הצגת המקור של הדף "יחסי ארצות הברית – רוסיה"

{{יחסי מדינות
| מדינה 1 = ארצות הברית
| מדינה 2 = רוסיה
| מפה = US-Russia.PNG
| משטר 1 = [[רפובליקה נשיאותית]] [[פדרליזם|פדרלית]]
| משטר 2 = [[רפובליקה נשיאותית]] [[פדרליזם|פדרלית]]
| צבע 1 = #0000B3
| צבע 2 = #FF0000
| נוסף א = הוצאות צבא (במיליארדי דולרים){{הערה|על פי דו"ח ההוצאות לצבא שע"י [[הפנטגון]].}}
| נוסף א 1 = 711
| נוסף א 2 =71100
| נוסף ב = מס' החיילים המשרתים בכוחות המזוינים
| נוסף ב 2 = 1,447,076
| נוסף ב 1 = 1,037,000
}}
'''יחסי ארצות הברית–רוסיה''' הם המשך ל[[יחסי ארצות הברית–ברית המועצות]] ו[[יחסי ארצות הברית–האימפריה הרוסית]], שידעו עליות ומורדות רבות. עם [[התפרקות ברית המועצות]] בשנת [[1991]], והקמת [[הפדרציה הרוסית]], היחסים בין שתי המדינות השתפרו וכיום המדינות משתפות פעולה בתחומים כמו [[המלחמה בטרור|מלחמה בטרור]], מחקר בתחום ה[[חלל]] ומניעת הפצת [[נשק גרעיני]], חרף איבה מובהקת בין המדינות.

תחת ממשלו של [[ולדימיר פוטין]] היחסים בין המדינות התקררו. באוגוסט 2013, הכריז הממשל האמריקאי על ביטול פגישתו המתוכננת של [[נשיא ארצות הברית]] [[ברק אובמה]] עם מקבילו הרוסי ולדימיר פוטין, עקב מתן [[מקלט מדיני]] ל[[אדוארד סנואודן]], מדליף אמריקאי שחשף תוכניות ריגול של סוכנות ה-NSA בארצות הברית. ב-2014 היחסים החריפו בעקבות המשבר ב[[אוקראינה]] [[סיפוח חצי האי קרים (2014)|וסיפוח חצי האי קרים]], הסנקציות שהוטלו מצד ארצות הברית על רוסיה וב-2015 מעורבות רוסיה ב[[מלחמת האזרחים בסוריה]] ו[[התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016]].

==היסטוריה==
===היחסים עם האימפריה הרוסית===
{{ערך מורחב|ערכים=[[יחסי האימפריה הרוסית–ארצות הברית]]}}
===היחסים עם ברית המועצות===
{{ערך מורחב|ערכים=[[המלחמה הקרה]], [[יחסי ארצות הברית–ברית המועצות]]}}

===ילצין וקלינטון===
[[קובץ:Boris Yeltsin with Bill Clinton-1.jpg|ממוזער|בוריס ילצין וביל קלינטון במסיבת עיתונאים בבית הלבן, 1995]]
לאחר [[התפרקות ברית המועצות]], הפדרציה הרוסית הצהירה על עצמה כיורשתה בזירה הבינלאומית ועל כן גם קיבלה את מושבהּ ב[[מועצת הביטחון של האו"ם]]. בתחילת פברואר [[1992]] ערך [[בוריס ילצין]] ביקור מדיני ראשון ב[[ארצות הברית]] ונפגש עם [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ורג' הרברט ווקר בוש]]. בתקופת ילצין (1999-1991) היחסים בין המדינות היו באופן כללי חמים, עד להפצצות של [[נאט"ו]] על [[סרביה ומונטנגרו|הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה]] באביב 1999, אז [[ראש ממשלת רוסיה]], [[יבגני פרימקוב]], הוביל קו ניצי והיחסים בין המדינות הלכו והתקררו.

לאחר מינויו של ולדימיר פוטין לנשיא רוסיה בסוף שנת [[1999]] החלו היחסים בין המדינות להתקרר עוד יותר ואף הפכו למתוחים. שיאה של המתיחות הגיעה עם [[סיפוח חצי האי קרים (2014)|סיפוחו של חצי האי קרים]] לרוסיה בשנת 2014.

=== פוטין וג'ורג' בוש ===
[[קובץ:Bush and Putin signing SORT.jpg|ממוזער|שמאל|300px|[[ולדימיר פוטין]] ו[[ג'ורג' וו. בוש]] חותמים על האמנה לצמצום נשק אסטרטגי]]
[[קובץ:Vladimir Putin in Sochi 5-6 April 2008-12.jpg|250px|ממוזער|ג'ורג' בוש בפגישה ב[[קמפ דייוויד]] עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, אפריל 2008]]
היחסים של [[ולדימיר פוטין]] עם מקבילו האמריקאי, [[ג'ורג' ווקר בוש]], הלכו והתקררו על רקע שלל אירועים. ג'ורג' בוש נכנס לתפקידו כנשיא בסמוך להיבחרו של ולדימיר פוטין לנשיאות [[רוסיה]] והפיכתו של פוטין לאיש החזק במדינה. היחסים בין ארצות הברית לרוסיה במהלך הקדנציה הראשונה של בוש התאפיינו בהקצנה של מדיניות החוץ הרוסית ובהתעצמות של רוסיה מחד, ומאידך הקשחה במדיניות החוץ האמריקאית בעקבות [[פיגועי 11 בספטמבר]].

