|00302}}}}, עד סוף 1974, עת שקרקו אימץ אידאולוגיה קומוניסטית.

היחסים כוננו מחדש ביולי [[1992]].

===בשנות ה-2000===
בשנת [[2007]] הייתה בנין אחת מארבע מדינות אפריקאיות (יחד עם [[ליבריה]], [[רואנדה]] ו[[בורונדי]]), שעמן חתמה ישראל על הסכם לשיתוף פעולה כלכלי. בנוסף, הסכימו המדינות על שיתוף פעולה בתחום התקשורת, משאבי המים, החשמל, סלילת כבישים ופיתוח. חלק מהפרויקטים מומנו על ידי [[האו"ם]] ו[[הבנק העולמי]].

בשנת [[2008]] הייתה בנין אחת המדינות ש[[ראש ממשלת ישראל]], [[אהוד אולמרט]] ו[[שר החוץ|שרת החוץ]], [[ציפי לבני]], ניהלו עמן משא ומתן על [[הסתננות מאפריקה לישראל|קליטת המסתננים האפריקאים]] אשר שהו בישראל{{הערה|[http://newsru.co.il/israel/12jun2008/afrika309.html newsru]}}.

בדצמבר [[2008]] חתמה [[שגריר ישראל באו"ם|שגרירת ישראל באו"ם]] [[גבריאלה שלו]] על הסכם תוכנית הפיתוח של האו"ם. על פי הסכם זה, ישראל תסייע לבנין ול[[סנגל]] בטכנולוגיות ניהול המים שפותחו בישראל, ובכך יסייעו למדינות האפריקאיות המתפתחות להילחם ברעב. בנוסף, יינתן סיוע ב[[חקלאות]], באספקת מזון, ב[[בריאות]] וב[[חינוך]].

בין ה-[[16 בדצמבר|16]] ל-[[22 בדצמבר]] [[2010]] ביקרה משלחת של 8 נציגים מבנין (יחד עם נציגים רשמיים של [[גאנה]]) בישראל. בין חברי המשלחת היו שר הבריאות של גאנה, הקונסול הישראלי בבנין, וכן ראשי הקהילות הנוצריות והמוסלמיות של שתי המדינות.

בדצמבר [[2016]] התקיימה בירושלים הפסגה הראשונה בהשתתפות שבעה שרי חוץ וכמה בכירים במדינות אפריקה. משלחת מבנין נכחה גם היא בפסגה. במהלך הכנס, בהנהגתו של [[שר החקלאות]] [[אורי אריאל]], חקרו האפריקנים את חוויית החקלאים הישראלים, ובמיוחד את עבודתם בתנאי מדבר.

בשנת [[2017]], ראש ממשלת ישראל, [[בנימין נתניהו]], הוזמן לפסגה האפריקאית של [[הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה|ECOWAS]], אולם ראש ממשלת בנין, יחד עם נשיאי [[ניגריה]], [[ניז'ר]] ומלך [[מרוקו]] לא השתתפו בפסגה.

בדצמבר [[2017]] ביקרה בישראל קבוצה פרלמנטרית מבנין, ונציגה דיבר בכנסת. זהו ביקורו הראשון של ראש הפרלמנט של בנין בישראל{{הערה|[https://www.breakingisraelnews.com/98532/africa-visit-netanyahu-announces-israel-open-embassy-rwanda/#/ breakingisraelnews]}}. במהלך הפגישה נידונו סוגיות של שיתוף פעולה פוליטי וכלכלי{{הערה|עמיחי אתאלי, [https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5049354,00.html הפרלמנט של אפריקה מגיע לכנסת ישראל], ידיעות, 29 בנובמבר 2017}}.

== ראו גם ==
* [[יחסי החוץ של ישראל]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ניווט יחסי חוץ|בנין|ישראל}}