עם זאת היחסים היו חיוביים יחסית הודות לקשרים האישיים הטובים שהצליח בוש לרקום עם פוטין. קשרים אלו התבטאו בביקורים הדדיים ובפגישות תכופות בין השניים.{{הערה|Condon, George E. Jr. (July 21, 2006). [https://web.archive.org/web/20080524084052/http://www.signonsandiego.com/news/world/20060721-9999-1n21usrussia.html "Bush, White House now leery of Putin as Russian turns back on democracy"]. ''U-T San Diego''. Archived from the original on May 24, 2008. Retrieved September 1, 2008.|שם="Bush, White House now leery of Putin as Russian turns back on democracy"}}[[קובץ:Medvedev-obama1024.JPG|ממוזער|שמאל|[[דמיטרי מדבדב]] ו[[ברק אובמה]] נפגשים לראשונה, 2009.]]
לצד זאת, אירועים רבים העיבו על היחסים בין שתי המדינות. בשנת [[2002]], בוש פתח ביוזמה לפריסת [[טיל נגד טילים|מערכות הגנה כנגד טילים]] באירופה למקרה של התקפה מצד מדינות כמו [[איראן]], [[קוריאה הצפונית]] ו[[לוב]]. לשם כך פרשה [[ארצות הברית]] מה[[אמנה (הסכם)|אמנה]] עליה חתמה בימי [[המלחמה הקרה]], אמנה שהגבילה החזקת נשק אנטי-בליסטי (ABM treaty).{{הערה|[https://www.armscontrol.org/act/2002_07-08/abmjul_aug02 "U.S. Withdraws From ABM Treaty; Global Response Muted"], ACA, July 1, 2002|כיוון=שמאל}} רוסיה ראתה בתוכנית מעשה התגרות ואיום כלפיה, וטענה שמטרתה האמיתית של התוכנית היא סיכול יכולותיו של הצבא הרוסי.{{הערה|[http://edition.cnn.com/2008/POLITICS/04/01/bush.nato/index.html "Bush: Missile shield no threat to Russia"]. CNN. April 1, 2008. Retrieved April 1, 2008.|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://web.archive.org/web/20080408050408/http://edition.cnn.com/2008/WORLD/europe/04/06/bush.putin/index.html "Bush, Putin disagree on missile defense"]. CNN. April 6, 2008. Archived from the original on April 8, 2008. Retrieved April 6, 2008.|כיוון=שמאל}}

הממשל הרוסי האשים את ארצות הברית בעידוד אלמנטים אנטי-רוסיים בזמן [[מהפכת הוורדים]] בגיאורגיה ב-2003, ולאחר מכן [[המהפכה הכתומה]] ב[[אוקראינה]] ב-2004. הממשל הרוסי ראה בזאת התערבות באינטרסים הגאוגרפיים של רוסיה.{{הערה|[http://www.nytimes.com/2016/12/11/us/politics/cia-judgment-intelligence-russia-hacking-evidence.html?_r=0 C.I.A. Judgment on Russia Built on Swell of Evidence]|כיוון=שמאל}}

בשנים הבאות קיים בוש שיחות עם מדינות שונות באירופה על מנת שישתתפו בפרויקט. גם [[מלחמת עיראק|הפלישה האמריקנית לעיראק]] בשנת [[2003]] הוסיפה לדרדור היחסים, ורוסיה התנגדה למלחמה זו בין השאר בגלל קשריה החיוביים עם משטרו של [[סאדם חוסיין]].{{הערה|[https://www.wsws.org/en/articles/2003/03/russ-m29.html "Russia: Putin condemns Iraq war as an "error""], ''WSWS.ORG'', Vladimir Volkov, 29 March 2003|כיוון=שמאל}} ב-[[29 במרץ]] [[2004]] הצטרפו שמונה מדינות – [[רומניה]], [[בולגריה]], [[סלובניה]], [[סלובקיה]], [[ליטא]], [[לטביה]] ו[[אסטוניה]] – לברית [[נאט"ו]], והפכו בה לחברות מן המניין. הצטרפות מדינות אלו לנאט"ו, כולן חברות [[הגוש הקומוניסטי]] לשעבר כאשר חלקן אף היו חלק מ[[ברית המועצות]], נתפסה בעיני רוסיה כצעד אגרסיבי שפירשו הרחבת ה[[הגמוניה]] האמריקנית מזרחה אל עבר גבולותיה.{{הערה|[http://web.wm.edu/so/monitor/issues/14-2/5-hassig.pdf "Vodka Politics and NATO Expansion: Variables Contributing to a Strong Russian Reaction"] (PDF), Owen Hassig, Spring 2009|כיוון=שמאל}}

בעוד היחסים עם רוסיה בקדנציה הראשונה של בוש היו סבירים ומעורבים, בקדנציה השנייה המחלוקות פרצו ביתר שאת מעל לפני השטח, והיחסים הלכו והתערערו.{{הערה|שם="Bush, White House now leery of Putin as Russian turns back on democracy"|Condon, George E. Jr. (July 21, 2006). [https://web.archive.org/web/20080524084052/http://www.signonsandiego.com/news/world/20060721-9999-1n21usrussia.html "Bush, White House now leery of Putin as Russian turns back on democracy"]. ''U-T San Diego''. Archived from the original on May 24, 2008. Retrieved September 1, 2008.|כיוון=שמאל}} תרמו לכך בעיקר הצעדים שעשתה ארצות הברית בשנים הקודמות ובעיקר הסוגיה מרכזית שעתידה תהיה לעמוד ביחסים בין המדינות בשנים הבאות - יוזמת מערכת ההגנה מפני טילים שבוש רצה לפרוס באירופה. בעוד בקדנציה הראשונה בוש היה טרוד בעיקר בענייני [[המזרח התיכון]], בכהונתו השנייה הוא הביע את כוונתו להשלים את תוכניותיו באירופה. עקב כך הואץ המשא ומתן עם מדינות אירופאיות שונות, ולבסוף הוחלט להציב את מערכות יירוט טילים ב[[פולין]] ו[[צ'כיה]]. בוש סיכם זאת עם מנהיגי מדינות אלו,{{הערה|1=Gottemoeller, Rose (June 5, 2007). ''[http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=10741255 Talk of the Nation]''. Interview with Robert Siegel. NPR.|כיוון=שמאל}} והדבר גורר תגובה חריפה מצד רוסיה ובכלל זה איומים צבאיים למחצה.{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/7496399.stm "Russia warns over US-Czech shield"]. BBC News. 2008-07-08. Retrieved 2010-04-02.|כיוון=שמאל}} ב-[[14 באוגוסט]] [[2008]], חודשים ספורים לפני שבוש עזב את הבית הלבן, הגיעו השיחות עם פולין לידי סיכום, וסוכם על פריסה של כעשרה מערכות יירוט טילים במדינה זאת.{{הערה|1=THOM SHANKER and NICHOLAS KULISH (August 14, 2008). [http://www.nytimes.com/2008/08/15/world/europe/15poland.html?pagewanted=all "U.S. and Poland Set Missile Deal"]. ''The New York Times''|כיוון=שמאל}}

=== מדבדב ואובמה ===
[[קובץ:Barack Obama and Dmitry Medvedev 20 May 2012.jpeg|ממוזער|אובמה ומדבדב]]
בינתיים נשיא חדש הגיע לקרמלין, [[דמיטרי מדבדב]] הדמוקרט נבחר לתפקיד נשיא המדינה ואומנם נדמה היה שיוביל צעדים להתחממות בין היחסים אך פרץ אירוע נוסף שהידרדר למשבר חמור בין המדינות: ה[[המלחמה בדרום אוסטיה|מלחמה בין רוסיה לגאורגיה]]. באוגוסט [[2008]], פלשה רוסיה ל[[גאורגיה]], מדינה שנחשבה לפרו-אמריקנית. הדבר הביא לתגובות נוקבות מצד ממשל בוש, שגינה את הפלישה הרוסית בחריפות.{{הערה|[http://web.archive.org/web/20080818154621/http://latimesblogs.latimes.com/presidentbush/2008/08/georgia-russi-1.html "Bush to Russia: 'Bullying and intimidation are not acceptable'"]. ''Los Angeles Times''. Archived from the original on 18 August 2008.|כיוון=שמאל}}{{הערה|Connolly, Kevin (2008-08-12). [http://news.bbc.co.uk/2/hi/americas/7555806.stm "US has only tough talk for Russia"]. BBC News.|כיוון=שמאל}} ובינתיים מונה נשיא חדש בבית הלבן: [[ברק אובמה]] נבחר ל[[נשיא ארצות הברית]]. עם כניסת אובמה לתפקיד נשיא ארצות הברית, הוכרז על אתחול ביחסים ובניית אמון. הקשרים בין שתי המדינות התהדקו והגיעו עד לכדי חתימת [[סטארט החדש|הסכם היסטורי]] לצמצום מאגרי הנשק הגרעיני בין שתי המדינות ואובמה אף פעל לביטול תוכנית הנשיא הקודם, [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' בוש הבן]], להצבת סוללות טילי [[הגנה מפני טילים]] בליסטיים על אדמת [[פולין]] והחליט במקום זאת להציב את סוללות הטילים על ספינות שיהיו במזרח התיכון. אובמה ראה בתוכניתו להצבת סוללות הטילים על ספינות כטובה יותר וזאת בשל הירידה בחשש של רוסיה.{{הערה|{{ynet||אובמה: הבונוס לתוכנית - פחות פרנויה רוסית|3779208|20 בספטמבר 2009}}}}

===פוטין ואובמה===
ברם, בשנת [[2012]] פוטין נבחר מחדש לנשיא והיחסים בין המדינות הורעו שוב והמתיחות הגיעה לשיא עד לכדי חשש לפרוץ [[המלחמה הקרה השנייה|מלחמה קרה חדשה]], לאחר [[סיפוח חצי האי קרים (2014)]], [[מעורבות רוסית במלחמת האזרחים בסוריה|מעורבות רוסיה במלחמת האזרחים הסורית]] והאשמות של בכירים אמריקאים באשר להתערבות רוסית בהטיית תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית בנובמבר [[2016]]. בדצמבר 2016 הורגשה הרעה נוספת ביחסים כאשר [[ברק אובמה]] הכריז על גירוש 35 דיפלומטים רוסים מ[[ארצות הברית]] בשל מה שממשל אובמה כינה [[התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016|ההתערבות הרוסית בקמפיין הבחירות בארצות הברית]].{{הערה|{{ynet||רוסיה מגיבה בחריפות: אובמה ברווזון צולע, גוויה פוליטית|4900600|29 בדצמבר 2016}}}}{{הערה|{{ynet||אובמה מעניש את רוסיה ומגרש עשרות דיפלומטים|4900568|29 בדצמבר 2016}}}}

===טראמפ ופוטין===
[[קובץ:Trump speaking with Putin oval office.jpg|200px|ממוזער|טראמפ מדבר אל [[נשיא רוסיה]] [[ולדימיר פוטין]] ב[[החדר הסגלגל|חדר הסגלגל]], 28 בינואר 2017.]]
[[קובץ:Vladimir Putin & Donald Trump in Helsinki, 16 July 2018 (1).jpg|ממוזער|טראמפ ופוטין בפגישת פסגה ראשונה ביניהם ב[[ארמון הנשיאות (פינלנד)|ארמון הנשיאות]] ב[[הלסינקי]], [[פינלנד]], ב-[[16 ביולי]] [[2018]].]]
[[הנשיא הנבחר של ארצות הברית|הנשיא הנבחר]] [[דונלד טראמפ]] דיבר עם פוטין בשיחת טלפון ב-[[14 בנובמבר]] [[2016]] והשניים דנו במאמצים לשיפור היחסים בין המדינות ולהסדרת [[מלחמת האזרחים בסוריה]].{{הערה|[http://www.foxnews.com/politics/2016/11/14/putin-trump-speak-by-phone-agree-to-work-to-improve-ties.html Putin, Trump speak by phone, agree to work to improve ties], [[פוקס ניוז]], November 14, 2016}} בזמן שסנאטורים כמו [[ג'ון מקיין]] ו[[מרקו רוביו]] העלו את חששותיהם באשר ליחסיו של טראמפ עם רוסיה{{הערה|[http://www.foxnews.com/politics/2016/12/11/gop-senators-challenge-trump-on-secretary-state-prospects-russia-ties.html GOP senators challenge Trump on secretary of state prospect's Russia ties], [[פוקס ניוז]], December 11, 2016}} חברי בית הנבחרים כדוגמת [[דנה רורבכר]] דווקא הגנו על גישה זו וציינו ששיתוף פעולה לצורך מאבק באסלאם הקיצוני הוא נחוץ.{{הערה|[https://finance.yahoo.com/news/secretary-of-state-candidate-rep-dana-rohrabacher-defends-russia-denounces-china-201557094.html Secretary of state candidate Rep. Dana Rohrabacher defends Russia, denounces China], [[יאהו]], December 7, 2016}}

ברם, יחסי המדינות לא ידעו שיפור מאז כניסת טראמפ לתפקידו ולמעשה הלכו והחריפו, זאת על רקע החלטת הנשיא אובמה בדצמבר 2016, על גירוש 35 דיפלומטים רוסים וסגירת שני אתרי נופש של דיפלומטים רוסים בארצות הברית, בשל החשדות למעורבות רוסית בבחירות הנשיאותיות וחשדות לניגוד אינטרסים של טראמפ בנוגע לרוסיה שהביאו לפתיחת שלל חקירות של הוועדה המיוחדת של הסנאט בדבר אותה מעורבות לכאורה. בסוף יולי 2017 [[ממשלת רוסיה]] הורתה על צמצום הסגל הדיפלומטי האמריקני ברוסיה ל-455, מה שאילץ את האמריקנים לצמצם את מספר המועסקים בכ-750, רובם אזרחים רוסים ובנוסף נסגרו מתקן נופש ומחסן ששימש את עובדי הקונסוליות האמריקנים. בסוף אוגוסט 2017 הגיעה התגובה האמריקנית כאשר הורתה [[מחלקת המדינה של ארצות הברית|מחלקת המדינה]] האמריקאית על סגירת הקונסוליה הרוסית בסן פרנסיסקו וצמצומן של שתי נציגויות נוספות בוושינגטון ובניו-יורק. צעד שטומן בחובו פוטנציאל לדרדור היחסים עד לרמתם בשלהי המלחמה הקרה כשב-[[1986]] גירשה כל אחת משתי המדינות עשרות דיפלומטים של המדינה השנייה.{{הערה|{{דבר ראשון||ארה"ב-רוסיה / עשן מארובת הקונסוליה הרוסית בסן פרנסיסקו מוסיף שמן למדורה|83717|2 בספטמבר 2017}}}} ב-[[11 באפריל]] 2018, בעקבות מחלוקת בנושא הישארותו בשלטון של [[בשאר אל-אסד|בשאר אסד]], הגיעו יחסי ארצות הברית-רוסיה לשפל חסר תקדים על פי הנשיא טראמפ, שאמר כי היחסים כיום הם "הגרועים ביותר מעולם, אפילו יותר מאשר בתקופת המלחמה הקרה".{{הערה|{{קישור כללי|אתר=Twitter|כתובת=https://twitter.com/realdonaldtrump/status/984032798821568513|כותרת=https://twitter.com/realdonaldtrump/status/984032798821568513|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-03-17}}}} בנוסף, איימה רוסיה כי במקרה של מתקפה אמריקנית, רוסיה תגן על סוריה על ידי יירוט הטילים ואולי אף תקיפה של משגרי הטילים. המצב ביחסי המדינות נעשה גרוע עוד יותר כאשר נרמז שבריטניה וצרפת ישתתפו בתקיפה האמריקנית, אם תהיה.{{הערה|[http://www.epochtimes.co.il/et/205062 מלחמה קרה? טראמפ מתכנן לשתף פעולה עם פוטין]}}

טראמפ ופוטין נפגשו לראשונה בשולי פסגת [[G20]] ב-[[7 ביולי]] [[2017]] ב[[המבורג]], [[גרמניה]]. מפגש פסגה ראשון בין השניים התקיים ב-[[16 ביולי]] [[2018]] ב[[הלסינקי]], [[פינלנד]].

===ביידן ופוטין===
בינואר [[2021]] הודיע [[ג'ו ביידן]], זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, על כוונתו להאריך את הסכם [[סטארט החדש]] בחמש שנים.

בתחילת מרץ 2021 הודיע ביידן על סנקציות ראשונות על רוסיה כמחאה על מעצר [[אלכסיי נבלני|נבלניי]]. ב-16 במרץ פורסם דוח לפיו רוסיה פעלה בהוראת הנשיא [[ולדימיר פוטין]] להשפיע על ה[[בחירות בארצות הברית]] באמצעות תמיכה ב[[דונלד טראמפ]] והשמצת [[ג'ו ביידן]] ומפלגתו. למחרת קרא ביידן לפוטין רוצח ואמר שישלם על התערבותו.<ref>{{ynet||אחרי שביידן קרא לפוטין רוצח: רוסיה מחזירה את השגריר מארה"ב|59001230|17 במרץ 2021}}</ref> כמו כן, נשאל ביידן בראיון לרשת [[ABC]]: "האם פוטין רוצח?" ביידן ענה שכן. בתגובה, לאחר מספר שעות השיבה רוסיה את שגרירה מארצות הברית בחזרה לרוסיה.<ref>{{mako|עמית ולדמן|ביידן במתקפה חסרת תקדים: "פוטין רוצח, הוא ישלם על ההתערבות בבחירות"; רוסיה תחזיר את השגריר להתייעצויות|113a667bdff3871026|news-world/2021_q1|17 במרץ 2021}}</ref>

באפריל 2021, הוטלו [[סנקציות]] חדשות על רוסיה בעקבות ב[[התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016|התערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016]] ועבירות סייבר נוספות שהממשל האמריקני טוען כי ביצעה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/abroad/north-america/usa-russia-1238238/|כותרת=העימות בין המעצמות: ביידן הודיע על גירוש דיפלומטים רוסים|אתר=חדשות 13|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-04-15}}</ref> בתגובה, גורשו דיפלומטים.<ref>{{וואלה!||בתגובה לסנקציות: רוסיה תגרש 10 דיפלומטים אמריקנים|3429677|16 באפריל 2021}}</ref>

{| class="wikitable" border="0" align="center"
! ביידן
! פוטין
|-
|[[קובץ:Talks between Vladimir Putin and President of the United States Joseph Biden.jpg|220px]]
|-
|colspan="2"|ביידן ופוטין משוחחים בוועידת וידאו, 7 בדצמבר 2021.
|}
על רקע היחסים המתוחים ובייחוד התחממות הגזרה ב[[גבול אוקראינה–רוסיה]] במסגרת [[מלחמת האזרחים באוקראינה]], בדצמבר [[2021]] המנהיגים שוחחו ביניהם ב[[ועידת וידאו]], פוטין שוחח מתוך חדר הישיבות של [[המועצה לביטחון לאומי של רוסיה]] ב[[ארמון הסנאט]] שב{{ה|קרמלין}} בעוד ביידן עשה זאת מתוך [[חדר המצב של הבית הלבן]]. המנהיגים הסכימו לקיים דיאלוג להקלה בסנקציות על רוסיה ומתן ערבויות לאי התרחבות [[נאט"ו]] אל שטחי רוסיה, בעוד ביידן איים על נקיטת צעדים קיצוניים ביחס לרוסיה עם [[הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית|כוחותיה]] יפלשו ל[[אוקראינה]].{{הערה|[https://smotrim.ru/brand/63170 על שיחת הווידאו ביידן-פוטין] באתר [[Smotrim.ru]] {{רוסית}}}}{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|ביידן איים על פוטין דרך המסך, ארה"ב: "נעשה דברים שלא עשינו ב-2014"|60430130|8 בדצמבר 2021}}}}{{הערה|{{מקור ראשון|פזית רבינא|האם דווקא סגנונו הקשוח של ביידן יסלול את הדרך לליבו של פוטין?|international/431187|10 בדצמבר 2021}}}}

ריכוז הכוחות הרוסיים בצמוד ל[[גבול אוקראינה–רוסיה]] (וגם בשטח [[בלארוס]] ו[[חצי האי קרים]]) יצר חשש מפלישה לאוקראינה. ב-14 בפברואר 2022 דובר ה[[קרמלין]] אמר שהיחסים בין רוסיה לארצות הברית הגיעו לנקודת שפל. מדינות ה-[[G7]] תמכו באוקראינה והצהירו שהן ערוכות להטיל [[עיצומים (יחסים בינלאומיים)|עיצומים]] במקרה של פלישה. בנוסף להעברת נשק לאוקראינה ואיום בעיצומים, היה מאבק הסברתי שכלל חשיפה מהירה ומיידית של מידע מודיעיני לגבי פעילות הרוסים.{{הערה|{{הארץ|נתנאל שלומוביץ|לקראת בחירות האמצע, ביידן חייב לנצח בקרב על תמונת הניצחון מאוקראינה|0000017f-e1bf-d75c-a7ff-fdbf858c0000|18 בפברואר 2022}}}} המגעים הדיפלומטיים נמשכו.

ב-21 בפברואר, רוסיה הודיעה על הכרה בעצמאות של שתי הרפובליקות העממיות. ארצות הברית ומדינות נוספות טענו שפוטין כבר קיבל החלטה לפלוש. הצעד גרר גינויים והטלת [[עיצומים (יחסים בינלאומיים)|עיצומים]]. ביידן תיאר זאת כהתחלה של פלישה רוסית לאוקראינה. ב-24 בפברואר רוסיה פתחה ב[[הפלישה הרוסית לאוקראינה|מתקפה צבאית על אוקראינה]]. ארצות הברית הטילה עיצומים נוספים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=122885|כותרת=ביידן אישר סנקציות נגד רוסיה: "פוטין בחר במלחמה"|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-02-24}}</ref> במהלך הלחימה, ארצות הברית סיפקה סיוע כלכלי וצבאי לאוקראינה. בהמשך המשבר נשלחו חיילים לחברות [[נאט"ו]] אך לא לאוקראינה, שלא הייתה חברה בברית. ב-27 בפברואר רוסיה העלתה את הכוננות הגרעינית.{{הערה|{{ynet||המערב מזרים נשק לאוקראינה: "התשובה לפוטין". תמונות לוויין: טנקים בדרך לקייב|news/article/byzyerye9|27 בפברואר 2022}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cnn.com/2022/02/24/politics/us-troops-ukraine-russia-nato/index.html|הכותב=Zachary B. Wolf CNN|כותרת=Here's what Biden has said about sending US troops to Ukraine|אתר=CNN|תאריך_וידוא=2022-02-27}}</ref> ארצות הברית הטילה עיצומים כמו סגירת את המרחב האוויר שלה בפני כלי טיס רוסיים. בנאומו ב[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס]] כינה ביידן את פוטין "[[דיקטטור]]" וקרא לעולם לגרום לו "לשלם מחיר על התוקפנות".<ref>{{ynet||הרוסים צנחו בחרקוב, ארה"ב חסמה את המרחב האווירי. ביידן: "פוטין ישלם מחיר"|news/article/hkkmtxnlc|2 במרץ 2022}}</ref> בהמשך האשים ב[[רצח עם]].{{הערה|{{גלובס||הרוסים טוענים שיותר מאלף חיילים אוקראינים נכנעו, קייב מכחישה|1001409104|13 באפריל 2022}}}} ביידן הודיע על הורדת דרג הסחר של רוסיה לצורך הטלת סנקציות נוספות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cnbc.com/2022/03/11/biden-will-push-to-end-russias-most-favored-nation-trade-status.html|הכותב=Kevin Breuninger,Christina Wilkie|כותרת=Biden calls for an end to Russia's 'most favored nation' trade status|אתר=CNBC|תאריך=2022-03-11|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-03-11}}</ref>{{הערה|{{גלובס||ביידן הכריז על סיום מעמדה של רוסיה כ"מדינה מועדפת" בסחר|1001405264|11 במרץ 2022}}}} רוסיה הטילה עיצומים על בכירים בארצות הברית.<ref>{{ynet||התגובה הרוסית: הטילה סנקציות על ביידן. זלנסקי מודה: "לא נהיה בנאט"ו"|news/article/hyo6zm0zc|15 במרץ 2022}}</ref>

==שיתופי פעולה==
===שיתוף פעולה כלכלי===
ארצות הברית, למרות הבעיות בתחום המדיני באופן מסורתי היא אחת משותפות המסחר המובילות של רוסיה. בשנת 2005, הסחר בין המדינות הגיע לכמעט 20 מיליארד דולר, ואילו הייצוא הרוסי הסתכם ב-15 מיליארד דולר, בעוד שהייבוא בארצות הברית הגיע ל-3 מיליארד.

ב-19 בנובמבר 2006, במסגרת פסגת [[APEC]] ב[[האנוי]] חתמו [[רוסיה]] ו[[ארצות הברית]] על פרוטוקול להשלמת המשא ומתן בין שתי המדינות עם ארצות הברית על פי תנאי רוסיה להצטרפות ל[[ארגון הסחר העולמי]] עם הסכמים בין ממשלתיים בנושא ה[[ביוטכנולוגיה]] החקלאית, מכירת בשר וחוזי ההגנה על זכויות [[קניין רוחני]] בהליך של רישוי לייבוא מוצרים המכילים אמצעי [[הצפנה]].

בשנת 2005, משלוחי הנפט הרוסי בארצות הברית הגיע לכדי 466,000 חביות ליום. אם מגמה זו תימשך, רוסיה עשויה להפוך לאחת מארבע יצואניות האנרגיה הגדולות לארצות הברית. בשנת 2003, התאגיד הרוסי "[[גזפרום]]" החל לעבוד על פרויקט לאספקת [[גז טבעי נוזלי]]. באמצע שנות ה-2000, ארצות הברית הייתה המדינה השישית (עם מחזור של 8.3 מיליארד דולר) על היקף ההשקעות הזרות שנצבר ברוסיה (6.5% בסך הכל). בין הפרויקטים הגדולים שארצות הברית נוטלת בהן חלק הוא [[צינור הנפט סחלין-1]] לצינור הנפט בים הכספי. נוסף לזה תעשיית הרכבים בארצות הברית משקיעה רבות בהקמת מפעלי הרכבה של חברת [[פורד]] ו[[ג'נרל מוטורס]] ב[[רוסיה]].
ההשקעות הישירות של רוסיה בכלכלת ארצות הברית עולה על מיליארד דולר. כך למשל חברת [[לוקאויל]] הרוסית מפעילה תחנות דלק ב[[ארצות הברית]], חברת [[נורילסק ניקל]] (יצרנית ה[[ניקל]] הגדולה בעולם) אף היא פעילה מאוד בארצות הברית, לצד חברות רוסיות כ[[סברסטאל]] (חברת הפלדה), "EvrazGrup" (מפעל ונדיום), ו"Interros" (העוסקת ב[[מימן]]).

שיתוף פעולה בתחום ה[[היי טק]] נוצר על ידי המועצה הרוסית-אמריקאית לחדשנות בהיי טק, העוסק במעורבותן של חברות רוסיות בפורום חדשנות בארצות הברית. חברות מובילות בתעשיית התעופה והחלל בארצות הברית - [[בואינג]], [[לוקהיד מרטין]], [[פראט אנד ויטני]] - במשך שנים רבות משתפות פעולה עם חברות רוסיות בפרויקטים של [[תחנת חלל|תחנת החלל]], ייצור מנועי מטוסים ופיתוח מודלים למטוסים חדשים, כך למשל מטוס ה[[סוחוי סופרג'ט 100]] נעשה בפיתוח רוסי-אמריקאי וחברת [[אנרגומאש]] הרוסית היא ספקית המנועים הגדולה ביותר של תעשיית החלל האמריקנית.

חברות אמריקאיות הראו עניין רב בפיתוח סחר ושיתוף פעולה כלכלי עם אזורים ברוסיה, וכבר למעלה מ-10 שנים פועלת חברת "השותפות הרוסית-אמריקאית באוקיינוס השקט", ומפגישה בין נציגי מדע עסקיים, חוגים חברתיים, רשויות פדרליות אזוריות במזרח הרחוק הרוסי ובחוף המערבי של ארצות הברית.

[[פורום סנקט פטרבורג הבינלאומי לכלכלה]] הנערך מדי שנה בקיץ, מאז [[1996]] הוא פורום כלכלי בינלאומי המזמן חברות אמריקאיות רבות לחתום על הסכמי שיתוף פעולה וחוזים בשווי מיליארדי דולרים עם חברות רוסיות.

באוגוסט [[2011]] חברת [[רוסנפט]] חתמה על הסכם עם [[אקסון מוביל]] האמריקנית לפיו השניים ישתפו פעולה בקידוחי הנפט ב[[הקוטב הצפוני|קוטב הצפוני]] ויותר לרוסנפט להשתתף בקידוחים ב[[ארצות הברית]], ורוסנפט הפכה לחברת הנפט הרוסית הראשונה שפועלת בארצות הברית.{{הערה|{{כלכליסט|אולגה ויניאר|לראשונה: חברת נפט רוסית תפעל בארה"ב|3530068|31 באוגוסט 2011}}}}
===שיתוף פעולה תרבותי===
שיתוף הפעולה התרבותי בין רוסיה לארצות הברית מבוסס על [[מזכר הבנות]] בין ממשלות רוסיה וארצות הברית על עקרונות של שיתוף פעולה תרבותי, רוחני, חברתי, חינוכי ותקשורתי, שנחתם ב-[[2 בספטמבר]] [[1998]].

ארצות הברית משתפת פעולה עם מוזיאונים רוסיים, מרכזי תרבות, אמנות, להקות ואמנים על בסיס של פרויקטים וחוזים בודדים. הרשויות העירוניות הפדרליות בארצות הברית מסתמכות על תקשורת ישירה בין הארגונים, האזרחיים והתרבותיים במוסדות החינוך.

אחד המקומות העיקריים בפרויקט בין ארצות הברית לרוסיה בשיתוף הפעולה התרבותי הוא ההסכם לטווח ארוך לשיתוף פעולה בין [[קרן גוגנהיים]], מוזיאון [[הרמיטאז']]. מטרתו העיקרית היא לספק תערוכת קבע של יצירות אמנות קלאסיות מן המוזיאונים גוגנהיים הרמיטז', ולהציג את אוספי האמנות המערבית של המאה העשרים. באוקטובר 2001 נפתח בלאס וגאס מוזיאון גוגנהיים הרמיטז'.

בשנת 2001, השגרירות הרוסית בוושינגטון, הציגה קונצרט גאלה שכותרתו "סנט פטרבורג 2003: רנסאנס תרבותי" ויזמה שורת פעולות לרגל יום השנה ה-300 של סנט פטרבורג, במטרה לקדם את העיר כמרכז של תרבות עולם ולמשוך את תשומת הלב של הציבור האמריקאי למורשת התרבותית של [[סנקט פטרבורג]].

[[ספריית הקונגרס]] בארצות הברית פעילה מאוד בנושא שיתוף הפעולה התרבותי עם רוסיה ובמסגרת התוכנית להכשרת ניהול "עולם פתוח" ביקרו יותר מ-4,000 פוליטיקאים רוסיים צעירים, אנשי עסקים ואישי ציבור בארצות הברית. הושק פרויקט משותף של ספריית הקונגרס ותיאטרון מרינסקי למודרניזציה בארכיון התיאטרון.
תוכנית שיתוף הפעולה של המרכז לאמנויות הבמה ע"ש ג'ון קנדי עם תיאטרון מרינסקי ב[[מוסקבה]]. פרויקט זה נועד במשך 10 שנים לכלול סיורים משותפים בתיאטרון מרינסקי ובבית האופרה הגדול ביותר בארצות הברית. הופעותיהם הראשונות של שחקני תיאטרון מרינסקי במרכז קנדי התקיים בפברואר 2002 והפך לאבן דרך בהתפתחות יחסי התרבות של רוסיה וארצות הברית.

==השוואה==
{| class="wikitable"
! שם נפוץ !! '''[[רוסיה]]''' !! '''[[ארצות הברית]]'''
|-
! שם רשמי !! הפדרציה הרוסית, או רוסיה{{הערה|[http://www.gov.ru/main/konst/konst11.html Глава 1. Основы конституционного строя] Article 1 of the [[חוקת רוסיה]]: "2. Наименования Российская Федерация и Россия равнозначны."}} !! ארצות הברית של אמריקה
|-
| '''סמל'''
| style="text-align:center" | [[קובץ:Coat of Arms of the Russian Federation 2.svg|130px]]
| style="text-align:center" | [[קובץ:Great Seal of the United States (obverse).svg|145px]]
|-
| '''דגל'''
| style="text-align:center" | {{דגל|רוסיה|150}}
| style="text-align:center" | {{דגל|ארצות הברית|150}}
|-
| '''[[שטח]]'''
| 17,075,400 ק"מ רבוע
| 9,526,46 ק"מ רבוע{{הערה|[https://www.britannica.com/place/United-States United States, Encyclopaedia Britannica online]|כיוון=שמאל}}
|-
| '''[[מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי|אוכלוסייה]]'''
| 146,267,999
| 324,894,501
|-
| '''[[צפיפות אוכלוסייה]]'''
| 8.3 לק"מ רבוע
| 33.7 לק"מ רבוע
|-
| '''עיר בירה'''
| [[מוסקבה]]
| [[וושינגטון די. סי.]]
|-
| '''המטרופולין הגדול ביותר'''
| [[מוסקבה]] (16,800,000)
| [[ניו יורק]] (23,632,722)
|-
| '''ממשל'''
| [[פדרליזם|פדרציה]] [[משטר נשיאותי|נשיאותית]]<br />[[רפובליקה]] [[חוקה|חוקתית]]<br />[[מערכת רב-מפלגתית]]
| [[פדרליזם|פדרציה]] [[משטר נשיאותי|נשיאותית]]<br />[[רפובליקה]] [[חוקה|חוקתית]]<br />[[מערכת דו-מפלגתית]]
|-
| '''נשיא ראשון'''
| [[בוריס ילצין]]
| [[ג'ורג' וושינגטון]]
|-
| '''נשיא נוכחי'''
| [[ולדימיר פוטין]]
| [[ג'ו ביידן]]
|-
| '''ייסוד'''
| 862 ([[רוס של קייב]])<br>
16 בינואר 1547 ([[נסיכות מוסקבה|נסיכות]])<br>
22 באוקטובר 1721 ([[האימפריה הרוסית|אימפריה]])<br>
30 בדצמבר 1922 ([[ברית המועצות]])<br>
25 בדצמבר 1991 (הפדרציה הרוסית)
| 4 ביולי 1776 ([[הכרזת העצמאות של ארצות הברית|הכרזת העצמאות]])<br>
3 בספטמבר 1783 ([[חוזה פריז (1783)|הכרה בעצמאות]])<br>
21 ביוני 1788 ([[חוקת ארצות הברית|חוקה]])
|-
|'''שפות רשמיות'''
| [[רוסית]]
| אין ([[אנגלית]] ''[[דה פקטו]]'')
|-
| '''[[תוצר מקומי גולמי]]'''
| $1.857 [[טריליון]]
| $17.419 טריליון
|-
| '''[[חוב חיצוני]]'''
| $599.819 מיליארד
| $19.643 טריליון
|-
| '''[[מדד הפיתוח האנושי]]'''
| 0.788 (<span style="color:#090;">גבוה</span>)
| 0.915 (<span style="color:#006000;">גבוה מאוד</span>)
|-
|'''רזרבות'''
| 465,228 (מיליוני דולרים)
| 142,898 (מיליוני דולרים)
|-
| '''הוצאה צבאית'''
| $87.8 מיליארד
| $612 מיליארד
|-
| '''[[צבא|גודל הצבא]]'''
|[[צבא רוסיה]] (2016){{הערה|[http://www.globalfirepower.com/country-military-strength-detail.asp?country_id=russia Russia Military Strength]|כיוון=שמאל}}
* 15,398 טנקי מערכה
* 31,298 כלי רכב משוריינים
* 3,793 מערכות שיגור טילים
* 334 מערכות טילים בליסטיים טקטיים
|[[צבא ארצות הברית]] (2016){{הערה|[http://www.globalfirepower.com/country-military-strength-detail.asp?country_id=united-states-of-america United States of America Military Strength]|כיוון=שמאל}}
* 8,848 טנקי מערכה
* 41,062 כלי רכב משוריינים
* 1,331 מערכות שיגור טילים
* 340 מערכות טילים בליסטיים טקטיים
|-
| '''[[חיל ים|גודל הצי]]'''
|[[הצי הרוסי]] (2016)
עוצמת הצי: 352 אוניות
*1 נושאות מטוסים
*15 משחתות
*4 פריגאטות
*81 קורבטות
*60 צוללות
|[[צי ארצות הברית]] (2016)
עוצמת הצי: 415 אוניות
*19 נושאות מטוסים
*62 משחתות
*6 פריגאטות
*0 קורבטות
*75 צוללות
|-
| '''[[חיל אוויר|גודל חיל האוויר]]'''
|[[חיל האוויר הרוסי]] (2016)
*173 מפציצים
*873 מטוסי קרב
*476 מטוסי תקיפה
*1,124 מטוסי תובלה
*1,237 מסוקי קרב
*478 מסוקי תקיפה
|[[חיל האוויר של ארצות הברית]] (2016)
*159 מפציצים
*2,308 מטוסי קרב
*319 מטוסי תקיפה
*5,739 מטוסי תובלה
*6,084 מסוקי קרב
*957 מסוקי תקיפה
|-
| '''[[נשק גרעיני|ראשי קרב גרעיניים]]'''
פעילים / סך הכל
| 2500 / 8000 (2015)
|25,000 / 75,000 (גם טילים נגד טילים גרעינים)
|}

==ראו גם==
* [[שגרירות ארצות הברית במוסקבה]]

==לקריאה נוספת==
'''רוסיה וארצות הברית: מערכת של משברים ופיוסים''', [[ברוך גור גורביץ]], [[הוצאת כרמל]], 2017
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Relations of Russia and the United States}}
* {{סרטונים}} [[פרנקלין דלאנו רוזוולט |הנשיא רוזוולט]] [https://youtu.be/SKxYebQPBGQ מחדש את יחסי ארצות הברית עם] [[רוסיה]], ארכיון הסרטונים של [[AP]], נובמבר 16, 1933
* {{סרטונים}} [[ניקיטה חרושצ'וב]] [https://youtu.be/wX7nr1F1L5A בביקור היסטורי בניו יורק], 1959, ארכיון הסרטונים של [[AP]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{ניווט יחסי חוץ|ארצות הברית|רוסיה}}
[[קטגוריה:יחסי ארצות הברית – רוסיה|*]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=יחסי ארצות הברית – רוסיה|גרסה=38908305|פריט=Q2631417}}